פרופ' אמנון רובינשטיין ופרופ' מני מאוטנר, מבכירי המשפטנים, מבקשים להקים גוף כדוגמת התנועה לאיכות השלטון, שיגן על זכויות חשודים ונאשמים. כך נודע ל"גלובס". הם טוענים כי יש צורך בסוג של ביקורת ופיקוח על הפרקליטות, שכן אין כיום כל שקיפות לגבי התנהלות הפרקליטות וכל ביקורת, גם לא לאחר מעשה.
השניים התארחו לפני מספר ימים בישיבה של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין והציעו ללשכה להקים גוף שיבקש דיווח סטטיסטי מהפרקליטות בנוגע למספר התיקים שנפתחו בכל שנה והיקף התיקים שהסתיימו בהעמדה לדין ובהרשעה.
בישיבה טען רובינשטיין כי "כל מי שמבקש לקבל אינפורמציה מהפרקליטות עומד מול חומה בצורה. דה-פקטו, אין ביקורת שיפוטית, פרלמנטרית ועיתונאית, גם לא לאחר מעשה. נוסף לכך, לפרקליטות שלנו יש סמכויות שאין לפרקליטויות במדינות אחרות".
עוד ציין רובינשטיין כי "רק במשפט הישראלי יש עבירות סל, והציבור לא בהכרח מבין את משמעותן. ככלל, כוח מוחלט בלי מגבלה, הוא אויב שלטון החוק".
פרופ' מאוטנר אמר כי מטריד הדבר ש"ניתן כוח כל כך רב לפרקליטות, עם אפס ביקורת, בלי דין וחשבון לעם". לדבריו, פרקליט המדינה צריך לבדוק פרשות כמו פרשת מע"צ ופרשת קרדן, בהן נמתחה ביקורת קשה על הפרקליטות מצד בתי המשפט. "על הפרקליטות שבנתה תיק מכלום... צריך שיהיה מעין אחראי-על, מבקר המדינה - שיבדוק נתונים, שיסיק מסקנות ושיהיה אחראי על מנגנונים פנימיים לתיקון כשלים. יש פה גוף עם כוח עצום. השאלה היא האם ניתן לתת לו להמשיך לפעול כך ללא ביקורת. מה עם הסקת מסקנות כשנכשלו?", תהה.
אפס ביקורת
מאוטנר ציין כי העיתונות, לא רק שלא מבקרת את הפרקליטות, אלא עובדת עם הפרקליטות ומסייעת לה. "העיתונות יותר בצד שלכם משל האזרחים. לא יכול להיות גוף עם כל כך הרבה כוח, שיותר מדי פעמים לא עובד נכון, בלי ביקורת מספקת", ציין.
פרופ' קנת מן אמר כי העובדה שהפרקליטות לא מוסרת נתונים לגבי עבודתה היא "שערורייתית". לדבריו, "כל רפורמה שנעשית במערכות רציניות - עושים אותה על בסיס נתונים. כשמשאירים אותנו באפילה לגבי תפקוד המערכת, אנחנו בחסר אדיר וההיעדר בנתונים שערורייתי ממש. צריך גוף שאחראי על פי חוק לפרסמם".
עו"ד נבות תל-צור הביע תמיכה ברעיון הפיקוח על הפרקליטות, אך ציין כי לדעתו לשכת עורכי הדין אינה הגוף המתאים לכך.
"אנחנו לא כוח שחור"
פרקליטת מחוז מרכז, רחל שיבר, הגיבה בחריפות לביקורת שנמתחה על הפרקליטות. לדבריה, "אני שומעת את הדברים במידה רבה של תדהמה. אנחנו (הפרקליטות) לא כוח שחור שעושה דברים בצורה שרירותית. יש עלינו ביקורת שיפוטית כל הזמן. ביקורת עיתונאית - מעל ומעבר. ובשנים האחרונות, הרבה ביקורת פרלמנטרית. אני חושבת שאין דבר לא מדויק יותר מאשר לומר שהחלטות של פרקליטות אינן נבחנות בצורה מדוקדקת".
שיבר הוסיפה: "אני לא מזלזלת בכוח של חקירה להשפיע ואפילו להרוס חיים של חשוד. במצב שבו הפרקליטות מותקפת כל הזמן מכל הצדדים, הייתי רוצה אולי לשמוע משהו גם שיחזק את כוחה לקבל החלטות קשות. בכל ההחלטות שלנו אנחנו מנסים לדייק בצורה שתחטא הכי פחות לאמת".
לעניין הצעתם של רובינשטיין ומאוטנר כי הלשכה תקים את הגוף המפקח על הפרקליטות, אמרה שיבר: "אני חושבת שלהפוך את לשכת עוה"ד לגוף מפקח - זה לשפוך את התינוק עם המים. יש את הפרלמנט, בתי המשפט ומבקר המדינה לצורך הזה". רובינשטיין אמר בתגובה כי כל דבר שנעשה בתחום הדיון הפלילי נתקל בהתנגדות גדולה מאוד. לדבריו, אין ביקורת פרלמנטרית וביקורת עיתונאית, ואין גם מעקב צמוד שיבדוק מה תוצאת החקירות.
הישיבה הסתיימה בהחלטה להציג את הדברים בפני ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, ובהמשך להגיע להחלטה.
"נזק רב"
דובר משרד המשפטים מסר בשם פרקליטות המדינה: "נזק רב - ממש כך - ייגרם לאינטרס הציבורי לשמר את הפרקליטות כיחידה ערכית הפועלת בשליחותו, אם יקודמו יוזמות בלתי נחוצות ומלאכותיות שכאלה, כך שלבסוף הן תשמשנה גם כלי ניגוח כנגד אוכפי החוק. הטענות העולות נגד הפרקליטות נשענות על תופעה חדשה, שהתפתחה לאחרונה, שלפיה במקום לנהל את הגנתם, פותחים נאשמים ויחצ"נים-מטעם במתקפה חסרת שחר ובסיס במציאות כנגד הפרקליטים ולעיתים גם כנגד בתי המשפט, בתקווה שבכך תוסט תשומת הלב ממעשיהם העבריניים ומחומרתם בעיני הציבור ובתי המשפט.
"להצעות העולות מעת לעת בענייננו - אין יסוד של ממש בעובדות, ורבות מן הדוגמאות המובאות בהקשר זה הן ישנות ומיושנות, ויש בהן כדי להעצים תקלות - שאינן בהכרח של הפרקליטות - מעבר לפרופורציה הראויה".