ארבעים וארבע שנים לאחר שרכבת הקליע הראשונה יצאה לדרך ביפן, מתכננת ארה"ב מערכת של רכבות קליע, או כמעט קליע, בפרוזדורים אורבניים גדולים מחוף אל חוף, לרבות בקו מניו-יורק לוושינגטון, שיהיה החוליה הראשונה בפרוייקט הכלל-ארצי.
היזמה עשויה להשתלב בתכנית התמריצים הלאומית שעליה הכריז הנשיא הנבחר ברק אובמה. התכנית קוראת להשקעות ממשלתיות כבדות, עד טריליון דולר לפי כמה הערכות, בפרוייקטים לאומיים להקמה או לחיזוק של תשתיות, עם דגש על פרוייקטים ידידותיים לסביבה.
משרד התחבורה הפדרלי הודיע שלשום (ב'), כי הוא מבקש הצעות מחברות רכבות לתכנן, לבנות ולהפעיל קו רכבות מהירות מתחנת יוניון ליד הקונגרס בוושינגטון לתחנת פן (פנסילבניה) בלב מנהטן, מרחק של כ-210 מייל (336 ק"מ). מדובר בשתי מסילות מקבילות חדשות, שיהיו נפרדות ממערכת המסילות הנוכחית שמשרתת רכבות משא, רכבות נוסעים אזוריות ורכבות של חברת הרכבות הארצית אמטראק. זו כנראה היזמה הגדולה האחרונה של ממשל בוש.
לפי דרישות המסמך של משרד התחבורה, הנסיעה ברכבות המהירות מניו-יורק לושינגטון צריכה להימשך לא יותר משעתיים. רכבות האקספרס הנוכחיות, שירות אסלה (ס' סגולה) של אמטראק, גומאות עתה את המרחק בשעתיים ו-50 דקות עד שלוש שעות. הן אינן מסוגלות לנוע במהירות רבה יותר בגלל העיקולים במסילה. הנסיעה ברכבות המאספות נמשכת לפעמים ארבע שעות. המשמעות היא, שהרכבות החדשות יצטרכו להגיע למהירות של כ-100 מייל בשעה, בעוד שכמה מרכבות הקליע באירופה ובאסיה מגיעות למהירות של כ-180 מייל בשעה.
הבסיס התקציבי הוא חוק שאושר בקונגרס באוקטובר ואושר ע"י הנשיא היוצא, ג'ורג' בוש. החוק קורא להקמת עשר מערכות של רכבות מהירות מחוף אל חוף, לרבות קו לאורכה של פלורידה, מג'קסונוויל בצפון עד מאיימי בדרום; מערכת קווים במערב התיכון שתשתרג משיקאגו; קו מפורטלנד, אורגון, לסיאטל, במדינת וושינגטון; וכן קווים בין ערים גדולות בטקסאס.
החוק מספק רק חלק מהתקציב שיידרש להנחת מערכת המסילות מניו-יורק לוושינגטון. עלות בניית הקו תנוע בין 30 ל-40 מיליארד דולר, והחוק מתקצב רק 13.6 מיליארד דולר למטרה זו. קונסורציום הרכבות שיזכה יצטרך לכסות את ההפרש תמורת הזכות להפעיל את הקו.
לא ברור כיצד אמטראק תשתלב בפרוייקט, אם בכלל, אך דובר החברה אמר, כי הפרוייקט ייתקבל במכשולים רבים, לרבות התוואי באזור שמאופיין בהתרחבות אורבנית גדולה ובמכשולים טבעיים, וכן תשתית מפוקפקת, למשל המנהרות העתיקות מתחת למרכז בולטימור ומתחת לנהר ההאדסון שבהן עוברות הרכבות מוושינגטון לניו-יורק.
יוזם הצעת הוק והרוח החיה מאחורי הפרוייקט המוצע, ציר בית-הנבחרים ג'ון מיקה, אמר כי ארה"ב נעשתה מדינה של העולם השלישי מבחינת תשתית הרכבות וכי חברת אמטראק נאבקת כדי להתמודד עם הביקושים הגוברים. מספר הנוסעים בקווים רבים של אמרטאק עלה בשיעורים דו-ספרתיים בחודשים שחלפו, בעיקר בגלל עליות מחירי הדלק.
בעיתוי סמלי, אך מקרי לחלוטין, נפרדה שלשום יפן מרכבת הקליע הראשונה במדינה (ובעולם), שנחנכה ב-1964 לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו ושהיתה סמל לתקומתה אחרי התבוסה במלחמת העולם השניה. הרכבת יצאה לנסיעת הסיונארה שלה מאוסקה לטוקיו, באותה מהירות שבה נסעה בנסיעת הבתולין שלה: 220 קמ"ש בשעה. רכבות הקליע מהדור השני ביפן, מסדרת N700, מגיעות למהירות של 300 קמ"ש, וצריכת החשמל שלהן קטנה ב-20% מזו של קודמותיהן.
אך גם אלה עומדות לפני הכחדה: יפן מתכוננת לעידן רכבת מאגלב, שמרחפות על המסילה, מעל שדות מגנטיים, ללא חיכוך, במהירות של 581 קמ"ש. כיום פעולות רכבת מגנטיות רק בשנגחאי, בקו מנמל-התעופה למרכז העיר.