פוקס
לאחר ההפסד לבני השרון צוטט פיני גרשון כשהוא מתייחס לשלשה של ארז כץ: "שחקן שקולע 17% מהשלוש, קלע שלשה עם הקרש". כנראה מתכוון להגיד: מה אתם רוצים, בני השרון ניצחו בפוקס. גרשון שוכח שמכבי הובילה עד דקות לסיום המשחק ועדיין הצליחה להגיע למצב שפוקס אחד מנצח אותה. אם נשתמש בדמגוגיה עוד יותר זולה (או דווקא יקרה, בשווי 25 מיליון דולר, במקרה של מכבי): כל כך הרבה כסף הושקע בקבוצה, בשחקנים ובמאמנים, ובסוף כל מה שצריך זה פוקס אחד עם הקרש כדי לנצח אותה?
אבל החתמנו רכז...
אם כבר התחלנו בדמגוגיה, אז יכול להיות שיותר טוב למכבי שארויו לא יקלע? שהרי באבלינו (2 נק' 0 אסיסטים) מכבי ניצחה ומול בני השרון (21 נקודות 7 אסיסטים) היא הפסידה. ובראייה רחבה יותר, ביורוליג ארויו נמצא בירידה עקבית בתפוקה, כזו שאפילו פיני לא הצליח לעצור. משיא של 31 נקודות מדד מול אבלינו ביד אליהו לפני חודשיים, הגיע ארויו לשפל של מינוס 10 נקודות מדד מול אותה אבלינו באיטליה.
הציר המרכזי של מכבי לא מחובר. שלושה חודשים מתחילת העונה ושלושה שבועות מהגעתו של גרשון, ארויו לא מנהל את המשחק. לקבוצה המקצוענית כל כך, שחשבה שהחתימה רכז, התברר בכלל שבשק ששלחו אליה מפורטו ריקו נמצא קלעי.
והעלילה מסתבכת. כשמתפזר העשן של ההגדרות והציפיות, מתברר שה"כוכב" השני שהביאו - מרקוס בראון - יושב עם ארויו בדיוק על אותה משבצת. משבצת המוציא לפועל שלא שומר. מה שחסר למכבי היום הוא מנהל משחק אמיתי שיידע להפעיל ולתזמן את הכלים ההתקפיים. לכשיגיע שחקן כזה שאמור להיות רכז טבעי - והוא יהיה השחקן ה-15 שלובש חולצה צהובה העונה - לגרשון תהיה בעיה חדשה: מי יהיה שחקן המטרה. יהיה קשה מאוד לשחק עם שני הסופרסטארים האלו בחמישייה אחת לצדו של הרכז. מלבד החורים שהם יעשו בהגנה, גם לא יהיה מקום באותה עמדה על המגרש לשני האגואים האלו.
במשחק נגד אבלינו בראון היה מצוין וארויו מחריד, מול בני השרון זה היה ההיפך. מקרה או מגמה? בכל מקרה, ארבעה חודשים מתחילת העונה ועדיין בונים את הקבוצה.
אבל החתמנו בלוק-שוטר...
אם כבר המשכנו בדמגוגיה, הבעיה של מכבי ת"א שלא רק ארויו לא מספק את הסחורה - גם פישר לא מספק אותה. פישר?!?! הרמתם גבה, כן דיאור פישר. השחקן המצטיין (במדד היעילות ביורוליג), מקום שביעי בנקודות, נותן בהתקפה מעל ומעבר למצופה. רק שיש עניין קטן אחד: לא בשביל זה החתימו אותו. פישר הוחתם על המשבצת ההגנתית, מלך החסימות של הליגה הבלגית ב-2007 והגרמנית ב-2006. "באסטון החדש" כהגדרת התקשורת, היה אמור לסתום את החורים בהגנה וזה עוד לפני שידעו שארויו ובראון יביאו מהרופא פטור משמירה.
בפועל, פישר גילה את החיים עטורי התהילה בהתקפה, ובהגנה מנפק רק 0.7 חסימות בממוצע למשחק, כשכל מכבי חוסמת בממוצע למשחק 1.9 פעמים. כהשוואה, טרנס מוריס נותן היום בצסק"א לבדו שתי חסימות למשחק ביורוליג.
בעיה יותר קשה התגלתה תוך כדי העונה כשהתבררה חולשתו של פישר בשמירה אישית, במיוחד על סנטרים בעלי גוף. וכך, "המנוע" (בתכנון) של ההגנה לא עובד, וכששלושה גלגלים מגיעים בלי אוויר להגנה (ארויו, בראון ואליהו) המכונית הצהובה מקרטעת. לא לחינם יניב גרין הופך לדמות מרכזית. הוא נותן מה שפישר הבטיח: הגנה.
אליהו וכל היתר
מכל השינויים משני צידי הקווים, דבר אחד לא השתנה: הפאוור פורוורד הטבעי היחיד וגם השחקן היחיד שאין לו מחליף הוא ליאור אליהו. מכבי ת"א פוצצה את עמדת הסנטר בסנטימטרים (פישר, גרין) וקילוגרמים (בראון ופייזר). רק בדרך שכחו להביא שחקן שיוכל לתת לליאור כמה דקות מנוחה ואולי גם כמה דקות של הגנה שתידרש, בטח ככל שהעונה תתקדם לשלבי ההכרעה.
בפועל כשליאור מתעייף או צובר עבירות מתחילים בניסויים - וויליאמס וכספי מוקפצים מעמדת הסמול פורוורד, פישר וגרין מוסטים מעמדת הסנטר. תוצאות הניסויים למיניהם לא מבשרות טוב (ההפסד לבני השרון), כי מה לעשות, אליהו צריך מדי פעם לרדת מהמגרש.
על טיסות ואוטובוסים
ואם על פיני כבר דיברנו, אי אפשר שלא לסיים בדמגוגיה. שלושה שבועות לחזרתו של המאמן ומכל הדיבורים על רוח חדשה במועדון נשארו בעיקר הרבה דיבורים וקצת רוח. על טיסות, אוטובוסים, שופטים, שחקנים שלו ושחקני יריב שזורקים עם קרש. במגרש עצמו מכבי נראית מונעת יותר מיכולת אישית גבוהה, בעיקר של הקו הקדמי בראשות אליהו, מאשר משינוי מקצועי מעמיק. אפילו התדמית של גרשון כמנהל המשחק האולטימטיבי נסדקה, כשמכבי הובילה כמעט כל המשחק ברעננה ובסיום איבדה יתרון מבטיח והפסידה.
מאחר וההצלחה של ניהול המשחק של מאמן תלויה קודם כל ברמת הביצוע של השחקנים שלו, שלא תבינו לא נכון את גרשון - כמו שהשחקנים שלו משחקים העונה הוא יקבל בשמחה כל פוקס עם הקרש.
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט