גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם צומת ספרים היא מונופול?

6 טיעונים נשמעו באחרונה נגד רשת הספרים הזולה. הנה כמה תשובות

באחרונה פורסמו טענות שונות נגד הטיפול של הממונה על ההגבלים העסקיים ברשת הספרים "צומת ספרים" ובשתי הוצאות הספרים המחזיקות בה בזכויות בעלות. הממונה על ההגבלים מוסמכת אמנם לטפל בהגבלים עסקיים, אך לא ברור לי מדוע הטענות שפורסמו מעלות חששות להגבל עסקי כלשהו, ובעקבות זאת, מה בעצם רוצים מהממונה על ההגבלים.

על פי הפרסומים, נראה כי גופים שונים פנו אל הממונה על מנת שתתערב נגד צומת ספרים ובעליה, על סמך החששות שיפורטו להלן. בקליפת אגוז, נראה כי התלונות מתמקדות בכך שרשת צומת ספרים, רשת קמעונאית של ספרים שנתח השוק שלה צמח לאחרונה, מעדיפה למכור ספרים בהוצאת המו"לים שהם בעליה, ולמכור פחות ספרים בהוצאת מו"לים שאינם בעליה.

נבחן את החששות אחד לאחד, ונתייחס לשאלה היכן טמון כאן, אם בכלל, ההגבל העסקי:

טענה מספר 1: "צומת ספרים מוכרת בזול".

מכירה של מוצר בזול איננה הגבל עסקי, אלא אם מדובר בתמחור טורפני. קרי, מצב שבו פירמה עם נתח שוק העולה על 50% גובה מחירים מתחת לעלויותיה היא. בכל מקרה אחר, דיני ההגבלים העסקיים דווקא מנסים לעודד מחירים נמוכים, שהם אחד התסמינים לתחרות בריאה. גם אם המחירים הנמוכים בצומת ספרים נובעים מכך שעלויותיה נמוכות יותר משל מתחריה, זו לא התנהגות פסולה.

ראוי לעודד פירמות להקטין את עלויותיהן. דרך אחת להקטין עלויות היא לאחד בין מו"ל לבין הרשת הקמעונאית המוכרת את ספריו. איחוד אנכי מעין זה מצמצם מרווחים כפולים והופך את הפצת הספרים ליעילה יותר. בדיני ההגבלים העסקיים לא ניתן לתקוף איחוד אנכי כזה רק בגלל שהוא יעיל.

טענה מספר 2: "צומת ספרים מוכרת בעיקר ספרים של בעליה המו"לים".

אכן, כאשר קיים איחוד אנכי בין היצרן (המו"ל) לבין המפיץ (הרשת הקמעונאית) טבעי שהמו"ל ירצה להפיץ קודם כול דרך הרשת שבבעלותו, ושהרשת תרצה להפיץ קודם כול את ספרי בעליה המו"לים. התנהגות זו ממצה בדרך הכי טובה את היעילות שבביטול המרווחים הכפולים.

טענה מספר 3: "צומת ספרים מוכרת הרבה ספרים, נתח השוק שלה עולה כל הזמן ומגיע ל-50% מהשוק".

כאשר פירמה מורידה מחירים בשוק שבו המחירים גבוהים, ויריביה לא עושים כן, נתח השוק של הפירמה שמורידה מחירים גדל - וזו מהותה של תחרות בשוק.

טענה מספר 4: "אף שאין התחייבות של צומת ספרים לגבי שטח המדפים שמוקצים לבעליה המו"לים, בפועל שני-שלישים מהמדפים מוקצים לבעלים".

מבחינת דיני ההגבלים יש הבדל חשוב בין שתי ההתנהגויות הבאות: א) התחייבות של קמעונאי (עצמאי) לשמור במדפיו על נתח שוק של ספק שהוא לא קשור עימו - התנהגות זו עשויה להיחשב כהסדר כובל אסור.

ב) קמעונאי הנמצא בשליטת ובבעלות מו"ל, שפשוט בוחר להקצות את רוב שטח המדף שלו למו"ל השולט בו - התנהגות זו לא יכולה להיחשב כהסדר כובל, כי טבעי שקמעונאי המצוי בשליטת ובבעלות מו"ל, יקצה את רוב שטחי מדפיו למו"ל ששולט בו.

התנהגות עצמאית כזו גם לא מפירה את תנאי הממונה על ההגבלים לאישור המיזוג בין המו"לים לבין צומת ספרים שניתן בזמנו, שלפיהם הרשת לא תתחייב כלפי המו"לים השולטים בה לעניין נתח השוק שלהם במדפיה. נוסח התנאי האמור של הממונה קשור להתנהגות מן הסוג הראשון, של התחייבות להקצות שטח מדף, בעוד שהטענה נגד צומת ספרים היא שהיא נוקטת בהתנהגות מהסוג השני.

טענה מספר 5: "הרווחים הקטנים של המו"לים המתחרים בבעלי צומת ספרים גורמים להם להשקיע פחות בספרים איכותיים, שאין להם קהל גדול".

אלטרנטיבה לצרכן

בדרך-כלל נקודת המוצא היא, שגם תחרות בריאה לא גורמת למחירים לרדת עד לעלות השולית לאספקת המוצר. תחרות בין מעטים בדרך-כלל איננה מושלמת, ובמצב כזה, מו"לים צופים לרווח מסוים. ההנחה היא, שברווח זה די כדי לתמרץ אותם להשקיע באיכות הספרים. אם הספרים שלהם אכן יותר איכותיים מאלה הנמכרים בצומת ספרים, עליהם לפרסם זאת, ולמכור אותם במחירים גבוהים יותר, המשקפים את איכותם העדיפה. המכירה של ספרים אלה תוכל להיעשות, בין היתר, על מדפי רשתות המתחרות בצומת, כגון סטימצקי.

גם אם צרכן לא יאמין לפרסומים אלה, ברכישתו הראשונה בצומת ספרים, אם הספר הראשון שקנה בה אכן לא איכותי, הצרכן יתחיל להאמין לפרסומים, וירכוש ספרים של מו"לים מתחרים ברשתות מתחרות. ממכתביהם של המתנגדים לצומת עולה כי לרשת סטימצקי יש פי שניים יותר חנויות מאשר לצומת ספרים. אם כך, לצרכן יש אלטרנטיבה.

טענה מספר 6: "חנויות ספרים קטנות הולכות ונסגרות".

נקודת המוצא בדיני ההגבלים העסקיים היא שדינים אלו נועדו להגן על התחרות ועל הצרכנים, ולא על המתחרים. אין לדיני ההגבלים סנטימנט מיוחד לחנות קטנה, אלא אם החנות מוסיפה לצרכנים משהו שרשת גדולה איננה יכולה להוסיף להם. אם הצרכנים מבינים את הערך המוסף של חנות קטנה, הם אמורים להעדיף אותה על רשת, למרות מחיריה הגבוהים, והיא לא אמורה להסתלק מהשוק.

סעד חריג

המסקנה מכלל הטענות הללו, לדעת הטוענים אותן, היא שיש לבטל את הבעלות של מו"לים על רשת צומת ספרים. אולם זה לא פשוט כל-כך.

ראשית, הפרדת חברות שמיזוגן או איחודן אושר כדין, או שנובע מצמיחה פנימית, איננה בסמכות הממונה על ההגבלים. הממונה מוסמכת לעצור מיזוג לפני שהתרחש, אך לא להפרידו אחרי שבוצע ואושר כדין. היכולת לפרק חברה שלא נוצרה בהגבל עסקי אסור היא בדרך של פירוק בעל מונופולין - סעד חריג שנועד למונופולים בוטים ודורסניים, ושלא ננקט בארה"ב, למשל, אפילו נגד מיקרוסופט, ויושם רק פעמיים בכל ההיסטוריה האמריקנית.

אכן במיזוג אנכי (בין ספק ללקוח) יכולות להיות גם סכנות לתחרות. למשל, אם צומת ספרים בעלת תמריץ להחזיק בעיקר ספרים של המו"לים המחזיקים בעלות בה, כוחה של רשת סטימצקי אל מול המו"לים המתחרים יכול לעלות, וזה יכול לגרום למחירים בשוק דווקא לעלות, או למו"לים המתחרים להסתלק או להצטמק. אך אלה חששות שהיה צריך לשקול (ובוודאי נשקלו) מראש, כאשר מיזוג בין מו"ל לרשת קמעונאית מאושר, ולא בדיעבד, לאחר שאושר כדין.

העובדה שמספר הספרים הנמכרים צמח בין 2004 ל-2006 ב-44% (על-פי מכתב התשובה של הממונה לתלונות הנ"ל), ושמספר זה צמח עוד יותר בשנת 2008 (על-פי המכתב של אחד המתלוננים על צומת) מצביעה לכאורה על כך שהמחירים בשוק לא עלו, ושצומת לא הוכתרה כפירמה דומיננטית הקוצרת את הישגיה באמצעות תמחור מונופוליסטי.

עוד נטען במכתבים שפורסמו, כי רוב המו"לים אינם בעלי צומת ספרים, וכי המו"לים הבעלים שלה מוציאים רק 10% מן הספרים. מנתונים אלה עולה לכאורה שגם מו"לים אלה, כמו צומת, רחוקים מלרכוש לעצמם מעמד דומיננטי בשוק הספרים.

אמנם אם באזור גיאוגרפי כלשהו יש מעמד דומיננטי לרשת צומת ספרים, יש לברר אם הדומיננטיות הזו היא תוצאה של הסדרים כובלים, כגון בלעדיות עם קניונים או מרכזים מסחריים. אם דומיננטיות מעין זו לא נובעת מהסדרים כובלים, אין לדיני ההגבלים מענה.

תחרות בריאה מתבטאת ברצון של כל מתחרה להפוך לדומיננטי, אך בלי להצליח בכך. הצרכנים נהנים מ"דילמת אסיר" זו עקב המחירים הנמוכים, המגוון הגדול, והאיכות הטובה שהיא מייצרת להם. אולם, קורה שאחד מהמתחרים כן מצליח והופך לדומיננטי, כי הצליח להתחרות טוב יותר. התנהגות זו, כשלעצמה, איננה אסורה. היא תופעת לוואי אפשרית של תחרות בריאה. *

הכותב הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי