על רקע המשבר הכלכלי ומחנק האשראי החוץ בנקאי במגזר העסקי, משרד האוצר יאפשר לגופים המוסדיים לשערך נכסי אשראי לא סחירים חדשים לפי מודל פנימי שלהם, ללא תלות במודל של שערי ריבית וללא צורך לשנות את הריבית של הנכסים הללו לפי שווי הוגן רציף של שערי ריבית. מדובר בצעד משמעותי עבור הגופים המוסדיים, שמהווים מקור מרכזי לאשראי בשוק המקומי.
האוצר נקט בצעד זה בעקבות טענות רבות שנשמעו בשוק המוסדי - מצד קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - נגד המודל של שערי ריבית בימי המשבר, שלמעשה גרם להם להפסיק להעמיד אשראי בפועל לחברות במשק. התקנה החדשה, שמייתרת בפועל חלק עיקרי מפעילות חברת שערי ריבית, תהיה בתוקף עד סוף 2009, לפי שעה.
המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, הנחה את חברת שערי ריבית לפרסם הוראת שעה המאפשרת לגופים מוסדיים לקבוע בעצמם את שוויו ואופן שיערוכו של נכס לא סחיר אשר יירכש על ידם (רק חדשים, נכסים קיימים ימשיכו להיות תחת המודל של שערי ריבית). זאת, לפי בחירת הגוף המוסדי, אם ימצא כי "שוויו של הנכס הנגזר משיערוכו על פי מודל חברת שערי ריבית, אינו משקף בצורה נאותה את המאפיינים והסיכון הספציפי של אותו הנכס". הוראת שעה זו, שמאפשרת למוסדיים להכיר בנכסים הלא סחירים החדשים לפי מודל שווי הוגן משלהם, נכנסה לתוקף מהיום ועד 31 בדצמבר 2009.
באוצר מציינים כי המהלך "בא לתת מענה למצב בו גופים מוסדיים נמנעים מלתת אשראי, מכיוון שהשיערוך מתבסס על פרמיית הסיכון של השוק הסחיר ואינו מתאים לתנאי העסקה הספציפית, כפי שהגוף המוסדי סבור בעת מתן האשראי", ומאמינים כי "צעד זה אמור להגדיל את היצע האשראי המוצע על ידי הגופים המוסדיים לסקטור העסקי במשק".
כל ועדת השקעות לעצמה
המוסדיים טענו בחודשים האחרונים כי המודל של שיערוך נכסים לא סחירים באמצעות שערי ריבית מהווה אחד מהגורמים לחוסר הנזילות בשוק ההון. זאת, מכיוון שהשווי ההוגן מצריך את המוסדיים לגבות ריביות גבוהות מהפירמות שמחפשות אשראי, בוודאי ביחס למערכת הבנקאית.
הוראת השעה בנושא תחול על גופים מוסדיים המנהלים נכסים בהיקף של 12 מיליארד שקל לפחות, בעלי ועדת אשראי פעילה, וכן על גופים מוסדיים אחרים המסתמכים על אופן השיערוך של גוף העונה להגדרה האמורה של האוצר.
בפועל, יוכלו מעתה כל הגופים המוסדיים במשק לשערך את הנכסים הלא סחירים החדשים שלא לפי המודל של שערי ריבית, אלא בהסתמך על מודלים לשיערוך שיקבעו עבור עצמם. וכך, בעצם העברת הסמכות לשיערוך הפנימי לוועדות ההשקעה בגופים המוסדיים, האוצר יוצר עכשיו שונות בשוק בהכרה בנכסים הלא סחירים, אפילו אם מדובר באג"ח לא סחירה של אותה חברה, מאחר שהגופים לא יחויבו בהכרה בשווי הוגן אחד ויחיד עבור השוק.
שוויו ואופן שיערוכו של הנכס הלא סחיר ייקבע על ידי ועדת ההשקעות, ויועלה לדיון בוועדה אחת לרבעון. כמו כן, ינוהל מעקב שוטף אחר אינדיקציות לשינוי מהותי שחל במאפייני הנכס, ואם יתגלו כאלה - יבוצע עדכון של שוויו בהתאם.
נציין, כי לנכסים סחירים יש מחיר שוק לפיו מחושב השווי שלהם בתיקי המוסדיים.
בעצם העברת הסמכות לשיערוך הפנימי לגופים המוסדיים, האוצר יוצר עכשיו שונות בשוק בהכרה בנכסים הלא סחירים, כשהגופים לא יחויבו בהכרה בשווי הוגן אחד ויחיד עבור השוק
יש לי מושג
מהו מודל שערי ריבית: חברת שערי ריבית מצטטת לגופים מוסדיים שיעורי ריבית עבור נכסים בלתי סחירים. כך, השערוך בשיטה של ציטוט לכל נכס מבטא את השווי ההוגן של הנכס בנקודת זמן. חברת "שערי ריבית" זכתה במכרז שקיים האוצר בעניין בשנת 2004 ומאז היא ממלאת את הפונקציה הזו. החברה היא שותפות בין פירמת הרו"ח פאהן קנה יועצים, חברת פרדיקטה המתמחה במערכות מידע ופיתוח מודלים סטטיסטיים ונטרא יעוץ כלכלי, שבבעלות זהר טל ופאהן קנה. בראש החברה עומד רו"ח שלומי מפאהן קנה.
עד 2005 לא בוצע בישראל כלל שערוך נכסים לא סחירים. אלו שוערכו לפי שיטת העלות המתואמת, והיו בבחינת "עוגן" של תשואה בתיקי הגופים המוסדיים - נכס לא תנודתי, שמקטין את סטיית התקן של התיק ומסייע בכך לייצוב התשואה, היה פתרון מצוין למנהל גוף מוסדי המוטרד באשר לתשואות המיידיות שלו.
כדי לפתור את הבעיה, החליט בשנת 2004 המפקח על הביטוח דאז, אייל בן שלוש, להנהיג שיטה קבועה של שערוך נכסים לא סחירים על ידי ציטוטים של שערי ריבית. המודל הנוכחי של שערי ריבית נועד גם לעצור את המניפולציות בתשואות של הגופים המוסדיים, על ידי הכרה ברווח מיידי מיד לאחר ההנפקה.