כשמאמן כדורסל מפוטר מתחילה הבחישה האינסופית בעניינו. למה פיטרו אותו? הוא הרי לא בנה את הקבוצה. הוא לא הביא את הזרים. את הישראלים ההנהלה כפתה עליו. התערבו לו באימונים. נתנו לו תקציב בלתי אפשרי לליגת העל. ההנהלה ביזבזה את התקציב על שני שחקנים יקרים ולא השאירה כלום לשחקנים אחרים.
טוב, במקרה של עדי אזולאי שמאמן את עירוני אשקלון, השאלות האלו לא יהיו רלוונטיות. אזולאי, 40, אחת מההפתעות הנעימות של ליגת העל אשתקד והשנה, מנסה לעבוד על פי מודל שונה לגמרי מזה שמונהג בכל הקבוצות. כלומר, הוא המאמן, אבל בניגוד לקבוצות ספורט אחרות שמחזיקות איש כספים, אזולאי מתפקד במידה רבה כאחד כזה באשקלון. וכך גם היה במכבי ראשל"צ שבה בילה מספר קדנציות. הוא אומנם לא חותם על הצ'קים, אבל מודל הניהול שלו מתבסס על הגישה של 'תגדירו מסגרת תקציבית לסגל - אני כבר אדאג לשאר'.
איך זה בא לידי ביטוי? אזולאי לא רק מחליט איזה שחקן הוא רוצה, אלא גם כמה הוא מוכן להשקיע בו; הוא גם מחליט כמה כסף יילך לשכר הישראלים וכמה לזרים; באיזה עמדה משקיעים יותר כסף, ובאיזה פחות. עדיין לא ג'נרל מנג'ר, אבל משהו די דומה.
תיכף נגיע לפרטים הטכניים, איך בדיוק אזולאי עושה את זה, רק שלצורך הבנת התמונה כולה צריך לזכור שאזולאי הוא חלק מתופעה רחבת היקף היום בכדורסל הישראלי. תופעה לפיה לא מעט מאמנים רוכשים יכולות ניהול רחבות יותר מלבד כדורסל, בעקבות העובדה שהם נאלצים לעבוד בעבודות נוספות כדי להתפרנס. חלקם אנשי עסקים לכל דבר בחייהם שמחוץ לכדורסל, ויכולים לתרום את היכולות האלו גם כשהם באים ל"עבודה הצדדית" שלהם.
אזולאי, שמתגורר בהרצליה, חולק את זמנו בין אימונים שבועיים בעיר הדרומית לבין ניהול אתר התיירות והתעופה "פספורט" שבבעלותו. הוא רגיל כבר שנים להעמיד סגלים ראויים בתקציבים נמוכים. עכשיו, בדיוק כפי שהוא מודע למשבר הכלכלי ולהשלכות האפשריות על העסק הפרטי שלו, כך הוא יודע שהענף בארץ עומד בפני ימים לא קלים מבחינה כלכלית. אבל הוא עושה כבר שיעורי בית. מיתון, ירידה בהכנסות, צמצום בתמיכה הכספית - הוא כבר ידאג להעמיד קבוצה על הרגליים.
כסף לזר? לא, לעוזר מאמן
"יש יתרון בלנהל קבוצה עם תקציב קטן יחסית", אומר אזולאי השבוע, כמה שעות לאחר שאשקלון שלו העפילה לרבע גמר גביע המדינה. "כשיש לך מעט כסף, מרווח הטעויות שלך הוא אפסי. לכן אתה בודק 20 פעם ובשבע עיניים לפני שאתה מחתים שחקן, או מחליט לשחרר אחד. אין שליפות מהמותן, ואין החלטות שמתקבלות ברגע. הכל חייב להיות מחושב עד השקל האחרון".
הדוגמא הקלאסית היא ההחלטה שלו השנה להפנות סכום כסף גדול בקנה מידה מקומי, על פי הערכות כ-40 אלף דולר ברוטו לעונה, לעמדת עוזר המאמן על חשבון תקציב השחקנים. וזה בשעה שעוזרי מאמנים מוכנים לפעמים להשתכר 4,000-5,000 שקל בחודש רק כדי לשמור על סיכוי תיאורטי לקידום. ב-40 אלף דולר האלה, קבוצה בסדר הגודל של אשקלון יכולה להביא זר סביר באמצע העונה, או לשדרג עמדה בבוגר מכללות מבטיח.
"כשהחלטתי בקיץ שאני רוצה לצידי את אבנר יאור, מי שהיה מאמן ראשי בליגת העל אשתקד בהפועל גלבוע/עפולה, אנשים הרימו גבה", אומר אזולאי. "הם לא הצליחו להבין למה אני צריך להפנות משאבים כספיים לעוזר, במקום להשקיע את הכסף הזה בשחקן זר. אבל הגישה שלי היא שצוות מקצועי הוא דבר לא פחות חשוב משחקן כזה או אחר, וכך פעלתי".
* ומה עם לשמור כסף בצד למקצה שיפורים?
"זה לא כל כך הסגנון שלי. סגל בונים בקיץ אחרי מחשבה ועבודת סקאוט מעמיקה, ואז עושים שינויים קלים רק אם אין ברירה. קבוצות קטנות ובינוניות תלויות כמעט לחלוטין בבחירת הזרים שלהן, אז חייבים לבדוק טוב טוב את מי מחתימים".
* איך עושים את זה?
"קשרים אישיים עם מאמנים בחו"ל שאתה מכיר ועם שחקנים שאימנת. סוכן שחקנים אומנם יכול להביא לך קלטות ודפים סטטיסטים מרשימים על שחקנים, אבל אין כמו טביעת עין של מישהו ששיחק איתו או אימן אותו. הוא תמיד יספר לך את הפרטים הבאמת חשובים - אם השחקן עבר פציעות קשות, אם הוא השמין, אם הוא לא בכושר, אם הוא עצלן ובליין או ממושמע ומשקיען".
* עדיין קורה שנופלים.
"שחקן הוא בנאדם ולא סחורה או מכונה. קורה שהוא לא מתחבר לקבוצה, לא מסתדר חברתית או פשוט סתם לא פוגע, ואז צריך להיפרד. מכבי תל אביב יכולה להרשות לעצמה להחליט בבוקר שהיא מנחיתה בערב שחקן שיעלה לה 500 אלף דולר לעונה, אבל בקבוצה בינונית או קטנה אין לך את הפריבילגיה לעשות את זה. אפשר להחליף זר אחד, גג שניים, ולנסות להוציא את המקסימום ממה שיש. הבעיה היא אפילו יותר גדולה עם שחקנים ישראלים, שהפכו למצרך מאוד מבוקש מאז כניסת החוק הרוסי. לך תמצא ישראלי טוב באמצע העונה, ועוד בכלום כסף".
יותר איש עסקים מעכבר כדורסל
קשה להגדיר את אזולאי כמאמן הישראלי הממוצע. בעיקר כי יש לו יותר גינונים של איש עסקים מאשר של עכבר כדורסל. זה בעיקר כי הוא בעלים של חברה, אבל גם כי לא פעם הוא נאלץ להתמודד עם מציאות כלכלית שלימדה אותו שגם לכדורסל צריך להתייחס כמו ביזנס.
כשאימן למשל את קבוצת קראבנוס הקפריסיאת בעונת 2004/05, קבוצה שאיתה הגיע לחצי גמר גביע האתגר (המפעל שבו משחקת השנה הפועל ירושלים), נפטר אביו בפתאומיות. הוא השאיר אחריו עסק עם התחייבויות - סופרמרקט גדול בסביון - שאזולאי היה חייב להמשיך להפעיל. אזולאי החליט שחוזים והסכמים חייבים לכבד, והוא נאלץ לחיות על ציר קפריסין-ישראל כדי לאמן ולנהל במקביל את העסק שהותיר אחריו האב.
כמו רבים מהמאמנים של קבוצות דרג הביניים, גם אזולאי הספיק כבר להיפרד לא פעם ממשרת המאמן כשההפסדים נערמו, בעיקר כי השכר שהרוויח היה מהנמוכים במועדון. "הרגשתי על בשרי כמה קשה להיות מאמן בישראל. תמיד מי שמשלם ראשון את המחיר זה המאמן, וכשהוא גם משתכר כמו השחקן השביעי או השמיני בפיי-רול מלאכת הפיטורים קלה יותר".
אבל היום הוא כבר במקום אחר. גם מבחינת שכר וגם מבחינת מעמד. "למזלי, היום יש לי עסק שפועל ומשפחה תומכת, ככה שהפרנסה שלי לא תלויה רק בכדורסל. זה כמובן נותן לי יותר ביטחון לטעות, ועדיין אני מכבד את השכר שאני מרוויח באשקלון".
* איך משפיע בינתיים המיתון על ההתנהלות שלכם?
"לכולם קשה יותר לגייס מזומנים כדי לשפץ את הסגלים, או כדי לשכנע זרים לבוא לכאן. אפילו לקבוצות הגדולות. אבל אני מעריך שאת ההשפעה היותר גדולה נרגיש בשנה הבאה. הכדורסל הישראלי ייאלץ להסתדר עם הרבה פחות כסף כי התקציבים יקטנו, וזה כמובן ישפיע על איכות הזרים שיבואו ועל רמות השכר של השחקנים".
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט
ממה עוד מתפרנסים מאמני הכדורסל הבכירים?
צביקה שרף (מאמן הנבחרת הלאומית) - פרשן של ליגת העל בכדורסל בערוץ הספורט; רוני בוסאני (עוזר מאמן הנבחרת הלאומית) - מנהל מדור מסחר ומעו"ף באגף ני"ע של בנק דיסקונט; ארז אדלשטיין (עוזר מאמן הנבחרת הלאומית) - פרשן כדורסל בעיתון "ישראל היום"; אבי אשכנזי (מאמן מכבי "היט" חיפה) - המנהל הלוגיסטי של חברת יונילוור ישראל; עודד קטש (מאמן הפועל גלבוע/גליל) - מבעלי חברת הנדל"ן וההשקעות K.M; דני פרנקו (מאמן הפועל חולון) - מאמן של תיכון בליך בר"ג במסגרת ליגת התיכונים