"ההפרטה המאוד פופולרית בעולם של היום, והמעבר מחוזים קיבוציים לחוזים אישיים, אלו דרכים לפגוע בארגוני עובדים. המדינה משאירה את העובדים חשופים לפררוגטיבה של המעביד, לקבוע את התנאים והשכר שלהם, ונסוגה מהאחריות ומהסולידריות. זאת ציניות. היום, בתקופת משבר עולמי, אנחנו רואים את ההתעצמות של הציניות וההתפוצצות שלה בפנים של כולנו", כך אומרת ל"גלובס הערב" פרופ' פרנסס רדאי, חוקרת בתחום דיני עבודה וזכויות אדם, שהעניקה בשנים האחרונות ייצוג משפטי בבתי-הדין לעבודה ובבג"ץ בסוגיות של זכויות עובדים ואדם וראתה, כך לדבריה, איך הליך השחיקה המתעצם של זכויות האדם מגיע לשיא חדש עם התפוצצות המשבר.
"מה קורה לקרנות הפנסיה? זה התחיל בשנת 1995, כשהמדינה נפנפה את קרנות הפנסיה והאחריות לזיקנה לשוק הפרטי, והיום העולם סובל מהבריחה של המדינה מהאחריות. אנשים שגנבו, התרשלו או רימו, הביאו את האוכלוסייה, גם את מעמד הביניים, להפסד של הביטחון הסוציאלי שלהם. הכול הופרט.
"יצאו בהצהרות שהמדינה אינה יעילה, והמדינה אמרה לכולם לסמוך על הגופים הפרטיים, על יעילותם. אז לאן הובילה אותנו היעילות הזאת? היום, כשהגענו להתעצמות של תהליך הציניות, רואים שפתאום יש מיליארדים של דולרים שאפשר להשקיע כדי לשקם את אותן מערכות פרטיות שנכשלו. איפה היו הטריליונים האלה לחינוך, לבריאות, לסביבה, לפני שהפרטתם את הנשמה של העובדים והציבור במדינה? קשה לתפוס את עומק הציניות".
+ המשבר חושף את כישלון הליך ההפרטה?
"כן. הוא חושף את הכישלון של האמרה שהמניע לעשיית רווח זה המניע היעיל הבלעדי. המדינה אמרה לנו, שהיא לא יכולה להיות יעילה, ומי שיכול להיות יעיל זה מי שמטרתו עשיית רווח, מקסום רווחים. זה היה המוטו, האמונה של המדיניות הניאו-ליברלית. אם הדת הייתה המדיניות הניאו-ליברלית, אז ההפרטה הייתה הפולחן של המדיניות הזו. עם הדת והפולחן האלה הביאו את העובדים למצב גרוע, שהמשבר זה סוף התהליך עבורם. אנשים מאבדים את כספם בגלל הציניות של המדינה".
רדאי, מרצה במכללה למנהל וראש מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל וארגון חמד"ת, לחופש מדע, דת ותרבות במכללה, פיתחה לאורך השנים תיאוריות בנושאי שוויון אוכלוסיות מקופחות, בהן נשים, עובדים מוחלשים, פלסטינים ומיעוטים. לדבריה, למרות ההכרה בחשיבותם של זכויות האדם, היישום של זכויות אלה לוקה בחסר, בלשון המעטה. עוד הוסיפה, כי מצב שבו נשחק מעמד זכויות העובדים, הנשים והמיעוטים, מהווה קרקע פורייה, ואף מזמינה, לקריסה ומשבר עולמי.
רדאי: "הייתי מעורבת גם אקדמית וגם בעולם העשייה, בתיקים שייצגתי, בניסיון להזהיר מפני התהליך של עזיבת הסולידריות לטובת ההתעצמות, הציניות והרווחיות, שהיא האל של הדת הזו, אבל המשבר מוכיח שלא הצלחנו במאבק. המדינה נכנעה ומשכה את ידה מאחריות. היא לא הבינה שמטרתה לתת סולידריות מספקת, כדי שהאוכלוסייה תקבל חינוך מצוין בסביבה שאינה מזוהמת, עם בריאות ציבורית ואישית, ושתהיה הרגשה שאנחנו כולנו חלק ממפעל משותף ופורה. הבריחה של המדינה, הציניות, מתפוצצים לנו עכשיו בפנים בעקבות המשבר".
גם בלי קשר למשבר, מצבם של העובדים היום הוא בכי רע, כך רדאי, ולאור התהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות, בהם ההפרטה והמעבר לחוזים אישיים, השיפור לא נראה באופק. "הציניות היא חלק בלתי נפרד מהנוף של העובדים. לא חשבתי שאצטרך לייצג עובדים שפעילים בוועדי עובדים נגד ההחלטה לפטר אותם רק בגלל פעילותם, או להגן על ארגוני עובדים מפני טענות של ארגונים שלא רוצים לנהל משא-ומתן קיבוצי, או להגן על עובדי מדינה, בתעשיות הביטחוניות, שנפגעים מהליכי הפרטה, אבל זה קרה. זה הכול סימבולים לתהליכים שראו בעולם שמרוקנים מתוכן את זכויות העובדים. העוינות להתארגנויות עובדים, ההפרטות ולקיחת כסף מהעובדים לבורסה, אלה תהליכים שמובילים ליותר ויותר ציניות".
הכתבה המלאה מתפרסמת במדור "דין וחשבון" ב"גלובס הערב".