גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המעילה של מיידוף

האירוע המפתיע, ואולי גם בעל ההשלכות הגדולות ביותר לעתיד מבחינת יהדות העולם ומדינת ישראל, התרחש דווקא בסוף השנה. הכוונה היא למעילה הגדולה של ברנרד מיידוף, שהתגלגלה כנראה מזה שלושה עשורים.

גילויה בחודש דצמבר השנה, ממדיה העצומים, זהות המבצע וההשלכות שלה על שוק ההון האמריקאי, על פרנסי הקהילה היהודית שם ועל מוסדות הפילנתרופיה היהודיים, ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה.

ההפתעה הגדולה נובעת בראש ובראשונה מהעומד מאחורי המעילה. מדובר בשעור שבעיסה, בשר מבשרה של וול סטריט, אחד המכובדים שבמנהליה, ואדם שעד לאחרונה נחשב כ'גורו' לענייני השקעות.

אל ממדי המעילה האדירים ואיבוד ממונם והשקעותיהם של אלפי משקיעים, מצטרף עתה החשש מפגיעה חמורה בזרם התרומות אשר הגיע מיהדות ארה"ב למוסדות השכלה, בריאות תרבות וחינוך, ולתמיכה במטרות חברתיות בישראל. אין ספק שהשלכותיה של פרשת מיידוף ילוו אותנו עוד זמן רב, ופגיעתה תורגש היטב גם בישראל. *

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי-טפחות:

"הפתעה אחת? 4 הפתעות לפחות!"

נהג נוסע נגד כיוון התנועה בנתיבי אילון. ברדיו הוא שומע דיווח על "מכונית אחת שנוסעת נגד הכיוון", ומגיב בזעם: "מכונית אחת? מאות מכוניות!". אי אפשר לבחור הפתעה אחת, שכן המשבר החולף הביא עימו הפתעות רבות:

1. כישלון הרגולציה בארה"ב, הנחשבת ל"אורים והתומים" של הרגולציה העולמית

2. שקר ההון והשקיפות אצל גופים בינלאומיים, אותם הטיפו לנו לאמץ כמודל וכמושא לחיקוי

3. עוצמת הקריסה של "רפורמת בכר" ועיוורונם של רבים מדי מתומכיה הסומים

4. מהירות ועוצמת תגובתן של ממשלות בחו"ל בטיפול בשווקים ובכלכלה, אל מול גרירת הרגליים של הממסד הישראלי

לעומת זאת, לא הופתעתי מהעוצמה ורצינות הטיפול בבעיות המשק והלקוחות, אצל הבנקים הישראליים. *

גיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט:

המהירות בה התפתח המשבר

ההפתעה הגדולה בשנה החולפת הייתה עוצמת המשבר ומהירות התפתחותו. המשבר, שהחל במחצית השנייה של 2007 כמשבר ה"סאב פריים" שפגע בעיקר בתחום הפיננסי, התעצם בממדיו והפך תוך מספר חודשים למשבר כלל עולמי הפוגע בכל רבדי הכלכלה והחברה.

המשבר החמור בעוצמתו, לפחות מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, הציף בעיות חמורות של כשלי שוק והביא לתופעות של פשיטות רגל של חברות ואף מדינות.

המפתיע הוא, שלמרות התערבות מאסיבית של ממשלות בשווקים, בהיקפים שלא נראו כדוגמתם, עדיין לא חשים בבלימה - מה שמלמד שלממד הפסיכולוגי בעת משבר השפעה מכרעת. *

דן ללוז, יו"ר מגדל שוקי הון:

החלטת הממשל לא להציל את ליהמן ברדרס

החלטת הממשל האמריקאי לא להושיט יד לליהמן ברדרס ולתת לה לקרוס, הייתה ללא ספק אירוע בלתי צפוי והרה אסון לכלכלה העולמית. ההחלטה מפתיעה בעיקר בגלל שהיא משדרת מסר של חוסר אמון בגופים פיננסיים, והממשל שמט בכך את השטיח מתחת לאבן היסוד בקיומן של המערכות הללו: האמון.

שבירת האמון יצרה אפקט מתגלגל של כדור שלג הרסני, שהוביל גם לחוסר אמון בין הבנקים.

הממשל רצה להוכיח לשוק שיש שכר ועונש להתנהגות בלתי אחראית בשוק ההון, ולהעניש את ליהמן על שהביאה את עצמה לסיטואציה הזו. אולם, מהצעד הזה מי שבאמת נענש היו אזרחי ארצות הברית ושאר העולם.

בהחלטה הגורלית הזו שלא להציל את ליהמן, גרם הממשל להתרסקות חדה מאוד של שוקי ההון, וכעת כדי להחזיר את הכלכלה למסלול נורמלי יהיה צורך בסכומים גדולים לאין ערוך. *

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף אלטשולר-שחם:

השינוי העמוק שעובר ענף הבנקאות

האירוע המפתיע של השנה הוא ללא ספק עומקו של המשבר הכלכלי. לאחריו, אנו נידרש להפוך את הדיסקט בראש, שכן ענף הבנקאות עומד להשתנות. עד היום עולם זה התאפיין ברמות מינוף גבוהות ואשראי פרוע וחסר מעצורים. אמנם תאוות הבצע תישאר בעולם, אבל הקלות הבלתי נסבלת של מתן אשראי, כבר לא תחזור על עצמה.

רגולציה, לצערנו הרב, תמיד תעבוד בדיעבד, והשוק יקדים אותה בתחכום שלו.

הרגולציה אף פעם לא תמנע משברים מראש - היא יודעת להגיד מה שהיה ולא מה שיהיה, כדי שמה שהיה לא יחזור על עצמו. הבעיה היא שתמיד יהיה משהו חדש, שאותו הרגולציה לא תחזה. היא מתמודדת עם הטפל ולא עם העיקר. ובסופו של יום, הדברים הגדולים קורים על ידי אדם בודד במערכת, והרגולציה לא מבינה את הכוח של האדם הבודד העומד בראש הפירמידה.

לכן, לצערנו, מקרים של קריסות גופים פיננסיים עוד יחזרו על עצמם בעתיד. *

שמעון אלקבץ, מנכ"ל הראל פיננסים:

הטלטלה האדירה בשוק הפיננסי

השנה, העולם הפיננסי נזקק לטלטלה כה עזה כדי להחזיר את ההגיון הבריא לסדר היום של ההשקעות ושל הענף. רק לאחר אותה טלטלה עזה, כולנו פותחים עיניים בפליאה ותוהים לגבי מחירי נכסים שהיו גבוהים מדי, עסקאות ממונפות מדי, קרנות שהתבררו כקופסאות שחורות, ועוד. כבר נרשמו בעבר מימושים בשוק הפיננסי, אבל הם לא היו כאלה שהחזירו את ההיגיון הבריא, כמו הטלטלה הנוכחית.

ההתפכחות אמנם נעשתה בצורה חזקה וכואבת, אבל מכאן והלאה אולי נחזור לפעול על פי העקרונות הבסיסיים של ניהול ההשקעות. אני מקווה שאנשים יחפשו לא רק את ה"אפסייד", אלא גם ישאלו את עצמם כמה הם מוכנים להפסיד. *

גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות:

קריסת המערכת הפיננסית האמריקאית כמגדל קלפים

הכלכלה העולמית עברה בעשור האחרון שינויים משמעותיים, בהובלת הכלכלה האמריקאית. המערכת הפיננסית האמריקאית נחשבה כחדשנית, בעלת רמת פיקוח גבוהה ודיווחי אמת. הנחות אלו קרסו כמגדל קלפים ברבעון השלישי של השנה, בעיקר כתוצאה מחדשנות מופרזת בפיתוח סעיפים חוץ מאזניים לא מפוקחים.

בהסתכלות עתידית, קריסת בנקים מסחריים רבים - פאני מיי ופרדי מאק, AIG ובנקי ההשקעות ליהמן ברדרס, בר סטרנס ומריל לינץ' - תהווה את נקודת השבר האמיתית של המשבר הנוכחי, כאשר המערכת הפיננסית צפויה לשיקום ארוך ולשינויים משמעותיים.

אין ספק כי צעדי הממשל, שהעניק עזרה ראשונה על ידי הלאמה של חלק ניכר מהמערכת הפיננסית, וכן הטלת חוב נוסף על כתפי הכלכלה הסובלת מגרעון, מנעו כאוס מוחלט במערכת הפיננסית העולמית בטווח הקצר. יחד עם זאת, הם מהווים משקולת כבדה על הכלכלה האמריקאית והעולמית. *

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי:

הממדים אליהם הגיע המשבר

עוצמת המשבר היא ללא ספק הדבר המפתיע ביותר. מדובר במשבר שהגיע לממדים שנראו בעבר לא סבירים, מוגזמים, דמיוניים. כך לדוגמה, כולנו דיברנו על כך שהמערכות החוץ-בנקאיות בעולם הן פחות מפוקחות, אבל עומק הסיכון אליו הן הגיעו מאוד הפתיע.

כמו כן, צפינו שיהיו הפסדים גבוהים למערכת הפיננסית בעולם, אבל לא האמנו שזה יגיע לעוצמות של מאות מיליארדים. אפילו חששנו שבנקים יפלו, אבל לפחות בשלבים הראשוניים לא חשבנו שבנק עם היסטוריה, מורשת ומעמד כמו ליהמן ברדרס יקרוס.

חשבנו גם שממשלות יצטרכו להתערב, אבל לא תיארנו לעצמנו שבנקים גדולים בעולם, כמו RBS, יולאמו.

הערכנו שמדד חוסר האמון יעלה, אבל הופתענו מכך שבנקים מהגדולים בעולם, אפילו באותה מדינה, לא יסכימו להפקיד כסף אחד אצל השני. *

מוטי רוזן, מנכ"ל הראל ביטוח:

ההשפעה הגורפת על כוווולם

אין ספק שהאירוע הגדול השנה הוא המשבר הפיננסי והכלכלי העולמי. הוא הפתיע את כולם. כשהיו נפילות בשווקים בעבר, היו שאמרו 'מזל שלא הייתי בבורסה ולא נפגעתי מהמשבר'. הפעם כולם נפגעו ועוד ייפגעו. יש למשבר הזה השפעות רוחב משמעותיות, והחשש הוא איך אלו יתנו את אותותיהן בהמשך. אני לא חושב שיש גורם אחד שהיה מוכן למשבר או לא נפגע ממנו, ולא משנה באיזה תחום פעילות.

המשבר הגדול מורכב מהרבה מאוד אירועי משנה שהפתיעו כשלעצמם - נפילת קבוצת סיטי, קריסת ליהמן-ברדרס ונפילת AIG - דברים שאף אחד לא ציפה להם, לגודלם ולעוצמתם. יידרש זמן רב לעכל את משמעות אירועים אלו, השפעתם והשלכתם העולמית, וזו תהיה רחבת היקף ברמת התנהלות הגופים העסקיים, הכלכלה בכללותה (הקפיטליזם ייפגע? יצמחו כלכלות חדשות?), וכן התנהגות ומעורבות הממשלות. *

יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס:

היעלמות בנקי ההשקעות

האירוע המדהים ביותר השנה לדעתי, הוא ההיעלמות - ומדובר בתהליך שנמשך - של הגופים המרכזיים שנקראו בנקי השקעות. אלו גופים שהיו מתווכים ויצרנים בכל השוק, והיום חלקם ממש נעלמו וחלקם הפכו והתחברו לגופים בנקאיים, אם זה ליהמן ברדרס, בר סטרנס ומריל לינץ' שנרכשו על ידי בנקים, ומורגן סטנלי וגולדמן זאקס שהפכו לתאגידים בנקאיים. זהו תהליך שהחליש מאוד את כולם כשחקן מרכזי בשוק, והוא גם האירוע הכי מפתיע השנה, למרות שכמות ההפתעות שהייתה בשנה החולפת היא מדהימה.

פרט לכך, יש המון אירועים שאם לא היו קורים השנה הייתי מציינם כאירוע המפתיע ביותר, ולמשל חברות הדירוג שלא מילאו את תפקידן כמייצבי שוק, אלא להיפך. בהקשר זה, למשל הדירוג שניתן למכשירי ה-MBS, מהם התחיל המשבר, שהביאו להתעצמות הבעיה כאשר קיבלו דירוג כה גבוה.