גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נהרס בית המרקחת ההיסטורי של המושבה הטמפלרית שרונה

רשימת המבנים לשימור בתל אביב אומנם מרשימה וכוללת למעלה מאלף מבנים, אך בכל זאת היו פספוסים ובתים מיוחדים, בני מאה שנה ויותר, נותרו מחוץ לרשימה ונמצאים בסכנת הריסה ; הבוקר הרסה עיריית ת"א אחד מהם: בית מרקחת ממלוק, ברח' דוד אלעזר 14, סמל לדו קיום טמפלרי-יהודי

תוכנית השימור של תל אביב נחשבת למקיפה ולפורצת דרך בכל הנוגע לשימור במדינת ישראל. התוכנית עברה גלגולים שונים במשך 15 שנה, ולבסוף אושרה ובה כאלף מבנים, רובם מבני באוהאוס שנבנו בשנות ה-30 וה-40, וכן בתי המושבה הטמפלרית שרונה והמושבה האמריקאית.

למרות היקף התוכנית, ישנם מספר מבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי רב שהושמטו מהתוכנית שנעשתה בזמנו, בגלל טעויות, מידע שגוי וכיו"ב. גופי שימור, והמועצה לשימור אתרים בראשם, מתקשים להיאבק על הצלת מבנים שלא נכללים ברשימה הסגורה, בגלל הביורוקרטיה.

השריד המקורי היחידי

כך הוא סיפורו של מבנה מקורי מתקופת אחוזת בית, המצוי ברח' לילנבלום 28, בו שוכנת כיום המסעדה הגרוזינית ננוצ'קה. הבניין נרכש לא מזמן ע"י חברת משולם לוינשטיין שבשליטת שאול לוטן, תמורת 9 מיליון שקל. לפי התוכנית הבניין ההיסטורי ייהרס (כחוק), כדי לפנות מקום למבנה משרדים חדש בן 6 קומות עם מרתף חניה של שישה מפלסים. המסעדה הוותיקה תעבור לבניין השכן, בלילינבלום 30.

הבית מכונה בית שבתאי מירקיס, והינו שריד מהימים הראשונים של תל אביב, החוגגת השנה 100 שנה להיווסדה. הבית נבנה בימיה הראשונים של השכונה אחוזת בית, בשנת 1910, והוא היחיד מבין 66 מבני השכונה ששרד בצורתו המקורית. בסרט על חיי היהודים בארץ ישראל, שצולם בל אביב בשנת 1913, ניתן לראות את הבית המקורי, שנותר על תילו ללא שינויים בחזיתו מאז הימים של טרום מלחמת העולם הראשונה.

בונה הבית, המורה שבתאי מירקיס, ממייסדי אחוזת בית, מכר את ביתו בשנת 1913 לסוחר בחומרי בניין בשם שאול לוי. לעומת המייסד שלא הותיר עקבות, שאול לוי הונצח בספרי ההיסטוריה בזכות סטירה שנתן לראש העיר מאיר דיזנגוף בשל קנס מפקחי העירייה.

מיקום הבית ברחוב לילינבלום, במתחם בו עברו מספר מבנים תהליך שימור (מתחם בנק דיסקונט), מחזק את חשיבות שימורו הן מבחינה אדריכלית והן היסטורית. למרות חשיבותו הוא אינו מוכרז לשימור במסגרת התב"ע, אלא נמצא במסגרת תב"ע מאושרת רגילה, לפיה יכול בעל המקרקעין לבקש היתרי בנייה בעוד הבית אינו מוגן.

הסיבה לכך היא שהבניין נפל "בין תוכניות בניין עיר" - בזמנו ניסו להכניס אותו לתב"ע של מגדל דיסקונט, שהיא תב"ע מקומית (מס' 3217). היוזמה נכשלה עקב התנגדות הבעלים. התב"ע הכללית של תוכנית השימור של ת"א (2650ב) לא הכלילה אותו כדי שלא יהיה כפל תב"עות.

המועצה לשימור אתרים פנתה לגורמים בעיריית תל אביב ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבקשה להגן על המבנה באמצעות הכרזה מיידית של סעיפים 77, 78 לפי התוספת הרביעית לחוק, על מנת למנוע את הריסתו ובמקביל להכין תוכנית לשימורו. על-פי התוספת הרביעית, ועדת השימור העירונית נדרשת לדון בכל מקרה בו נמצא כי קיימת סכנה למבנה לשימור או לכל מבנה אחר בעל ערכים אדריכלים ו/או היסטוריים.

המועצה לשימור אתרים מסרה ל"גלובס": "אנו במועצה מעוניינים להתייחס לעניין העקרוני של הצלת מבנים שהושמטו מרשימות השימור, אל אף שהינם חשובים וראויים לשימור. מטרתנו היא למצוא פיתרון כולל, ולא להיאבק בכל מבנה באופן פרטני מול עירייה זו או אחרת, במטרה למצוא דרך להכניס מבנים נוספים לתוך רשימות השימור הקיימות. באשר לשני הבתים שהוזכרו, אנו קוראים לעירייה וליזמים למצוא פתרון שישלב את שימור הבתים עם היזמות העסקית".

בית מרקחת ממלוק נהרס

26 מיליון שקל השקיע מינהל מקרקעי ישראל בהעתקת 5 מבנים היסטוריים מהמושבה הטמפלרית שרונה בקריה, לצורך הרחבת רחוב קפלן. התוצאה של העתקה זו ושל פרויקט דרום הקריה בכללותו תהיה פארק יוצא דופן שישלב גינות ירק ומבנים היסטוריים משומרים, הכל למרגלות גורדי שחקים. לאור ההשקעה המושכלת הזו, בולט חוסר האונים לגבי בניין היסטורי אחר של המושבה - בית המרקחת ממלוק.

עם סגירת הגיליון נודע, כי המבנה ההיסטורי שנודע כבית המרקחת של תיאודור ממלוק, הממוקם ברחוב דוד אלעזר 14, נהרס ביום א' בבוקר ע"י החברה העירונית אחוזות חוף. המועצה לשימור אתרים, שהובילה את ההתנגדות למהלך, תמכה בפיתרון חלופי שיאפשר פתיחת מעבר בלב המבנה, שישמש כאתר תצוגה ייחודי וגם מעין שער בלב הציר הירוק של שרונה.

המדובר במבנה חד קומתי שהוקם ב-1925 ע"י ועד המושבה הטמפלרית בלב הרחוב הראשי של המושבה (רחוב כריסטוף הופמן דאז). המבנה הוקם עבור בית המרקחת של איזידור יצחק ממלוק, יהודי ציוני ורוקח מומחה דובר גרמנית, יליד 1877 ויהודי כמעט יחיד בלב מושבת הטמפלרים.

ממלוק שירת כקצין רוקח בצבא הפרוסי במלחה"ע הראשונה, וכשחזר ארצה היה הרוקח במושבה הגרמנית ביפו. הוא התמחה ברפואה אלטרנטיבית והיה מהראשונים שעסקו בה. כישוריו ואופי השירות שהעניק קסמו לטמפלרים, שדחקו בו להפעיל בשרונה בית מרקחת. בית המרקחת היה פעיל עד לגירוש הטמפלרים לאוסטרליה ב-1944. לדברי בנו של ממלוק, המדריך במקום קבוצות תיירים, עם השלמת הבנייה בשרונה אביו שתל שני עצי וושינגטוניה, שעומדים זקופים בחזית הבית עד היום.

המבנה סומן במקור לשימור ע"י עיריית תל אביב, אך בשלב מסוים הוחלט להוציאו לצורך פתיחת הציר הירוק בעת פיתוח המתחם הציבורי של שרונה. בידי מקבלי ההחלטה לא היו הנתונים המתאימים המציגים את ייחודו וסיפורו המיוחד של המקום, השוקק מטיילים.

עם זאת, לאור אישור תב"ע בה לא כלול המבנה ברשימת השימור, נערכים בימים אלה להריסתו כשם שנהרסו בשנים האחרונות מבני משק היסטוריים ומבנים שלא נכללו בתוכנית, כגון מבנה חיל האוויר.

המועצה לשימור הציעה פיתרון חלופי לצרכי הגישה אל הציר הירוק, ודורשת לעצור מיידית את מהלך ההרס, ולא לקבוע עובדות בלתי הפיכות. הפיתרון המוצע מאפשר פתיחת מעבר בלב המבנה הקיים, באופן שייוצר מעין שער בלב הציר הירוק המתוכנן לעבור במקום, ובדרך זו לאפשר מעבר חופשי ומבטים חופשיים (בדומה לציר השערים בפריז), ומאידך תיווצר פינת תצוגה מקורית למבקרי המקום. מומחי המועצה קבעו כי המבנה במצב הנדסי טוב וניתן בנקל לבצע פעולה שכזו, שכן מדובר במבנה בטון (להבדיל מבתי הכורכר השכנים). כן ניתן לגייס גורם מסחרי למימון שיפוץ האתר והקמת התצוגה.

במכתב מרגש שהתקבל לאחרונה במועצה, מאת קלאוס פיטר הופמן מגרמניה, נינו של מייסד ההתיישבות הטמפלרית בפלשתינה כריסטוף הופמן, מזכיר הופמן את זכרונותיו הנעימים מהרוקח ממלוק, ומציין את היות הבניין סמל לשיתוף פעולה וידידות בין הטמפלרים ליהודים, אשר לרוב נדחק מספרי ההיסטוריה. "יהיה זה אובדן היסטורי גדול אם בית המרקחת ייהרס ולא ישומר", כותב הופמן, "אני בטוח כי תיירים רבים מגרמניה ישמחו מאוד לשמוע מפי המדריך את סיפור הבניין. אני מקווה מאוד שרשויות התכנון בת"א ישקלו מחדש את תוכנית ההריסה. התועלת בשימורו גדולה מהתועלת שבשחזור תוואי הדרך המקורי במושבה, שכפי שנטען עבר במקום".

הוספנו 600 מבנים

עיריית ת"א מסרה ל"גלובס" בתגובה: "מבנה בית ממלוק יושב על דרך היסטורית של הטמפלרים. העירייה, בתוכנית דרום הקריה הכוללת את פארק גני שרונה, רצתה לשחזר את תוואי הדרך המקורי של המושבה, ולכן המבנה אינו נכלל ברשימת השימור. נציין, כי המבנה הינו מאוחר יותר ואינו מהתקופה הראשונה של המושבה.

"לתוכנית השימור נוספו עד כה כ-600 מבנים שלא נכללו בתוכנית המקורית. המבנה ברחוב לילנבלום 28 נכלל בתוכנית השימור המקורית, אך הוצא ממנה על-ידי בעליו ואושרה לו תב"ע חדשה".

משרד הפנים מסר בתגובה: "בתוכנית דרום הקריה, שבה מצוי הבניין, שומרו 37 בתים לאחר שנעשתה בחינה כוללת של כל המבנים במתחם. הבניין ברחוב דוד אלעזר 14 מעולם לא הומלץ לשימור. ההצעה לשימור המבנה לא הועברה להתייחסות מתכננת מחוז ת"א, אדר' נעמי אנג'ל, ובאם תועבר הצעה שכזו, היא תוכל להתייחס אליה". *

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

נתניהו: "אם לא נחזור לשמור על הכללים, לא תהיה ברירה אלא לחזור להגבלות"

הצהרת ראש הממשלה מתקיימת יממה לאחר תדרוך שקיים משרד הבריאות, ובו ניסו להתריע מפני קפיצה בנתוני התחלואה על רקע מה שכינו ״אופוריה״ ● נתניהו: "בימים האחרונים, עם הזלזול בשמירה על הכללים, אנחנו מתקרבים לתהום"

תעש רמת השרון / צילום: יח"צ

טיהור הקרקע במתחם תע"ש: המים יוחזרו לירקון

נוסף ליתרון שבטיהור הקרקע עצמה, המהלך עתיד בסופו של דבר לפתוח פקק של דירות חדשות בלב אזורי הביקוש

אנשי משרד הבריאות / צילום: משרד הבריאות

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא: "עברנו מדאגה לאופוריה, עיקר הגידול בתחלואה מבתי הספר"

משרד הבריאות כינס מסיבת עיתונאים בעיצומו של החג על רקע עלייה במספר חולי הקורונה החדשים • במשרד שוקלים לסגור את הלימודים בחטיבת הביניים • משה בר סימן טוב: "גל שני איננו גזירת גורל, אנחנו לא בוודאות צועדים לסגר"

עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

תוצר, צמיחה, שיוויון, גירעון: מי מרוויח מהמלים שמרכיבות את השיח הכלכלי?

מאחורי המילים הנייטרליות שמרכיבות את האסכולה המדעית והרציונלית שנקראת כלכלה, מסתתרים הנחות יסוד שנויות במחלוקת, תפיסות עולם סובייקטיביות, וכן - גם לא מעט אינטרסים ● מי מרוויח מזה ומי מפסיד? בדיוק מי שחשבתם ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

שלט תלוי מעל אחת המרפסות בתל אביב באוירת הסגר שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות וירוס הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מלחמת הדורות: האם הקורונה גרמה לקרע בין המילניאלז לבומרים?

המבוגרים שמנהלים את העולם מתעלמים לאורך שנים ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים ● בימי הקורונה הם ביקשו מהם להישאר בבית חודשים ארוכים בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● הצעירים מילאו אחר ההוראות, אך ייתכן שנוצר קרע בין הדורות? ● האזינו

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

קפריסין משוועת לחזרת התיירים. והיא מוכנה לעשות הרבה לשם כך

בניגוד לישראל, ישנן מדינות שמתכננות לפתוח את השמיים בקרוב. ממש בקרוב ● קפריסין, למשל, פרסמה את המתווה שלה שכולל הבטחה לכיסוי, טיפול ואירוח לתיירים שיאובחנו כחולים ולמלווים שלהם ● וזה לפני שמדברים על חיטוי וניקוי, שמירה על מרחק בין אדם למשנהו, תשלום במזומן במסעדות ועוד

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

דבר אליי במילים: השפה האנושית שינתה את העולם. איך הכול התחיל

איך התחילה להתפתח השפה האנושית, מה הקשר למבנה המוח והגרון שלנו והאם ייתכן שמשפטים קדמו למילים? החוקרים עדיין מתווכחים על סוגיות הקשורות ללידת השפה והמילים, אבל לא על התרומה שלהן להתפתחות בני האדם והתרבות ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

משה בר סימן טוב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פרשנות: העלייה במספר החולים - האם המדינה התרשלה בצעדי החזרה לשגרה

בניגוד למדינות אחרות, שבהן הוסר הסגר באופן הדרגתי ובשילוב עם מערך בדיקות משמעותי, בישראל הוסר הסגר כמעט באחת ● איך בכל זאת היה ניתן לפעול אחרת?

מאסיושי סון.
צילום: רויטרס, Sho Tamura AFLO

ישו, ביטלס, החזון היומרני והנפילה עם אדם נוימן: חטא ההיבריס של חברת ההשקעות הגדולה בעולם

מייסד סופטבנק היפנית מאסיושי סון משווה את עצמו לישו ש"לא הובן כהלכה" ואת משבר הקורונה לשפל הכלכלי ב–1929, וסבור כי WeWork תתאושש, למרות הטעויות שנעשו בה ● הוא אמנם בטוח שמדובר רק במהמורות, אבל יכול להיות שיצטרך לוותר על החזון שלו ● האזינו

מרגרטה וסטאייר / צילום: רויטרס - Eric Vidal

תום תקופת הקורונה ותחילת עונת החילוצים באיחוד האירופי

החילוצים מעלים שאלות מהותיות מבחינת התחרות באיחוד האירופי ● "יש סכנה לעיוות התחרות ההוגנת, והאטת ההתאוששות הכלכלית ביבשת" אמרה נציבת התחרות באיחוד

דפני ליף / צילום: אלעד מלכה

אוצר מלים: דפני ליף בטוחה שאפשר בדרך אחרת, מיטיבה

דפני ליף מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אפשר" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מרב מיכאלי / צילום: רון קדמי

מרב מיכאלי יודעת שמפחיד להיקרא שמאלן ובוגד

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "שמאל" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

טראמפ, השבוע / צילום: רויטרס - Yuri Gripas

טראמפ הודיע כי ארה״ב מסיימת את יחסיה עם ארגון הבריאות העולמי

בשנתיים האחרונות ארה״ב העבירה כ-900 מיליון דולר לארגון אלא שמערכת היחסים בין הארגון לנשיא טראמפ התערערו לאחר שהוא טען כי הארגון הינו פרו-סיני ולא פעל נכון לחיסול נגיף הקורונה, תוך הסתרת הסיבות להתפרצות

דירת  4 חדרים ברמלה ב–1.2 מיליון שקל - יד שנייה / צילום: יח"צ

בלי מעלית: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמלה?

לדירה הוסיפו מרפסת בשטח 12 מ"ר, ויש לה חניה פרטית ● "הקונים חיפשו דירה במשך למעלה מארבע שנים והדירה הזו ענתה בדיוק לצורכיהם. העסקה נחתמה בעיצומה של המגפה"

מפגינים מול המשטרה על המוות של ג'ורג' פלויד. מיניאפוליס, ארה"ב / צילום: John Minchillo, Associated Press

המחאה נגד הרג העצור השחור מחריפה: המשמר הלאומי נפרס במיניאפוליס

מאות חיילים הוזעקו לסייע בשמירה על הסדר לאחר שתחנת משטרה נפרצה והוצתה ביום השלישי למהומות שפרצו עקב התיעוד של שוטר לבן חונק למוות את ג'ורג' פלויד ● המחאות הפכו לאלימות גם בקולורדו וקנטאקי ● טראמפ כינה את המפגינים "בריונים" והוסיף: "מבזים את זכרו"

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

7,500 שקל על כל עובד שחוזר מחל"ת: המודל השנוי במחלוקת מגיע מחר לממשלה ומאחורי הקלעים נחשפים

הממשלה תצביע מחר על תוכנית המענקים למעסיקים בהיקף של 6 מיליארד שקל. מדוע פסל כ"ץ את המודל שהוצג לו, למה מתעכב נושא המענקים מאז סוף חודש מרץ ואיך כל זה קשור ליועץ המשפטי לממשלה

איימן עודה / צילום: גיל אליהו, ג'יני

אוצר מלים: איימן עודה חושב שאת הדברים הטובים ביותר השגנו בעזרת מאבקים

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מאבק"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

נדב אבקסיס / צילום: מאיר כהן, יח"צ

אוצר מלים: לדעתו של נדב אבקסיס להכיל זה להשלים, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך

השחקן והסטנדאפיסט נדב אבקסיס מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "הכלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

רועי חסן / צילום: ינאי יחיאל

אוצר מלים: רועי חסן תוהה מה אם רבים לא יכבו את האהבה

המשורר רועי חסן מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מים" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית