גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותרן רימון

קיבלנו ריאליטי אמיתי

התחרות היחידה המתנהלת בין הערוצים כיום היא מי ישיג נפילת קסאם בשידור חי

זהו התמכרנו. אנחנו רגילים לשידורים חיים נון סטופ וכל הזמן. אם פעם היו עוצרים שידורים בטלוויזיה אחרי שהיו מתרחשים מאורעות מיוחדים, הרי שהיום ערוצי הטלוויזיה השונים עוצרים את השידורים בכל מקרה - מי עצר ראשון את רצף השידורים ופתח אולפן פתוח - זו התחרות היחידה.

ומה יש להם להראות לנו כל כך הרבה שעות ברציפות? חלילה לנו לזלזל בפעולת צבא ההגנה לישראל ברצועת עזה. יש מי שיצדד במבצע ויש מי שיתנגד לו.

אבל האם אנחנו באמת זקוקים ל-24 שעות רצופות של שידורים חיים ובעיקר חוזרים משטחי ההפצצות בשני הצדדים? האם זה לא יותר משטיפת מוח?

פעם, במלחמת המפרץ למשל, היו מראים בטלוויזיה תוכניות בידור בשביל להפיג את המתח, לבדר, לא לתת לפחד לאכול אותנו. ואילו היום, מתחרים השדרים ביניהם מאחורי מי מהם תיפול רקטת קסאם, ואיזה ערוץ יראה יותר אזרחים בורחים ומי יצליח לתפוס בשידור חי מטוס קרב של חיל האוויר מפציץ.

מציאות הריאליטי

מציאות הריאליטי שאנחנו חווים - החל מתוכניות המציאות סרות הטעם, דרך שידורים חיים באינטרנט של החיפוש אחר הילדה רוז פיזאם וכלה באנשים ישנים מעבירה אותנו על דעתנו. אנחנו רוצים הכל כאן ועכשיו, סיפוקים מיידיים.

נגמר "האח הגדול", "הישרדות" לא שובר שיאי רייטינג, וכנראה צריך בידור חדש כדי לרתק את הצופים למסכים, ומה יותר טוב ממלחמה?

אם יש משהו שאפשר לבקש מערוצי הטלוויזיה השונים היא שיניחו לנו. תנו לנו מספרי חירום, תנו לנו הודעות רשמיות, תרגיעו אותנו, אבל די לשטיפת המוח. דווחו כשמשהו מתרחש.

עוד כתבות

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

העובדים גילו בשש בבוקר: המייל נחסם, אתם מפוטרים

אורקל החלה בסבב פיטורים נוסף, לאחר שמצבת העובדים שלה הצטמצמה בכ־21 אלף בתוך שנה ● במקביל, ענקית התוכנה והענן מתכננת השקעות של עד 95 מיליארד דולר בשנה בתשתיות, על רקע הביקוש לבינה מלאכותית

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה?

לפי הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו בחודש שעבר מהארץ ● נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם ● יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים

אופיר קרני, מנכ״ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

ב-180 מיליון שקל: דן תחבורה רוכשת את מסיעי שאשא

דן תחבורה חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברת ההיסעים מסיעי שאשא תמורת 180 מיליון שקל ● מסיעי שאשא נחשבת לאחת החברות הגדולות בתחום ההיסעים ובין לקוחותיה נמנים משרד הביטחון, חברת החשמל וחברות ממשלתיות ● החברה מפעילה כ־200 כלי רכב ומגלגלת מחזור שנתי של כ־200 מיליון שקל

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

יום לאחר מייל הפיטורים האכזרי: המסר המפתיע שקיבלו העובדים שנותרו

ענקית התוכנה אורקל החלה השבוע בגל פיטורים נוסף המוערך באלפי עובדים ● למחרת הפיטורים הופיעה סמנכ״לית הכספים החדשה בפני הנותרים והבטיחה להם: לא נדרוש מכם לעבוד יותר עם פחות

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

ב-11 מיליון שקל: טרמינל איקס בדרך לרכוש את השליטה בסוהו

טרמינל איקס חתמה על מזכר הבנות לרכישת 50.01% מרשת העיצוב והלייף סטייל SOHO ● העסקה משקפת לרשת שווי של כ־22 מיליון שקל, ואם תמומש תצטרף לשורת הרכישות שביצעה טרמינל איקס בשנים האחרונות

רועי מור ויונתי לוין, מייסדי לורה / צילום: רחל פרידמן

אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר

Loora, שהגיעה לכ־15 מיליון משתמשים בעולם, מציעה מורה פרטי וירטואלי לאנגלית שמותאם אישית ללומד ומשלב מודלים של GPT, קלוד ומודלים פתוחים ● החברה מגייסת 22 מיליון דולר, לאחר שהכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה ● רועי מור, מנכ"ל לורה: "עבור רוב העולם, אנגלית היא שער הכניסה לעתיד אחר לגמרי"

אמנון שעשוע ואיליה סוצקבר / צילום: עומר הכהן, כדיה לוי

עד 90 אלף שקל לא כולל הטבות: המקצוע שהשכר בו שובר שיאים

חברות שפועלות בתחום פיתוח מודלים ב-AI מציעות לעובדים מבוקשים במיוחד שכר חודשי שיכול להגיע ל-90 אלף שקל, פלוס שורה של הטבות שונות ● איפה מקבלים שכר כזה ואיך הוא לעומת הממוצע בתחום?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר

שמואל אברמזון ואבי שמחון / צילום: יוסי זמיר, שלומי יוסף

מזומן עכשיו, הפרשה מופחתת בעתיד: מה עומד מאחורי בליץ ההצעות לקצץ בפנסיה?

מילוי קופת המדינה או הקלה על הזוגות הצעירים? המדינה פתחה בשורת צעדים עם מכנה משותף: לחסוך פחות ולצרוך יותר ● אלא שהנימוקים נשארו מעורפלים, והכלכלנים חלוקים על ההשפעות שלהם ● וגם: האם בישראל באמת חוסכים יותר מדי ביחס לעולם?

אין ודאות שהביקושים ימשיכו ברמות השיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: קונסורציום מחקר ופיתוח בתחום הבנייה בהיקף של 60 מיליון שקל

קונסורציום RSTPCS יוצא לדרך בהשקעה של כ־60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות וחומרי בנייה חדשניים ● המאגד, בהובלת שפיר ובשיתוף חברות ואקדמיה, שואף להפחית חומרי גלם, משקל ועלויות תחזוקה בענף הבנייה● וגם: שופרסל זכתה במכרז על 20 דונם ברמת הנגב תמורת 15 מיליון שקל, להקמת מרכז מסחר, תעסוקה ומלון

הפד מעלה ריבית. צילום: שאטרסטוק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שינוי כיוון בארה"ב: למה הפד חזר להעלות את הריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

אחרי רצף החלטות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי, הפדרל ריזרב תחת היו”ר קווין וורש מעלה את הריבית לרמה של 3.75%־4.00%, בהתאם לציפיות השווקים ● אולם מדובר בצעד שמסמן תפנית במדיניות ● למה הצעד התרחש דווקא עכשיו, איך ישפיעו האינפלציה ומחירי האנרגיה על ההלוואות והחסכונות, והאם מחכה לאמריקאים העלאה נוספת עוד השנה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

יאיר מגיד / צילום:  צילום פרטי

גילה את שוק ההון בגיל 26: "אם הייתי משקיע רק במדדים הייתי משתעמם"

יאיר מגיד גדל במשפחה מרובת ילדים, והחל לעבוד מגיל 13. כמעט עשור אחר כך גילה שהכסף שחסך בעבודה יכול לייצר לו עוד כסף ● לצד עסק שפתח בתחום החינוך, הוא משקיע במדדים ומניות בעיקר דרך אפליקציה, שמאפשרת לו "להרגיש שהוא שולט בהכול"

ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ

בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר

סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר ליאור דוד־פור, חושב שיעד הגירעון לא יושפע כתוצאה מהכוונה לפרוץ את התקציב עבור תוספת למערכת הביטחון כפי שנחשף בגלובס, כל עוד תהיה עד 19 מיליארד שקל ● עם זאת, תוספות של מאות מיליארדים יחייבו העלאות מסים: "צריך לעשות עוד צעדי התאמה"

קניון שבעת הכוכבים בהרצליה / צילום: יח''צ

הלמ"ס מעדכנת את נתוני התוצר: המשק צמח ב־14.9% ברבעון השני

הלמ"ס עדכנה מעט מטה את אומדן התוצר הישראלי ברבעון השני מ־15.4% ל־14.9%, וכן את הפגיעה בצמיחה בעקבות המבצע באיראן ● העלייה ברבעון השני מיוחסת לריבאונד לאחר "שאגת הארי", ונרשמה בכל רכיבי התוצר המרכזיים, בהם הצריכה הפרטית, ההשקעות, היצוא והיבוא

צילומים: Shutterstock

טוב למניות התוכנה והסייבר, רע לשבבים: המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI

קריאות בכירי התחום להאט ולפקח על ההתפתחויות ב–AI, הפילו בתחילת שבוע המסחר בוול סטריט את מניות השבבים, אך הקפיצו את מניות התוכנה והסייבר ● האנליסטים חלוקים לגבי רצינות הדאגה של בכירי הענף, אבל מסכימים לגבי ההזדמנויות שנפתחו, וגם מי יסבלו מכך

איור: גיל ג'יבלי

איפה הכסף: המתכת היקרה שזינקה - ומשמשת אינדיקטור למצב הכלכלה העולמית

הכסף אמנם איבד במאות השנים האחרונות את מעמדו הדומיננטי בשוק המתכות היקרות, אך ממשיך להחזיק במאפיינים ייחודיים שהופכים אותו לנכס השקעתי ● מדוע זינק מחירו בשנתיים האחרונות - ואיך בכלל משקיעים בו? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

מועצת הרשות השנייה אישרה: ערוץ רשת 13 יימכר לאסף רפפורט

אחרי תקופה של אי־ודאות סביב עתיד הערוץ, עסקת העברת השליטה ברשת 13, שנחשפה בגלובס, קיבלה אור ירוק ● קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט תרכוש את השליטה באמצעות קרן מריט ● במסגרת האישור נקבעו מנגנוני שקיפות ובקרה שנועדו למנוע השפעה בלתי ראויה על התכנים