בשבוע שעבר הודיעה חברת ביונס על מיזוגה לחברת הבלנק צ'ק הנסחרת בארה"ב, ATAC בראשות שוקי גלייטמן, משה בר ניב וליאורה לב. חברה זו היא גוף שהונפק, יש לו כסף בקופה, והוא מחפש חברות להתמזג איתן (SPAC).
מבחינת ATAC זה בהצלה של הרגע האחרון. היא הצליחה למצוא חברה מקובלת על המשקיעים תוך 18 חודשים מיום גיוס הכסף, תקופה המסתיימת בימים אלה ממש. אם לא הייתה מוצאת, היתה צריכה להחזיר את הכסף.
מה המשמעות מבחינת ביונס ומבחינת תעוזה? ברמה הפרקטית, מדובר בשווה ערך להנפקה. ביונס, שעד ביצוע העסקה הייתה בשליטתו של אלפרד מאן, מפתחת מגוון טכנולוגיות להפעלה של שרירים ועצבים בגוף באמצעות סיגנלים חשמליים. החברה מיזגה לתוכה לפני כשנה את נ.א.ס.ס בעסקה שהעניקה שווי של 200 מיליון דולר לחברה הממוזגת. במיזוג הנוכחי כמחצית ממניות ביונס יוקצו ל-ATAC, הנסחרת לפי שווי של 200 מיליון דולר ואין לה פעילות, אך יש לה מזומן של 172 מיליון דולר.
בהנחה שכל הנכסים ימוזגו (ההודעה של החברות מותירה מקום לסימני שאלה) העסקה משקפת לביונס שווי של 253 מיליון דולר, אותו שווי שבו רצתה ביונס להנפיק את החברה בעבר, תשואה של 25% לאורך שנה וחצי. אם כך, כאשר מתמזגת ביונס עם ATAC, היא מרוויחה סחירות, מזומן, צוות משקיעים מנוסה ומסור, אבל היא כבר אינה חברה בשליטתו הבלתי מעורערת (70%) של המיליארדר החצי-פילנתרופ. היא חברה בורסאית.
עם רכישת ביונס הבטיח מאן הבטחות גדולות. הוא הבטיח כי המפעל של נ.א.ס.ס יישאר בישראל וכי יתווספו אליו פעילויות אחרות של ביונס בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים. בכוונתו היה לרכב על המוצר הנמכר של ביונס, מתוצרת נ.א.ס.ס. כדי להגשים חלום גדול יותר - הביונים - מוצרים המוזרקים אל תוך הגוף ומפעילים את השרירים ומערכת העצבים. כמו-כן יש לחברה חלום עוד יותר גדול - כה גדול שהוא נשמר בסוד.
מוצרים אלה הם קלאסיים למאן, המחזיק במספר חברות שעוסקות ברפואה ברמת המדע הבידיוני והביוני. מאן ידוע כמי שתומך בחברות עם אמביציות גדולות גם ברגעים הקשים שלהם, ובזכות כך הגיעו לשוק גם מוצרים שקשה להאמין שהיו מגיעים אליו עם המודלים העסקיים המקובלים. את עסקיו היום מובילה החברה הציבורית MannKind, אשר מפתחת אינסולין למתן בשאיפה וכן תרופות לסרטן. כמו-כן, הוא מחזיק בחברות DermaPort העוסקת בהולכת תרופות; Implanted Acoustics אשר מפתחת מכשיר שמיעה מושתל; ו-Second Site אשר מפתחת טכנולוגיות להחזרת ראייה לעיוורים באמצעים חשמליים.
השאלה עתה היא אם כחברה ציבורית המונהגת על-ידי בעלי שליטה שחייבים תשובה מהירה יחסית למשקיעיהם, תוכל ביונס להמשיך לפעול להגשים את חלומה, או שמא כמו חברות ציבוריות אחרות היא תתפתה בשלב כלשהו למכור את הנכסים החלומיים שלה ולהתבסס על הטווח הקצר?
ההנפקה דה-פקטו של ביונס אינה מעידה בהכרח על כך שמאן מסיר חסותו ממנה, אבל העובדה היא שהוא מקטין אחזקתו ומכניס משקיעים נוספים שרואים את עצמם כפעילים וחייבים דין וחשבון למשקיע הבורסאי. מעניין יהיה לעקוב אחר התנהלות החברה והחלק שמאן ימשיך למלא בה.