משרד המשפטים העלה לאתר האינטרנט שלו את הפרוטוקול המלא של משפט אייכמן. יותר מ-40 שנה חלפו מאז הועמד לדין בירושלים הפושע הנאצי אדולף אייכמן, אולם רק עתה התאפשר להוציא לאור את הנוסח המלא של המשפט בשפה העברית.
המידע באינטרנט מורכב משישה כרכים: שלושה כרכים כוללים את הפרוטוקול המלא ופסק הדין שניתן בהרכב מיוחד של בית המשפט המחוזי בירושלים; כרך נוסף כולל את הפרוטוקול ופסק הדין שניתן בהרכב מורחב בערעור בעליון, את הטענות הטרומיות של הסניגוריה, תרגום לעברית של עדויות של עדי התביעה וההגנה שנגבו בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, וכן מפתח שמות, מקומות, מושגים ועניינים לכל הכרכים; בשני כרכים נוספים מצויים צילום הודאתו המקורית של אייכמן בחקירתו במשטרה וכן ראשי פרקים של ההודאה בעברית. כן הועלו לאתר 1,500 מסמכים שהוגשו לבית המשפט.
הוצאתם לאור של הכרכים, הפצתם ללא כל עלות למוסדות חינוך, מכוני מחקר, ספריות וגורמים נוספים וכן העלאת החומר לאתר האינטרנט מומנו בידי משרד המשפטים וכן מכספי עיזבונות שיועדו לטובת המדינה.
נוסח מלא בתרגום אנגלי של המשפט פורסם בשנים 1995-1992 בשמונה כרכים, בליווי כרך של כרטיסי זיעור (מיקרופישים) של המסמכים שהוגשו לבית המשפט.
אדולף אייכמן היה שותף מרכזי בארגון ובביצוע "הפתרון הסופי" - התוכנית להשמדת יהודי אירופה שהשלטון הנאצי בגרמניה החליט עליה במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא עמד בראש המחלקה המיוחדת ב"משרד הראשי לביטחון הרייך", שהיתה אחראית לכל ענייני היהודים, ובמסגרת זו היה ממונה על איתורם, סימונם, ריכוזם ושילוחם של יהודים למחנות ריכוז והשמדה, בתחומי הרייך הגרמני ובכל יתר הארצות שהיו בשליטת הגרמנים.
הקדש "קרן להוצאה לאור של רשומות משפט אייכמן", נרשם בפנקס ההקדשות הציבוריים בשנת תשמ"ג (1982). מאז, במשך כחצי יובל פועל ההקדש להוצאתם לאור של כרכי רשומות המשפט. עם סיום הוצאתה לאור של המהדורה בעברית, ומתוך ראיית חשיבות הנושא, החליטו נאמני ההקדש לפרסם את המידע גם באתר משרד המשפטים.
כזכור, אייכמן הורשע ב-1961 בביצוע פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות ופשעי מלחמה, ונידון למוות בתלייה. ערעורו נדחה ע"י הרכב של חמישה שופטים בעליון והוא הוצא להורג ב-1 ביוני 1962.
המשפט עורר הד ציבורי רב ביותר בארץ ובעולם, וגרם להתעוררות התודעה על השמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה והיקפה. נושא השואה אומנם הוזכר כבר במשפטים קודמים, כגון משפטי פושעי הנאצים בנירנברג, אך ההתייחסות לגורל היהודים היתה תמיד שולית. משפט אייכמן הוא המשפט הראשון בו המוקד היה כולו בנושא זה, ובו נדונה פרשת שואת יהודי אירופה על כל שלביה והיבטיה.
חקירתו של אדולף אייכמן ואיסוף המסמכים והעדויות הוטלו על משטרת ישראל, שהקימה לשם כך לשכה מיוחדת - לשכה 06, שלוותה ע"י פרקליטות המדינה. למרות שאייכמן ואנשיו ומטה הגסטאפו השמידו מסמכים רבים לפני תום המלחמה, אספה לשכה 06 בעזרת "יד ושם" ומוסדות אחרים בארץ ובחו"ל מסמכים רבים ועדויות רבות. בנוסף הם נעזרו בפרוטוקולים של בתי הדין הצבאיים הבינלאומיים ששפטו פושעים נאצים בנירנברג ב-1945 ולאחר מכן.
גביית עדותו של אייכמן במשטרה ארכה כ-275 שעות ונמשכה 9 חודשים. היא הוקלטה על גבי 44 סלילי-קול והועתקה ל-3,564 עמודים במכונת כתיבה. בהודעה זו אייכמן מסר את גרסתו על מעשיו, שבחלקה ניתנה בתגובה למסמכים שהוצגו לפניו.
חברי הנהלת הקרן האחראים עתה להוצאה בעברית הם השופט בדימוס גבריאל בך (יו"ר); יו"ר "יד ושם", אבנר שלו; יו"ר המועצה הבינלאומית של "יד ושם", פרופ' שבח וייס; גנז המדינה הקודם, פרופ' אביתר פריזל שהוחלף ע"י הגנז הנוכחי, ד"ר טוביה פרילינג; וחבר הנהלת "יד ושם" ראובן דפני. ד"ר יהושע פרוינדליך שימש מתאם מטעם גנזך המדינה ולקח חלק פעיל בעריכת הרשומות.