למכונית יש תפקידים מעשיים רבים. אחד מהם, לפחות בישראל, הוא במישור החברתי: סמל מעמד נייד. בית בשכונת יוקרה יכול לעשות עבודה יעילה לא פחות אך החשיפה אליו מוגבלת, וכדי לחלוק עם הציבור את החופשה בקריביים או בסנט מוריץ צריך להזמין מראש צלם פפראצי.
למכונית, לעומת זאת, יש חשיפה נרחבת, והשיוך בין סוג המכונית לבין המעמד הסוציו-אקונומי של בעליה מגיע בארצנו לרזולוציות מרשימות. אפילו עוברי אורח ברחוב יודעים לשייך נהג של יפנית חבוטה בת 17 לעשירון החמישי ומטה, ובאותה נשימה לקבוע שנהג קבריולט נוצצת הוא "דור שני של כסף חדש". גם מכונית ליסינג עם לוגו של חברת היי-טק תצייר תמונה מדויקת למדי של סגנון החיים של הנהג, והמומחים ידעו אפילו לסמן את הקו המדויק בין קבוצת שווי השימוש של הרכב לשלב העכשווי בקריירה.
כמי שנהג על כבישי ישראל בכל סוגי הרכב, החל בקומפקטיות זערוריות וכלה במכוניות ספורט של 1.2 מיליון שקל, אני יכול להעיד ממקור ראשון שיש בונוסים מעשיים מאוד לנהיגה במכונית יוקרה. זה יכול להתחיל באופי השירות בתחנת הדלק ובקבלת מקום מועדף במסעדה מבוקשת (בתנאי שחנית במקום נצפה), ולהגיע עד לקבלת "מרחב ביטחון" חיוני על הכביש ובחניה. אחרי הכול, אף אחד לא רוצה לחתוך בגסות נהג של ג'יפ ב.מ.וו או האמר שחור, וגם לא לחכך את הפגוש של מרצדס S קלאס ברחוב.
המשבר הנוכחי יצר, כנראה בפעם הראשונה בישראל, סיטואציה המוכרת במדינות מפותחות יותר מבחינה מוטורית: מכוניות פאר משומשות שמחיריהן צנחו פלאים. כיוון שמדובר בתופעה שעדיין אינה מוכרת כאן, המחיר הנמוך (יחסית, כמובן) אינו מלווה בירידה מקבילה בסטטוס הכביש. השילוב הזה יוצר הזדמנויות מפתות לחובבי ז'אנר ה"תראו איזה אוטו יקר יש לי". הנה כמה דוגמאות.
dbg@globes.co.il
יגואר: משאבת סטטוס
"יגואר" בישראל הוא שם נרדף לכסף גדול. ייתכן שהדבר נובע מכך שבראשית דרכה של המכונית בארץ היא נקשרה בעבותות לעולם הזוהר והידוענים. הילת המזומנים נובעת גם מהעיצוב המוחצן והקלאסי, המעניק למכוניות זהות מותג יוקרתית ומובהקת על הכביש. אבל לשוק משומשות היוקרה אין סנטימנטים, והמשומשות של יגואר נוטות לאבד מערכן בקצב מואץ - הזדמנות פז לציידי המציאות לספח לעצמם הילת מצליחנות במחירי מיתון. בחולון, למשל, מצאנו לקוח פרטי שמציע את ספינת הדגל של המותג - יגואר XJ סובריין מודל 2002, עם מנוע ארבעה ליטרים, יד ראשונה עם שבעים אלף קילומטר בלבד על השעון, שבעליה מגדיר אותה "רכב שמור ביותר, מתוחזק ללא תאונות". מחיר הכניסה לעולם הזוהר הוא 160 אלף שקל בלבד, כמחיר יפנית שני ליטרים אנונימית.
למותג הבריטי יש מה להציע גם למי שתקציבו מוגבל רק לרכב חדש מקבוצה 3. בבאר שבע מצאנו יגואר S-TYPE, יד ראשונה ממודל 2005, עם 62 אלף ק"מ על השעון. הבעלים טוען כי היא "ללא פגיעות וללא עישון", פלוס צמיגים חדשים. כל זה ב-136 אלף שקל - פחות מהונדה סיביק מאובזרת. אגב, המכוניות הראשונות מסוג זה, שהגיעו ארצה בתחילת העשור, מוצעות כיום במחירים של טויוטה קורולה משומשת מליסינג.
קרייזלר 300C: פנו את הכביש
המושג האמריקאי המקביל לנוכחות כביש מוחצנת הוא Bling, ומקורו בתרבות הראפ, שהפכה את טבעות היהלומים ואת תכשיטי הזהב המצלצלים לסמלי תרבות. באמצע העשור החליטו מעצבי קרייזלר להצטרף לגל, והנפיקו את ה-300C. לא מעט מכוניות כאלה נמכרו בישראל, אך העיצוב עדיין מסובב ראשים ברחוב ומשדר מסר יעיל: כדאי שתפנו את הכביש. למכונית יש גם מרחב פנימי של לימוזינה, נוחות טובה וביצועים לא רעים אפילו בגרסה הבסיסית, בזכות מנוע V6 בריא.
אבל ערך השוק שלה ספג שתי הורדות מחיר רציניות של היבואן, שהביאו את מחירה הרשמי מ-380 ל-299 אלף שקל, והיא נפגעה גם כתוצאה מהצפת השוק במכוניות ביבוא אישי מארצות הברית. התוצאה היא שהמכונית נגישה להפליא בשוק המשומשות. בתל אביב מצאנו מכונית מודל 2005 ממוכר פרטי, יד שנייה עם 64 אלף קילומטר, במצב המוגדר כ"שמור מאוד", כולל חישוקי 19 אינץ' מוכספים, על-פי מיטב המסורת של עדות הבלינג. המחיר שאותו הוא דורש עומד על 140 אלף שקל. אגב, מתווכי הייבוא האישי מציעים ליבא מכוניות כאלה, ממודל 2008, במחיר של פחות מ-180 אלף שקל אחרי מס.
ניסן מוראנו: יוקרה ואמינות במחיר של יונדאי סנטה-פה
המילים "נוכחות כביש" ממש כתובות על הניסן מוראנו. זהו כביש-שטח עגלגל ואגרסיבי עם מידות חיצוניות נכבדות, תא נוסעים מרווח ומפואר, ומנוע V6 בנזין בנפח 3.5 ליטרים עם הספק בריא. כמו כל רכב, המיוצר ביפן, הוא גם אמין מאוד, אלא שתג מחיר של למעלה מ-400 אלף שקל, שעמו נחת בארץ, הגביל את מכירותיו לעשרות בודדות והעניק לבעליו אקסקלוסיביות על הכביש.
אבל בחודשים האחרונים נשחק ערכו בשוק המשומשות בקצב רציני; בהתחלה חתך היבואן את המחירון הרשמי בכמעט 50 אלף שקל, כהכנה לקראת הגעת הדור החדש בשנה הבאה. בהמשך ספג המוראנו ירידת ערך משמעותית כמו כל הג'יפים היוקרתיים. התוצאה היא יצירת יחס גבוה של "סטטוס לשקל" גם בלי צורך לרדת בשנתון או להתפשר על קילומטרז'.
בלוחות הרכב המקוונים מצאנו למכירה מוראנו כסופה מודל 2008, יד ראשונה נטולת תאונות, עם 7,000 ק"מ בלבד על השעון, ועם כל תוספות הפאר - עור, מושבי חשמל, פנסי קסנון וכו' - תמורת 249 אלף שקל, לפני מיקוח, בערך כמו יונדאי סנטה-פה צנועה. בלוח אחר מצאנו דגם קצת יותר ותיק מאותה שנת מודל, בצבע שחור, עם חמישים אלף קילומטר ועם תוספות כמו ,DVD GPS ועוד ב-240 אלף שקל.
אאודי A6: "מכונית השרים" יורדת אל העם
האאודי A6 ירשה השנה את מקומה של הוולוו S80 הנצחית בתפקיד של "מכונית השרים", ובכך הפכה לסמל המעמד החדש של הבורגנות הישראלית המדושנת. אלא ששוק המשומשות כנראה לא מעניק תמחור גבוה ליוקרה פוליטית, ומחירי ה-A6 המשומשות - צנחו לאחרונה בחדות. בירושלים מצאנו מודעה ל-A6 יד שנייה מודל 2005 (מהדור האחרון), עם מנוע 3.2 ליטרים בריא ועם הנעה כפולה קבועה "קוואטרו".
למכונית יש 109 אלף קילומטרים, ובעליה מצהיר כי היא "שמורה מאוד עם ספר טיפולים". המחיר המבוקש - 184 אלף שקל בלבד, לפני מיקוח. מדובר במכונית שמחירה כחדשה נע בזמנו סביב חצי מיליון שקל. מי שרוצה לחסוך עוד כמה עשרות אלפי שקלים יכול לחפש את "דגם השרים" עם מנוע 2.4 ליטרים.
מצאנו מכונית כזאת ממודל 2006 מיד שנייה, עם 125 אלף קילומטר "חדשה ומטופלת במוסך מורשה עם כל התוספות, כולל ריפוד עור וגג חשמלי". בעליה מציע אותה ב-160 אלף שקל. מי שיתפשר על ה-A6 מהדור הקודם, שגם לה יש עדיין סטטוס כביש, יוכל למצוא אקזמפלרים שמורים במחיר של פחות מגולף 1.6 ליטרים חדשה.