חת התופעות הבולטות בהון סיכון על רקע המשבר, היא לא רק בריחת הקרנות מהשקעה בשלבים המוקדמים, שהיו אזור המחיה הטבעי שלהן, אלא גם מעבר להשקעות בחברות בשלות. ההיגיון הוא ברור: בתקופות של משבר משקיעים מעדיפים לנתב את כספם לאפיקים בטוחים יותר, וההעדפה הזו תקפה גם אצל המשקיעים בקרנות, אפילו אם ההגדרה שלהן היא "הון סיכון".
על רקע זה, מעניין לשמוע את קווין קומולי, שותף-מנהל בקרן Accel פרטנרס, שמספר בראיון בלעדי ל"גלובס" כיצד הקרן בה הוא עובד מאמינה עדיין בגישה המסורתית - "ההון סיכונית הטהורה", אם תרצו.
"באקסל עדיין מאמינים בנוסחה של מימון וליווי של חברות מהשלבים המוקדמים ביותר, וזה תקף גם לגבי הפעילות שלנו בישראל", הוא אומר.
תקצר היריעה מלכתוב על חשיבותן של קרנות ההון סיכון הזרות מבחינת הזרמת ההון להיי-טק הישראלי. הרי הקרנות הזרות אחראיות באופן מסורתי למחצית מהיקף ההשקעות הכולל בסטארט-אפים מקומיים, או אם לדבר במספרים - הן מזרימות לישראל כ-500-700 מיליון דולר בשנה.
אקסל היא שחקנית די דומיננטית. הקרן פעילה בארץ מאז שנת 2002, ולפי חברת המחקר IVC היא ביצעה עד כה 19 השקעות בחברות ישראליות ונהנתה מתשעה אקזיטים, בהם מכירת דיליג'נט השנה ל-IBM תמורת 165 מיליון דולר; P-Cube שנמכרה לסיסקו ב-2004 תמורת 200 מיליון דולר; מכירת XenSource לסיטריקס ב-500 מיליון דולר, ואחרים.
בפורטפוליו המקומי שלה אפשר למצוא חברות מבטיחות כמו אמובי, סופרדריבטיבס, אימפרבה, פורסקאוט, דיסקרטיקס ומטהקפה. בפורטפוליו הגלובלי שלה נמצאות חברות כמו פייסבוק, Baidu, JBoss, ומקרומדיה.
הקרן, שהתחילה לפעול באירופה ב-1983, מנהלת כ-6 מיליארד דולר, ובשבועות האחרונים השלימה גיוס של שתי קרנות בהיקף כולל של מיליארד דולר. מאז הקמתה, הקרן פרשה כנפיים ויצאה מאירופה למקומות נוספים על הגלובוס. היא התרחבה לעמק הסיליקון, הודו, סין וישראל, כשכיום מושקעים 25% מהקרן הלונדונית בחברות ישראליות.
קומולי מבטיח שישראל הייתה ונשארה אחד מהשווקים החשובים לאקסל. לדבריו, "מאז שהתחלנו לפעול בארץ, בזמן האינתיפאדה, המחויבות שלנו נותרה דומה. בשש השנים האחרונות כל אחד מהשותפים בקרן מגיע לביקורים תדירים בישראל, במטרה להדק את היחסים עם היזמים וקהילת ההון סיכון המקומית. אנחנו ממשיכים להיות אופטימיים, ומזהים הזדמנויות בישראל ובוודאי שממשיכים להשקיע. בשונה מקרנות בינלאומיות אחרות שמשקיעות בחברות בישראל", מציין קומולי, "שמצניחות אחד מאנשיהן לביקור רבעוני, אצלנו כל חבר בצוות ההשקעות מבקר בישראל ויושב במועצות מנהלים בארץ".
הגיוס האחרון של אקסל היה מרשים: תחת תנאים קשים היא גייסה במהירות שתי קרנות - קרן צמיחה בהיקף 480 מיליון דולר, ואת הקרן השלישית של אקסל לונדון בהיקף של 525 מיליון דולר. האחרונה מתעתדת להשקיע בחברות בשלבים המוקדמים וחברות בצמיחה באירופה וישראל בתחומי ה-IT, אינטרנט, תוכנה, מדיה ותקשורת.
"ישראל לא שונה משאר העולם"
*איך מגייסים הון בזמן של משבר עולמי?
קומולי: "אנחנו באמת גאים בהישג הזה. אלו זמנים מאתגרים, ולמשקיעים המוסדיים יש בעיות נזילות. כל המשקיעים זהירים ועושים בדיקות נאותות עמוקות. אנחנו שמחים שהצלחנו לעבור את הבחינות הללו בזמנים כאלה".
*מהו הרכב המשקיעים בקרנות?
"המשקיעים הם גלובליים ומגוונים - קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, Fund of Funds, קרנות תורמות ומשרדים משפחתיים. אנחנו תמיד מקפידים על גיוון המשקיעים בקרנות, והפעם זה שיחק לטובתנו. היו לנו גם משקיעים שרצו להשקיע, אבל בגלל בעיות נזילות לא יכלו לאשר את ההשקעה. מצד שני, ראינו קרנות אוניברסיטאות וצדקה שהחליטו להשקיע".
*יש הבדל בין המשבר בישראל למקומות אחרים בהם אתם משקיעים?
"לא. השוק הישראלי לא מבודד ממה שקורה בעולם, מבחינת הערכות שווי מדכאות ושוק אקזיטים מאתגר. זה מכתיב מצב שונה לכל החברות - בהרצליה, לונדון ובעמק הסיליקון, ומחייב אותן להתייעל ולהכין את עצמן ל-2009".