גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקלול שבולם זעזועים

תעודה המאפשרת חשיפה לכ-200 מניות ב-19 שווקים מתעוררים ובהם גם ישראל

לקראת סוף אוקטובר 2008 הגיע מדד מניות השווקים המתעוררים לרמה ששיקפה לו ירידה של לא פחות מכ-65% מרמת השיא אותה רשם שנה קודם לכן, באוקטובר אשתקד. הוא נגע ברמה הזאת שוב גם בסוף נובמבר השנה. בשבועות שחלפו מאז הוא כבר התאושש במקצת.

העלייה בשבועות האחרונים מסתכמת אמנם בכ-20% אך כאשר מודדים זאת ביחס לרמת השיא, מדובר בטיפוס מהפסד של 65% להפסד של 52%. כלומר, הדרך עוד ארוכה וההפסדים (על הנייר או בפועל) עדיין כואבים מאוד.

בדיוק בגלל הסיבה הזו ישנם רבים הסבורים כי גם באפיק ההשקעה הזה מגולמת הזדמנות משמעותית למשקיעים בעלי טווח השקעה ארוך. הצרה היא, שביותר מידי אפיקים מגולמות כיום "הזדמנויות משמעותיות".

אנחנו אמנם נמצאים בפתחה של שנה חדשה, אך הטור אינו עוסק בתחזית שנתית או רב שנתית, ואין לדעת האם ההשקעה בשווקים המתעוררים תניב בשנים הבאות תשואות דומות לאלו שהיא הניבה בשנים שקדמו למשבר הנוכחי.

לכן, גם לעובדה כי השווקים המתעוררים נסחרים במחיר הנמוך במחצית לעומת מחירם באוקטובר 2007 אין משמעות רבה מדי - זו טעות נפוצה להתייחס למחיר היסטורי כאל עוגן אשר המדד צריך לחזור אליו.

ובכל זאת, למי שהסיפור של השווקים המתעוררים עדיין מדבר אליו, כדאי לבחון את מכשיר ההשקעה הבא, כאמצעי להיחשף אליהם.

200 מניות ב-19 שווקים שונים

מדובר בתעודת סל של חברת WisdomTree העוקבת אחר מדד WisdomTree Emerging Markets High Yielding Equity Index .

התעודה נסחרת ב-NYSE ודמי הניהול בה הם 0.63% לשנה. המדד שאליו נצמדת התעודה פותח באופן עצמאי על ידי WisdomTree על בסיס מתודולוגיה מעט ייחודית בה נדון בהמשך.

התעודה מאפשרת חשיפה לסל של כ-200 מניות הנסחרות ב-19 שווקים מתעוררים (ובהם ישראל). המכנה המשותף של כל אותן מניות הוא שהן מתאפיינות בתשואת דיבידנד גבוהה יחסית. במדד לא נכללים מכשירים פיננסים כדוגמת Preferred Shares, Royalty Trusts, שותפויות מוגבלות, קרנות סגורות, נגזרים ועוד.

שווי השוק המינימלי הנדרש למניה על מנת להיכלל במדד הוא 200 מיליון דולר, מחזור המסחר היומי הממוצע בה צריך לעמוד על 200 אלף דולר לפחות, והדיבידנד השנתי המחולק אמור להגיע ללפחות 5 מיליון דולר.

המדד הזה הוא למעשה תת קבוצה של מדד אחר של החברה הנקרא WisdomTree Emerging Markets Dividend Index (אין תעודה שעוקבת אחריו), וכולל למעלה מ-700 מניות. כ-30% מבין 700 המניות הללו, נכללות במדד המצומצם יותר, שאליו צמודה התעודה.

נכון להיום האחזקה הגדולה ביותר בתעודה היא במנייתTaiwan Semiconductor Manufacturing Co. שמהווה כ-5% מן המדד. טיוואן היא גם המדינה בעלת המשקל הגדול ביותר במדד - כ-27%. אחריה נמצאות דרום אפריקה (כ-12%), ומלזיה (8%). כלומר, כמעט מחצית מן המדד מיוצגת על ידי שלוש מדינות בלבד, וזהו חיסרון.

תשואת דיבידנד במקום שווי שוק

האלוקציה הגיאוגרפית הבלתי שגרתית הזו נובעת מהאופן בו נקבע המשקל של כל מניה במדד. זה מבוצע על סמך תשואת הדיבידנד שלה, ולא לפי שווי השוק שלה.

הרוב המכריע של מדדי המניות בעולם משוקללים על פי שווי השוק של כל מניה. מאחר שתעודת סל היא מכשיר פאסיבי, ברבים מן המקרים היא מחויבת לרכוש (ביום עדכון המדד) מניות ששווי השוק שלהן עולה, ולמכור מניות ששווי השוק שלהן יורד. או במילים אחרות, לפחות על פניו, למכור בגבוה ולמכור בנמוך.

במקרים רבים יש סיבה טובה לכך ששווי שוק של מניה יורד, ולכן זה שהתעודה נאלצת למכור אותה אינו בהכרח דבר רע. אבל ב-WisdomTree טוענים שמדדים אשר משוקללים על בסיס תשואת דיבידנד מספקים לאורך זמן תוצאות טובות יותר, מאחר שברבים מן המקרים תשואת הדיבידנד הגבוהה היא תוצאה של ירידה חדה במניה ולאו דווקא של גידול חד בדיבידנד. כך, המדד למעשה קונה בזול את המניה.

אם החברה נמצאת בתהליך הידרדרות הרי שהיא לא תוכל להמשיך ולחלק דיבידנד גבוה, ובסופו של דבר היא תיפלט מן המדד. יתרון נוסף של אותו שקלול מבוסס דיבידנד הוא הפיזור על פני מניות בסדרי גודל שונים.

בחברה חמושים כמובן בכל הסטטיסטיקות המדגימות כיצד באופן היפותטי המדדים שלה מכים את המדדים האחרים, אבל אני מציע להתעלם מהסטטיסטיקות ארוכות הטווח הללו, מאחר שבניית המדד נעשית על פיהן ולכן תהליך האופטימיזציה מוטה.

עם זאת, צריך לציין שב-2008, השנה המלאה הראשונה בה פעלה התעודה, היא אכן הניבה תשואה עודפת על פני מדד ה-MSCI Emerging Markets: %83- לעומת כ-50%- שהניב מדד השווקים המתעוררים של MSCI.

תשואת הדיבידנד האחרונה שחולקה ביחס למחיר הנוכחי של התעודה היא 5.94% במונחים שנתיים. התיק עצמו מגלם תשואת דיבידנד של כ-9%. ההבדלים נובעים מכך שקיימים פערים בין עיתוי החלוקה של התעודה ובין עיתוי החלוקה של החברות עצמן, כך שהדיבידנד המחולק על ידי התעודה בעיתוי מסוים, אינו כולל בהכרח את כל החברות בתיק (הדיבידנד של אלו שאינן נכללות בחלוקה הנוכחית, ייכלל בחלוקה הבאה). לצורך השוואת תשואת הדיבידנד של התעודה מול מכשירים אחרים יש לקחת את תשואת הדיבידנד שמגלם התיק (9%, כאמור), אם כי גם נתון זה אינו מדויק.

בשורה התחתונה, קטונתי מלקבוע האם שקלול על בסיס תשואת דיבידנד היא שיטה טובה יותר מהשקלול הנפוץ שנעשה, כאמור, לפי שווי שוק. מה שכן אפשר לומר הוא שבתקופות של תנודתיות גבוהה, נזילות נמוכה וריבית נמוכה, השקעה באמצעות מכשיר מהסוג זה עשויה להיות עדיפה על פני השקעה בשווקים מתעוררים באמצעות תעודות סטנדרטיות יותר. זאת משום שתשואת הדיבידנד הגבוהה משמשת כבולם זעזועים.

כמובן שהתשואה הגבוהה אינה מגיעה בחינם, אך הפיזור על פני מספר גבוה יחסית של חברות, מפחית את הסיכון שעלול להיות גלום בחשיפה למניה עם תשואת דיבידנד גבוהה מדי. החיסרון של התעודה הספציפית הזאת הוא שהסחירות שלה אינה גבוהה במיוחד.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"