רנה ליטוין - משוררת, מסאית ומתרגמת, ילידת סין, עלתה ארצה אחרי קום המדינה. בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובאנגלית. כתבה ספרי שירה, ספרים לילדים, ספרי מסות ומסעות, ופרוזה אוטוביוגרפית. מתרגמת מרוסית, מאנגלית ומספרדית ממיטב הפרוזה, השירה והדרמה העולמית. תרגמה מחזות לתיאטראות הבימה, גשר, החאן ועוד. זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, בפרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לכתיבה מקורית, בפרס ראש הממשלה לתרגום, ובפרס שרת התרבות לתרגום.
בין היתר תרגמה את פדריקו גרסיה לורקה, חורחה לואיס בורחס, ויליאם פוקנר, וירג'יניה וולף ואלכסנדר פושקין. מומחית בנונסנס, ותרגמה את אדוורד ליר ולואיס קרול. החודש יצא לאור בהוצאת אחוזת בית תרגומה ל"מעשה בדייג ובדג הזהב" מאת פושקין - הראשון בסדרת "פושקין לילדים".
*איזה בית קפה אהוב עלייך במיוחד?
"קפנטו בנאות אפקה. כי הוא קרוב לבית, השירות נעים ופוגשים אנשים".
*אם היית יכול לצותת לשולחן הסמוך, מי היית רוצה שיישב שם?
"אלכסנדר סרגייביץ' פושקין - כדי שאוכל להאזין לבדיחות ולהברקות המושחזות שלו".
*מיהם הסופרים העבריים האהובים עליך ביותר?
"ש"י עגנון, ס. יזהר, יונתן רטוש, דליה רביקוביץ'. כולם ז"ל, אך כולם בני אלמוות. מבין החיים: עמליה כהנא-כרמון, נורית זרחי, נתן זך - ייבדלו לחיים ארוכים. ויש עוד רבים אחרים".
*והזרים?
"לב טולסטוי, וירג'יניה וולף, ויליאם פוקנר, פ. ג. לורקה, מרינה צווטאיבה - אם למנות רק אחדים - ינוחו על משכבם בשלום. ומהחיים: היפני בעל פרס נובל, קנזבורו אואה - משכמו ומעלה, וצריך שיהיה קיים בעברית".
*איזה ספר ילדים אהוב עלייך במיוחד?
"'הרפתקאות אליס בארץ הפלאות' ו'מבעד למראה' ללואיס קרול".
*מהו הספר האחרון שקראת, והותיר עליך את רישומו?
"'עניין אישי' לקנזבורו אואה, מופת להומניזם בעולם הציני והכאוטי שבו אנחנו חיים".
*לאיזה ספר את חוזרת שוב ושוב?
"'משחק הדואנדה ותורתו' של פדריקו גרסיה לורקה, כדי לקבל השראה, ול'מותו של איוון איליץ'' של טולסטוי - כדי להזכיר לעצמי מה חשוב בחיים".
*את בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד. לאן תלכי?
"אם המוזיאון סגור אלך לחנות ספרים".
*אם היית צריכה להעביר שעות אחדות בהמתנה לטיסה, איזה ספר היית לוקחת איתך?
"ספר סיפורים קצרים של מילן קונדרה או אורלי קסטל-בלום, ואולי את ספרו של רון ביברמן, 'תעלומה שאינה נפתרת תוך שעות' (הוצאת כרמל)".
*מה היית משנה או מוסיפה בלימודי הספרות בבתי הספר בישראל?
"הייתי מחליפה כמה וכמה יצירות משל סופרינו במיטב הספרות העולמית, מרחיבה את הסוגות הספרותיות, כגון לספרות ביוגרפית או מכתבים, מוציאה את לימודי תורת הספרות ובמקומם מעטרת את השיעורים בחומר חווייתי - סרטים, מוזיקה, הקראה אמנותית. כמו כן, הייתי מעסיקה יוצרים בעלי כושר ליצירת דיאלוג עם נוער, לדבר דרך ספרות על נושאים הקרובים ללבם, במקום מורים בוגרי סמינר או חוגים אוניברסיטאיים המצטטים את תורת הטקסט. הייתי נותנת לתלמידים לעשות פרויקטים על ספרים וסופרים אהובים עליהם ומשמעותיים לחייהם. הייתי לוקחת אותם לטיולים בעקבות תרבויות ויוצרים בארץ ובעולם. בקצרה - הייתי שמה דגש על החוויה, ולא על הניתוח הספרותי".
*ספרי על הספרים האחרונים שהיית מעורבת בכתיבתם ובתרגומם.
"בתחום המקור - 'דור המדבר' שיראה אור בספרייה החדשה של הקיבוץ המאוחד. פרוזה אוטוביוגרפית, שהתבשלה בי שנים רבות. הספר נולד מתוך הצורך להנציח את אלה שמילאו את ילדותי ואת תקופת המעבר שלי מארץ הולדתי - סין, לישראל, שבה גם הבשילה בי המודעות לייעודי כסופרת. בתחום התרגום - 'מעשה בדייג ובדג הזהב' לפושקין. הראשון בסדרת 'פושקין לילדים' בהוצאת אחוזת בית. רעיון שהגיתי מתוך הצורך להחיות את אהבות ילדותי ולהעבירן לילדי ישראל".
*איזה ציטוט מספר זכור לך במיוחד, ריגש אותך או גרם לך לפעול בדרך מסוימת?
"'הדואנדה פוצע, ובריפויו של הפצע הזה, שאינו מגליד לעולם, מצוי המיוחד במינו, המומצא ביצירתו של אדם'. מתוך 'משחק הדואנדה ותורתו' - ההרצאה המפורסמת של לורקה על הדואנדה, שד היצירה".
*למה את מתגעגעת?
"לחוף קריית-חיים כפי שהיה כשהייתי בת 16, ולישראל של אותם ימים". *