גלי ההדף שיצרה התפוצצות פרשת ההונאה של ברנרד מיידוף הגיעו גם לתרבות הישראלית. בשבועות האחרונים הסתבר כי בין הקורבנות שהשקיעו את כספם אצל מיידוף היתה גם קרן התרבות אמריקה-ישראל, הגוף היחיד בארץ שתומך בכישרונות צעירים בתחומי התרבות והאמנות. בעקבות החדשות העגומות, הוקפאו מלגות הקרן לשנת 2009, שנועדו לתמוך במאות אמנים צעירים ובגופי תרבות. ללא מציאת מקורות מימון חלופיים קיים חשש לעצירת התפתחותם של כישרונות צעירים אלו, ולפגיעה משמעותית בדור העתידי של יוצרים, אמנים חזותיים, שחקנים, אנשי מחול, מוזיקאים ואדריכלים בארץ.
מאבדים את התורמים
קרן התרבות אמריקה-ישראל, שהוקמה בשנת 1939, מעניקה מלגות לאמנים מצטיינים מגיל עשר. תקציב התמיכה השנתי של הקרן שמופנה למלגות ולתמיכה בפרויקטים שונים בתחום התרבות הוא כשני מיליון דולר בשנה.
עם 11,000 מקבלי המלגות של הקרן לאורך השנים נמנים השמות הגדולים ביותר בעולם התרבות: הכנרים יצחק פרלמן, שלמה מינץ ופנחס צוקרמן, הפסנתרנים דניאל ברנבוים ויפים ברונפמן, אנשי המחול אוהד נהרין ועידו תדמור, אנשי הקולנוע דובר קוסאשווילי ואיתן פוקס, האמנים מנשה קדישמן, מיכל רובנר וסיגלית לנדאו, שחקני התיאטרון איתי טיראן ועודד קוטלר, ועוד עשרות אחרים.
אורית נאור, מנכ"לית הקרן, אומרת כי ההונאה של מיידוף הביאה את הקרן למשבר קיומי עמוק. "רוב הכסף שעמד לרשותנו היה מהתשואה של הקרן בארה"ב, שהייתה מושקעת אצל מיידוף. עקב ההונאה, הקרן הזו נמחקה, והכסף אבד. גם חלק מהתורמים שלנו היו מושקעים אצל מיידוף, כך שאיבדנו גם אותם. לזה צריך להוסיף את המשבר הכלכלי הגלובלי, שמיתרגם להאטה בתרומות. כל אלו הביאו את הקרן למצב הנוכחי".
המשבר שבו נתונה הקרן הביא אותה לנקוט צעדים קיצוניים, שהמשמעותי שבהם הוא הקפאת מפעל המלגות. "את החצי הראשון של המלגות הספקנו לתת", אומרת נאור, "אבל החצי השני בסכנה. גם פרויקטים נוספים שלנו, כמו לדוגמה חונכות בפריפריה, נאלצנו להקפיא".
*כמה כסף הלך לאיבוד?
"עדיין לא ברור באיזה סכום מדובר בדיוק, אבל אפשר לומר שמיליוני דולרים נמחקו. ארבעה עורכי דין, בארה"ב ובארץ, עובדים כעת עבורנו בהתנדבות כדי להגיש תביעה". *יש סיכוי שמקבלי מלגות שנמצאים בחו"ל ייתקעו שם בלי כסף לסיים את לימודיהם?
"זו בהחלט אפשרות ריאלית. יש מקבלי מלגות שלנו שזקוקים לסיוע מיידי, כי הסמסטר השני מתחיל בקרוב ואין לנו כסף לתת להם. אנחנו מתכוונים להעביר אליהם את הסיוע שנקבל כעת מתורמים".
*כמה כסף אתם נותנים למקבלי המלגות?
"חילקנו השנה 800 מלגות. מילגה ממוצעת שווה בין 6,000- 7,000 שקל בשנה, שזהו ערכה של שנת לימוד בקונסרבטוריון. תלמידים הלומדים בחו"ל מקבלים הרבה יותר, תלוי איפה ומה הם לומדים. עלות התואר שם יכולה להגיע ל-10,000 דולר לשנה".
לצד התורמים האמריקנים שמהם מגיעות עיקר התרומות לקרן, הצטרפו אליה בשנה האחרונה, מאז שנכנסה נאור לתפקידה כמה תורמים ישראלים שמאפשרים לה בימים אלה מרחב נשימה יחסי. בין התורמים הישראלים: הקרן המשפחתית על שם תד אריסון, מפעל הפיס, קרן איי.די.בי בראשות נוחי דנקנר וקרן ריץ'. מבין התורמים הישראלים הפרטיים שנחלצו בימים אלה למען הקרן: משפחת רחל ודב גוטסמן, ואבינועם פינקלמן.
נאור: "למזלנו, הכספים שנאספו מהתורמים בארץ לא נפגעו כלל, כיוון שהם נשארו בארץ ולא הגיעו לארה"ב. חלקם כבר הועבר לבעלי המלגות, וחלק נוסף יועבר בקרוב".
*עשיתם שינויים ארגוניים בקרן מאז פרוץ המשבר?
"בהחלט. נפרדנו משני-שליש מהעובדים. יש לנו עכשיו שלושה עובדים בלבד, לעומת תשעה בעבר. הרעיון היה לצמצם ככל האפשר בכוח-אדם כדי להשאיר כסף למלגות. המשמעות של היעדר מפעל מלגות היא בעייתית מאד לקיום חיי תרבות מקצועיים בארץ".
נאור, שגדלה בבאר-שבע, ולמדה לנגן בחליל, הייתה בעצמה מילגאית של הקרן, ועד לפני שבע שנים הופיעה כחלילנית מקצועית. לאחר מכן שימשה כנספחת התרבות בשגרירות ישראל בוושינגטון. "בתקופת שירותי בוושינגטון השתתפתי באירועי גאלה עם יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן. שניהם דיברו על הקרן בהתרגשות, ואמרו שללא המקפצה שסיפקה להם הקרן לא היו זוכים לעמוד ולהופיע בקרנגי-הול".
מנסים להחיות את הקרן
החדשות על הונאת מיידוף ועל מחיקת כספי הקרן תפסו את קרן התרבות בדיוק בתחילת "תחרויות האביב", שאותן היא עורכת למוזיקאים צעירים מצטיינים. התחרויות הסתיימו ביום חמישי שעבר, וטקס הסיום יתקיים השבוע. לדברי נאור, הנהלת הקרן החליטה לקיים את התחרויות בכל זאת, למרות המצב הקשה. "הצלחנו לעשות את זה הודות לתורמים הישראלים הפרטיים שהתגייסו לעניין. אנחנו מקבלים בימים אלו פניות רבות גם מבוגרים של הקרן שרוצים לעזור, כמו לדוגמה בארגון קונצרט התרמה".
ואכן, לאתר "פייסבוק" עלתה בשבועות האחרונים קבוצה חדשה, ששמה לעצמה למטרה לצאת לעזרת הקרן. הקבוצה צברה כבר קרוב ל-700 חברים, שכמה מהם מוזיקאים ישראלים בולטים. הגיוס כללי ונרחב: חלקם נמצאים בארץ, וחלקם הצטרפו ממקום מושבם בחו"ל. בין חברי הקבוצה נמצאים הצ'מבליסט שלו עד-אל, המנצח ברק טל, הכנר גיא פיגר (Figer), המלחין גלעד הוכמן, הכנר זוהר לרנר ונגן הבסון מור בירון מהפילהרמונית של ברלין, החלילן אייל עין-הבר, הצ'לן מיכה הרן מהפילהרמונית הישראלית, ועוד רבים.
"למיטב ידיעתי, הקרן לא רק נפגעה קשות אלא כמעט נכחדה כליל", אומר נגן הצ'מבלו והמנצח שלו עד-אל, שכיהן גם כשופט ב"תחרויות האביב" שהסתיימו בשבוע שעבר. "מצב שבו המדינה שלנו תחיה ללא קרן אמריקה-ישראל הוא בלתי מתקבל על הדעת. 11,000 המלגאים של הקרן הם חוט השדרה האמנותי והתרבותי של המדינה, והשגרירים החשובים ביותר שלה.
"בעידן שבו ההסברה הישראלית יכולה להשתמש בכל עזרה, המצוינות האמנותית שהקרן מטפחת היא קריטית. אם תבחן את העניין מבחינה מספרית ואיכותית, תגלה שהממדים של המצוינות הישראלית בעולם הם מדהימים. הקרן הזאת, שטיפחה כל ניצוץ של כישרון בארץ, היא האחראית העיקרית לכך".
לדברי עד-אל, זהו בדיוק הזמן להחזיר לקרן את מה שנתנה לאורך השנים. "את השכר שלי כשופט בתחרויות האביב אני תורם לקרן. זה שכר שמספיק למלגה מלאה ללימודי מוזיקה לתלמיד במצפה רמון כמעט לשנתיים. אם כל אחד מהאנשים שצריכים להודות לקרן על תרומתה לחייהם יפריש משהו להחייאתה, ואם כל אחד משוחרי התרבות והאמנות שזוכה לקורת רוח מפעילות הקרן ייתן משהו, יש סיכוי שהקיר השחור שאנחנו עומדים להתנגש בו ייעלם".
נאור מגלה אופטימיות זהירה לעתיד. "אני מאמינה שהקרן תמשיך להתקיים", היא אומרת. "אנחנו מקבלים פניות מהרבה בוגרים, בכל רחבי העולם, שרוצים להתגייס לעזור. כל עורכי הדין שמנסים לעזור לנו בתביעה עובדים בהתנדבות, גם בארה"ב וגם בארץ. אלו אנשים חמים ותרבותיים, שמבינים את החשיבות של הקרן ומאמינים שאסור לתת לה ליפול.
"פנינו גם למינהל התרבות במשרד החינוך, וגם לגורמים פרטיים בארץ ובחו"ל. חשוב שכולם יבינו שזה המפעל החשוב ביותר בארץ לבניית התשתית של הדור הבא בתרבות ובאמנות. אני רוצה לפנות לשוחרי תרבות ותורמים ולומר להם: אנחנו במשבר אמיתי וצריכים התגייסות מלאה". *