גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

פוחדים מפיטורים ומגיעים לעבודה חולים או מוותרים על שעות נוספות? 6 טיפים שיעזרו לכם לשמור על זכויותיכם

האימה המוטלת על העובדים מפני איבוד משרותיהם משחקת לידי המעסיקים, שלעתים מנצלים זאת ; עוה"ד נחום פינברג, תמר גולן ושירה להט - מומחים בדיני עבודה - מפרטים את זכויות העובדים בזמנים כאלה

השבר הכלכלי וגלי הפיטורים שבאו בעקבותיו חוללו אצל העובדים ה"שורדים" אימה כללית, שבמסגרתה הם מוותרים על זכויותיהם בלי למצמץ. כך למשל, יהיו עובדים שהתייצבו על משמרתם גם כשהם קודחים מחום ובלבד שלא להיכנס ל"רדאר" של ההנהלה. אחרים "יורידו את הראש", ויוותרו על זכותם לשעות נוספות או על ימי-חופשה כי "אלו הן הציפיות של הבוס". ואחרים יגיעו תחת מטר קסאמים לעבודה באזור מוכה אש, כדי לא לצבור נקודות שחורות בתודעתו של בעל הבית. בשוק של מעסיקים, התכסות תחת חוקים מגנים הוא לא מחזה שכיח היום אצל עובדים בשוק. תחת אווירת הנכאים של צריכה מופחתת, צמצומים, קיצוצי שכר ופיטורים - עובדים עושים לעצמם את החשבון הכללי ובוחרים בשכל ישר "שלא להיות צודקים" ולא להתעקש על "מה שכתוב בספר".

ניצול מצד המעסיקים? לעתים קרובות חרדה זו אכן משחקת לידי המעסיקים, אבל אל נשכח שגם הם חווים היום קושי עסקי גדול. במסגרת התמודדותם עם הקיטון בביקושים, היעדר היציבות ותזרים המזומנים המקרטע - הם נוטים באופן טבעי להרחיב ולהעמיק את הדרישות מעובדיהם דרך סדרה של מהלכים לא תקינים. החדשות הרעות מבחינתם הן שמהלכים אלה, הגם שהם נעשים בתום לב, עלולים להפתיע לרעה ולהזיק להם במספר מישורים בעתיד.

עו"ד נחום פינברג, עו"ד תמר גולן ועו"ד שירה להט (אחראית על דיני עבודה במשרד יגאל ארנון), הם שלושה משפטנים מובילים שמייצגים בשוטף את המעסיקים הגדולים. אולם הפעם הם שוטחים בפנינו שורה של מוקשים בהם הנהלות ארגונים נופלות מול עובדים, מסבירים כיצד הנפילות הללו מתרחשות, ובדלת האחורית מספקים לעובדים ידע מקצועי מעשי, שיסייע להם לטייב את מצבם תחת המלחציים המתהדקות של המעסיק. להלן 6 תופעות שכיחות עם לקחים יישומיים בצידן.

1. המעסיק: "במקום קיצוץ שכר, תוותר על פנסיה"

מה הבעיה: גולן: "בימים של קיצוצי שכר, עובדים מעדיפים את הביטחון של היום על פני הביטחון של העתיד. לא מעט עובדים מגיעים למעסיק ואומרים לו שהם מוותרים על ההפרשות לפנסיה כדי שהנטו בתלוש יגדל.

"אותו עובד יהיה גם מוכן לחתום למעסיק על כתב ויתור בנושא הפנסיה, ומשהעובד חתם המעסיק נעתר לבקשה. מנקודת מבטו של המעסיק הוא מעלה לעובד את התמורה החודשית באופן מיידי ומשוכנע שבעקבות כך המוטיבציה תגדל. לגבי עתידו של העובד הוא אדיש".

*למה זה קורה: "המושג פנסיה הוא אחד המושגים העמומים יותר עבור כל עם ישראל וגם עבור מעסיקים, הגם שהם נעזרים ביועצים למיניהם. מעסיקים שקיצצו בשכר העובדים חוששים מירידת תפוקות והוויתור על ניכויי הפנסיה מייצר, לפחות בטווח הקצר, מצב של WIN-WIN. כשעובד חותם להם על כתב ויתור הם חושבים שהם ייצאו ידי חובתם".

מה צריך המועסק לדעת: הוויתור בכתב לא תופס

"פוטרת? הוויתור שלך בכתב על ניכויי הפנסיה לא באמת תופס. גם אם חתמת תוכל לקבל את כל הסכומים שהמעסיק היה חייב להפריש בדיעבד ולהוסיף עליהם גם הלנת שכר, משהו שעשוי להצטבר לסכומי עתק ולהעיק על הארגון ממקום לא צפוי. אני נתקלת במקרים הללו יום-יום ושעה-שעה, במיוחד אחרי שהעובד מפוטר".

2. המעסיק: "עוזב בטרם עת? שלם קנס לימוד"

מה הבעיה: להט: "כאשר מגייסים עובד לתפקיד חדש שדורש הכשרה מקצועית, למשל, הכשרה במוקד שירות לקוחות, הרי שמבקשים ממנו להתחייב על עבודה בפרק זמן מסוים (למשל שנתיים) ומחתימים אותו כי יידרש לשלם קנס של 'שכר לימוד' אם יעזוב את הארגון לפני תום המועד. המועמד לעבודה חותם, וכשהוא עוזב טרם הזמן שהתחייב מנכים ממנו אוטומטית קנס מן השכר האחרון או מן הפיצויים שמגיעים לו. זה כמובן ממש לא תקין, כל עוד מדובר בהכשרת On training בתוך הארגון (עיקרון זה לא חל על השתלמות בלימודי תעודה או הכשרה חיצונית כמו קורס טייס או קורס C , למשל, מקצועות שניתן לעבוד בהם גם במקומות עבודה אחרים בעתיד)".

*למה זה קורה: "בתחילת הדרך היחסים בין המעסיק לעובד אינם סימטריים. המעסיק בחודשים הראשונים משלם שכר לעובד בשעה שהעובד עדיין לומד את העבודה ואיננו יצרני. הכלל הזה של קניסת העובד שיעזוב טרם זמנו נשמע למעסיק הגיוני לנכות את העלות של החודשים הראשונים משכרו האחרון, ממש כמו שמקובל בחוזה מסחרי. תופעה זו, מוחלת כנורמה גם על עובדים אחרים בסביבה שעזבו טרם הזמן, וכשמדובר בנורמה כולם חושבים שהיא תקינה".

מה צריך המועסק לדעת: מדובר בסכום שתוכל לתבוע

"חוזה עבודה אינו חוזה מסחרי. אם קנסו אותך על הכשרת On training בתחילת הדרך, דע שמדובר בסכום שתוכל לתבוע. הסכום שנוכה ממשכורתך האחרונה בגין קנס כזה שייך לך".

3. המעסיק: "אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים"

מה הבעיה: גולן: "מנהל ארגון מזמן עובד ואומר לו: 'אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים'. אחר-כך מתברר שהצמצומים באו בדמותו של אותו עובד יחיד. כדאי להבהיר שמעסיק צריך עילה אמיתית לפיטורים או להוכיח שהייתה לו תוכנית סדורה לצמצומים בהיבטים שונים: בפעילות, בכוח אדם, בפרויקטים וכו'. אם מדובר בארגון גדול, הרי שגם פיטורי שניים-שלושה עובדים עדיין לא נחשבים ל'תוכנית קיצוצים', ואותו עובד יוכל לדרוש ולקבל צו החזרה לעבודה. אמנם נכון, שאחרי חודש-חודשיים המעסיק יוכל לפטרו בעילה אחרת, אבל מניסיוני אני יכולה להעיד שאחרי שמעסיק נכווה עם עובד בהקשר של פיטורים הוא מעדיף שלא להתעסק איתו יותר".

*למה זה קורה: "באופן פרדוקסלי, אמירה כזו מגיעה מתוך התחשבות של המעסיק ברגשות העובד. לעתים קרובות מעסיק מתקשה להוציא מפיו אמירה קשה כמו 'איבדתי את האמון בך'. במקום זאת הוא יחפש את הדרך הקלה, ויטפול את הפיטורים של אותו עובד ב'צמצומים', כיוון שהמילה הזו מצויה עכשיו בכותרות. אחר-כך המהלך הזה טופח למעסיק בפנים".

מה צריך המועסק לדעת: לא ניתן לפטר בלי סיבה

"בקש תמיד מהמעסיק את הנימוק לפיטוריך. הפנם שלא ניתן היום לפטר בלי סיבה. מיד לאחר הודעת הפיטורים כדאי לשלוח למעסיק מכתב ולבקש נימוקים עם מסכת עובדתית שמגבה את העילה הנאמרת. אם הפיטורים נעשו בעלמא, הרי שפירוט הסיבה בדיעבד מצד המעסיק לא נחשב לו. עצה נוספת ברמת המניעה היא להעיר למעסיק - כבר במעמד הודעת הפיטורים - שאין לו מסכת עובדתית קשה. זה כשלעצמו עשוי להניא את המעסיק ולעצור את הצעד שתכנן".

4. המעסיק: "עבוד כמה שצריך, השכר גלובלי"

מה הבעיה: להט: "כשמפטרים עובדים ולא מגייסים במקומם חדשים נופלת עבודה נוספת על העובדים ששרדו, שמוצאים עצמם עובדים לתוך הלילה, בסופי שבוע ובחגים כדי להספיק. שכר שעות נוספות לא משולם להם, כיוון שהם על 'חוזה גלובלי' ותחת מאזן האימה הכללי העובד ממלא מחריש ועושה מה שהממונה אומר לו. בנוסף, קיים לחץ חברתי גדול, כאשר קולגות אחרים מפחדים על מקומם ועובדים קשה יותר, חזק יותר ומהר יותר בלי חשבון. תחת התנהגות ארגונית מידבקת כזו העובד ילך עם העדר כדי לא לבלוט. בדרך הזכויות שלו נרמסות".

*למה זה קורה: "באחוז גבוה של המקרים המעסיק סבור בתום לב שאם העובד חתום על שכר גלובלי הוא יכול להעסיקו עד שכל העבודה תבוצע. הוא יאמר לעצמו משהו כמו 'סגרתי עם העובד על סכום פיקס גלובלי. בימי שפע כשהייתה כאן אבטלה סמויה הוא עבד פחות והרוויח נהדר יחסית למה שעשה בפועל. עכשיו כשהימים קשים אך הוגן שיעבוד קשה יותר ויעשה את ההשלמות'. בפועל, גם אם הוא יחתים את העובד בוויתור על שעות נוספות, הרי עדיין המעסיק חייב לשלם לו על כל שעה נוספת מעל תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע".

מה צריך המועסק לדעת: תעד את שעות העבודה בפועל

"אם מופע שכיח כזה מתרחש במקום העבודה שלך תעד באופן מסודר את שעות העבודה בפועל. תעד את בקשות המעסיק להישאר יותר שעות בארגון. אם אין שעון נוכחות, שמור קבלות של חניונים (שם מתועדות שעות יציאה וכניסה), שלח רישום מסודר עם שעות העבודה לממונה, או שמור מסמכי דואר אלקטרוני הנוגעים לעבודה ששלחת למעסיק, כדי להוכיח את השעות בהן שהית בארגון. יכול מאוד להיות שבימים כאלה כדאי להוריד את הראש אבל אם תפוטר תוכל לדרוש ולקבל את כל שעות האקסטרה שעבדת בצירוף דמי הלנת שכר".

5. המעסיק: "מצטער, המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן"

מה הבעיה: להט: "זוהי תופעה שמתרחשת לעתים שכיחות יותר בחברות בינלאומיות, כאשר המעסיק הישראלי מסכם תנאים עם מועמד וקובע איתו מועד התחלת עבודה, אבל שבוע-שבועיים לאחר מכן הוא מקבל הוראות מחו"ל על הקפאת תקנים, מגיע אל המגויס החדש ומודיע לו, 'מצטער טעיתי. המצב קשה. המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן'. המועמד, במיוחד בתקופות כאלו אוסף את הזנב בין הרגליים ומוותר, למרות שהמעסיק לא ראשי לבטל את התקשרות העבודה שסוכמה ללא פיצוי".

*למה זה קורה: "בתום לב. שינויים אמיתיים בשוק הם לחם חוק של המעסיקים היום. פתאום עובדים מבית צועקים שהיה צריך להצמיח במקום להצניח, לקוח אסטרטגי גדול ביטל הזמנות, הוראה מהמטה בחו"ל מנחה את המנכ"ל לעצור תקנים וכו'. אותה הנהלה משדרת לעובד המגויס שהייתה זו טעות אנושית והוא הולך הביתה. הוא מקבל את ביטול החוזה בהבנה כי 'המצב הכללי קשה'".

מה צריך המועסק לדעת: בקש פיצוי של חודש עבודה

"אתה לא חייב להוכיח נזק (למשל, שדחית הצעה אחרת או שעזבת מקום עבודה אחר). בקש מן המעסיק שביטל את החוזה פיצוי בסדר גודל של

חודש עבודה (זה מה שמקובל), סכום שעשוי להיות משמעותי למובטלים. ברמת המניעה, כדי לא להיקלע למצב שבו תצטרך לרוץ אחרי הכסף ולתבוע אותו, בקש כבר במעמד סגירת ההסכם 'מענק חתימה' בשווי של חודש עבודה, מעין דמי רצינות של המעסיק"

6. המעסיק: "אתה חולה? קח אקמול ובוא לעבודה"

מה הבעיה: פינברג: "בימים כאלה, כשמעסיקים מפטרים עובדים, הם באמת לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לוותר על תפוקתם של עובדים חולים. העובד מצונן עם חום? גם למעסיק קשה היום, ומנקודת מבטו - שהעובד ייטול כדור ויתייצב לעבודה. בתקופות כאלו, כשהעובד חלש ופגיע יותר, המציאות מכתיבה לו להתקפל ולוותר על זכותו".

*למה זה קורה: "אפשר להבין גם את המעסיקים. גם ככה הביקושים למוצריהם או שירותיהם קטנו. אם, למשל, המעסיק חייב לחלק לחם באזור מסוים ואותו עובד חולה לא יגיע, ואין לו מחליף כיוון שהמחליף פוטר - הפגיעות בהכנסת העסק הן מיידיות. לפיכך, הוא מצפה מן העובד לגמישות יתר. מנקודת מבטו של העובד, הרי שהוא משקלל את מאזן הכוחות ומבין בעצמו שהוא חיוני היום יותר למעסיק. הוא אפילו לא יטרח להציג אישור מחלה".

מה צריך המועסק לדעת: עם אישור מחלה אי אפשר לפטר

"אם יש לך אישור מחלה מרופא, המעסיק לא יכול לפטר אותך. אמנם נכון שיקשה עליך מאוד לאסוף ראיות ולהוכיח שהפיטורים בוצעו בגלל מחלתך, כיוון שהמעסיק תמיד יכול לתלות את העילה לפיטורים ב'חוסר לויאליות מספקת', ב'חוסר מוטיבציה' וכיו"ב. העצה שלי לעובד מונחת במישור ההתנהגותי: שדר למעסיק אמפטיה והבנה לצרכיו גם כשאתה חולה. למשל, בדרך או בשעות ההמתנה לתור במרפאה הרם טלפון למעסיק, שאל אותו איך הוא מסתדר. אל תתכסה מאחורי אישור המחלה ותשדר לו: 'אחריי המבול'".

עוד כתבות

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

מיקרון ניפצה את תחזיות האנליסטים; המניה זינקה במסחר המאוחר

מיקרון עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, וזינקה במעל 7% במסחר המאוחר ● הדריכות בקרב המשקיעים לקראת הדוחות של מיקרון הייתה גבוהה במיוחד, על רקע גל המכירות שפקד בימים האחרונים את מניות השבבים ● המניה עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-700%, ולפני כחודש עקפה שווי שוק של טריליון דולר

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

קרנות לסטארט-אפים ומרכזי פיתוח בינלאומיים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: הפתרון המסתמן להייטק

במשרד האוצר וברשות החדשנות מנסים להתמודד עם הבעיות שיצר שער הדולר לחברות ההייטק ובוחנים הקמה של שתי קרנות מענקים לסטארט-אפים ולמרכזי פיתוח בינלאומיים ● הקרן למרכזים תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

קמטק מזנקת ומובילה את מניות השבבים לעליות בתל אביב

יציבות בעליות בתל אביב והדולר נחלש ● ת"א 35 מטפס בכ-0.4% כרוח גבית מסקטור השבבים, הביומד צונח ● המשקיעים דרוכים לקראת נתוני המאקרו בוול סטריט

חאן יונס, עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון, נהרג בקריסת מבנה בעזה

שר הביטחון כ"ץ: "גם אם תהיה דרישה אמריקאית - לא נסוג מדרום לבנון" ● דוח חדש חושף את הסכומים שהשקיע הפנטגון ב-39 ימי המלחמה במשטר האייתוללות ● עומאן הודיעה על הקמת נתיב ימי זמני עבור כלי שיט המבקשים לעבור במצר הורמוז ● הסנאט בארה"ב אישר את הצעת החוק הקובעת כי על טראמפ לסיים את המלחמה באיראן. לא מדובר בהחלטה מחייבת ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד2: משרד הפרסום ראובני־פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני־פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● וגם: רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים

רומן צ'רנין מייסד נביוס / צילום: רמי זרנגר

תור הזהב של נביוס: מגייסת מיליארדים מאנבידיה וקופצת ב־240% מתחילת השנה

ספקית חוות השרתים לענקיות בינה מלאכותית, שנוסדה בהולנד ע"י הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין, גייסה 2 מיליארד דולר מענקית השבבים אנבידיה

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית המשפט, היום / צילום: עמירם גיל

"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

ההחלטה התקבלה לבקשת הבנקים, לאחר שדנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, לא עמד בהסדר החוב האחרון והסיר את התנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● ביהמ"ש הוציא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, וכעת הבנקים ודנקנר צפויים לחדש את המגעים להסדר חוב ● עד כה החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל ● אמר היום: "עשיתי כמיטב יכולתי לפרוע את חובותיי"

יקי פייטלסון, מנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

לקראת רכישת ענק נוספת בסייבר הישראלי? מאחורי הזינוק במניית ורוניס

חברת אבטחת הסייבר ורוניס, שנסחרת בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, עשויה להימכר לאחת מענקיות הפרייבט אקוויטי בארה"ב, ובהן קרן בלקסטון ● מניית ורוניס, שהוזכרה בעבר בגלובס כמועמדת לרכישה, עלתה ב־73% בחודשיים האחרונים, אך נסחרת בכמחצית משווייה בשיא

משרדי אנבידיה ברחוב יצחק שדה, תל אביב ומטה חברת השבבים נובה ברחובות / צילום: בר לביא, איל יצהר

​אפקט אנבידיה: הכלכלן שטוען - מיעוט חברות מטות את נתוני הצמיחה

הייצור בחו"ל זינק בתוך רבעון והסתיר פגיעה קשה בתוצר - כך לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי ● ההערכות: חברות בודדות, ביניהן אנבידיה (מלאנוקס), קמטק ונובה אחראיות למחצית מהצמיחה ● האם בנק ישראל והאוצר מסתנוורים מאשליה סטטיסטית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

שר האוצר יציג תוכנית סיוע לענף ההייטק; בוחן תשלום מסים בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יציג בשבוע הבא תוכנית סיוע לענף ההייטק על רקע התחזקות השקל, והגדיר את סביבת שער החליפין הנוכחית כ"ניו־נורמל" ● בנוסף, אמר כי נבחנת האפשרות לאפשר לחברות רב־לאומיות לשלם מסים בדולרים על סוגים מסוימים של הכנסות, אף שלדבריו "אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה – חגיגה במפעל לציון יום הרפובליקה / צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של נטפים טורקיה, netafimturkiye

חמת עזבה את טורקיה. מי החברות הישראליות שממשיכות לפעול במדינה?

סגירת מפעל הייצור של חמת באיזמיר באחרונה מצטרפת לנסיגה מתמשכת של חברות ישראליות מטורקיה מאז אמברגו הסחר שהטילה אנקרה ב־2024 ● עם זאת, חברות בהן נטפים וטבע עדיין שומרות על דריסת רגל שקטה במדינה, בעיקר עבור פעילות מקומית

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט / צילום: טל שחר

אנלייט בגיוס הון ענק של 2.6 מיליארד דולר עבור פרויקט באריזונה

המימון, שמגיע מ-7 גופים פיננסיים בינלאומיים, נועד להקמת מתחם אנרגיה סולארית ענק באריזונה ● ההכנסות בשנת ההפעלה המלאה הראשונה צפויות לעמוד על 255 מיליון דולר

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

צילום: Shutterstock

אלפי משקיעים שרצו לעשות סיבוב נתקעו עם הדירות ונאלצים לקחת משכנתאות ענק

נתון שהסתתר בדוח בנק ישראל מצביע על זינוק במשכנתא הממוצעת של משקיעים לשיא כל הזמנים ● אלא שהסיפור רחב יותר: משקיעים שקיוו לעשות סיבוב מהיר במבצעי 20/80, מצאו עצמם עם משכנתא מכבידה וכנראה עם נכס שלא רצו להחזיק

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"בשל ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה": אל על משהה טיסות למוסקבה

בשל ההסלמה בלחימה והאירועים התעופתיים האחרונים באזור, אל על הודיעה על השהיית הטיסות למוסקבה בימים הקרובים ● החברה תבחן מחדש את המצב בשבוע הבא, ובינתיים תציע לנוסעים חלופות ● זו הפעם השלישית שאל על עוצרת את פעילות הקו בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שמרמז על צפי להחמרה משמעותית

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר ימשיך להתחזק מול השקל? לבנק אוף אמריקה יש תשובה

במזכר שנשלח ללקוחות והגיע לידי גלובס, ממליצים בבנק אוף אמריקה לפתוח "פוזיציית לונג" על שער הדולר-שקל ● בין הסיבות: הצפי להעלאות ריבית בארה"ב ותמחור יתר של המטבע המקומי ● מה יקרה לשער החליפין? זו להערכתם הנקודה הבאה

מייסדי Stratos Ventures, דניאל פוזיילוב ורותם יהודה קקון / צילום: Emma Sayag

ממיאמי לתל אביב: הקרן המקושרת שמביאה את הגנרלים האמריקאים לישראל

קרן ההון סיכון Stratos Ventures כבר גייסה 50 מיליון דולר מתוך יעד של 80 מיליון, ומבטיחה לחבר סטארט־אפים ישראליים למקבלי ההחלטות ולגופי הרכש הביטחוניים בארה”ב – באמצעות רשת קשרים הכוללת בכירי CIA לשעבר, גנרלים אמריקאים ושותפים מתעשיית ההייטק