גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

פוחדים מפיטורים ומגיעים לעבודה חולים או מוותרים על שעות נוספות? 6 טיפים שיעזרו לכם לשמור על זכויותיכם

האימה המוטלת על העובדים מפני איבוד משרותיהם משחקת לידי המעסיקים, שלעתים מנצלים זאת ; עוה"ד נחום פינברג, תמר גולן ושירה להט - מומחים בדיני עבודה - מפרטים את זכויות העובדים בזמנים כאלה

השבר הכלכלי וגלי הפיטורים שבאו בעקבותיו חוללו אצל העובדים ה"שורדים" אימה כללית, שבמסגרתה הם מוותרים על זכויותיהם בלי למצמץ. כך למשל, יהיו עובדים שהתייצבו על משמרתם גם כשהם קודחים מחום ובלבד שלא להיכנס ל"רדאר" של ההנהלה. אחרים "יורידו את הראש", ויוותרו על זכותם לשעות נוספות או על ימי-חופשה כי "אלו הן הציפיות של הבוס". ואחרים יגיעו תחת מטר קסאמים לעבודה באזור מוכה אש, כדי לא לצבור נקודות שחורות בתודעתו של בעל הבית. בשוק של מעסיקים, התכסות תחת חוקים מגנים הוא לא מחזה שכיח היום אצל עובדים בשוק. תחת אווירת הנכאים של צריכה מופחתת, צמצומים, קיצוצי שכר ופיטורים - עובדים עושים לעצמם את החשבון הכללי ובוחרים בשכל ישר "שלא להיות צודקים" ולא להתעקש על "מה שכתוב בספר".

ניצול מצד המעסיקים? לעתים קרובות חרדה זו אכן משחקת לידי המעסיקים, אבל אל נשכח שגם הם חווים היום קושי עסקי גדול. במסגרת התמודדותם עם הקיטון בביקושים, היעדר היציבות ותזרים המזומנים המקרטע - הם נוטים באופן טבעי להרחיב ולהעמיק את הדרישות מעובדיהם דרך סדרה של מהלכים לא תקינים. החדשות הרעות מבחינתם הן שמהלכים אלה, הגם שהם נעשים בתום לב, עלולים להפתיע לרעה ולהזיק להם במספר מישורים בעתיד.

עו"ד נחום פינברג, עו"ד תמר גולן ועו"ד שירה להט (אחראית על דיני עבודה במשרד יגאל ארנון), הם שלושה משפטנים מובילים שמייצגים בשוטף את המעסיקים הגדולים. אולם הפעם הם שוטחים בפנינו שורה של מוקשים בהם הנהלות ארגונים נופלות מול עובדים, מסבירים כיצד הנפילות הללו מתרחשות, ובדלת האחורית מספקים לעובדים ידע מקצועי מעשי, שיסייע להם לטייב את מצבם תחת המלחציים המתהדקות של המעסיק. להלן 6 תופעות שכיחות עם לקחים יישומיים בצידן.

1. המעסיק: "במקום קיצוץ שכר, תוותר על פנסיה"

מה הבעיה: גולן: "בימים של קיצוצי שכר, עובדים מעדיפים את הביטחון של היום על פני הביטחון של העתיד. לא מעט עובדים מגיעים למעסיק ואומרים לו שהם מוותרים על ההפרשות לפנסיה כדי שהנטו בתלוש יגדל.

"אותו עובד יהיה גם מוכן לחתום למעסיק על כתב ויתור בנושא הפנסיה, ומשהעובד חתם המעסיק נעתר לבקשה. מנקודת מבטו של המעסיק הוא מעלה לעובד את התמורה החודשית באופן מיידי ומשוכנע שבעקבות כך המוטיבציה תגדל. לגבי עתידו של העובד הוא אדיש".

*למה זה קורה: "המושג פנסיה הוא אחד המושגים העמומים יותר עבור כל עם ישראל וגם עבור מעסיקים, הגם שהם נעזרים ביועצים למיניהם. מעסיקים שקיצצו בשכר העובדים חוששים מירידת תפוקות והוויתור על ניכויי הפנסיה מייצר, לפחות בטווח הקצר, מצב של WIN-WIN. כשעובד חותם להם על כתב ויתור הם חושבים שהם ייצאו ידי חובתם".

מה צריך המועסק לדעת: הוויתור בכתב לא תופס

"פוטרת? הוויתור שלך בכתב על ניכויי הפנסיה לא באמת תופס. גם אם חתמת תוכל לקבל את כל הסכומים שהמעסיק היה חייב להפריש בדיעבד ולהוסיף עליהם גם הלנת שכר, משהו שעשוי להצטבר לסכומי עתק ולהעיק על הארגון ממקום לא צפוי. אני נתקלת במקרים הללו יום-יום ושעה-שעה, במיוחד אחרי שהעובד מפוטר".

2. המעסיק: "עוזב בטרם עת? שלם קנס לימוד"

מה הבעיה: להט: "כאשר מגייסים עובד לתפקיד חדש שדורש הכשרה מקצועית, למשל, הכשרה במוקד שירות לקוחות, הרי שמבקשים ממנו להתחייב על עבודה בפרק זמן מסוים (למשל שנתיים) ומחתימים אותו כי יידרש לשלם קנס של 'שכר לימוד' אם יעזוב את הארגון לפני תום המועד. המועמד לעבודה חותם, וכשהוא עוזב טרם הזמן שהתחייב מנכים ממנו אוטומטית קנס מן השכר האחרון או מן הפיצויים שמגיעים לו. זה כמובן ממש לא תקין, כל עוד מדובר בהכשרת On training בתוך הארגון (עיקרון זה לא חל על השתלמות בלימודי תעודה או הכשרה חיצונית כמו קורס טייס או קורס C , למשל, מקצועות שניתן לעבוד בהם גם במקומות עבודה אחרים בעתיד)".

*למה זה קורה: "בתחילת הדרך היחסים בין המעסיק לעובד אינם סימטריים. המעסיק בחודשים הראשונים משלם שכר לעובד בשעה שהעובד עדיין לומד את העבודה ואיננו יצרני. הכלל הזה של קניסת העובד שיעזוב טרם זמנו נשמע למעסיק הגיוני לנכות את העלות של החודשים הראשונים משכרו האחרון, ממש כמו שמקובל בחוזה מסחרי. תופעה זו, מוחלת כנורמה גם על עובדים אחרים בסביבה שעזבו טרם הזמן, וכשמדובר בנורמה כולם חושבים שהיא תקינה".

מה צריך המועסק לדעת: מדובר בסכום שתוכל לתבוע

"חוזה עבודה אינו חוזה מסחרי. אם קנסו אותך על הכשרת On training בתחילת הדרך, דע שמדובר בסכום שתוכל לתבוע. הסכום שנוכה ממשכורתך האחרונה בגין קנס כזה שייך לך".

3. המעסיק: "אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים"

מה הבעיה: גולן: "מנהל ארגון מזמן עובד ואומר לו: 'אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים'. אחר-כך מתברר שהצמצומים באו בדמותו של אותו עובד יחיד. כדאי להבהיר שמעסיק צריך עילה אמיתית לפיטורים או להוכיח שהייתה לו תוכנית סדורה לצמצומים בהיבטים שונים: בפעילות, בכוח אדם, בפרויקטים וכו'. אם מדובר בארגון גדול, הרי שגם פיטורי שניים-שלושה עובדים עדיין לא נחשבים ל'תוכנית קיצוצים', ואותו עובד יוכל לדרוש ולקבל צו החזרה לעבודה. אמנם נכון, שאחרי חודש-חודשיים המעסיק יוכל לפטרו בעילה אחרת, אבל מניסיוני אני יכולה להעיד שאחרי שמעסיק נכווה עם עובד בהקשר של פיטורים הוא מעדיף שלא להתעסק איתו יותר".

*למה זה קורה: "באופן פרדוקסלי, אמירה כזו מגיעה מתוך התחשבות של המעסיק ברגשות העובד. לעתים קרובות מעסיק מתקשה להוציא מפיו אמירה קשה כמו 'איבדתי את האמון בך'. במקום זאת הוא יחפש את הדרך הקלה, ויטפול את הפיטורים של אותו עובד ב'צמצומים', כיוון שהמילה הזו מצויה עכשיו בכותרות. אחר-כך המהלך הזה טופח למעסיק בפנים".

מה צריך המועסק לדעת: לא ניתן לפטר בלי סיבה

"בקש תמיד מהמעסיק את הנימוק לפיטוריך. הפנם שלא ניתן היום לפטר בלי סיבה. מיד לאחר הודעת הפיטורים כדאי לשלוח למעסיק מכתב ולבקש נימוקים עם מסכת עובדתית שמגבה את העילה הנאמרת. אם הפיטורים נעשו בעלמא, הרי שפירוט הסיבה בדיעבד מצד המעסיק לא נחשב לו. עצה נוספת ברמת המניעה היא להעיר למעסיק - כבר במעמד הודעת הפיטורים - שאין לו מסכת עובדתית קשה. זה כשלעצמו עשוי להניא את המעסיק ולעצור את הצעד שתכנן".

4. המעסיק: "עבוד כמה שצריך, השכר גלובלי"

מה הבעיה: להט: "כשמפטרים עובדים ולא מגייסים במקומם חדשים נופלת עבודה נוספת על העובדים ששרדו, שמוצאים עצמם עובדים לתוך הלילה, בסופי שבוע ובחגים כדי להספיק. שכר שעות נוספות לא משולם להם, כיוון שהם על 'חוזה גלובלי' ותחת מאזן האימה הכללי העובד ממלא מחריש ועושה מה שהממונה אומר לו. בנוסף, קיים לחץ חברתי גדול, כאשר קולגות אחרים מפחדים על מקומם ועובדים קשה יותר, חזק יותר ומהר יותר בלי חשבון. תחת התנהגות ארגונית מידבקת כזו העובד ילך עם העדר כדי לא לבלוט. בדרך הזכויות שלו נרמסות".

*למה זה קורה: "באחוז גבוה של המקרים המעסיק סבור בתום לב שאם העובד חתום על שכר גלובלי הוא יכול להעסיקו עד שכל העבודה תבוצע. הוא יאמר לעצמו משהו כמו 'סגרתי עם העובד על סכום פיקס גלובלי. בימי שפע כשהייתה כאן אבטלה סמויה הוא עבד פחות והרוויח נהדר יחסית למה שעשה בפועל. עכשיו כשהימים קשים אך הוגן שיעבוד קשה יותר ויעשה את ההשלמות'. בפועל, גם אם הוא יחתים את העובד בוויתור על שעות נוספות, הרי עדיין המעסיק חייב לשלם לו על כל שעה נוספת מעל תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע".

מה צריך המועסק לדעת: תעד את שעות העבודה בפועל

"אם מופע שכיח כזה מתרחש במקום העבודה שלך תעד באופן מסודר את שעות העבודה בפועל. תעד את בקשות המעסיק להישאר יותר שעות בארגון. אם אין שעון נוכחות, שמור קבלות של חניונים (שם מתועדות שעות יציאה וכניסה), שלח רישום מסודר עם שעות העבודה לממונה, או שמור מסמכי דואר אלקטרוני הנוגעים לעבודה ששלחת למעסיק, כדי להוכיח את השעות בהן שהית בארגון. יכול מאוד להיות שבימים כאלה כדאי להוריד את הראש אבל אם תפוטר תוכל לדרוש ולקבל את כל שעות האקסטרה שעבדת בצירוף דמי הלנת שכר".

5. המעסיק: "מצטער, המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן"

מה הבעיה: להט: "זוהי תופעה שמתרחשת לעתים שכיחות יותר בחברות בינלאומיות, כאשר המעסיק הישראלי מסכם תנאים עם מועמד וקובע איתו מועד התחלת עבודה, אבל שבוע-שבועיים לאחר מכן הוא מקבל הוראות מחו"ל על הקפאת תקנים, מגיע אל המגויס החדש ומודיע לו, 'מצטער טעיתי. המצב קשה. המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן'. המועמד, במיוחד בתקופות כאלו אוסף את הזנב בין הרגליים ומוותר, למרות שהמעסיק לא ראשי לבטל את התקשרות העבודה שסוכמה ללא פיצוי".

*למה זה קורה: "בתום לב. שינויים אמיתיים בשוק הם לחם חוק של המעסיקים היום. פתאום עובדים מבית צועקים שהיה צריך להצמיח במקום להצניח, לקוח אסטרטגי גדול ביטל הזמנות, הוראה מהמטה בחו"ל מנחה את המנכ"ל לעצור תקנים וכו'. אותה הנהלה משדרת לעובד המגויס שהייתה זו טעות אנושית והוא הולך הביתה. הוא מקבל את ביטול החוזה בהבנה כי 'המצב הכללי קשה'".

מה צריך המועסק לדעת: בקש פיצוי של חודש עבודה

"אתה לא חייב להוכיח נזק (למשל, שדחית הצעה אחרת או שעזבת מקום עבודה אחר). בקש מן המעסיק שביטל את החוזה פיצוי בסדר גודל של

חודש עבודה (זה מה שמקובל), סכום שעשוי להיות משמעותי למובטלים. ברמת המניעה, כדי לא להיקלע למצב שבו תצטרך לרוץ אחרי הכסף ולתבוע אותו, בקש כבר במעמד סגירת ההסכם 'מענק חתימה' בשווי של חודש עבודה, מעין דמי רצינות של המעסיק"

6. המעסיק: "אתה חולה? קח אקמול ובוא לעבודה"

מה הבעיה: פינברג: "בימים כאלה, כשמעסיקים מפטרים עובדים, הם באמת לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לוותר על תפוקתם של עובדים חולים. העובד מצונן עם חום? גם למעסיק קשה היום, ומנקודת מבטו - שהעובד ייטול כדור ויתייצב לעבודה. בתקופות כאלו, כשהעובד חלש ופגיע יותר, המציאות מכתיבה לו להתקפל ולוותר על זכותו".

*למה זה קורה: "אפשר להבין גם את המעסיקים. גם ככה הביקושים למוצריהם או שירותיהם קטנו. אם, למשל, המעסיק חייב לחלק לחם באזור מסוים ואותו עובד חולה לא יגיע, ואין לו מחליף כיוון שהמחליף פוטר - הפגיעות בהכנסת העסק הן מיידיות. לפיכך, הוא מצפה מן העובד לגמישות יתר. מנקודת מבטו של העובד, הרי שהוא משקלל את מאזן הכוחות ומבין בעצמו שהוא חיוני היום יותר למעסיק. הוא אפילו לא יטרח להציג אישור מחלה".

מה צריך המועסק לדעת: עם אישור מחלה אי אפשר לפטר

"אם יש לך אישור מחלה מרופא, המעסיק לא יכול לפטר אותך. אמנם נכון שיקשה עליך מאוד לאסוף ראיות ולהוכיח שהפיטורים בוצעו בגלל מחלתך, כיוון שהמעסיק תמיד יכול לתלות את העילה לפיטורים ב'חוסר לויאליות מספקת', ב'חוסר מוטיבציה' וכיו"ב. העצה שלי לעובד מונחת במישור ההתנהגותי: שדר למעסיק אמפטיה והבנה לצרכיו גם כשאתה חולה. למשל, בדרך או בשעות ההמתנה לתור במרפאה הרם טלפון למעסיק, שאל אותו איך הוא מסתדר. אל תתכסה מאחורי אישור המחלה ותשדר לו: 'אחריי המבול'".

עוד כתבות

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה / צילום: יחצ - רפי דלויה -

הבורר הכריע: עיריית רעננה תשלם מיליונים לחברה מקבוצת שיכון ובינוי

פסק הבוררות קובע כי עיריית רעננה תשלם לחברת ריקטק כ־10 מיליון שקל ותשיב לה ערבות בסך כ־3.4 מיליון שקל ● הרקע: טעות משותפת בנתוני המכרז

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הורמוז עדיין משותק? איראן הכריזה על סגירת המצר, אך בארה"ב מכחישים

יממה לאחר שטהרן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, בארה”ב מתעקשים כי נתיב השיט נותר פתוח ● בפועל, חברות הספנות עדיין חוששות לחזור לפעילות מלאה, ומאות ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי

ברוך שי / צילום: מיכה לובטון

ברוך שי ימונה לעורך דה מרקר

ברוך שי מכהן כיום כסגן מנהל ערוץ i24NEWS בעברית ולפני כן היה מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ועורך המהדורה המרכזית בחדשות עשר ● בעבר שימש כעורך הספורט וכראש דסק החדשות בקבוצת הארץ ● הוא יחליף את עורכת דה מרקר הפורשת סיון קלינגבייל וייכנס לתפקיד באמצע יולי

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. פרמיית סיכון / צילום: Shutterstock

מאז השבעת הממשלה לא נראה נתון כזה בשווקים. מה המשמעות?

פרמיית הסיכון היא מדד מרכזי להערכת איכותו של נכס פיננסי - וכשמדובר במדינות, יש לה השלכות מרחיקות לכת ● למה היא כל כך חשובה, ואיך מודדים אותה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אלן גרינספן / צילום: ap, J. Scott Applewhite

"המאסטרו" נדם: יו"ר הפד לשעבר אלן גרינשפן הלך לעולמו בגיל 100

הכלכלן המיתולוגי שזכה למעמד של "רוק סטאר", ניהל את הבנק המרכזי תחת ארבעה נשיאים, והואשם בדיעבד ביצירת בועת הסאב-פריים, נפטר בגיל 100.

ורוניס וסימילרווב / צילום: ויקיפדיה הנדב הנכון

ורוניס וסימילרווב כמשל: כשהאנשים האלה קונים מניות, כדאי לכם לשים לב

בכל יום מתפרסמות עסקאות של בעלי עניין בחברות, ורובן לא שוות יותר מהערת שוליים ● אבל מה קורה כשמניה מתרסקת, ולקונה יש היסטוריה מוכחת של תזמון טוב - או כאשר כמה מהאנשים שיושבים הכי קרוב לעסק רוכשים באותה עת? ● הסיפור שלא כתוב בדוח האנליסטים

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

בביג מגלים: כמה תעלה סגירת המרכז בשבת

לקראת הדיון בעתירה הדורשת שעיריית רמת השרון תפעל בנושא, קבוצת ביג מודה במסמך רשמי כי לסגירת המתחם בגלילות בשבת עשויות להיות "השלכות כלכליות בסכומי עתק" ● גורמים בסביבת החברה טוענים כי עיקר הפגיעה צפויה בשוכרים, וכי חלק ממתחרותיה של ביג עומדות מאחורי המהלך ● מגישי העתירה מכחישים

נעמי הררי בקמפיין וולט / צילום: צילום מסך יוטיוב

המאבק על ארוחת הצהריים שלכם עולה מדרגה

וולט עולה בקמפיין חדש הפונה למעסיקים ולעובדים ● סוגיית הבינה המלאכותית כיכבה בכנס איגוד השיווק השנתי ● וקרן תמורה, המבססת את פעילותה על אופציות שתורמות חברות הייטק, מציינת את האקזיט ה-200 בפורטפוליו שלה ● אירועים ומינויים

בג''ץ דן בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

נשיא העליון יצחק עמית: "אנחנו בשינוי משטרי"

בג"ץ דן היום במשך 9.5 שעות בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● נשיא העליון יצחק עמית: "הד.נ.א השיפוטי עלול להשתנות, וזאת הסכנה העיקרית. כבר היום לא מקדמים שופטים בגלל שיקולים פוליטיים; כשהתיקון ייכנס לתוקף, זה יקרה פי ארבעה" ● לפי התיקון לחוק, חברי לשכת עוה"ד יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ובמקומם ייכנסו משפטנים שייבחרו בידי פוליטיקאים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

נושי סימד וקרן כלירמרק מעמידים לחברה הלוואה בריבית דו-ספרתית

מחזיקי האג"ח בסימד וקרן כלירמרק פועלים להעמיד לחברה הלוואת חירום בגובה של כ-80 מיליון דולר ● מדובר בהלוואה קצרת טווח של חודשים ספורים ובריבית דו-ספרתית כדי להציל את פעילות מחנות הקיץ

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● היום הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא דוחה את הצעת בג"ץ לערוך בחירות חוזרות לתפקיד ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של ראבילו

צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

ראש רשות מקומית עוכב לחקירה בחשד לשחיתות

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עיכבה הבוקר לחקירה ראש רשות מקומית בחשד למעורבות בשחיתות ציבורית, זאת לאחר חקירה סמויה ● במקביל מתבצעות החל מהבוקר פעולות חקירה ואכיפה שונות במספר אתרים בשטח הרשות

תרחיש האימים של ההייטק הישראלי / איור: גיל ג'יבלי

"פיטורים המוניים בהייטק יפגעו גם ברואי החשבון, עורכי הדין וקרנות ההשקעה"

חברות הטכנולוגיה חוות "סערה מושלמת" שהגיעה גם לישראל, עם צלילת שער הדולר, מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים והצורך המיידי בהתייעלות ● בתוך חודש בלבד נפרדו החברות מאלפי עובדים - ואם הקצב יימשך, בתרחיש האימים, המספר יגיע ל–40 אלף עד סוף השנה ● מומחים מעריכים: עשרות אלפים בסכנת פיטורים

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

שימעי הורטיג, נשיא ומנכ״ל אמדוקס הנכנס / צילום: אמדוקס

מניית אמדוקס צנחה כ-50% מהשיא. ברקע: החשש מ-AI וצמיחה נמוכה

הסנטימנט החלש במניית חברת הטכנולוגיה הוותיקה מישראל מוסבר בשילוב של מספר גורמים, בהם השפעות ה-AI על המודל העסקי שלה ● וגם: בנק ההשקעות שמציב לה מחיר יעד שאפתני

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

בשורה ליזמים: הפטור מהיטל השבחה חל גם בעסקאות קומבינציה

ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז מרכז צמצמה את ההלכה הקיימת, לפיה פטור מלא מהיטל השבחה על שטחי ממ"דים חל רק במימוש זכויות בדרך של "היתר בנייה" בעסקאות קומבינציה ● נקבע כי תכלית המדינה לעודד מיגון גוברת על הניסיון לייצר הפרדות פורמליות ● לדברי מומחים, ההחלטה צפויה לחסוך מיליוני שקלים ליזמים ובעלי קרקע בעסקאות קומבינציה

מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

שש חברות ממשלתיות יהפכו לשלוש, מספר הג'ובים יצטמצם

רשות החברות מקדמת איחוד של "ערים" ו"דירה להשכיר" - כך נודע לגלובס ● המהלך הוא חלק מרפורמת מיזוגים רחבה שנועדה לצמצם משרות מיותרות ולהזניק את יעילות הגופים הממשלתיים ● הרפורמה כוללת גם את בליעת "אלתא" בתעשייה אווירית ומיזוג זרועות תחבורה

מרדכי אלגרבלי / צילום: תמר מצפי

מייסד חברת התרופות שפורש מניהולה לאחר 3 עשורים

מרדכי אלגרבלי, בעל השליטה המשותפת בחברת התרופות רקח, פורש מתפקיד המנכ"ל, בו הוא מכהן מאז 2015 ● לפני כן הוא כיהן במשך שני עשורים כיו"ר החברה