גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

פוחדים מפיטורים ומגיעים לעבודה חולים או מוותרים על שעות נוספות? 6 טיפים שיעזרו לכם לשמור על זכויותיכם

האימה המוטלת על העובדים מפני איבוד משרותיהם משחקת לידי המעסיקים, שלעתים מנצלים זאת ; עוה"ד נחום פינברג, תמר גולן ושירה להט - מומחים בדיני עבודה - מפרטים את זכויות העובדים בזמנים כאלה

השבר הכלכלי וגלי הפיטורים שבאו בעקבותיו חוללו אצל העובדים ה"שורדים" אימה כללית, שבמסגרתה הם מוותרים על זכויותיהם בלי למצמץ. כך למשל, יהיו עובדים שהתייצבו על משמרתם גם כשהם קודחים מחום ובלבד שלא להיכנס ל"רדאר" של ההנהלה. אחרים "יורידו את הראש", ויוותרו על זכותם לשעות נוספות או על ימי-חופשה כי "אלו הן הציפיות של הבוס". ואחרים יגיעו תחת מטר קסאמים לעבודה באזור מוכה אש, כדי לא לצבור נקודות שחורות בתודעתו של בעל הבית. בשוק של מעסיקים, התכסות תחת חוקים מגנים הוא לא מחזה שכיח היום אצל עובדים בשוק. תחת אווירת הנכאים של צריכה מופחתת, צמצומים, קיצוצי שכר ופיטורים - עובדים עושים לעצמם את החשבון הכללי ובוחרים בשכל ישר "שלא להיות צודקים" ולא להתעקש על "מה שכתוב בספר".

ניצול מצד המעסיקים? לעתים קרובות חרדה זו אכן משחקת לידי המעסיקים, אבל אל נשכח שגם הם חווים היום קושי עסקי גדול. במסגרת התמודדותם עם הקיטון בביקושים, היעדר היציבות ותזרים המזומנים המקרטע - הם נוטים באופן טבעי להרחיב ולהעמיק את הדרישות מעובדיהם דרך סדרה של מהלכים לא תקינים. החדשות הרעות מבחינתם הן שמהלכים אלה, הגם שהם נעשים בתום לב, עלולים להפתיע לרעה ולהזיק להם במספר מישורים בעתיד.

עו"ד נחום פינברג, עו"ד תמר גולן ועו"ד שירה להט (אחראית על דיני עבודה במשרד יגאל ארנון), הם שלושה משפטנים מובילים שמייצגים בשוטף את המעסיקים הגדולים. אולם הפעם הם שוטחים בפנינו שורה של מוקשים בהם הנהלות ארגונים נופלות מול עובדים, מסבירים כיצד הנפילות הללו מתרחשות, ובדלת האחורית מספקים לעובדים ידע מקצועי מעשי, שיסייע להם לטייב את מצבם תחת המלחציים המתהדקות של המעסיק. להלן 6 תופעות שכיחות עם לקחים יישומיים בצידן.

1. המעסיק: "במקום קיצוץ שכר, תוותר על פנסיה"

מה הבעיה: גולן: "בימים של קיצוצי שכר, עובדים מעדיפים את הביטחון של היום על פני הביטחון של העתיד. לא מעט עובדים מגיעים למעסיק ואומרים לו שהם מוותרים על ההפרשות לפנסיה כדי שהנטו בתלוש יגדל.

"אותו עובד יהיה גם מוכן לחתום למעסיק על כתב ויתור בנושא הפנסיה, ומשהעובד חתם המעסיק נעתר לבקשה. מנקודת מבטו של המעסיק הוא מעלה לעובד את התמורה החודשית באופן מיידי ומשוכנע שבעקבות כך המוטיבציה תגדל. לגבי עתידו של העובד הוא אדיש".

*למה זה קורה: "המושג פנסיה הוא אחד המושגים העמומים יותר עבור כל עם ישראל וגם עבור מעסיקים, הגם שהם נעזרים ביועצים למיניהם. מעסיקים שקיצצו בשכר העובדים חוששים מירידת תפוקות והוויתור על ניכויי הפנסיה מייצר, לפחות בטווח הקצר, מצב של WIN-WIN. כשעובד חותם להם על כתב ויתור הם חושבים שהם ייצאו ידי חובתם".

מה צריך המועסק לדעת: הוויתור בכתב לא תופס

"פוטרת? הוויתור שלך בכתב על ניכויי הפנסיה לא באמת תופס. גם אם חתמת תוכל לקבל את כל הסכומים שהמעסיק היה חייב להפריש בדיעבד ולהוסיף עליהם גם הלנת שכר, משהו שעשוי להצטבר לסכומי עתק ולהעיק על הארגון ממקום לא צפוי. אני נתקלת במקרים הללו יום-יום ושעה-שעה, במיוחד אחרי שהעובד מפוטר".

2. המעסיק: "עוזב בטרם עת? שלם קנס לימוד"

מה הבעיה: להט: "כאשר מגייסים עובד לתפקיד חדש שדורש הכשרה מקצועית, למשל, הכשרה במוקד שירות לקוחות, הרי שמבקשים ממנו להתחייב על עבודה בפרק זמן מסוים (למשל שנתיים) ומחתימים אותו כי יידרש לשלם קנס של 'שכר לימוד' אם יעזוב את הארגון לפני תום המועד. המועמד לעבודה חותם, וכשהוא עוזב טרם הזמן שהתחייב מנכים ממנו אוטומטית קנס מן השכר האחרון או מן הפיצויים שמגיעים לו. זה כמובן ממש לא תקין, כל עוד מדובר בהכשרת On training בתוך הארגון (עיקרון זה לא חל על השתלמות בלימודי תעודה או הכשרה חיצונית כמו קורס טייס או קורס C , למשל, מקצועות שניתן לעבוד בהם גם במקומות עבודה אחרים בעתיד)".

*למה זה קורה: "בתחילת הדרך היחסים בין המעסיק לעובד אינם סימטריים. המעסיק בחודשים הראשונים משלם שכר לעובד בשעה שהעובד עדיין לומד את העבודה ואיננו יצרני. הכלל הזה של קניסת העובד שיעזוב טרם זמנו נשמע למעסיק הגיוני לנכות את העלות של החודשים הראשונים משכרו האחרון, ממש כמו שמקובל בחוזה מסחרי. תופעה זו, מוחלת כנורמה גם על עובדים אחרים בסביבה שעזבו טרם הזמן, וכשמדובר בנורמה כולם חושבים שהיא תקינה".

מה צריך המועסק לדעת: מדובר בסכום שתוכל לתבוע

"חוזה עבודה אינו חוזה מסחרי. אם קנסו אותך על הכשרת On training בתחילת הדרך, דע שמדובר בסכום שתוכל לתבוע. הסכום שנוכה ממשכורתך האחרונה בגין קנס כזה שייך לך".

3. המעסיק: "אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים"

מה הבעיה: גולן: "מנהל ארגון מזמן עובד ואומר לו: 'אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים'. אחר-כך מתברר שהצמצומים באו בדמותו של אותו עובד יחיד. כדאי להבהיר שמעסיק צריך עילה אמיתית לפיטורים או להוכיח שהייתה לו תוכנית סדורה לצמצומים בהיבטים שונים: בפעילות, בכוח אדם, בפרויקטים וכו'. אם מדובר בארגון גדול, הרי שגם פיטורי שניים-שלושה עובדים עדיין לא נחשבים ל'תוכנית קיצוצים', ואותו עובד יוכל לדרוש ולקבל צו החזרה לעבודה. אמנם נכון, שאחרי חודש-חודשיים המעסיק יוכל לפטרו בעילה אחרת, אבל מניסיוני אני יכולה להעיד שאחרי שמעסיק נכווה עם עובד בהקשר של פיטורים הוא מעדיף שלא להתעסק איתו יותר".

*למה זה קורה: "באופן פרדוקסלי, אמירה כזו מגיעה מתוך התחשבות של המעסיק ברגשות העובד. לעתים קרובות מעסיק מתקשה להוציא מפיו אמירה קשה כמו 'איבדתי את האמון בך'. במקום זאת הוא יחפש את הדרך הקלה, ויטפול את הפיטורים של אותו עובד ב'צמצומים', כיוון שהמילה הזו מצויה עכשיו בכותרות. אחר-כך המהלך הזה טופח למעסיק בפנים".

מה צריך המועסק לדעת: לא ניתן לפטר בלי סיבה

"בקש תמיד מהמעסיק את הנימוק לפיטוריך. הפנם שלא ניתן היום לפטר בלי סיבה. מיד לאחר הודעת הפיטורים כדאי לשלוח למעסיק מכתב ולבקש נימוקים עם מסכת עובדתית שמגבה את העילה הנאמרת. אם הפיטורים נעשו בעלמא, הרי שפירוט הסיבה בדיעבד מצד המעסיק לא נחשב לו. עצה נוספת ברמת המניעה היא להעיר למעסיק - כבר במעמד הודעת הפיטורים - שאין לו מסכת עובדתית קשה. זה כשלעצמו עשוי להניא את המעסיק ולעצור את הצעד שתכנן".

4. המעסיק: "עבוד כמה שצריך, השכר גלובלי"

מה הבעיה: להט: "כשמפטרים עובדים ולא מגייסים במקומם חדשים נופלת עבודה נוספת על העובדים ששרדו, שמוצאים עצמם עובדים לתוך הלילה, בסופי שבוע ובחגים כדי להספיק. שכר שעות נוספות לא משולם להם, כיוון שהם על 'חוזה גלובלי' ותחת מאזן האימה הכללי העובד ממלא מחריש ועושה מה שהממונה אומר לו. בנוסף, קיים לחץ חברתי גדול, כאשר קולגות אחרים מפחדים על מקומם ועובדים קשה יותר, חזק יותר ומהר יותר בלי חשבון. תחת התנהגות ארגונית מידבקת כזו העובד ילך עם העדר כדי לא לבלוט. בדרך הזכויות שלו נרמסות".

*למה זה קורה: "באחוז גבוה של המקרים המעסיק סבור בתום לב שאם העובד חתום על שכר גלובלי הוא יכול להעסיקו עד שכל העבודה תבוצע. הוא יאמר לעצמו משהו כמו 'סגרתי עם העובד על סכום פיקס גלובלי. בימי שפע כשהייתה כאן אבטלה סמויה הוא עבד פחות והרוויח נהדר יחסית למה שעשה בפועל. עכשיו כשהימים קשים אך הוגן שיעבוד קשה יותר ויעשה את ההשלמות'. בפועל, גם אם הוא יחתים את העובד בוויתור על שעות נוספות, הרי עדיין המעסיק חייב לשלם לו על כל שעה נוספת מעל תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע".

מה צריך המועסק לדעת: תעד את שעות העבודה בפועל

"אם מופע שכיח כזה מתרחש במקום העבודה שלך תעד באופן מסודר את שעות העבודה בפועל. תעד את בקשות המעסיק להישאר יותר שעות בארגון. אם אין שעון נוכחות, שמור קבלות של חניונים (שם מתועדות שעות יציאה וכניסה), שלח רישום מסודר עם שעות העבודה לממונה, או שמור מסמכי דואר אלקטרוני הנוגעים לעבודה ששלחת למעסיק, כדי להוכיח את השעות בהן שהית בארגון. יכול מאוד להיות שבימים כאלה כדאי להוריד את הראש אבל אם תפוטר תוכל לדרוש ולקבל את כל שעות האקסטרה שעבדת בצירוף דמי הלנת שכר".

5. המעסיק: "מצטער, המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן"

מה הבעיה: להט: "זוהי תופעה שמתרחשת לעתים שכיחות יותר בחברות בינלאומיות, כאשר המעסיק הישראלי מסכם תנאים עם מועמד וקובע איתו מועד התחלת עבודה, אבל שבוע-שבועיים לאחר מכן הוא מקבל הוראות מחו"ל על הקפאת תקנים, מגיע אל המגויס החדש ומודיע לו, 'מצטער טעיתי. המצב קשה. המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן'. המועמד, במיוחד בתקופות כאלו אוסף את הזנב בין הרגליים ומוותר, למרות שהמעסיק לא ראשי לבטל את התקשרות העבודה שסוכמה ללא פיצוי".

*למה זה קורה: "בתום לב. שינויים אמיתיים בשוק הם לחם חוק של המעסיקים היום. פתאום עובדים מבית צועקים שהיה צריך להצמיח במקום להצניח, לקוח אסטרטגי גדול ביטל הזמנות, הוראה מהמטה בחו"ל מנחה את המנכ"ל לעצור תקנים וכו'. אותה הנהלה משדרת לעובד המגויס שהייתה זו טעות אנושית והוא הולך הביתה. הוא מקבל את ביטול החוזה בהבנה כי 'המצב הכללי קשה'".

מה צריך המועסק לדעת: בקש פיצוי של חודש עבודה

"אתה לא חייב להוכיח נזק (למשל, שדחית הצעה אחרת או שעזבת מקום עבודה אחר). בקש מן המעסיק שביטל את החוזה פיצוי בסדר גודל של

חודש עבודה (זה מה שמקובל), סכום שעשוי להיות משמעותי למובטלים. ברמת המניעה, כדי לא להיקלע למצב שבו תצטרך לרוץ אחרי הכסף ולתבוע אותו, בקש כבר במעמד סגירת ההסכם 'מענק חתימה' בשווי של חודש עבודה, מעין דמי רצינות של המעסיק"

6. המעסיק: "אתה חולה? קח אקמול ובוא לעבודה"

מה הבעיה: פינברג: "בימים כאלה, כשמעסיקים מפטרים עובדים, הם באמת לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לוותר על תפוקתם של עובדים חולים. העובד מצונן עם חום? גם למעסיק קשה היום, ומנקודת מבטו - שהעובד ייטול כדור ויתייצב לעבודה. בתקופות כאלו, כשהעובד חלש ופגיע יותר, המציאות מכתיבה לו להתקפל ולוותר על זכותו".

*למה זה קורה: "אפשר להבין גם את המעסיקים. גם ככה הביקושים למוצריהם או שירותיהם קטנו. אם, למשל, המעסיק חייב לחלק לחם באזור מסוים ואותו עובד חולה לא יגיע, ואין לו מחליף כיוון שהמחליף פוטר - הפגיעות בהכנסת העסק הן מיידיות. לפיכך, הוא מצפה מן העובד לגמישות יתר. מנקודת מבטו של העובד, הרי שהוא משקלל את מאזן הכוחות ומבין בעצמו שהוא חיוני היום יותר למעסיק. הוא אפילו לא יטרח להציג אישור מחלה".

מה צריך המועסק לדעת: עם אישור מחלה אי אפשר לפטר

"אם יש לך אישור מחלה מרופא, המעסיק לא יכול לפטר אותך. אמנם נכון שיקשה עליך מאוד לאסוף ראיות ולהוכיח שהפיטורים בוצעו בגלל מחלתך, כיוון שהמעסיק תמיד יכול לתלות את העילה לפיטורים ב'חוסר לויאליות מספקת', ב'חוסר מוטיבציה' וכיו"ב. העצה שלי לעובד מונחת במישור ההתנהגותי: שדר למעסיק אמפטיה והבנה לצרכיו גם כשאתה חולה. למשל, בדרך או בשעות ההמתנה לתור במרפאה הרם טלפון למעסיק, שאל אותו איך הוא מסתדר. אל תתכסה מאחורי אישור המחלה ותשדר לו: 'אחריי המבול'".

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל לאומי נגד חיוב לשלם ריבית על העו"ש: "אי הזמינות של הכסף שווה כסף"

בפוסט מפורט ברשת X, מנכ"ל בנק לאומי מתייצב נגד הדרישה לחייב את המערכת הבנקאית בתשלום ריבית גורפת על יתרות העו"ש ● פרידמן: "הכסף בעו"ש זמין ללקוח בלחיצת כפתור, ואי-הזמינות של הכסף בפיקדון היא זו ששווה כסף" ● ההפתעה של הדיון: בוט הבינה המלאכותית Grok מגיח בתגובות עם עקיצה על התחרות מעבר לפינה מצד בנק 'אש'

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

אסף חרל''פ, יו''ר כלמוביל / צילום: כלמוביל

אירוע הסייבר בכלמוביל נמשך כבר חמישה ימים, והפעילות טרם שבה במלואה

למרות שמערכי השירות והמכירה ממשיכים לפעול, חלק ממערכות המחשוב של קבוצת כלמוביל טרם שבו לפעילות מלאה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

שבוע אחרי הזיהום החריג: מפעל גדיב של בזן חוזר לעבוד

שבוע לאחר זיהום הבנזן החריג שהוביל להפסקת עבודות התחזוקה בגדיב ולפינוי זמני של שני בתי ספר בחיפה, המשרד להגנת הסביבה אישר לבזן לחדש את העבודות בכפוף לתוכנית פיקוח מחמירה ולמנגנוני עצירה במקרה של עלייה בריכוזי המזהם

המניות שיפלו היום בת"א, והאזהרה של בנקי ההשקעות למשקיעים בוול סטריט

שבוע המסחר ייפתח אחרי רצף היסטורי של ירידות בקרב מניות השבבים בוול סטריט ● המניות הדואליות יכבידו היום על תל אביב ● העימותים בין סעודיה לחות'ים ובין רוסיה לאוקראינה הקפיצו את מחירי הנפט ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב, אך בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי ● וגם: בנקי ההשקעות שממליצים ללקוחות - אל תקנו את הירידות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המדדים בתל אביב מטפסים: סקטור הנפט והגז מוביל את העליות

מדדי ת"א 35 ות"א 90 מטפסים ומוחקים את הירידות של הבוקר ● סקטורי הביטחון והביטוח בולטים לחיוב, בעוד מדד הביומד צולל ● מניית ארית תעשיות מובילה את העליות מהבוקר ומזנקת ביותר מ-8% ● הדולר נחלש קלות ● כלכלנים משוכנעים שבנק ישראל לא יוריד ריבית השבוע ● עונת הדוחות בוול סטריט מעלה הילוך: בין המדווחות השבוע, מטא ו-SpaceX ● האג"ח מאותתות: מימון תשתיות ה־AI נעשה מסוכן

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

בעקבות ביטול הקו ליפן: תביעה ייצוגית נגד ארקיע

נוסעים הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארקיע בטענה ששיווקה טיסות לטוקיו ללא האישורים הנדרשים וביטלה בהמשך את הקו ● לטענת התובעים, החברה הפרה את זכויות הצרכנים, לא הציעה חלופות כנדרש והחזיקה בכספי הלקוחות ● הנזק הנטען עומד על 6,000 שקל לכל נוסע

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

בעקבות הפיצוץ במפעל של אינטל: דליפה של חומרים מסוכנים באזור

ימים ספורים לאחר הפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שבו נהרגו שני עובדים, החלה דליפה של חנקן תלת־פלואורי מאחד המיכלים שנפגעו באירוע ● במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי מדובר בדליפה קטנה יחסית ● אין נפגעים, וכוחות החירום פועלים במקום

יצחק פרנק

מנכ"ל קבוצת ברן הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו

מנכ"ל חברת ברן, יצחק פרנק, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו ● פרנק מילא תפקידים שונים בחברה וכיהן בחמש השנים האחרונות בתפקיד המנכ"ל

זירת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Ted Shaffrey

זינוק של 20% בחצי שנה: סקטור הפארמה מרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים

האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה השבוע במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ–2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב ● בזמן שמהמרי השורט גרפו למעלה מ–32 מיליארד דולר על הנייר, הפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר ● המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות, ששברו שיאים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אלביט זכתה בחוזה של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות למדינה ארופאית

אלביט הודיעה היום כי היא זכתה בחוזה בהיקף של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות EXTRA-MR ומשגרי PULS למדינה אירופאית, במסגרת הסכם בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרד ההגנה של מדינת הלקוח ● החוזה יבוצע לאורך תקופה של שלוש שנים

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

כפי שפורסם בגלובס: הועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליך הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החל בהליך להדחת היו"ר חיים הר־זהב על רקע משבר אמון מתמשך וטענות לחריגה מסמכות ● הצעדים הללו מגיעים בעקבות משבר אמון חריף ומתמשך בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

וול סטריט צפוייה להיפתח בעליות; אינטל מזנקת במסחר המוקדם בעקבות חוזה עם טסלה

החוזים בניו יורק מתאוששים, והמשקיעים נערכים לשבוע עמוס בדוחות ● באסיה מגמה מעורבת ● הנפט נסוג משיא של חמישה חודשים ● בתל אביב הדואליות מגיעות עם פערי ארביטראז' שליליים לקראת החלטת הריבית ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות

מגדל מים ברח' מאזה בת''א / צילום: תמר מצפי

"12 מיליון שקל אובדן שכירות": הסכסוך מאחורי בניין הבוטיק היוקרתי בת"א

בעלי הבניין טוענים כי עיכוב של שלוש שנים בהשלמת הפרויקט וניפוח העלויות מצד חברת ניהול הפרויקטים גרמו להם נזק של 21 מיליון שקל ● הצדדים הסכימו על מינוי הבורר, אך חלוקים בשאלת זהות המשתתפים בהליך ● החברה שניהלה את הפרויקט דוחה את הטענות

שחר צפריר, שותף מנהל בקרן TLV Partners / צילום: עומר הכהן

המשקיע גילה: חברה ישראלית השתמשה בטלוויזיה שלו במשך שנתיים

משחק חינמי שאחד מילדיו של שחר צפריר הוריד לטלוויזיה בסלון אפשר לחברת ברייט דאטה הישראלית להשתמש בחיבור האינטרנט שלו במשך כשנתיים, גם כשהמכשיר לא היה בשימוש ● צפריר מספר לגלובס כיצד גילה את הפעילות בעזרת קלוד, ומדוע הופתע מהקשר לחברה שבה השקיעה בעבר הקרן שבה עבד ● מנכ"ל ברייט דאטה, אור לנצ'נר: "אנחנו לא רואים שום דבר שקורה במכשיר"

הנוכחות של חיזבאללה בלבנון / צילום: ap, Vahid Salemi

ארה"ב הזהירה: חיזבאללה יתערב? תגובת ישראל תהיה קשה

הבית הלבן העביר אזהרה חמורה לממשל לבנון, בצל האפשרות לחידוש הלחימה עם איראן ● נבחנת האפשרות של העברת כוחות מעזה ולבנון ליהודה ושומרון ● בכיר בצה"ל באזהרה חריפה: "כנופיות שיביאו אותנו לאסון" ● צה"ל חיסל במהלך הסופ"ש שלושה מחבלים מהזרוע הצבאית של חמאס בתקיפות בצפון רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

הנפקת ורוניס בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק OMX

ורוניס מצטרפת לשנה היסטורית בסייבר הישראלי. מי תהיה האקזיט הגדול הבא?

4 עסקאות ענק נחתמו השנה למכירת חברות סייבר ישראליות, בסכום מצטבר של יותר מ־71 מיליארד דולר ● האחרונה שבהן דווחה בסוף השבוע האחרון – מכירת ורוניס לחברת proofpoint ● בשוק מעריכים שתור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ומנסים לסמן את האקזיט הבא

מערכת הלייזר אור איתן / צילום: דובר צה''ל

בשווי של יותר ממיליארד שקל: יצרנית הלייזר של "אור איתן" בדרך לבורסה בת"א

סיון טכנולוגיות, יצרנית מערכות הלייזרים שעומדת מאחורי מערכת ההגנה שנמסרה לאחרונה לצה"ל, מקדמת הנפקה ראשונית בבורסה בת"א לפי שווי של 1.2-1.8 מיליארד שקל ● המהלך צפוי להציף ערך לבעלי המניות, בהם המייסד ד"ר אייל שקל, גופי השקעה אמריקאים ואלביט