גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

פוחדים מפיטורים ומגיעים לעבודה חולים או מוותרים על שעות נוספות? 6 טיפים שיעזרו לכם לשמור על זכויותיכם

האימה המוטלת על העובדים מפני איבוד משרותיהם משחקת לידי המעסיקים, שלעתים מנצלים זאת ; עוה"ד נחום פינברג, תמר גולן ושירה להט - מומחים בדיני עבודה - מפרטים את זכויות העובדים בזמנים כאלה

השבר הכלכלי וגלי הפיטורים שבאו בעקבותיו חוללו אצל העובדים ה"שורדים" אימה כללית, שבמסגרתה הם מוותרים על זכויותיהם בלי למצמץ. כך למשל, יהיו עובדים שהתייצבו על משמרתם גם כשהם קודחים מחום ובלבד שלא להיכנס ל"רדאר" של ההנהלה. אחרים "יורידו את הראש", ויוותרו על זכותם לשעות נוספות או על ימי-חופשה כי "אלו הן הציפיות של הבוס". ואחרים יגיעו תחת מטר קסאמים לעבודה באזור מוכה אש, כדי לא לצבור נקודות שחורות בתודעתו של בעל הבית. בשוק של מעסיקים, התכסות תחת חוקים מגנים הוא לא מחזה שכיח היום אצל עובדים בשוק. תחת אווירת הנכאים של צריכה מופחתת, צמצומים, קיצוצי שכר ופיטורים - עובדים עושים לעצמם את החשבון הכללי ובוחרים בשכל ישר "שלא להיות צודקים" ולא להתעקש על "מה שכתוב בספר".

ניצול מצד המעסיקים? לעתים קרובות חרדה זו אכן משחקת לידי המעסיקים, אבל אל נשכח שגם הם חווים היום קושי עסקי גדול. במסגרת התמודדותם עם הקיטון בביקושים, היעדר היציבות ותזרים המזומנים המקרטע - הם נוטים באופן טבעי להרחיב ולהעמיק את הדרישות מעובדיהם דרך סדרה של מהלכים לא תקינים. החדשות הרעות מבחינתם הן שמהלכים אלה, הגם שהם נעשים בתום לב, עלולים להפתיע לרעה ולהזיק להם במספר מישורים בעתיד.

עו"ד נחום פינברג, עו"ד תמר גולן ועו"ד שירה להט (אחראית על דיני עבודה במשרד יגאל ארנון), הם שלושה משפטנים מובילים שמייצגים בשוטף את המעסיקים הגדולים. אולם הפעם הם שוטחים בפנינו שורה של מוקשים בהם הנהלות ארגונים נופלות מול עובדים, מסבירים כיצד הנפילות הללו מתרחשות, ובדלת האחורית מספקים לעובדים ידע מקצועי מעשי, שיסייע להם לטייב את מצבם תחת המלחציים המתהדקות של המעסיק. להלן 6 תופעות שכיחות עם לקחים יישומיים בצידן.

1. המעסיק: "במקום קיצוץ שכר, תוותר על פנסיה"

מה הבעיה: גולן: "בימים של קיצוצי שכר, עובדים מעדיפים את הביטחון של היום על פני הביטחון של העתיד. לא מעט עובדים מגיעים למעסיק ואומרים לו שהם מוותרים על ההפרשות לפנסיה כדי שהנטו בתלוש יגדל.

"אותו עובד יהיה גם מוכן לחתום למעסיק על כתב ויתור בנושא הפנסיה, ומשהעובד חתם המעסיק נעתר לבקשה. מנקודת מבטו של המעסיק הוא מעלה לעובד את התמורה החודשית באופן מיידי ומשוכנע שבעקבות כך המוטיבציה תגדל. לגבי עתידו של העובד הוא אדיש".

*למה זה קורה: "המושג פנסיה הוא אחד המושגים העמומים יותר עבור כל עם ישראל וגם עבור מעסיקים, הגם שהם נעזרים ביועצים למיניהם. מעסיקים שקיצצו בשכר העובדים חוששים מירידת תפוקות והוויתור על ניכויי הפנסיה מייצר, לפחות בטווח הקצר, מצב של WIN-WIN. כשעובד חותם להם על כתב ויתור הם חושבים שהם ייצאו ידי חובתם".

מה צריך המועסק לדעת: הוויתור בכתב לא תופס

"פוטרת? הוויתור שלך בכתב על ניכויי הפנסיה לא באמת תופס. גם אם חתמת תוכל לקבל את כל הסכומים שהמעסיק היה חייב להפריש בדיעבד ולהוסיף עליהם גם הלנת שכר, משהו שעשוי להצטבר לסכומי עתק ולהעיק על הארגון ממקום לא צפוי. אני נתקלת במקרים הללו יום-יום ושעה-שעה, במיוחד אחרי שהעובד מפוטר".

2. המעסיק: "עוזב בטרם עת? שלם קנס לימוד"

מה הבעיה: להט: "כאשר מגייסים עובד לתפקיד חדש שדורש הכשרה מקצועית, למשל, הכשרה במוקד שירות לקוחות, הרי שמבקשים ממנו להתחייב על עבודה בפרק זמן מסוים (למשל שנתיים) ומחתימים אותו כי יידרש לשלם קנס של 'שכר לימוד' אם יעזוב את הארגון לפני תום המועד. המועמד לעבודה חותם, וכשהוא עוזב טרם הזמן שהתחייב מנכים ממנו אוטומטית קנס מן השכר האחרון או מן הפיצויים שמגיעים לו. זה כמובן ממש לא תקין, כל עוד מדובר בהכשרת On training בתוך הארגון (עיקרון זה לא חל על השתלמות בלימודי תעודה או הכשרה חיצונית כמו קורס טייס או קורס C , למשל, מקצועות שניתן לעבוד בהם גם במקומות עבודה אחרים בעתיד)".

*למה זה קורה: "בתחילת הדרך היחסים בין המעסיק לעובד אינם סימטריים. המעסיק בחודשים הראשונים משלם שכר לעובד בשעה שהעובד עדיין לומד את העבודה ואיננו יצרני. הכלל הזה של קניסת העובד שיעזוב טרם זמנו נשמע למעסיק הגיוני לנכות את העלות של החודשים הראשונים משכרו האחרון, ממש כמו שמקובל בחוזה מסחרי. תופעה זו, מוחלת כנורמה גם על עובדים אחרים בסביבה שעזבו טרם הזמן, וכשמדובר בנורמה כולם חושבים שהיא תקינה".

מה צריך המועסק לדעת: מדובר בסכום שתוכל לתבוע

"חוזה עבודה אינו חוזה מסחרי. אם קנסו אותך על הכשרת On training בתחילת הדרך, דע שמדובר בסכום שתוכל לתבוע. הסכום שנוכה ממשכורתך האחרונה בגין קנס כזה שייך לך".

3. המעסיק: "אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים"

מה הבעיה: גולן: "מנהל ארגון מזמן עובד ואומר לו: 'אני מפסיק את עבודתך בגלל צמצומים'. אחר-כך מתברר שהצמצומים באו בדמותו של אותו עובד יחיד. כדאי להבהיר שמעסיק צריך עילה אמיתית לפיטורים או להוכיח שהייתה לו תוכנית סדורה לצמצומים בהיבטים שונים: בפעילות, בכוח אדם, בפרויקטים וכו'. אם מדובר בארגון גדול, הרי שגם פיטורי שניים-שלושה עובדים עדיין לא נחשבים ל'תוכנית קיצוצים', ואותו עובד יוכל לדרוש ולקבל צו החזרה לעבודה. אמנם נכון, שאחרי חודש-חודשיים המעסיק יוכל לפטרו בעילה אחרת, אבל מניסיוני אני יכולה להעיד שאחרי שמעסיק נכווה עם עובד בהקשר של פיטורים הוא מעדיף שלא להתעסק איתו יותר".

*למה זה קורה: "באופן פרדוקסלי, אמירה כזו מגיעה מתוך התחשבות של המעסיק ברגשות העובד. לעתים קרובות מעסיק מתקשה להוציא מפיו אמירה קשה כמו 'איבדתי את האמון בך'. במקום זאת הוא יחפש את הדרך הקלה, ויטפול את הפיטורים של אותו עובד ב'צמצומים', כיוון שהמילה הזו מצויה עכשיו בכותרות. אחר-כך המהלך הזה טופח למעסיק בפנים".

מה צריך המועסק לדעת: לא ניתן לפטר בלי סיבה

"בקש תמיד מהמעסיק את הנימוק לפיטוריך. הפנם שלא ניתן היום לפטר בלי סיבה. מיד לאחר הודעת הפיטורים כדאי לשלוח למעסיק מכתב ולבקש נימוקים עם מסכת עובדתית שמגבה את העילה הנאמרת. אם הפיטורים נעשו בעלמא, הרי שפירוט הסיבה בדיעבד מצד המעסיק לא נחשב לו. עצה נוספת ברמת המניעה היא להעיר למעסיק - כבר במעמד הודעת הפיטורים - שאין לו מסכת עובדתית קשה. זה כשלעצמו עשוי להניא את המעסיק ולעצור את הצעד שתכנן".

4. המעסיק: "עבוד כמה שצריך, השכר גלובלי"

מה הבעיה: להט: "כשמפטרים עובדים ולא מגייסים במקומם חדשים נופלת עבודה נוספת על העובדים ששרדו, שמוצאים עצמם עובדים לתוך הלילה, בסופי שבוע ובחגים כדי להספיק. שכר שעות נוספות לא משולם להם, כיוון שהם על 'חוזה גלובלי' ותחת מאזן האימה הכללי העובד ממלא מחריש ועושה מה שהממונה אומר לו. בנוסף, קיים לחץ חברתי גדול, כאשר קולגות אחרים מפחדים על מקומם ועובדים קשה יותר, חזק יותר ומהר יותר בלי חשבון. תחת התנהגות ארגונית מידבקת כזו העובד ילך עם העדר כדי לא לבלוט. בדרך הזכויות שלו נרמסות".

*למה זה קורה: "באחוז גבוה של המקרים המעסיק סבור בתום לב שאם העובד חתום על שכר גלובלי הוא יכול להעסיקו עד שכל העבודה תבוצע. הוא יאמר לעצמו משהו כמו 'סגרתי עם העובד על סכום פיקס גלובלי. בימי שפע כשהייתה כאן אבטלה סמויה הוא עבד פחות והרוויח נהדר יחסית למה שעשה בפועל. עכשיו כשהימים קשים אך הוגן שיעבוד קשה יותר ויעשה את ההשלמות'. בפועל, גם אם הוא יחתים את העובד בוויתור על שעות נוספות, הרי עדיין המעסיק חייב לשלם לו על כל שעה נוספת מעל תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע".

מה צריך המועסק לדעת: תעד את שעות העבודה בפועל

"אם מופע שכיח כזה מתרחש במקום העבודה שלך תעד באופן מסודר את שעות העבודה בפועל. תעד את בקשות המעסיק להישאר יותר שעות בארגון. אם אין שעון נוכחות, שמור קבלות של חניונים (שם מתועדות שעות יציאה וכניסה), שלח רישום מסודר עם שעות העבודה לממונה, או שמור מסמכי דואר אלקטרוני הנוגעים לעבודה ששלחת למעסיק, כדי להוכיח את השעות בהן שהית בארגון. יכול מאוד להיות שבימים כאלה כדאי להוריד את הראש אבל אם תפוטר תוכל לדרוש ולקבל את כל שעות האקסטרה שעבדת בצירוף דמי הלנת שכר".

5. המעסיק: "מצטער, המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן"

מה הבעיה: להט: "זוהי תופעה שמתרחשת לעתים שכיחות יותר בחברות בינלאומיות, כאשר המעסיק הישראלי מסכם תנאים עם מועמד וקובע איתו מועד התחלת עבודה, אבל שבוע-שבועיים לאחר מכן הוא מקבל הוראות מחו"ל על הקפאת תקנים, מגיע אל המגויס החדש ומודיע לו, 'מצטער טעיתי. המצב קשה. המטה בחו"ל הקפיא לי את התקן'. המועמד, במיוחד בתקופות כאלו אוסף את הזנב בין הרגליים ומוותר, למרות שהמעסיק לא ראשי לבטל את התקשרות העבודה שסוכמה ללא פיצוי".

*למה זה קורה: "בתום לב. שינויים אמיתיים בשוק הם לחם חוק של המעסיקים היום. פתאום עובדים מבית צועקים שהיה צריך להצמיח במקום להצניח, לקוח אסטרטגי גדול ביטל הזמנות, הוראה מהמטה בחו"ל מנחה את המנכ"ל לעצור תקנים וכו'. אותה הנהלה משדרת לעובד המגויס שהייתה זו טעות אנושית והוא הולך הביתה. הוא מקבל את ביטול החוזה בהבנה כי 'המצב הכללי קשה'".

מה צריך המועסק לדעת: בקש פיצוי של חודש עבודה

"אתה לא חייב להוכיח נזק (למשל, שדחית הצעה אחרת או שעזבת מקום עבודה אחר). בקש מן המעסיק שביטל את החוזה פיצוי בסדר גודל של

חודש עבודה (זה מה שמקובל), סכום שעשוי להיות משמעותי למובטלים. ברמת המניעה, כדי לא להיקלע למצב שבו תצטרך לרוץ אחרי הכסף ולתבוע אותו, בקש כבר במעמד סגירת ההסכם 'מענק חתימה' בשווי של חודש עבודה, מעין דמי רצינות של המעסיק"

6. המעסיק: "אתה חולה? קח אקמול ובוא לעבודה"

מה הבעיה: פינברג: "בימים כאלה, כשמעסיקים מפטרים עובדים, הם באמת לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לוותר על תפוקתם של עובדים חולים. העובד מצונן עם חום? גם למעסיק קשה היום, ומנקודת מבטו - שהעובד ייטול כדור ויתייצב לעבודה. בתקופות כאלו, כשהעובד חלש ופגיע יותר, המציאות מכתיבה לו להתקפל ולוותר על זכותו".

*למה זה קורה: "אפשר להבין גם את המעסיקים. גם ככה הביקושים למוצריהם או שירותיהם קטנו. אם, למשל, המעסיק חייב לחלק לחם באזור מסוים ואותו עובד חולה לא יגיע, ואין לו מחליף כיוון שהמחליף פוטר - הפגיעות בהכנסת העסק הן מיידיות. לפיכך, הוא מצפה מן העובד לגמישות יתר. מנקודת מבטו של העובד, הרי שהוא משקלל את מאזן הכוחות ומבין בעצמו שהוא חיוני היום יותר למעסיק. הוא אפילו לא יטרח להציג אישור מחלה".

מה צריך המועסק לדעת: עם אישור מחלה אי אפשר לפטר

"אם יש לך אישור מחלה מרופא, המעסיק לא יכול לפטר אותך. אמנם נכון שיקשה עליך מאוד לאסוף ראיות ולהוכיח שהפיטורים בוצעו בגלל מחלתך, כיוון שהמעסיק תמיד יכול לתלות את העילה לפיטורים ב'חוסר לויאליות מספקת', ב'חוסר מוטיבציה' וכיו"ב. העצה שלי לעובד מונחת במישור ההתנהגותי: שדר למעסיק אמפטיה והבנה לצרכיו גם כשאתה חולה. למשל, בדרך או בשעות ההמתנה לתור במרפאה הרם טלפון למעסיק, שאל אותו איך הוא מסתדר. אל תתכסה מאחורי אישור המחלה ותשדר לו: 'אחריי המבול'".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

מה עומד מאחורי המניות היחידות שעולות בת"א 35

התוצאות המסתמנות בקלפיות שולחות את השוק המקומי לירידות שערים חדות, אך פערי ארביטראז' חיוביים מוול סטריט מספקים רוח גבית למניות הדואליות שמקזזות את הנפילות בת"א 35 ● בקרב השורה השנייה: פלורי מזנקת ברקע לדיווח על הסכם אסטרטגי בארה"ב

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

חכו עם המסקנות: מתי יהיו תוצאות סופיות?

הקלפיות נסגרו, אבל המרוץ עוד לא הוכרע: מאות אלפי המעטפות שעשויות לשנות את תמונת המנדטים ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

אינדיקציות ראשוניות: כך יגיבו השווקים לתוצאות המדגמים

קרנות סל הנסחרות בוול סטריט ועוקבות אחר מניות ישראליות מספקות אינדיקציות ראשונות לתגובת המשקיעים • קרן הסל של בלקרוק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-884 מיליון דולר, ירדה בכ-1.7% במסחר המאוחר • המסחר המאוחר מתאפיין בנזילות נמוכה יותר, ולכן המבחן האמיתי יגיע כאשר הבורסה המקומית תיפתח הבוקר

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט. התסבוכת הפוליטית הפילה את הבורסה בת''א / צילום: Reuters, Kyodo

הדולר קפץ, הבורסה צנחה: למה תוצאות הבחירות הבהילו את המשקיעים

המשקיעים הימרו על שינוי, אך תוצאות הבחירות והחשש משיתוק פוליטי שלחו את הבורסה בת"א לירידות חדות ● המסכים נצבעו באדום, השקל צנח, ופעמי הבחירות החוזרות מאיימים על יציבות הכלכלה ● וגם: המניות היחידות שבכל זאת עלו ומה עשוי להוציא את הבורסה מהפלונטר?

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, תמר מצפי

כמעט 100% מהקלפיות נספרו, חוץ מהמעטפות הכפולות: זו תמונת הגושים המעודכנת

גוש נתניהו יורד ל-53 מנדטים, גוש איזנקוט ל-48 מנדטים והמפלגות הערביות עם 19 מנדטים ● סיכום הבחירות בצה"ל: 79.9% מכלל המשרתים מימשו את זכותם להצביע ● יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קרא להקמת ממשלת שינוי בשיתוף המפלגות הערביות: "נתניהו הפסיד" • עדכונים שוטפים

חנמאל דורפמן / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

מחנמאל דורפמן ועד משה רדמן: המועמדים שמתנדנדים על סף הכניסה לכנסת

ספירת הקלפיות הרגילות הסתיימה, אבל עבור שורה של מועמדים הקרב עוד פתוח: המעטפות הכפולות, הסכמי העודפים וחלוקת המנדטים עשויים לשנות את התמונה ברגע האחרון  ● מי נמצא כרגע בפנים, מי מחכה בחוץ, ואילו שמות מוכרים תלויים בתזוזה של מנדט אחד

נחמיה שטרסלר / צילום: באדיבות המצולם

הפרשן הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר ביקש לסיים את תפקידו ב"הארץ"

שטרסלר נודע בקידום כלכלת שוק חופשי ובמאבקו במונופולים ובריכוזיות ● לאורך הקריירה זכה בארבעה פרסים עיתונאיים, בהם פרס סוקולוב ופרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב ● לדבריו, החליט לפרוש לאחר שנים רבות של כתיבה ועריכה, והודה לעיתון על הבית המקצועי ועל חופש הכתיבה שהעניק לו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

בטורקיה חוששים: "אם נתניהו ייבחר, יתפוצץ נשק גרעיני"

בתקשורת הטורקית עקבו באדיקות אחרי הבחירות בישראל ● באנקרה קיוו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יפסיד את הבחירות, ומיהרו לציין בפני קוראיהם כי לאופוזיציה אין רוב ● פרשן אנטי־ישראלי: "נתניהו מתכונן לרצח עם חדש, שהיסטוריונים מתארים בתור מלחמה נגד האנושות"

מרוץ הלילה של תל אביב / צילום: ap, JACK GUEZ

רחובות רבים בתל אביב ייחסמו הערב. זו הסיבה

מרוץ הלילה של תל אביב יוזנק הערב ויביא לחסימות נרחבות של צירים מרכזיים בעיר ובאזור המרכז ● הנהגים מתבקשים להיערך מראש, לבדוק מסלולים חלופיים ולהסתייע באפליקציות הניווט שיתעדכנו בהתאם להסדרי התנועה

דיזנגוף סנטר ביום הבחירות, יום ג' / צילום: דגנית גמצ'י

כמה הוציאו הישראלים ביום הבחירות?

ההוצאות של הישראלים ביום הבחירות לכנסת ה-26 זינקו בכ-30% לעומת הבחירות הקודמות ב-2022 ● העלייה בלטה במיוחד במסעדות ובבתי הקפה, בבילוי ובפנאי, לצד גידול בהוצאות על מזון, אופנה ודלק

מצביעה בקלפי באום אל פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

שני היישובים עם 100%, והזינוק בחברה הערבית: פילוח ההצבעות

היישובים הערביים בלטו עם ממוצע ארצי של כ-80%, לעומת שיעור הצבעה שעמד על 77.7% ● שני יישובים בערבה הציגו 100% הצבעה ● ומה קרה בערים הגדולות?

רחוב בוגרשוב בתל אביב. חלק מההתחדשות העירונית / צילום: דורון סהר

אושרה תוכנית ההתחדשות בלב תל אביב: פוטנציאל לתוספת של כ-14 אלף דירות

התוכנית לרובעים 5 ו-6 משתרעת על כ-1,700 דונם ומאפשרת חיזוק ותוספות בנייה או הריסה ובנייה מחדש, בגובה של עד 7.5 קומות ● מבנים לשימור הוחרגו מתחולתה

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות

מיסוי חברות הארנק, חוק ההקלטות ועיצומים כבדים בחוק הגנת הפרטיות ● הכנסת היוצאת הטילה על העצמאים שורת גזירות ודרישות חדשות, ובלמה נסיונות להעניק להם רשת ביטחון ● מדוע ציבור של יותר מחצי מיליון איש עדיין מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי?

ה''טיימס'' הבריטי, ''דר שפיגל'' הגרמני, אפטונבלודט השבדי, וול סטריט ג'ורנל האמריקאי / צילום: צילומי מסך של שערי העיתונים

"ממליכי מלכים": בתקשורת העולמית מתמקדים בהישגי המפלגות הערביות

כלי התקשורת בעולם מדווחים על הקיפאון הפוליטי והיעדר הכרעה ברורה בבחירות, ומסמנים את המפלגות הערביות כגורם שיכול להכריע את הכף ● "לא ניתן להתעלם מכוחן"

polymarket / אילוסטרציה: Shutterstock

פעמיים בשלושה ימים: מה עומד מאחורי הקריסה של פולימרקט?

שלושה ימים אחרי ששוק ההימורים הפופולרי פולימרקט העניק סיכויים גבוהים לניצחון בולסונארו בברזיל, אך לולה ניצח - גם בישראל המהמרים נאלצו לשנות כיוון ● איזנקוט הוביל בפלטפורמה לפני ולאורך יום הבחירות, אלא שהתוצאות החלקיות מעניקות יתרון לנתניהו ● למה גם כשכסף אמיתי מונח על הכף, התחזיות עלולות להתבדות?

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"פעילות ספקולטיבית נטו": הדולר מזנק מול השקל במעל 2%

לאחר שבשיא כוחו אתמול, שער הדולר-שקל שבר לזמן קצר מתחת לרף ה-3.02, הדולר מתחזק בחדות מול השקל ומעל 3.12 שקלים ● גלובס שוחח עם מספר אנליסטים על מגמות המסחר במט"ח ● "ככל שהסתמן השינוי בתוצאות הבחירות, כך התגברה סגירת הפוזיציות של השחקנים"

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות חדות בנעילת המסחר בת"א; מדד הבנייה ביום הכי גרוע מזה 3 שנים

אי-הוודאות בעקבות תוצאות הבחירות והחשש ממבוי סתום פוליטי צבעו את הבורסה באדום עמוק ● ת"א 90 נפל ב-4.5%, ת"א 35 איבד 1.7% ומדדי הנדל"ן, הבנקים והביטוח ספגו חבטה קשה ● מנגד, סקטורי הטכנולוגיה, הביומד והדואליות שמרו על אופטימיות בהובלת נובה וטאואר ● ארית בלטה ברקע דיווחה על הזמנה מלקוח בצפון אמריקה ● בשוק המט"ח: אחרי שהתחזק בחדות אתמול, השקל נחלש מול הדולר בחדות

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

הסוקר שהיה הקרוב מכולם וטען כבר לפני שבועיים: "תהיה הפתעה"

התחזית של צוריאל שרון הייתה הקרובה ביותר מבין מכוני הסקרים לנתוני האמת שהתפרסמו עד כה, על כן אנחנו מפרסמים מחדש ראיון שערכנו איתו לאחרונה ● צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר?

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

מניות הנדל"ן הובילו את הירידות בבורסה: זו הסיבה

הסחרור הפוליטי המסתמן מכה בצורה הקשה ביותר במניות סקטור הנדל"ן ובפרט בתחום הנדל"ן למגורים ● במוקד, החשש מפני קיפאון בריבית ודאגות מפני כך ש"חוסר הוודאות עשוי להמשיך לפגוע במכירת הדירות ולהגדיל את ההיצע בשוק"

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד מציג: בתרחיש הזה, כדאי לחזור לשוק

בבית ההשקעות הפניקס מנתחים את הירידות החדות בבורסה ביום שאחרי הבחירות וממליצים למשקיעים שלא לבצע שינויים פזיזים בתיק ● המנכ"ל אבנר חדד: "אין פאניקה, מדובר בתיקון לעליות שנרשמו לאחרונה בציפייה לבחירות" ● הכלכלנית הראשית רינת אשכנזי: "הגירעון אינו סיסטנבילי - חייבים לבצע רפורמות מבניות ולחזור ליחס חוב-תוצר של 60%, תהיה הממשלה אשר תהיה"