לפני כשנה וחצי פגשה הבמאית והמפיקה הדוקומנטרית ססיליה פק, 50, את הדוגמנית לינור אברג'יל והמפיק מוטי רייף בלוס אנג'לס. סיפור האונס שעברה אברג'יל, כיום בת 28, שבועות ספורים לפני שזכתה בתואר מיס עולם, לא נתן לה מנוח. "מאוד התרגשתי ממנה, כשסיפרה לי את סיפורה המצער", נזכרת פק. "התרשמתי מכוונותיה לעזור לאחרים, הרגשתי שהיא מאוד כנה ורוצה לספר את סיפורה כדי לעזור לנשים אחרות שעברו אירועים דומים. זה היה מאוד מרגש. ככל שהקשרים בינינו התהדקו, הכימיה הלכה והתחזקה".
פק, בתו של השחקן האגדי המנוח גרגורי פק, החליטה ליצור סרט תיעודי יוצא דופן, שבו תציג את סיפורה האישי של אברג'יל, כדי לשמש דוגמה לנשים אחרות שנאנסו ושחוששות לדווח על התקיפה. פק אומרת שמדובר במשימת חייה.
תקציב הסרט עומד על כמיליון דולר. הוא יצולם ברחבי העולם (כולל תימן, סומליה וסעודיה) במשך כשנה, וייצא לאקרנים בשנת 2010. פק ואברג'יל ילוו את הסרט במסע הסברה בינלאומי, שיעסוק באונס ובשבירת קשר השתיקה סביבו. בחודש שעבר הגיעה ססיליה לארץ, עם צוות של עורכים וצלמים, לביקורה השלישי בישראל והראשון בהקשר של סרטה הנוכחי.
א' על הקו
פק מספרת שבמהלך העבודה על הסרט התרשמה מאוד מאמה של אברג'יל, עליזה. "היא אישה מיוחדת מאוד, שלא איבדה את העשתונות, ואמרה ללינור שלא תתרחץ כדי לשמור את הראיות על גופה ושתלך מיד למשטרה ולבית החולים. יש כאן אומץ, שכל ישר וכוח בלתי רגילים. הלוואי שכל האמהות היו נוהגות כך. אנחנו נכניס את זה לסרט, וזה יועיל מאוד גם לאמהות של נערות ונשים שנאנסו, וגם לנשים עצמן. רובן עושות שטויות שלא מאפשרות להעמיד את האנס לדין, כי אם אין ראיות, מדובר במילה כנגד מילה, ובמקרים רבים לא מאמינים לבנות.
"חשוב גם שהאם אמרה לה מיד 'את לא אשמה, אל תרגישי אשמה, את לא עשית שום דבר רע, הוא הפושע והוא ייענש. אל תתני לאף אחד לטעת בך רגשי אשמה'. לאימא שלה מגיע פרס! היא הצילה את לינור. כל משפחתה עמדה לצדה ועודדה אותה במשך כל השנים, גם כשהיה מי שלא האמין לה, גם כשידעו שהאנס הואשם באונס בעקבות ראיות הדי.אנ.איי, ויושב בכלא בארץ. זו הסיבה שנשים רבות לא מעזות להתלונן".
איך השתלבה פרשת הנשיא קצב בסרט שלך?
"יצאתי במונית מביתה של לינור לשדה התעופה, ואז נודע לי שא' (ממשרד התיירות, נ' ד') בדרכה אלינו. הכנו את מכשירי ההקלטה והצילום, וחזרנו לביתה של לינור, אבל אז התברר שא' נבהלה וחזרה לביתה. לינור הצליחה לשכנע אותה שלפחות ישוחחו בשלב זה בטלפון. וכך הקלטנו וצילמנו את לינור כשהיא מדברת עם א'.
"א' בכתה וסיפרה כמה לוחצים עליה מכל צד, ואמרה שהיא לא יכולה להמשיך בתלונתה נגד הנשיא, למרות שהמשטרה מאמינה לה.
"זה ההבדל הגדול בין סרט רגיל לדוקומנטרי - אין תסריט, אין מלל מוכן ולא מעמידים את השחקנים, אלא עוקבים אחר המתרחש ומצלמים ומקליטים את המציאות. התכנון הוא להיפגש עם קורבנות אונס בארה"ב, שמחכות כעת לגזר הדין במשפט האונס שעברו, ועם קורבן אונס אחד באנגליה. אני מרגישה שעלינו לתת במה גם למקרים שגרתיים ולאפשר לנשים להתבטא לאחר ששתקו שנים רבות. הסרט נחלק בין סיפורה האישי של לינור, שאירע לפני עשר שנים, לבין מקרים שקרו וקורים בעולם".
"כשהשיחה של לינור עם א' תופיע בסרט ותגיע גם לנשים אחרות, זה יעודד אותן לא לפחד, לא לחשוש. זה קרה לי בכל פעם שדיברנו לפני קהל על נושא האונס, וראיתי מישהי קופאת על מקומה ונשימתה נעתקת. הבחנתי במבט מסוים בעיניה. כשנשארנו לבד, והיא יכלה לדבר איתי בדיסקרטיות, היא סיפרה שגם היא נפלה קורבן לאונס".
אינך חוששת מהשפעת הנושא על בתך בת השש?
"בתי מקשיבה לכל השיחות שלנו בבית בנושא, עם בעלי, שהוא עיתונאי חוקר וכותב תסריטים לטלוויזיה, ועם לינור וענבל, העורכת שלי. הנושא מדובר בבית רבות, וזו באמת שאלה שמדאיגה אותי - מתי אוכל לספר לה, מה לגלות לה, מה להסתיר?".