בלית ברירה, בשטח כבר ניתן להבחין בתנועה של צעירות וצעירים אל רמת גן, גבעתיים, בת ים, חולון וערים אחרות. לרשות המקומית אומנם אין אפשרות לשלוט על דמי השכירות, אך יש ביה ומחובתה לעשות הכל למען דיור בר השגה לאותה אוכלוסיה, שיש לה חשיבות והשפעה על קיומה היומיומי של העיר. אחד הפיתרונות המקובלים בעולם היא תרבות הלופטים.
פתרון זמין, זול ולא חוקי
תרבות הלופטים נולדה בשנות ה-50 בניו יורק, כשאמנים ומעצבים צעירים מעוטי יכולת רכשו בזול חללים במבנים תעשייתיים ישנים, והפכו אותם לדירות מגורים. המשיכה העיקרית לחללים הגדולים והזולים נבעה משילוב של דמי שכירות נמוכים והאפשרות לשלב מקום מגורים עם סטודיו. מאחר שנושאי הדגל היו אמנים ואינטלקטואלים, שימשה התופעה הזו גם כמניפסט חברתי, וקראה תיגר על המעמדות החברתיים.
צורת מגורים זו היתה בלתי חוקית, אולם הצלחתה והתפשטותה גם לערים כמו ברלין, לונדון, שיקגו ופריז הפכה אותה לתופעה מקובלת וחוקית, כיוון שנתנה מענה למצוקת הדיור של קהל צעיר של אנשים בתחילת דרכם.
תופעת הלופטים הגיעה לארץ לפני כ-4 שנים, ונתנה פיתרון אולטימטיבי עכשווי לאוכלוסיה זו על רקע הביקוש שגבר על היצע המגורים, ומחירי הדירות שהרקיעו שחקים.
כולם יצאו נשכרים
קיימים לופטים במרכז הארץ, אולם מרכז הכובד הוא בת"א, בה קיימים כבר אלפי לופטים. אחת הסיבות לכך שהלופט תפס תאוצה בעיר היא שחללים תעשייתיים רבים התפנו בדרום תל אביב, עקב מעבר מפעלים לפריפריה.
האזורים בהם בולטת תופעת הלופטים בתל אביב הם שכונות פלורנטין, מונטיפיורי, נחלת יצחק ורחובות נוספים בדרום העיר. בהפיכת הלופטים לאופציית דיור בר השגה יש מספר יתרונות: מעמד הביניים אשר נתפס כחיוני להתפתחות עיר מבחינה כלכלית ותרבותית אינו נוטש אותה; מתבצע שדרוג מבנים קיימים והפיכתם למקום מגורים, בעל תשתיות חדשות; מתקיים מיצוי מקסימלי של מבנים מעורבים, ביום תעשייה ובלילה מגורים; ישנה גם תרומה למיגור אזורי פשע והפיכתם לאזורי מגורים.
לאור הקשיים ברכישה ובהשכרת דירה, ולצד היתרונות בהפיכת לופטים למגורים, נראה כי על הרשויות לנקוט במדיניות של מתן תוקף חוקי לתופעה ולעבור ממדיניות עצימת עיניים למתן שימוש חריג לתב"ע באזורים הולמים, תוך קביעת קריטריונים עבור שימוש למגורים במבנים תעשייתיים. כל הצדדים יצאו מכך מרוויחים. *
הכותב הוא יו"ר מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל-אביב יפו.
