גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן נעלמו נאמני האג"ח

האג"ח הקונצרניות במשבר שלא היה כדוגמתו - וכלבי השמירה? מכשכשים בזנב!

מפתיע שהנאמנים לאיגרות-החוב (אגה"ח) הקונצרניות, שאמורים היו לקחת תפקיד מרכזי במשבר האג"ח הקונצרני, נאלמו דום והפכו לשחקני-משנה במאבק המתנהל בין מחזיקי האג"ח לבין בעלי השליטה בחברות המנפיקות. רשות ניירות ערך מבקשת להכניס שחקני חיזוק חדשים בדמות קציני אשראי.

מהו תפקיד הנאמנים? כיצד הם מתמנים ומי קובע את שכרם? האם קיים מחדל פיקוחי? והאם הם נמצאים בניגוד-עניינים? היבט אחר, הוא אחריות המשקיעים המוסדיים שרכשו את אגה"ח ללא בדיקה מעמיקה של השקעת כספי ההנפקה בערבות מזרח אירופה והיכולת להחזר ההשקעה במועדה.

שאלות אלו עולות במלוא חומרתן יומיום, ועמוד רודף עמוד בעיתונים המדווחים על התפרצויות זעם באסיפות בעלי אגה"ח ועל מאבקם הנואש של בעלי השליטה בחברות להרגיע את הציבור ולמצוא תחליפים להחזר החוב - תחליפי "תספורת" חדשים, המרת אג"ח למניות, פריסת החובות, וכיו"ב. אנו ניצבים עתה בפני תופעה שלא היה לה אח ורע בעבר לאור החשש מחדלות פירעון של החברות, הציבוריות והפרטיות, כולל של הטייקונים הגדולים במשק.

מחזיקי אגה"ח, דורשים פירעון מיידי והחזר החוב באותם מקרים שנותר סכום כסף בקופה. בתווך עומד הנאמן לאגה"ח, שמעמדו המשפטי אינו ברור דיו. הנאמנים, גם הם, חוששים לעורם וספק אם בכוחם, בימים טרופים אלה, להגן כראוי על בעלי אגה"ח.

שומר הסף

במסגרת רפורמת בכר, נאלצו הבנקים לפרוש מתחום הנאמנות. הנימוק לסילוקם היה הטיעון לניגוד-עניינים בתפקוד הבנקים, שבנוסף לכובעם כנאמנים לאגה"ח, היו גם הנושים של אותה חברה. בעקבות כך, נכנסו שחקנים רבים לשוק הנאמנויות, ביניהם גופים פיננסיים, משרדי עו"ד ורו"ח, בציפייה לפתיחתה של נישה עסקית. הם נסמכו על מודל עסקי, שלפיו צבר התיקים הרב חיפה על רווחיותו הנמוכה של כל תיק.

מחזיקי האג"ח מצויים בעמדת נחיתות מבחינת ההגנה מכוח הדין. בעוד בעלי-מניות, השותפים באמצעי השליטה בחברה ובסיכוייה, נהנים מהגנות הקבועות בחוק החברות, כגון הזכות למידע, הזכות להצביע, הזכות להגיש תביעות נגזרות וייצוגיות, וכן להגנות הוראות הממשל התאגידי, אין בחוק התייחסות להגנה על זכויות בעלי אגה"ח, שפיזורם הגבוה מקשה עליהם להתאחד ככוח משפיע.

להבטחת ההגנה על עניינו של ציבור מחזיקי אגה"ח, מתמנה נאמן למחזיקים, ובשנים האחרונות מינוי נאמן הוא תנאי לאפשרות החברה להציע את אגה"ח שלה לציבור.

הנאמן הוא שומר הסף, אולם הוא מצוי לכאורה בניגוד-עניינים. עליו להגן על רוכשי אגה"ח, אך הוא מתמנה ע"י החברה המנפיקה לפי שיקול דעתה ובחירתה. זאת, באמצעות שטר נאמנות הנערך בין הנאמן לחברה, שקובעת גם את שכרו. זכויות מחזיקי אגה"ח מעוגנות בעיקרן בשטר הנאמנות ומפורטות בתשקיף שלפיו הונפקו אגה"ח לציבור. הנאמן אמור לפקח על החברה ולשמש כמעין תובע ייצוגי המרכז את תביעות המחזיקים. כך נחסמת האפשרות להגשת תביעות פרטניות ודרישות סרק טורדניות. המתקפות של בעלי אגה"ח, כיום, מכוונות לפיכך, גם נגד הנאמנים.

לפי תיקון לחוק ניירות ערך, הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים באגה"ח, אחראי לכך שהתחייבויות המנפיק למחזיקים תוארו בתשקיף נכונה, להודיע על כל הפרה מהותית של שטר הנאמנות, על פעולות שנקט למניעת ההפרה קודם שבוצעה ועל פעולות שנקט לקיום ההתחייבות. עליו לבחון את מצב החברה באופן שוטף, כדי שיוכל להפעיל שיקול דעת בדבר הצורך בנקיטת פעולות כלשהן, ואת עמידת המנפיק בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות למחזיקים.

בין הפטיש לסדן

מאידך, אין דרישות לכישורים מקצועיים, להון ולביטוח מינימליים, ואין הוראות לגבי הבדיקות שעל הנאמן לבצע על התאגיד.

לאור המצב, רשות ני"ע דורשת כיום מהנאמן להתריע על כל שינוי ביכולת פירעון החברה. הנאמן נדרש לנקוט פעולות ממשיות כלפי התאגיד מבעוד מועד, קודם למועד תשלום אגה"ח, ובטרם הופרו זכויות המחזיקים. עליו לעקוב אחר דיווחי החברה ובמקרה הצורך להשתמש בסמכותו לבקש מידע נוסף מהמנפיק.

עמדת רשות ני"ע, נתקלה בהתנגדות מצד הנאמנים הנוקטים בגישה מצמצמת, לפיה אין זה מתפקיד הנאמן לבדוק באופן שוטף את יכולת פירעון החברה ואת השינויים החלים בשעבודים, אלא במועד הקבוע בלשון החוק בלבד, היינו "בטרם ישולמו כספים על חשבון תעודות התחייבות". לכך מוסיפים הנאמנים את הטענה, שהתמורה המועטה המתקבלת עבור שירותיהם, אינה מאפשרת לפעול ולפקח באופן שוטף להבטחת פירעון ההתחייבויות למחזיקים.

גם בעיית ניגוד-העניינים בתפקיד הנאמן לא נפתרה. הנאמן נמצא "בין הפטיש לסדן", כשהוא מתמנה ע"י החברה- אבל מייצג את מחזיקי האג"ח. רשות נ"יע מצביעה על ניגודי-העניינים העלולים להתעורר כשהנאמן או בעל השליטה בנאמן הם, במישרין או בעקיפין, נושה של התאגיד המנפיק או של התאגיד הנשלט על ידו; במקרה של בעלות צולבת, כשהנאמן למחזיקי אג"ח של התאגיד המנפיק, או בעל השליטה בו, הוא בעל עניין בתאגיד המנפיק או בתאגיד הנשלט על ידו; נאמן למספר סדרות כאשר הנאמן משמש כנאמן לסדרות נוספות של התאגיד; קשר בין הנאמן לבין החתם המתמחר בהנפקה; נאמן שהוא רואה-חשבון מבקר של התאגיד המנפיק, או כאשר קיימים קשרים עסקיים מהותיים בין הנאמן לתאגיד.

קצין אשראי ונאמן

חפציבה היא הסנונית הראשונה של חדלות פירעון באג"ח, האחרות טרם הגיע זמן פירעונן. מחיר אגה"ח בשוק משקף כיום את חוסר אמון הציבור שאגה"ח ייפרעו. לאחרונה, רבו המקרים של החלפת נאמנים או הודעות על שינויים בשטר הנאמנות. בנוסף, החל גל של אסיפות בעלי אג"ח, בין שזומנו ביוזמת המחזיקים ובין ביוזמת הנאמן, בשל הלחץ שתקף את המחזיקים.

אנו מצויים עתה בפני כשל שוק באשר לפעילות שוק האשראי החיצוני. לאור סכומי עתק של מאות מיליארדים של אג"ח קונצרני, המצויות בשוק, חובה להסדיר במיידי ומחדש את מעמד הנאמן ולמצוא פתרון לחובות הקיימים. רשות נ"יע זיהתה כשל בתפקוד הנאמן הנובע מהיעדר כלים מתאימים לביצוע תפקידו, הן בשל אי-כשירות מקצועית מתאימה והן בשל שכר-טרחה נמוך.

הרשות מציעה שני מתווי פעולה דומים. האחד, מצריך שינוי חקיקה והשני יאפשר לנאמנים לפעול במסגרת הדין הקיים, עד לתיקון החוק. לפי מתווה הביניים, בהתקיים תנאים מסוימים, ימנה הנאמן נציגות מטעם המחזיקים, שתורכב משלושת המחזיקים במספר אגה"ח הגדול ביותר. חברי הנציגות יצהירו, שאינם בעלי עניין אישי בהסדר. ההסדר ייתן כתובת לנאמן ולחברה, לניהול משא-ומתן ולבחינה מוקדמת של היתכנות ההסדר המתגבש, קודם לאישורו הסופי באסיפה.

פונקציה חדשה שמעלה הרשות במתווה הביניים היא קצין האשראי, שישמש כשליח של הנציגות. תפקידו לפעול לבחינת הצורך בהסדר בין המנפיק לבין כלל המחזיקים. קצין האשראי יהיה רשאי לנהל מו"מ עם החברה החפצה ברה-ארגון של החוב, כמו גם עם נושים אחרים של החברה ומשקיעים פוטנציאליים.

קצין האשראי ייוועץ עם הנציגות על ההסדר המתגבש ויקבל סמכויות וזכויות. שינוי כזה, מחייב תיקון חקיקה, בעוד המצב כיום דורש התערבות מיידית. אין סיבה שהנאמן לא ימלא חלק ניכר מפונקציות אלה, בתנאי שכנאמן ישמש גורם מקצועי מספיק. אין להעמיס כפל עלויות על בעלי אגה"ח, או החברה, במינוי פונקציונר נוסף.

במתווה הביניים, כאשר הנציגות או קצין האשראי לפי העניין, אינם מתמנים על-ידי המחזיקים באסיפת מחזיקי אג"ח, אלא על-ידי הנאמן, הנאמן חייב להמשיך ולפעול לטובת כלל המחזיקים באגה"ח, לרבות בנקיטת סעדים זמניים והפסקתם.

ספק אם, כפילות התפקידים או לחלופין האצלת חלק מסמכויות הנאמן, שהוענקו לו בחוק, לפונקציה חדשה, תסייע למחזיקים. יש בכך גריעה מסמכויות הנאמן בתקופה שבה המחזיקים זקוקים להגנתו. קיום שתי פונקציות, קצין אשראי ונאמן, יקשה על פעולה עניינית בשל טשטוש בין הסמכויות וההיררכיה ביניהם.

סטנדרט "הנאמן הסביר"

נאמן, חייב לקבוע מראש בשטר הנאמנות סמכויות פעולה נרחבות. כדי להגן על עצמו ידרוש שיפוי מהחברה עבור הוצאות למומחים ויועצים, שיסייעו לו להתגבר על החסר המקצועי. ספק אם הרעיון למינוי קצין אשראי מתיישב עם סעיף 10(ד) לחוק הנאמנות - שחוק ניירות ערך קובע כי אין להתנות עליו - האוסר על הנאמן לאצול מתפקידיו לאחר.

בשלב זה נמליץ שהנאמן ימלא תפקיד מרכזי יותר בהגנה על המחזיקים, יבחן את ההצעות השונות לדרכי הפירעון, ויוודא שנושאי המשרה ובעלי השליטה בחברה, מנווטים את עסקיה תוך שהם שוקלים גם את טובת המחזיקים.

זוהי שעת המבחן של מוסד הנאמנות, שלא זכה לכל דיון בעבר. עם חלוף הסערה, יש למנות ועדה לבחינת תפקוד הנאמנים, שתגבש המלצות לשינוי בחקיקה. בדומה לחובות הזהירות, המיומנות והאמונים החלות על נושאי משרה בחברה בהתאם לחוק החברות, כך חייב החוק לקבוע במפורש את חובת המיומנות והזהירות של הנאמנים.

יש לקבוע בחוק, כי על הנאמן למלא את תפקידו באותה מידה של מיומנות, שנאמן זהיר וסביר היה נוקט בנסיבות דומות. בכך, נגביר את חובת המיומנות והזהירות, מהסטנדרט של "האדם הסביר", כפי שנדרש כיום מהנאמן על-פי חוק הנאמנות, לסטנדרט של "הנאמן הסביר".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

רה"מ נתניהו הבהיר לאחרונה כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב-250-350 מיליארד שקל במשך עשור ● על רקע זה, באוצר פנו הבוקר למנכ"לי משרדי הממשלה בדרישה להציג צעדי התייעלות שיאושרו יחד עם הצעת התקציב בממשלה בעוד יומיים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודית"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את אתר יד2 באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכול התחיל, ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; ICL צונחת במעל 6%, דוראל בכ-5%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

"הזדמנות היסטורית": כללי האוצר החדשים לזיכיון ים המלח

החוק החדש של זיכיון ים המלח יחליף את החוק הקיים, שזכה לביקורת רבה, והוא כולל שינויים דרמטיים באופן בו מתנהל היום הזיכיון ● כעת צפויה לקום חברה אחת ויחידה לצורך הפרויקט, והיא תמוסה ב-50%, כפי שנקבע בוועדת ששינסקי על מיסוי משאבי טבע עוד לפני עשור

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים