גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להשקיע, אבל בהגנה אקטיבית מפני טילים

אם ניירט את מרבית הרקטות שנורות עלינו, הן יהפכו מסמל של גאווה לסמל של מבוכה וכישלון. הגנה אקטיבית מטילים מבטלת את הצורך בפעולות התקפיות

קל להתבונן בדיעבד ברגעים קריטיים בהיסטוריה, אבל פרספקטיבה בהירה לגבי העתיד - ואפילו לגבי ההווה - היא כבר עניין אחר. עם זאת, כעת כבר הולך ומתברר כי המלחמה בעזה מהווה נקודת מפנה, המגדירה מציאות חדשה באזורנו. היום כבר ברור, כי אין אפשרות לתחום לחימה לשטח גיאוגרפי נתון, גם כאשר העימות הוא אסימטרי.

התפשטותם המהירה של הטכנולוגיה, הציוד והחימוש המאפשרים ירי טילים, אפשרה למחבלים להרחיב את שטח העימות, כך שיכלול גם בתי מגורים, בתי חרושת ובתי ספר. ההבחנה בין חזית לעורף הולכת ונעלמת לנגד עינינו.

במציאות חדשה זו עומדות בפנינו כמה אופציות: האופציה הראשונה - לחסל את הרקטות בשטח. זאת על-ידי איתור והשמדה של הרקטות וצוותי השיגור: פתרון חשוב, אך מוגבל. כאשר כל מחסן הוא מחסן טילים בפוטנציה, וכל סמטה היא אזור שיגור פוטנציאלי, אין בגישה זו להביא לפתרון שלם של הבעיה.

אופציה נוספת היא ניתוק קווי האספקה: בהנחה שהרקטות והחומרים לייצורן מגיעים ברובם מחוץ לעזה, יכול פתרון זה לצמצם את הבעיה בטווח הארוך. פתרון זה מצריך גם מחויבות פוליטית רצינית וארוכת-טווח.

אופציה נוספת היא הרתעה. להרתעה שני ממדים. פעולות התקפיות: עם הריסת מאות מתקני חמאס, הופך תג המחיר של תקיפות הטילים לגבוה יותר. אולם גישה זו מהווה גם חרב-פיפיות. נזק פיזי אמנם מחליש את המחבלים, אולם המחבלים, שכוחם, גאוותם והאידיאולוגיה שלהם מושתתים על אלימות והם ניזונים ממנה, זקוקים לכל מה שיאפשר להם להראות שהם חיילים של ממש הנלחמים במלחמה של ממש. חיילים היכולים להמשיך לפגוע באויב גם בשעה שהם סופגים מהלומות. מבחינה זו, מצב המלחמה למעשה מסייע להם.

הממד השני הוא הגנה אקטיבית בפני טילים: אם ניירט את מרבית הרקטות שנורות עלינו, הן יהפכו מסמל של גאווה לסמל של מבוכה וכישלון. הגנה אקטיבית מטילים מבטלת את הצורך בפעולות התקפיות, שכן היא שבה וממקדת את התודעה בהרתעה.

לרוע המזל, אי אפשר לראות במלחמת עזה אירוע מבודד. פעולות החמאס, לרבות צבירת טילים מאסיבית של החיזבאללה, של איראן ושל סוריה, מוכיחות כי אנו מצויים בתקופה היסטורית שונה. טרוריסטים ומדינות סוררות מתחרים ביניהם על רכישת עוצמה ויכולת מינוף פוליטית באמצעות פיתוח טילים ורקטות שאינם ניתנים לחיסול מוחלט, ושיש בכוחם להטיל אימה על קהילותינו.

אין בנמצא תשובות קלות ופשוטות. אולם גם אם הגנה אקטיבית מפני טילים אינה תרופת קסם, היא מהווה מרכיב חיוני בכל פתרון כוללני. מיטב כלי הנשק ההתקפיים שלנו, ממטוסי קרב ועד טנקים, מעוצבים ומוגנים בזכות מנגנוני ההגנה המובנים בהם. אסטרטגיות התקפיות טובות מושתתות על יסוד איתן של הגנת הכלים המתקיפים והגנת העורף, וזה דורש שהעם, המפעלים ונכסי המפתח יהיו מוגנים באורח אקטיבי.

המשמעות היא, שיש לבחון באופן אחר את העדיפות, את תשומת הלב ואת המימון המוקדשים היום לכל סוגי ההגנה האקטיבית נגד טילים. הגיעה השעה לפתוח בדו-שיח לאומי על קבלת ההחלטות ועל ההשקעות הנחוצות כדי להפוך את ההגנה המקפת נגד טילים לעדיפות לאומית.

מה הן האופציות, מה הן ההזדמנויות? אפשר לתת למערכת "כיפת ברזל" עדיפות גבוהה ביותר, ולבחון בעין רעננה את שילובם של מיירטי רקטות נוספים במסגרת הגנה משולבת ועמידה יותר. כך למשל ניתן להציב את האתגר בפני מפתחי מערכות הלייזר והתותחים האנט-רקטיים, ולדרוש מהם לתת מענה אמין וקביל לבעיות שעלו בעבר, כגון לוחות-זמנים, עלויות וערבויות.

עלינו לשקול אפשרויות לשדרג את המיירטים הנוכחיים, בעלי הטווח הבינוני, ואף לרכוש מיירטים מוכנים המסוגלים להגן על העורף עד שיסתיימו הפיתוח והפריסה של מערכות חיוניות כגון "קלע דוד". יש לבחון מחדש גם את ההגנה הפאסיבית, את התשתיות אזרחיות ואת המוכנות האזרחית. במקביל לבחינה מחדש של אופציית הציוד והחימוש, הגיע הזמן לבחון גם את האפשרות לשפץ ולעדכן את דוקטרינת ההגנה בפני טילים הנקוטה בידינו, כדי להבטיח שהטקטיקות ינוסחו באופן ברור במסגרת תוכנית מקיפה, שתכלול נוהלי קבלת אחריות בחירום שייפרסו עד לדרגים פיקודיים נמוכים ככל האפשר.

בדומה למלחמת לבנון השנייה, מהווה העימות בעזה ובערי הדרום נקודת מפנה ואזהרה לעתיד. עלינו לשנות בהתאם את האסטרטגיות שלנו ואת יכולותינו, ועלינו לעשות זאת מהר. שוב איננו יכולים להרשות לעצמנו מותרות כגון עוד מלחמה שהיא המלחמה הלפני-אחרונה. *

בודינגר, אלוף במיל' הוא יו"ר עיט; שניאור הוא מנכ"ל עיט, העמותה להגנה בפני טילים

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד