ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') וברוב קולות את רשת הביטחון הפנסיוני הבאה לפצות את ההפסדים בשוק ההון במוצרי הפנסיה. בדיון שהתקיים היום פתח היו''ר, אבישי ברוורמן וטען כי מדובר ב"רשת מחוררת ובעיתים. יש לשפר להגדיר ולתקן את הרשת הזו". עם זאת, הסביר ברוורמן, כי עדיף לאשר את הרשת "הלא טובה" - מאשר לא לאשר בכלל. העיקרון הזה הנחה גם את שאר חברי הוועדה, שטענו כי מדובר בתרופה זמנית ולא בפתרון לסוגיית רשת ביטחון הפנסיוני.
אחרי הצגת מנגנון הרשת על ידי נציגי האוצר, חברי הוועדה לא חסכו בביקורת. חברת הכנסת שלי יחמוביץ' אמרה: "אני לא מחבבת את הרשת הזו כי היא מיועדת לעניים בלבד ולמשתכרי שכר מינימום. אנשים שמרוויחים 15 אלף שקל הם לא עשירים מופלגים וגם להם מגיע שיפוי. יש כאן הפקרות של מעמד ביניים". לדברי יחימוביץ', לא יתכן כי קיים פער שכזה בין מי שהעושר הפנסיוני שלו הוא 1.5 מיליון שקל ולמי שיש לו 1.5 מיליון שקל ועוד שקל לא יקבל כלום.
ח''כ חיים אורון טען כי "הבעיה הגדולה עוד לפנינו. זאת תשובה נקודתית עד למועד שעוד פעם הכל יפול על ראשינו. צריכים לבחון מחדש על רשת ביטחון פנסיוני לכולם ומהשקל הראשון. הבעיה לא מתחילה כשהאזרח מגיע לגיל 57. אני לא מבין את שר האוצר ולנגיד איך הם ישנים בשקט".
ח''כ רובי ריבלין מהליכוד הסביר כי "ההסדר הזה כפוי על הציבור ועל הוועדה. אנו חייבים לאשר, אחרת זה ידרוש חקיקה ראשית, וזה לא יצא לפועל לעולם. אני רואה בזה רק הוראת שעה. הממשלה הבאה תהיה מחויבת לבדוק את מערכת הפיקוח בשוק ההון. אני מודיע ומודה שלא הבנתי את המנגנון".
הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, התגונן וסבר כי "מדובר ברשת ביטחון סבירה בהחלט. הרשת מיועדת רק לאנשים שכבר לא יוכלו לתקן את הנזקים שנגרמו להם כי הם קרובים לפנסיה. עם זאת, נזכיר כי עיקר האנשים שיוצאים היום לפנסיה מוגנים על ידי מכשירים אחרים (אג''ח מיועדות, א"פ) לכן ההפסדים לא משמעותיים".
על פי נתונים של אגף שוק ההון במשרד האוצר, הרשת מכסה כ-200 אלף חוסכים על נכסים בשווי של כ-100 מיליארד שקלים נכון לנובמבר 2008. שני התנאים לקבלת ההגנה הם גיל 57 ומעלה ועושר פנסיוני (קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים ופנסיה תקציבית) שלא עולה 1.5 מיליון שקלים. עושר פנסיוני של 1.5 מיליון משקף הכנסה חודשית של 8,000 שקלים, הקרוב לשכר הממוצע במשק. עם זאת, תקרת ההגנה עומדת על 750 אלף שקלים.
ביקורת התקבלה גם מטעם פרופ' אמיר ברנע, שיחד עם פרופ' אפרים צדקה ופרופ' אביה ספיבק הוזמנו לדיון. לדברי ברנע, "יתכן כי יצרתם מנגנון שמגן כשלא צריך, ולהפך. מדובר בפתרון זמין ועשו אותו מהר אך הוא לא פתרון שמתאים לחסכון פנסיוני. אם יהיה צורך במימוש, אתם הקמתם מנגנון ענק שכרוך במערכות מידע ובחישובי תשואות מסובכים. אני שואל אותכם מה היא תשואת קופת פנסיה? איך מחשבים דבר כזה". בפנייה ישירה לענתבי הוסיף ברנע: "יש לכם עוד הרבה עבודה. חסר פה פירוט. בכל זאת הייתי מצביע בעד. הצבעה נגד יכולה לגרום לגל משיכות עם השלכות שליליות".