בשבוע שעבר נכנס למשרדו של המתמחה בדיני עבודה, עורך דין עופר קצנשטיין, עובד שפוטר מעבודתו במפעל, ואמר לו כי בוקר אחד הגיע לעבודה והוזמן למנהל. "המנהל אמר לי 'קיבלתי תלונה שהיית מעורב במקרה של אלימות במפעל, ונפתח נגדך הליך משמעתי. עקב זאת, החלטתי לסיים את העסקתך במפעל. יש לך מה לומר על כך?'. עניתי לו, שאני לא יודע על מה הוא מדבר, אך המנהל הודיע לי שאני מפוטר". לדברי העובד, באותו רגע הגיעו אליו אנשי אבטחה וליוו אותו מבולבל החוצה. כך הצטרף גם הוא למעגל המובטלים ההולך וגדל מדי יום.
כעבור חודש, קיבל המפוטר מכתב המודיע לו שאינו זכאי לפיצויי פיטורים. כיוון שהאמין שמדובר בטעות ("בתמימותו הרבה", אומר קצנשטיין), התקשר המפוטר למפעל, אך הוא "התבשר" שאין טעות, אלא שלילת פיצויים בהתאם לתקנון המשמעת בחברה. 'שללו לך את הפיצויים בגלל שהייתי מעורב במקרה אלימות, בניגוד לתקנוני המשמעת', אמרה לו גזברית החברה.
רק לאחר שנבר במעמקי זיכרונו, קלט העובד המפוטר על איזה "מקרה אלימות" מדובר. שנתיים קודם לכן, התעמת עם עובד אחר במפעל. לאחר בירור המקרה צורף מכתב התראה לתיקו האישי, ומאז לא הוזכר האירוע שנית. בעבר מעסיקיו לא חשבו שיש לנקוט נגדו סנקציה של פיטורים, ולא שלילת פיצויים, ומאז האיש לא היה מעורב ב"מקרה אלימות" נוסף. "פתאום, אחרי שנתיים, נזכר המעביד לשלוף את המקרה ההוא כדי לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים על חשבון העובד המסכן", אומר עו"ד קצנשטיין.
הסיפור הזה אינו ייחודי לעובד זה. לדברי קצנשטיין, בתקופה האחרונה התרבו הפניות של מפוטרים מבולבלים, שמעסיקיהם ניצלו את המשבר הפיננסי כדי לפגוע בזכויותיהם ולחסוך ולצמצם עלויות "על גבם" של עובדים בכל מיני דרכים.
"מעבידים מנצלים את האנדרלמוסיה בשוק העבודה ובמשק. הם גם מפטרים עובדים בסיטונות, ולא תמיד בצדק או בשל צרכים ממשיים, וחלקם 'על הדרך' גם שוללים מהם את פיצויי הפיטורים. הטעם האמיתי לפיטורין הוא ניסיון לחסוך בעלויות מעביד, אך התירוץ הוא 'עבירות משמעת' כאלה ואחרות. הדבר קורה יום-יום ובדרכים נוספות - הכול בשם החיסכון - בדרך כוחנית ודורסנית ובלי לראות את העובד ממטר".
תופעה חדשה
קצנשטיין, יוצא משרדו של עו"ד נחום פיינברג, מהבולטים בתחום ייצוג מעבידים, מייצג היום במשרדו - משרד עוהד קצנשטיין, אפרת-לוי - בעיקר עובדים, ומבקש להתריע מפני תופעה חדשה המתפתחת מתחת לאפינו: עושק של עובדים ושלילת זכויותיהם בחסות ובצל המשבר. "מעבידים מסוימים מצאו 'פטנט' לחיסכון בעלויות. אחרי שסיימו את מה שנקרא שלב א', פיטורי עובדים, הם שאלו את עצמם איפה עוד אפשר לחסוך, וענו לעצמם: 'לא נשלם פיצויי פיטורין'. עוד ועוד מעסיקים מבקשים לבצע 'חיסכון' נוסף, ולמנוע מהעובדים את זכויותיהם הסוציאליות. מה שנשאר זה רק למצוא את הדרך לעשות זאת".
* איך באמת הם עושים זאת?
"פשוט מאוד. ממציאים סיבת פיטורים המצדיקה לכאורה פיטורים ללא תשלום פיצויי פיטורים, כגון גניבה או עבירת משמעת חמורה. משלבים, במקרה הצורך, עובד אחר המסוכסך עם אותו עובד אומלל כעד בהליך משמעתי, או מביימים תוצאות בדיקה וחקירה - ומפטרים את העובד המסכן. עם תום 'השימוע', מודיעים לו כי זכויותיו נשללו. במקרה הטוב יישללו מהעובד פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, ובמקרה הפחות טוב, יישללו גם זכויות שלא ניתן לשלול אותן על-פי החוק, כגון פדיון חופשה והבראה".
* מביימים תוצאות בדיקה וחקירה? מוצאים עד "עוין" לשימוע? נשמע קיצוני. כמו סרט רע.
"זה קורה הרבה. מובן, שלא כל המעסיקים נוהגים כך. מעבידים רבים מתייחסים בכבוד הראוי ובאופן הוגן ביותר לעובדיהם ולמעלה מכך. עם זאת, ישנם מעסיקים שלא נוהגים כך. אלה בוחרים פעמים רבות לא להיטפל לעובדים ברמת הבכירות הבינונית והגבוהה - שצפוי שיעמדו על קבלת כל זכויותיהם - אלא דווקא לעובדים זוטרים שלהם קשה להתמודד עימם".
לפעמים הבוטות של המהלך הבלתי חוקי בעליל מעוררת פליאה. קצנשטיין מייצג היום מספר עובדות שפוטרו מעבודתן, תוך שלילת זכאותן לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, בשל טענה כי גנבו דוגמיות של מוצרים. "הפרט שאותו המעביד 'שכח', ולא נתן לו לבלבל אותו, היה כי את אותם מוצרים חילקה באותו יום לעובדות, סגנית מנהלת הסניף", מדגים קצנשטיין את האבסורד.
כל זה קורה, לדברי קצנשטיין, תוך ניסיון להסתיר את התופעה מתחת לרדאר, בחשכת המשבר הפיננסי. "אין מחלוקת, וכך אני אומר גם ללקוחותיי הפרטיים, כי מעביד שנקלע לקשיים כלכליים בתקופה זו, ושאינו יכול להמשיך ולהעסיק אותם באותם תנאים של ימי 'הבועה', רשאי לבקשם להסכים לקיצוץ שכרם, ובאין הסכמה לסיים את עבודתם - תוך תשלום כל המגיע להם.
מתעמרים בעובדים
"אלא שמעבידים רבים מתייחסים למשבר כהזדמנות 'לנקות אורוות' ולבצע צעדי ייעול וחיסכון לא לגיטימיים, תוך חציית קווים אדומים. חלקם אומרים לעצמם: 'כתוב בעיתונים וכל היועצים הכלכליים מדברים על-כך, שהשוק מתמוטט וחייבים לפטר עובדים. אז פתאום כמנהל ארגון, יש לי הצדקה מוסרית לשלוח אנשים הביתה, גם אם אני לא ממש צריך לעשות את זה'".
קצנשטיין ער לתופעות נוספות המתרחשות היום בשוק העבודה תוך ניצול ציני של המשבר ופגיעה בזכויות עובדים. בין היתר, מתרבים הפיטורים בשיטת 'הדלת המסתובבת'. עובד בעל שכר גבוה מפוטר בטענה ש'חייבים לקצץ', ולמחרת מופיעה מודעת 'דרושים' של החברה לאיוש משרתו. כך בלי סנטימנטים, המפוטר מוחלף בעובד זול יותר. אמנם מנקודת מבטו של המעביד, המהלך הזה לגיטימי. הוא מצמצם עלויות ומונע את קריסת המערכת. לא נעים, אבל חוקי.
קצנשטיין לא משוכנע שיש לכך הצדקה מוסרית אפילו בתקופה הקשה היום. "יש כאן משהו שהוא קצת מעבר לשאלה הנוקשה הזאת של כן בסדר או לא בסדר. עובד מפטר מקבל מכה כפולה, פעם אחת מעצם זה שהוא פוטר, ופעם שנייה בגלל שהוא פוטר היום, ולא בזמן ה'בום' הכלכלי. כך שאין גם סיכוי שימצא עבודה אחרת".
עוד תופעה שקצנשטיין רואה: מעבידים מפתים עובדים באמצעות בונוסים או חבילות פרישה 'נדיבות', תוך החתמתם על מסמכי ויתור על זכויות אחרות, שעלויותיהן גבוהות יותר למעביד, בתקווה שכאשר תתברר הקומבינה, העובד יאמין שוויתר על זכויותיו, וכעת אין לו מה לעשות. "יש גם מעסיקים שמעוניינים לגרום לעובדיהם לעזוב 'מיוזמתם', ולחסוך בכך את עלויות פיצויי הפיטורים - ומתחילים למרר את חייהם ולהמאיס עליהם את העבודה. זו תופעה שהתרחשה לפני המשבר ומועצמת היום".
עצות לעובדים: לא למהר לחתום על כתב ויתור
התופעות בשוק העבודה שעליהן מדבר עו"ד קצנשטיין אינן גזרות משמיים. לעובדים החוששים כי הם עומדים בפני סיטואציה כזאת, יש דרכים להגן על עצמם מראש, או לפחות דרכים להתנהל נכון במאבק נגד מעסיקיהם.
"קודם כול, אם עושים להם שימוע מסודר, לא להתבייש להיעזר בגורם מקצועי כמו עו"ד, נציג ההסתדרות או ועד העובדים, או כל אדם אחר שיכול לעמוד לצידם. כשמקבלים הזמנה לשימוע בת שורה אחת - המבשרת על צמצומים, אי-התאמה או עבירת משמעת - לא לבוא לשימוע כמו גולם או כמו עיוור, אלא לבקש מראש לפרט ולהעלות את הטענות נגד העובד. לקבל את כל האינפורמציה הרלבנטית לפני ההליך, להתכונן אליו, ולטעון נגד הפיטורים כמו שצריך.
"דבר נוסף זה לא למהר לחתום על כתב הקבלה והסילוק לפני שבודקים היטב מה חייבים לעובד ומה משולם לו. הרבה פעמים מעביד שמבצע פיטורים אומר לעובד 'תחתום על כתב הקבלה והסילוק ותקבל פירוט על הזכויות המשולמות לך במשכורת האחרונה'. אסור להסכים לכך.
עוד דרך להגן על הזכויות - לזכור שלפעמים אין ברירה וחייבים להתמודד עם המעסיק, גם מול ארגון גדול ומאיים, נגד טענות על גניבה, עבירת משמעת וכל טענה אחרת שנטענת נגד העובד, גם אם זה לוקח הרבה זמן וכרוך בקשיים".
לעובד שיפעל כמו שצריך בראשית המאבק, יהיה קל יותר להתמודד מול המעביד כשהמאבק על זכויותיו יגיע לבית-הדין לעבודה. וחלקם, בהכרח, יגיעו לגשר הזה.
לדברי קצנשטיין, גם בתי-הדין לעבודה והמחוקק צריכים להתעורר היום נוכח התעצמות התופעות הללו ולומר את דברם. "בתי-הדין לעבודה יהיו חייבים להחמיר באופן דרסטי עם מעסיקים שמפברקים טעמים לפיטורים, ושעושים שימוש ציני במצב הכלכלי. על נתבע כזה יש להשית הוצאות משמעותיות, שכן הדבר חורג מאחד מעקרונות היסוד של יחסי עבודה - קיום ההסכם בתום לב על-ידי שני הצדדים, הן בתקופת העבודה והן בתומה. כך ניתן יהיה למגר תופעות פסולות, ולגרום למעביד להתנהל באופן הוגן עם עובדיו.
"בשלב מאוחר יותר, ולאחר שהמחוקק עצמו יבין כי מדובר בתופעה שיש לעצור, יהיה לקבוע נגד התנהלות שכזו סנקציות בחוק. כמו למשל, שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה רשאי בית-הדין לפסוק לעובד המופלה לרעה פיצויים אף אם לא נגרם לו נזק של ממון".