ועדת הערר לכביש חוצה ישראל (כביש 6), שליד בית משפט השלום בתל-אביב, פסקה פיצוי בסך כ-1.6 מיליון דולר לחברת זרעים-גדרה בגין הפקעת קרקע, למרות שהופקעו רק 9% משטח החלקה. זאת משום שיתרת הקרקע שנותרה לה לא הושבחה מההפקעה.
חוקי ההפקעה השונים פוטרים את הרשות המפקיעה מתשלום פיצויים בגין הפקעה של 25% עד 40% (תלוי בחוק) משטח החלקה. בימים אלה דן הרכב מורחב של 7 שופטים בעליון בחוקיות הוראות אלה, והשופטים הורו למדינה לקבוע קריטריונים חדשים לפיצוי, שיביאו בחשבון את השינוי הפרשני המתחייב עקב חקיקת חוקי היסוד והמעמד שקיבלה בו זכות הקניין.
חוק כביש חוצה ישראל, חוק ההפקעה היחיד שנחקק אחרי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מאפשר להפקיע 25% מחלקה בלא פיצוי.
זרעים-גדרה מייצרת זני מכלוא של ירקות, וברשותה מפעל חקלאי תעשייתי ליד בסיס תל-סוף. חוצה ישראל הפקיעה 9% משטח החלקה לטובת הקמת מחלף שורק של כביש 6. זרעים-גדרה תבעה פיצוי בסך למעלה מ-10 מיליון דולר בגין נזקי ההפקעה.
בחינת ההשבחה
ועדת הערר, בראשות השופט יעקב שינמן, ציינה כי לשון החוק ברורה ומאפשרת לפצות בגין הפקעת 25% מהמקרקעין רק במקרים מיוחדים בהם ההפקעה גרמה ל"סבל" או "עוול", אולם יש לפרש את החוק ברוח חוקי היסוד.
"אין לקבוע באופן גורף פיצוי מהמטר הראשון לכל הנפקעים. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולמשל בין יתר השיקולים תיבחן השאלה אם אין השבחה ביתרת הקרקע, ואז ההיגיון וההגינות מטים את הכף למתן פיצוי מהמטר הראשון".
במקרה זה מוצדק לחייב בפיצוי משום שלמרות שהקרקע שנותרה לחברה תהיה קרובה מעתה לכביש בעל גישה לכל הארץ - היא לא הושבחה, ו"לפחות לפרק זמן הדרוש להעברה והתארגנות, נגרם נזק ליתרת הקרקע העולה לאין שיעור על ההשבחה - אפילו היתה קימת כזו, באופן תיאורטי".
כן נפסק פיצוי בגין הפגיעה בשטח המנותק שנוצר מההפקעה, כתוצאה מחוסר היכולת לנצלו לצרכיה החקלאיים והתעשייתיים, כפי שניתן היה לעשות ערב ההפקעה. עם זאת נקבע כי אין לפסוק פיצויים בגין נזקים שנגרמו למפעל/עסק כתוצאה מההפקעה.
כן נפסק פיצוי בגין הפגיעה בשטח מנותק של 88 מ"ר, שהשטח המופקע חוצץ בינו לבין יתרת שטחי החברה ומפעלה. הפגיעה בו נובעת מחוסר היכולת של זרעים-גדרה לנצלו לצרכיה החקלאיים והתעשייתיים, כפי שניתן היה לעשות ערב ההפקעה.
עם זאת, נפסק כי אין לפסוק פיצויים בגין נזקים שנגרמו למפעל/עסק כתוצאה מההפקעה. זרעים-גדרה טענה כי מאחר שהמפעל השתרע גם על השטח המופקע וגם על השטח שהפקעתו בוטלה, המפעל כולו נפגע מהצורך להעביר את הגידולים לחממות בשטח הנותר של המפעל. זאת משום שלא היו שטחים חלופיים בהיקף ובאיכות הנדרשת לשם העתקת מערך המחקר ופיתוח (טיפוח וגידול זרעי יסוד) ויצירת מרחקי הבידוד הנדרשים בין הגידולים השונים לפי חוק הזרעים. בשל כך, היא נאלצה ליצור הפרדה מלאכותית בין הגידולים אך ורק באמצעות חממות ומנהרות.
הוועדה קבעה כי החברה זכאית להוצאות ההעברה של החממות והציוד לשטח הנותר, אולם סעיף 12 לפקודת הקרקעות אינו מעניק לנפקע זכות נוספת לפיצוי בגין נזקים עסקיים שנגרמו למפעל, שכן ככל שנזקים כאלו קיימים, הם אינם נובעים מההפקעה עצמה.
זרעים-גדרה יוצגה על-ידי עוה"ד פרופ' אהרן נמדר, אמיל בן-עטר וישראל עטר. חוצה ישראל יוצגה על-ידי עוה"ד תמר מגדל, עינת רוטמן ויואב איינגבר ממשרד גולדפרב. (ו"ע 1787/03).