הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, מציעה לחמשת הבנקים הגדולים לשלם 290 מיליון שקל במסגרת צו מוסכם בין הבנקים לממונה, בנושא העברת מידע על עמלות בין הבנקים. כך נודע ל"גלובס". על-פי ההצעה ישלמו
לאומי ,
הפועלים ו
דיסקונט 80 מיליון שקל כל אחד; הבינלאומי ישלם 30 מיליון שקל; ואילו מזרחי טפחות 20 מיליון שקל.
קן הודיעה במארס 2008 על כוונתה להוציא קביעה אזרחית נגד חמשת הבנקים - לאומי, פועלים, דיסקונט, בינלאומי ומזרחי טפחות - ולפיה הבנקים העבירו ביניהם מידע בנושא עמלות. החלטתה של קן להוציא קביעה אזרחית היתה תוצאה של חקירה פלילית ממושכת שניהלה רשות ההגבלים העסקיים, בחשד כי הבנקים תיאמו ביניהם עמלות. בסיום החקירה לא הצליחה הרשות לגבש ראיות חותכות מספיק שישמשו במשפט פלילי ולכן החליטה לפעול במישור האזרחי.
בהמשך להודעתה של קן התקיים שימוע לבנקים לפני כמה חודשים ובו הם שטחו את טענותיהם. נודע כי בהמשך לשימוע הודיעה קן באחרונה לבנקים על החלטתה להוציא קביעה אזרחית. ביום ראשון נפגשו אנשי הרשות ובראשם הממונה קן, היועץ המשפטי של הרשות עו"ד בועז גולן והכלכלן הראשי של הרשות שלומי פריזן עם באי כוחם של הבנקים. זאת, לפי תגובת הרשות, על פי בקשת הבנקים לבדוק אפשרות להגיע לצו מוסכם כתחליף לקביעה אזרחית.
במהלך הפגישה הציעו נציגי הרשות לבנקים הסדר כספי במסגרת צו מוסכם, המסתכם ב-290 מיליון שקל.
תיק "כבד"
נודע כי אף שאין תמימות דעים בין הבנקים לגבי מוכנותם לסגירת הנושא בהסדר, הרי שהיתה הסכמה בקרב נציגי הבנקים כי הסכומים "הזויים". אומר גורם הקשור לאחד הבנקים: "המקסימום שהרשות הגיעה אליו בצו מוסכם אי פעם עומד על 10 מיליון שקל. אז איך הם הגיעו לסכומים האלה? אפילו אם היו ראיות קשות למעשים פליליים זה היה נסגר בסכומים שמגיעים לשליש מהסכום שמציעה הרשות".
הפגישה הסתיימה בכך שהבנקים ישקלו את ההצעה וישובו לממונה עם תשובה בתוך 10 ימים. בישיבה השתתפו גם באי כוח הצדדים: עו"ד דליה טל מצד לאומי; עו"ד צבי אגמון מצד פועלים; רובי בכר וניר כהן מצד דיסקונט; דוד תדמור מצד הבינלאומי; ותמי בן דוד מצד המזרחי.
הרשות סבורה כי יש בידיה תיק "כבד" והתנאי מבחינתה להגעה לצו מוסכם כתחליף להוצאת קביעה אזרחית הינו גביית סכומים משמעותיים וניכרים. אחרת, לדברי גורמים ברשות, תמשיך הרשות בדרך בה החלה ותוציא קביעה אזרחית. יצוין כי באותו נושא הוגשו נגד הבנקים שתי בקשות לתביעות ייצוגיות בהיקף של מיליארדי שקלים. אחת התביעות אף קיבלה את אישור בית המשפט להגשת תביעה ייצוגית. התיק תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
יש להניח כי אם יתפתח מו"מ בין הממונה לבין הבנקים בדבר תנאי הצו המוסכם והקנס הכספי במסגרתו יידרשו הבנקים לכרוך בהסדר כזה גם את נושא התביעות הייצוגיות התלויות ועומדות נגדם באותו נושא. כך היה גם בעבר, בהסדר שגיבשה רשות ני"ע מול בנק הפועלים בנושא תשלום הבונוסים לבכיריו. הרשות, שיזמה הליך לבדיקת תקינות תשלום הבונוסים, גיבשה פשרה במסגרתה השיבו מנכ"ל הפועלים, צבי זיו, והיו"ר לשעבר, שלמה נחמה, עשרות מיליוני שקלים לבנק, כהפחתה מהבונוסים שקיבלו. במסגרת הפשרה סוכם כי התביעה הנגזרת תוסר, אם כי התובע ועורכי דינו קיבלו פיצוי, על פי החלטת בית המשפט שאישר את ההסדר.
תגובות
מרשות ההגבלים נמסר בתגובה כי "הרשות הודיעה לבנקים על כוונתה להוציא קביעה. לאחר השימוע שנערך להם ביקשו הבנקים לבדוק אפשרות להגיע לצו מוסכם, כתחליף לקביעה. זימנו אותם והודענו להם על החלטתנו להוציא קביעה וקיימנו דיון של אפשרות הוצאת צו מוסכם כתחליף". ברשות לא היו מעוניינים להתייחס לפרטי ההסדר שנדון מול הבנקים.
מבנק לאומי נמסר בתגובה: "אנו מכחישים מכל וכל את הטענות על תיאום או העברת מידע צופה פני עתיד לבנקים אחרים. אין בכוונתנו להתפשר על כך, ונוכיח זאת בכל ערכאה בה נידרש לעשות כן".
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "איננו מוסרים מידע על דיונים סגורים. בכל מקרה יצוין שהתנהלות הבנק היתה תקינה לחלוטין".
מהבינלאומי נמסר בתגובה: "הבנק אינו נוהג למסור מידע כלשהו המתייחס לדיונים סגורים".
מדיסקונט ומזרחי טפחות לא נמסרה תגובה.
העיקרון כבר נקבע, עכשיו מתמקחים על המחיר / עירן פאר - דעה