ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים בראשות השופט בדימוס, פרופ' דן ביין, תגבה היום (ד') עדויות מגופים ירוקים, אנשי אקדמיה ומנכ"ל החברות הממשלתיות, אודי ניסן.
פרופ' אלון טל, מומחה בעל שם עולמי בנושא איכות הסביבה מאוניברסיטת בן גוריון, יעיד גם הוא. טל טוען שיש צורך בשדרוג שיתוף הפעולה חוצה גבולות לקראת הסדר קבע בעניין המים. לדבריו, הפער בין כמויות המים הזמינות לאוכלוסיה והצרכים של קהילות פלסטיניות הולך וגדל והופך את יצירתם של מקורות מים נוספים ליעד מדיני ואסטרטגי.
הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים משנת 1995 נחתם עוד לפני שהתפלה נהייתה מרכיב מרכזי באסטרטגיית המים של ישראל. לדבריו, היכולת לנצל מי ים, קולחין ומים מליחים משנה את הדינאמיקה במו"מ להסדר הבא, כאשר נקודת המוצא אינה עוד "משחק סכום אפס".
נושא מניעת זיהום מים חייב אף הוא להוות מרכיב משמעותי יותר בהסכם עתידי, והדבר יחייב השקעה מאסיבית בתשתיות בצד הפלסטיני. טל טוען כי ישראל חייבת להישאר מעורבת בניהול משק המים הפלסטיני, אבל יש צורך לשקול מחדש את המערכת הקיימת, אשר נקבעה בהסכם ביניים זמני. ייתכן, מציין טל, כי יהיה צורך לצרף גורם שלישי בהסדר בר קיימא. לדבריו, מקורות המים אינם יכולים לחכות להסדר קבע בין ישראל לפלסטינים, ויש לפעול באופן יזום יותר כדי להפחית זיהום חוצה גבולות, וליצור מנגנון אפקטיבי יותר לניהול משק המים המשותף.
אדם טבע ודין: התפלה אינה פתרון קסם
לטענת עמותת אדם טבע ודין, התפלה אינה פתרון קסם לניהול משק המים ואינה לוקחת בחשבון מכלול גורמים ופגיעה בשימושי קרקע החופיים והימיים לצרכי ציבור, הנובעת מהקמת מתקנים בקרבת החוף, פוטנציאל זיהום מי התהום, השפעה סביבתית שלילית על הסביבה הימית, זיהום אוויר ופליטת גזי חממה.
במהלך העדות, הציגו אנשי אדם טבע ודין את הנתון כי ההשקעה בחיסכון המיים עולה למשק 30 אגורות לקוב מים. נקוי הזיהום פר קוב מים עולה בין 0.5-1 שקל, ואילו קוב מים התפלה עולה למשק 3 שקלים לקוב. מכאן, שמבחינה כלכלית עדיף לחסוך במים ולנקות בארות מזוהמים מאשר להשקיע בהתפלה.
עמדת אדם טבע ודין סבורה שיש לבטל סובסידיות לכל שימושי המים, ובמידת הצורך, יש לתמוך במגזרים המקדמים מטרות לאומיות שלא דרך מחיר המים. הדבר יאפשר לשמור על משק מים מאוזן ולהפנות משאבי מים נוספים למערכות אקולוגיות ונופים טבעיים ירוקים.
עמותת צלול תמקד בעדות על השפעת הזרמת קולחין באיכות גבוהה לים. צלול טוענים לכשל מערכתי, שמאפשר למפעלי התעשייה להזרים לים בממוצע בכל שנה 50 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים. צלול תבקש מוועדת החקירה לבחון את העיכוב בדבר קביעת תעריפי ההיטלים קנסות על המפעלים. לדבריהם, המשך הזרמת מי קולחין לים בכמויות גדולות, כמו שנעשה בהרצליה, מהווה אובדן מהותי למאזן המים הלאומי.
צלול טוענת כי ראוי שוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים תבחן את התנהלות איגודי המים והביוב, בכל הקשור להזרמת שפכים לים במקום למיחזורם המלא, ובכך לצמצם את מידת שאיבת מי התהום.
עמותת אנונימוס תטען בעדותה כי משבר המים הוא במידה לא מבוטלת משבר של חקלאות לא יעילה. לדבריה, משק החי מחסל את המים בישראל, והתעלמות הרשויות מהבזבזנות של משק החי היא מדיניות בלתי אחראית, ועל הממשלה לסבסד את ענפי החי ולעודד תזונה מהצומח.