גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

בדיקת G: כך הגיע מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ואחד האנשים החזקים בישראל, גיורא גזית, לבקשה לפשיטת רגל

גזית הסתכסך עם לא מעט משותפיו במשך השנים, וחלקם אף העלו טענות כי הונה אותם: "כל מי שעבד איתו חשב שהוא מקושר ושיגיע איתו רחוק. המציאות, גילינו אחר כך, הייתה שונה" ; הצצה ראשונה למגזין G

יולי 1986 - שלושה חודשים בלבד לאחר פרסום דוח ועדת בייסקי על שערוריית ויסות מניות הבנקים, שאילצוהו להתפטר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים, בישרו כותרות העיתונות הכלכלית על יציאתו של גיורא גזית לדרך חדשה: חברת השקעות וייעוץ פיננסי ש"תנצל את ניסיונו רב השנים" וש"תסייע לעסקים כושלים".

ינואר 2009. לאחר כמעט 25 שנים של פעילות עסקית פרטית, פונה גזית בן ה-75 לבית המשפט בבקשה להכריז עליו כפושט רגל, עם חובות של למעלה מ-18 מיליון שקל לבנקים ולנושים נוספים. גזית ורעייתו סימה, נכתב בבקשה, "חיים בצנעה" ופעולות הנושים "מדרדרות בצורה חמורה את מצבו הנפשי והפיזי (...) לאור המשבר הכלכלי, הקשחת המדיניות למתן אשראי וגבייתו על-ידי הספקים והבנקים, (הוא) לא יוכל לעמוד בהחזר החובות וההלוואות שנטל".

כיצד הגיע גזית ("ג'ורי", בפי מכריו), מי שבשנות ה-80 אחז במשרה החזקה והנחשקת ביותר במשק, למצב קשה כל-כך לעת זקנה? לגרסתו הוא נפל קורבן לנוכלים: מנכ"ל חברה שהקים בפולין מעל בכספיה, ואילו שותפו העסקי במרוקו עשה לו תרגיל עוקץ. בדיקת G מעלה כי זה לא כל הסיפור: גזית גם הסתכסך עם לא מעט משותפיו במשך השנים, וחלקם אף העלו טענות כי הונה אותם.

הטענות ההדדיות התבררו או יתבררו בבתי משפט בישראל, באירופה וגם באפריקה. בינתיים, בקרב מכריו יש גם מי שסבור שסיפורו של גזית הוא סיפורו של אדם שהגיע לצמרת הכלכלית של ישראל בעידן טרום ההפרטה, ולא זכה להצלחה בעידן העסקי השונה כל-כך שבא אחריו. "ג'ורי לא השכיל להבין את עולם העסקים החדש", אומר אחד משותפיו-לשעבר, "הוא חי בסרט אחר. הלכתי איתו כי חשבתי, 'הוא יו"ר בנק הפועלים לשעבר, זה בטח אחד שיודע איך לעשות ביזנס'. הרקורד שלו שכנע לא רק אותי: כל מי שעבד איתו חשב שהוא מקושר ושיגיע איתו רחוק. המציאות, גילינו אחר כך, הייתה שונה".

אופציות ב-2.5 מיליון שקל

ניצול שואה שעלה ארצה לאחר מלחמת השחרור, גזית עשה את צעדיו הראשונים בשירות הציבורי - במכס ובמינהל הכנסות המדינה. קשריו במשרד האוצר סייעו לו להתמנות למשנה למנכ"ל אוטוקרס, יצרנית הסוסיתא שהייתה בשנות ה-60 גורם משמעותי בתעשייה הישראלית. חילוקי דעות עם המנכ"ל החזירו אותו לאוצר כסגן החשב הכללי, ומאוחר יותר מונה לחשב הכללי. אף שלא היה איש מפלגת העבודה, נהנה גזית מתמיכתם של שרי האוצר באותן שנים, פנחס ספיר ויהושע רבינוביץ. ב-1980 התפטר גזית מהתפקיד, ויעקב לוינסון, היו"ר הכול-יכול של בנק הפועלים ומהדמויות החזקות במשק, בחר בו ליורשו. גזית עצמו, בוועדת בייסקי, תיאר את המעבר הזה כך: "בתקופת עבודתי באוצר סברתי כי הבנקים הם מעין סניף של המדינה. בבואי לבנק הפועלים נדהמתי לגלות כי התפיסה בבנקים היא אחרת, וכי המדינה היא סניף שלהם".

באותן שנים היה המשק ההסתדרותי חלק ניכר מהכלכלה הישראלית. בנק הפועלים היה המממן הראשי שלו, מה שהפך את תפקידו של גזית למוקד כוח כלכלי ופוליטי עצום. לא מעט גורמים ניסו להניא את לוינסון מהמינוי, ובהם איתן רף, האיש שהחליף אותו בתפקיד החשכ"ל, ולימים יו"ר בנק לאומי. העסקונה המפלגתית הייתה מאוכזבת במיוחד אבל לוינסון התעקש: "אף שלא צמח בתוך תנועת העבודה", אמר, "(...) הפגין לויאליות, חברות והבנה מקצועית".

איש לא יכול היה לחזות אז את העתיד להתרחש בשנים הבאות. הקרבות רוויי השנאה וההשמצות בין גזית לבין מי שהעלה אותו לגדולה יכולים למלא כרכים מדממים שלמים. תמציתם היא כי לוינסון שאף לשמר את השפעתו בבנק, ואילו גזית ביקש את עצמאותו כמנהל. "הבנק היה קרוע בין שני מחנות", משחזר בכיר לשעבר. "לוינסון הפעיל שטינקרים, וג'ורי נאלץ להתמודד איתם. זה היה יותר גרוע ממלחמות רבין-פרס".

בפברואר 1984 הגיעו המלחמות לסופן הטרגי: לוינסון התאבד בירייה, בעקבות סדרת פרסומים שקשרו את שמו בפרשיות שחיתות שונות. "מי שמכהן כיו"ר הנהלת בנק הפועלים אמר לי כמה פעמים: 'רוצים אותך תחת לוח שיש'", כתב במכתב ההתאבדות, והוסיף שגזית היה חלק מ"כנופיה" שקשרה קשר נגדו. בשל כך, אלמנתו של לוינסון דרשה שגזית (והאחרים) לא יגיעו להלוויה. גזית, מצדו, טען שפעל למען טובת הבנק: "לפי הכרתי ומצפוני", הוא אמר אז, "נהגנו בהתאם לחובתנו". הפצע הזה, כך נראה, מלווה אותו מאז: אנשים שעבדו עם גזית אומרים כי הוא מספר עד היום על לוינסון ועל תקופתו.

במקביל התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים, שהולידה את המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה. גזית התפטר בעקבות דוח ועדת בייסקי, בילה לא מעט שעות במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, ובהמשך אף הורשע בגין חלקו בפרשה (פירוט עלכך במסגרת).

מעניין לגלות, כי הכתם הזה לא הפריע לו לפתח את הקריירה העסקית. "זה לא פגע באמינות האישית שלו בעסקים", מסביר מכר קרוב, "כי כך התנהלו אז כל הבנקאים. ויסות היה שם המשחק".

הפרשה אולי לא פגעה בהשתלבותו של גזית במגזר הפרטי, אך מסיבות אחרות פעילויותיו בשנים שלאחריה לא הוכתרו כהצלחה מסחררת. בנובמבר 1986, חצי שנה לאחר שהכריז כי "בתקופה הנראית לעין לא אעסוק בבנקאות", הוא מונה ליו"ר בנק הבנייה של התאחדות הקבלנים. שם הסבירו, כי גזית נבחר "כחלק מתהליך הבראה וחיזוק הבנק". אלא שגם בראשותו הוסיף בנק הבנייה לסבול מהפסדים כבדים, וכעבור זמן קצר עזב גזית, והצדדים צללו לקרב משפטי.

התחנה הבאה הייתה תפקיד יו"ר חברת הביטוח צור-שמיר של משפחת שניידמן. "המשפחה לקחה אותו כי היא לא הבינה בבורסה", מספר מזכיר החברה, עו"ד בנימין אדר, "אבל זה היה לזמן קצר מאוד". נסיבות הפרישה נותרו מעורפלות.

הקדנציות הנ"ל היו אמנם קצרות, אבל סייעו מאוד למצבו הפיננסי של גזית: לאחר שבבנק הפועלים הסתכם שכרו החודשי ב-1,200 דולר נטו בלבד (נתון הממחיש טוב מכול את השוני העצום בין ימיו בצמרת לבין שנות השמנת של המנהלים הנוכחיים), מימש גזית אופציות שהוענקו לו בחברות הפרטיות, בכ-2.5 מיליון שקל, ששימשו כבסיס להתנעת עסקיו הפרטיים.

אלה התפרשו על-פני תחומים שונים ומגוונים: הוא הקים את "אחריות", חברה ששיווקה קרנות נאמנות. באותה תקופה הייתה הבורסה בשפל, וגזית הסביר כי דווקא בזמן הזה כדאי להשקיע במניות. בזכות קשריו גייס לוועדת ההשקעות שלה דמויות בכירות כמו מנכ"ל משרד האוצר היוצא, עזרא סדן, והמנכ"ל לשעבר של בנק אגוד, יעקב סגל, אבל למרות זאת החברה התקשתה להתרומם. מאוחר יותר מונה ליו"ר ישראוולגה, שותפות בינו לבנק רוסי שביקשה לקדם סחר בין המדינות. גם המיזם הזה סבל מהפסדים, עד שהשותפות פורקה. אחד ממנהלי החברה אמר אז שהרוסים אינם מרוצים מניהולו של גזית.

מי רימה את מי

עם השנים גזית התרחק והלך מאור הזרקורים, עד שנעלם כליל מהשיח התקשורתי. מאחר שעסקיו פרטיים לחלוטין קשה לאמוד את מצבם לאורך השנים. ביתו ברמת השרון, בכל מקרה, משדר צניעות ומתבלט דווקא על רקע הווילות המפוארות בהרבה שסביבו.

חברה מרכזית בפעילותו הייתה לוגכים, שעסקה בסחר בכימיקלים ושעבדה, בין השאר, עם חברות בורסאיות כמו גניגר מפעלי פלסטיקה ופריגת. לפני שנים אחדות הוא בחר להיכנס לתחום חדש - דלתות ומנגנוני נעילה - והקים ב-2000 או ב-2002 (הצדדים חלוקים לגבי התאריך) חברה משותפת עם יעקב (קובה) קירשהולץ, ישראלי שהקים בפולין חברת מנעולים לפני כעשרים שנה. כאן, לפי פנייתו לבית המשפט, גם החלה הנפילה הגדולה: קירשהולץ, לטענתו, ביצע-לכאורה מעילה שסיבכה אותו בחובות של למעלה ממיליון דולר.

הטענות נגד קירשהולץ, שמת לפני כשנה וחצי, הועלו במסגרת תביעות שהגיש נגדו גזית בארץ ובפולין להשבת הלוואות בהיקף של כ-300 אלף דולר (קירשהולץ חויב להשיבן). יוסף שפטר, מנכ"ל לוגכים, הצהיר בבית המשפט שהשותפות נוצרה לאחר שקירשהולץ פנה "על בסיס חברי (...) וביקש את עזרתי, לאור קשיים כלכליים שאליהם נקלע". קירשהולץ, מצדו, טען שהחברה שלו שגשגה ושלאור הצלחתה פנה אליו גזית ו"ביקש לרכוש מניות".

כך או כך, השותפות הוקמה. קירשהולץ מונה למנכ"ל, וניתנה לו זכות החתימה הבלעדית בחשבונותיה, לפי שפטר, "על בסיס האמון המוחלט" בו. שפטר גם הצהיר שהחברה הייתה "בהפסד מתמיד ועל סף פשיטת רגל", מאחר שקירשהולץ השתמש בכספיה כבשלו, "עשה בהם שימוש לצרכיו הפרטיים", תוך ניצול העובדה שהיה בעל זכות החתימה היחיד, וכן העובדה ששפטר וגזית ישבו בישראל, הרחק מפולין.

"הכול מוכחש", הגיב השבוע עו"ד שלמה וקנין, שייצג את קירשהולץ המנוח, "להפך - ללקוח שלי היו טענות רבות נגד גזית". למשל, הוא טען שגזית "הערים עליו" וכי לוגכים "ניצלה את כוחה הכלכלי העצום על מנת להשחיר את פניי ולפגוע בי בצורה קשה והרסנית", ו"השתלטה שלא כדין" על השותפות.

כיצד עשתה זאת? השותפות הייתה שווה, הצהיר קירשהולץ, עד שגזית "פנה אליי (...) בבקשה שאעביר לו 1% ממניות החברה (...) גזית הסביר לי כי בקשתו נובעת מהעובדה שהוא חייב להראות בישראל שהוא בעל השליטה בחברה. לא הייתי מודע למשמעות המשפטית של העברה של 1% של המניות, ובתום לב העברתי לתובעת 1% ממניות החברה, וכך הונתה אותי התובעת והפכה לבעלת השליטה בחברה".

הסיפור המלא - היום במגזין G

עוד כתבות

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים