גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת G: כך הגיע מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ואחד האנשים החזקים בישראל, גיורא גזית, לבקשה לפשיטת רגל

גזית הסתכסך עם לא מעט משותפיו במשך השנים, וחלקם אף העלו טענות כי הונה אותם: "כל מי שעבד איתו חשב שהוא מקושר ושיגיע איתו רחוק. המציאות, גילינו אחר כך, הייתה שונה" ; הצצה ראשונה למגזין G

יולי 1986 - שלושה חודשים בלבד לאחר פרסום דוח ועדת בייסקי על שערוריית ויסות מניות הבנקים, שאילצוהו להתפטר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים, בישרו כותרות העיתונות הכלכלית על יציאתו של גיורא גזית לדרך חדשה: חברת השקעות וייעוץ פיננסי ש"תנצל את ניסיונו רב השנים" וש"תסייע לעסקים כושלים".

ינואר 2009. לאחר כמעט 25 שנים של פעילות עסקית פרטית, פונה גזית בן ה-75 לבית המשפט בבקשה להכריז עליו כפושט רגל, עם חובות של למעלה מ-18 מיליון שקל לבנקים ולנושים נוספים. גזית ורעייתו סימה, נכתב בבקשה, "חיים בצנעה" ופעולות הנושים "מדרדרות בצורה חמורה את מצבו הנפשי והפיזי (...) לאור המשבר הכלכלי, הקשחת המדיניות למתן אשראי וגבייתו על-ידי הספקים והבנקים, (הוא) לא יוכל לעמוד בהחזר החובות וההלוואות שנטל".

כיצד הגיע גזית ("ג'ורי", בפי מכריו), מי שבשנות ה-80 אחז במשרה החזקה והנחשקת ביותר במשק, למצב קשה כל-כך לעת זקנה? לגרסתו הוא נפל קורבן לנוכלים: מנכ"ל חברה שהקים בפולין מעל בכספיה, ואילו שותפו העסקי במרוקו עשה לו תרגיל עוקץ. בדיקת G מעלה כי זה לא כל הסיפור: גזית גם הסתכסך עם לא מעט משותפיו במשך השנים, וחלקם אף העלו טענות כי הונה אותם.

הטענות ההדדיות התבררו או יתבררו בבתי משפט בישראל, באירופה וגם באפריקה. בינתיים, בקרב מכריו יש גם מי שסבור שסיפורו של גזית הוא סיפורו של אדם שהגיע לצמרת הכלכלית של ישראל בעידן טרום ההפרטה, ולא זכה להצלחה בעידן העסקי השונה כל-כך שבא אחריו. "ג'ורי לא השכיל להבין את עולם העסקים החדש", אומר אחד משותפיו-לשעבר, "הוא חי בסרט אחר. הלכתי איתו כי חשבתי, 'הוא יו"ר בנק הפועלים לשעבר, זה בטח אחד שיודע איך לעשות ביזנס'. הרקורד שלו שכנע לא רק אותי: כל מי שעבד איתו חשב שהוא מקושר ושיגיע איתו רחוק. המציאות, גילינו אחר כך, הייתה שונה".

אופציות ב-2.5 מיליון שקל

ניצול שואה שעלה ארצה לאחר מלחמת השחרור, גזית עשה את צעדיו הראשונים בשירות הציבורי - במכס ובמינהל הכנסות המדינה. קשריו במשרד האוצר סייעו לו להתמנות למשנה למנכ"ל אוטוקרס, יצרנית הסוסיתא שהייתה בשנות ה-60 גורם משמעותי בתעשייה הישראלית. חילוקי דעות עם המנכ"ל החזירו אותו לאוצר כסגן החשב הכללי, ומאוחר יותר מונה לחשב הכללי. אף שלא היה איש מפלגת העבודה, נהנה גזית מתמיכתם של שרי האוצר באותן שנים, פנחס ספיר ויהושע רבינוביץ. ב-1980 התפטר גזית מהתפקיד, ויעקב לוינסון, היו"ר הכול-יכול של בנק הפועלים ומהדמויות החזקות במשק, בחר בו ליורשו. גזית עצמו, בוועדת בייסקי, תיאר את המעבר הזה כך: "בתקופת עבודתי באוצר סברתי כי הבנקים הם מעין סניף של המדינה. בבואי לבנק הפועלים נדהמתי לגלות כי התפיסה בבנקים היא אחרת, וכי המדינה היא סניף שלהם".

באותן שנים היה המשק ההסתדרותי חלק ניכר מהכלכלה הישראלית. בנק הפועלים היה המממן הראשי שלו, מה שהפך את תפקידו של גזית למוקד כוח כלכלי ופוליטי עצום. לא מעט גורמים ניסו להניא את לוינסון מהמינוי, ובהם איתן רף, האיש שהחליף אותו בתפקיד החשכ"ל, ולימים יו"ר בנק לאומי. העסקונה המפלגתית הייתה מאוכזבת במיוחד אבל לוינסון התעקש: "אף שלא צמח בתוך תנועת העבודה", אמר, "(...) הפגין לויאליות, חברות והבנה מקצועית".

איש לא יכול היה לחזות אז את העתיד להתרחש בשנים הבאות. הקרבות רוויי השנאה וההשמצות בין גזית לבין מי שהעלה אותו לגדולה יכולים למלא כרכים מדממים שלמים. תמציתם היא כי לוינסון שאף לשמר את השפעתו בבנק, ואילו גזית ביקש את עצמאותו כמנהל. "הבנק היה קרוע בין שני מחנות", משחזר בכיר לשעבר. "לוינסון הפעיל שטינקרים, וג'ורי נאלץ להתמודד איתם. זה היה יותר גרוע ממלחמות רבין-פרס".

בפברואר 1984 הגיעו המלחמות לסופן הטרגי: לוינסון התאבד בירייה, בעקבות סדרת פרסומים שקשרו את שמו בפרשיות שחיתות שונות. "מי שמכהן כיו"ר הנהלת בנק הפועלים אמר לי כמה פעמים: 'רוצים אותך תחת לוח שיש'", כתב במכתב ההתאבדות, והוסיף שגזית היה חלק מ"כנופיה" שקשרה קשר נגדו. בשל כך, אלמנתו של לוינסון דרשה שגזית (והאחרים) לא יגיעו להלוויה. גזית, מצדו, טען שפעל למען טובת הבנק: "לפי הכרתי ומצפוני", הוא אמר אז, "נהגנו בהתאם לחובתנו". הפצע הזה, כך נראה, מלווה אותו מאז: אנשים שעבדו עם גזית אומרים כי הוא מספר עד היום על לוינסון ועל תקופתו.

במקביל התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים, שהולידה את המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה. גזית התפטר בעקבות דוח ועדת בייסקי, בילה לא מעט שעות במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, ובהמשך אף הורשע בגין חלקו בפרשה (פירוט עלכך במסגרת).

מעניין לגלות, כי הכתם הזה לא הפריע לו לפתח את הקריירה העסקית. "זה לא פגע באמינות האישית שלו בעסקים", מסביר מכר קרוב, "כי כך התנהלו אז כל הבנקאים. ויסות היה שם המשחק".

הפרשה אולי לא פגעה בהשתלבותו של גזית במגזר הפרטי, אך מסיבות אחרות פעילויותיו בשנים שלאחריה לא הוכתרו כהצלחה מסחררת. בנובמבר 1986, חצי שנה לאחר שהכריז כי "בתקופה הנראית לעין לא אעסוק בבנקאות", הוא מונה ליו"ר בנק הבנייה של התאחדות הקבלנים. שם הסבירו, כי גזית נבחר "כחלק מתהליך הבראה וחיזוק הבנק". אלא שגם בראשותו הוסיף בנק הבנייה לסבול מהפסדים כבדים, וכעבור זמן קצר עזב גזית, והצדדים צללו לקרב משפטי.

התחנה הבאה הייתה תפקיד יו"ר חברת הביטוח צור-שמיר של משפחת שניידמן. "המשפחה לקחה אותו כי היא לא הבינה בבורסה", מספר מזכיר החברה, עו"ד בנימין אדר, "אבל זה היה לזמן קצר מאוד". נסיבות הפרישה נותרו מעורפלות.

הקדנציות הנ"ל היו אמנם קצרות, אבל סייעו מאוד למצבו הפיננסי של גזית: לאחר שבבנק הפועלים הסתכם שכרו החודשי ב-1,200 דולר נטו בלבד (נתון הממחיש טוב מכול את השוני העצום בין ימיו בצמרת לבין שנות השמנת של המנהלים הנוכחיים), מימש גזית אופציות שהוענקו לו בחברות הפרטיות, בכ-2.5 מיליון שקל, ששימשו כבסיס להתנעת עסקיו הפרטיים.

אלה התפרשו על-פני תחומים שונים ומגוונים: הוא הקים את "אחריות", חברה ששיווקה קרנות נאמנות. באותה תקופה הייתה הבורסה בשפל, וגזית הסביר כי דווקא בזמן הזה כדאי להשקיע במניות. בזכות קשריו גייס לוועדת ההשקעות שלה דמויות בכירות כמו מנכ"ל משרד האוצר היוצא, עזרא סדן, והמנכ"ל לשעבר של בנק אגוד, יעקב סגל, אבל למרות זאת החברה התקשתה להתרומם. מאוחר יותר מונה ליו"ר ישראוולגה, שותפות בינו לבנק רוסי שביקשה לקדם סחר בין המדינות. גם המיזם הזה סבל מהפסדים, עד שהשותפות פורקה. אחד ממנהלי החברה אמר אז שהרוסים אינם מרוצים מניהולו של גזית.

מי רימה את מי

עם השנים גזית התרחק והלך מאור הזרקורים, עד שנעלם כליל מהשיח התקשורתי. מאחר שעסקיו פרטיים לחלוטין קשה לאמוד את מצבם לאורך השנים. ביתו ברמת השרון, בכל מקרה, משדר צניעות ומתבלט דווקא על רקע הווילות המפוארות בהרבה שסביבו.

חברה מרכזית בפעילותו הייתה לוגכים, שעסקה בסחר בכימיקלים ושעבדה, בין השאר, עם חברות בורסאיות כמו גניגר מפעלי פלסטיקה ופריגת. לפני שנים אחדות הוא בחר להיכנס לתחום חדש - דלתות ומנגנוני נעילה - והקים ב-2000 או ב-2002 (הצדדים חלוקים לגבי התאריך) חברה משותפת עם יעקב (קובה) קירשהולץ, ישראלי שהקים בפולין חברת מנעולים לפני כעשרים שנה. כאן, לפי פנייתו לבית המשפט, גם החלה הנפילה הגדולה: קירשהולץ, לטענתו, ביצע-לכאורה מעילה שסיבכה אותו בחובות של למעלה ממיליון דולר.

הטענות נגד קירשהולץ, שמת לפני כשנה וחצי, הועלו במסגרת תביעות שהגיש נגדו גזית בארץ ובפולין להשבת הלוואות בהיקף של כ-300 אלף דולר (קירשהולץ חויב להשיבן). יוסף שפטר, מנכ"ל לוגכים, הצהיר בבית המשפט שהשותפות נוצרה לאחר שקירשהולץ פנה "על בסיס חברי (...) וביקש את עזרתי, לאור קשיים כלכליים שאליהם נקלע". קירשהולץ, מצדו, טען שהחברה שלו שגשגה ושלאור הצלחתה פנה אליו גזית ו"ביקש לרכוש מניות".

כך או כך, השותפות הוקמה. קירשהולץ מונה למנכ"ל, וניתנה לו זכות החתימה הבלעדית בחשבונותיה, לפי שפטר, "על בסיס האמון המוחלט" בו. שפטר גם הצהיר שהחברה הייתה "בהפסד מתמיד ועל סף פשיטת רגל", מאחר שקירשהולץ השתמש בכספיה כבשלו, "עשה בהם שימוש לצרכיו הפרטיים", תוך ניצול העובדה שהיה בעל זכות החתימה היחיד, וכן העובדה ששפטר וגזית ישבו בישראל, הרחק מפולין.

"הכול מוכחש", הגיב השבוע עו"ד שלמה וקנין, שייצג את קירשהולץ המנוח, "להפך - ללקוח שלי היו טענות רבות נגד גזית". למשל, הוא טען שגזית "הערים עליו" וכי לוגכים "ניצלה את כוחה הכלכלי העצום על מנת להשחיר את פניי ולפגוע בי בצורה קשה והרסנית", ו"השתלטה שלא כדין" על השותפות.

כיצד עשתה זאת? השותפות הייתה שווה, הצהיר קירשהולץ, עד שגזית "פנה אליי (...) בבקשה שאעביר לו 1% ממניות החברה (...) גזית הסביר לי כי בקשתו נובעת מהעובדה שהוא חייב להראות בישראל שהוא בעל השליטה בחברה. לא הייתי מודע למשמעות המשפטית של העברה של 1% של המניות, ובתום לב העברתי לתובעת 1% ממניות החברה, וכך הונתה אותי התובעת והפכה לבעלת השליטה בחברה".

הסיפור המלא - היום במגזין G

עוד כתבות

מאיר שמיר / צלם: תמר מצפי

מאיר שמיר הציע לרכוש את אפריקה ישראל תמורת סכום של לפחות 480 מיליון שקל

שמיר ניהל מו"מ קשה בשבועות האחרונים עם נציגות מחזיקי האג"ח והנאמנים ● בסביבת הנציגות היו מעדיפים לראות כבר עכשיו הצעה נדיבה יותר, שתשקף תמורה גבוהה יותר למחזיקים

אמנון לורך / צילום: איל יצהר

"פסקת התגברות וחוק החסינות הם השתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון"

עו"ד אמנון לורך, מראשי משרד עוה"ד יגאל ארנון, ולשעבר פעיל במפלגת העבודה, שלח מכתב לעוה"ד והמתמחים של הפירמה: "מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר"

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

עסקה של 127 מיליון דולר לאלביט בהודו: תספק מערכות רדיו לצבא

בהודעתה לבורסה אלביט מערכות לא פירטה באיזו מדינה מדובר, אך לפי גורמים ביטחוניים הדיווח מתייחס לצבא היבשה של הודו ● המוצרים יסופקו על פני תקופה של 3 שנים בידי חטיבת התקשוב והסייבר של אלביט

זיוית דוידוביץ' / צילום: אוריה תדמור

מהאירוויזיון לרשת: זיוית דוידוביץ' תיכנס ביוני לתפקיד סמנכ"לית התוכניות

דוידוביץ': "אני מעריכה את ההחלטה האמיצה של חברי מועצת התאגיד בראשות גיל עומר להפיק את האירוויזיון למרות הנטל התקציבי; אני נרגשת לחזור לכיסא סמנכ"לית התוכניות ויודעת שמיזוג החברות עדיין לא הושלם, ומחכה לי אתגר גדול ארוך ולא פשוט"

עתודות קרקע בדרום חולון / צילום: Shutterstock

חולון מציגה: איך ייגמר הקרב הלוהט על 13 אלף דירות ו-2.5 מיליארד שקל

יותר מ-13 אלף דירות יוכלו להיבנות בעתודת הקרקע העיקרית של חולון, תוכנית ח/500 בדרום העיר ● הוועדה המקומית הוציאה שומות להיטלי השבחה שמסתכמות במיליארדים, אולם פעם אחר פעם השמאים המכריעים מקטינים את השומות בעשרות אחוזים

ליאור חן בישוב ברקן. "הלחץ על בג"צ" / צילום: אלון רון

בג"ץ דחה עתירה להסדרת הקצאות קרקע ביו"ש המשווקות ללא מכרז ובלי תמורה

הנימוק: חברת הנדל"ן שחם לא חשפה את כל פרטי הסכסוך בינה לבין תנועת ההתיישבות "אמנה" ● היועמ"ש המליץ על שיווק במכרזים

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: מדד הבנקים זינק 2%, עמיר שיווק זינקה 17%

ביום הראשון של שבוע המסחר בבורסה עלו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-0.4% ● מניית עמיר שיווק זינקה על רקע התשקיף שהגישה חברת הקנאביס BOL לקראת הנפקה בקנדה ● אלביט מערכות זכתה בחוזה של 127 מיליון דולר בדרום אסיה ● המסחר בבורסות וול סטריט ולונדון ייפתח רק ביום שלישי

חנות של טופשופ / צילום: רויטרס, Tim Wimborne

טופשופ העולמית נקלעה למשבר, איך תושפע הזכיינית הישראלית גולף?

קבוצת ארקדיה, קמעונאית האופנה הבריטית והבעלים של רשת טופשופ ומותגים נוספים, נקלעה לפשיטת רגל על רקע המשבר בענף והמעבר לקניות מקוונות ● במקביל, הזכיינית הישראלית גולף לא עומדת ביעדי המכירות ולא פתחה מספיק סניפים - מה שעלול לגרום לה לאבד את הזיכיון ● קבוצת גולף: לטופשופ ישראל אין קשר לנושא

עו"ד פיני רובין בפנאל של לשכת עורכי הדין / צילום: פוטו מרסלו

"לפני שאני מבטיח את שכרי אני לא עולה על המגרש האופרטיבי של הייצוג"

כך ענה הערב עו"ד פיני רובין על השאלה האם הוא עדיין נמנה על צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפאנל המקדים של כנס לשכת עורכי הדין ● "פסקת ההתגברות איננה תועבה. אני אינני מתנגד לה באופן עקרוני בעיתוי הנכון, והעיתוי הנוכחי אינו העיתוי הנכון"

אילן שילוח/צילום: יחצ

משרדי הפרסום יורדים מהגדר: מקאן ת”א, ראובני-פרידן וגיתם יאפשרו לעובדים להשתתף במחאת החסינות

יו"ר קבוצת מקאן, אילן שילוח: "זה לא נוח לקום ולדבר, אבל מדינה שאין בה איזונים בין רשויות השלטון היא לא מדינה שעסקים ירצו לפעול בה" ● אודי פרידן מראובני-פרידן: "כל ארגון חייב לאפשר לעובדיו למחות" ● מנכ"ל גיתם, עדו הר-טוב: "עלינו לפעול עם לפידים גדולים בתוך החושך הקרב"

כנס המחאה של עורכי הדין בשבוע שעבר / צילום: שלומי יוסף

מחאת עורכי הדין מפלגת את הקהילה המשפטית: אינטרסנטים או פטריוטים?

האיומים של שופטים ועורכי דין לשבש את עבודת המערכת במידה שהליכי החקיקה שיפגעו במערכת המשפט יקודמו - מעוררים סערה • פרופ' יובל אלבשן: "עורכי הדין שמאיימים להשבית את המערכת הם אלו שמגינים על המושחתים" • גיורא ארדינסט, ממובילי המחאה: "אנחנו פועלים ממניעים פטריוטיים" • פרופ' אבי בל: "השבתה תגרור משבר חוקתי"

לונדון. מקומות עבודה ואנשים חוזרים לערים הגדולות ומעלים את המחירים / צילום: Shutterstock

הישראלים לא לבד: מעמד הביניים בכל העולם מתרחק מדירה

לא רק בישראל: גם ארה"ב, בריטניה, שבדיה ואוסטרליה מתקשות להתמודד עם חוסר הפרופורציה בין הזינוק במחירי הדיור לעומת העלייה הצנועה בשכר הריאלי

גיל שרון / צילום ארכיון: תמר מצפי

למרות התחרות עם We4G על אותה משבצת: גולן טלקום שמרה על הרווחיות

דוחות חברת אלקטרה מוצרי צריכה  לרבעון הראשון של 2019 חושפים כי חברת הסלולר גולן טלקום סיכמה תקופה זו בחיוב, ולמרות העובדה שהכנסותיה נותרו ללא שינוי ברמה של 130 מיליון שקל, הרווח התפעולי מהן קפץ ב-28% והגיע לכ-23 מיליון שקל

מפעל איסכור/ צילום: איל פישר

עובד שיפוצים נהרג, ומנהל החברה מואשם בגרימת מוות ברשלנות

באוקטובר 2016, ביומו הראשון בעבודות שיפוצים במפעל בקריית גת, נהרג דאהר אבו זלטה לאחר שנפל מגובה רב ● בכתב האישום שהוגש היום נגד מעסיקו – יצחק בן חמו – נטען כי הגג ממנו נפל אבו זלטה לא נבדק ע"י גורמי מקצוע

הפגנת האופוזיציה / צילום: אמיר מאירי

תעלומה במוזיאון: כמה אנשים באמת השתתפו בהפגנת האופוזיציה אמש בתל אביב?

יאיר לפיד טען כי להפגנה אמש הגיעו מאה אלף איש, אולם לחלל האוויר נזרקו גם הערכות נמוכות בהרבה, והמשטרה מצידה הפסיקה לפרסם נתונים ● בדיקה של אחת מחברות הסלולר שהגיעה לידי "גלובס" חושפת את המספר האמיתי

דרור נגל / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אזורים לשעבר מצטרף לחברת ההשקעות תדאה

דרור נדל הודיע בסוף מרץ על פרישתו מראשות אזורים, בתום שש שנות כהונה בתפקיד, שבו התחיל לכהן בפברואר 2013 ● תדאה פועלת בתחום ההשקעות בחברות שונות, והדמות הדומיננטית בה הוא המנכ"ל מוטה (מרדכי) גורפונג, מבעלי השליטה בה

קאר שולץ מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

מומנטום שלילי: מניית טבע משלימה כעת צניחה של 30% בחודש

ביום חמישי מחיר מניית טבע ירד אל מתחת לשפל של נובמבר 2017 וקבע מחיר שפל חדש לתקופת כהונתו של שולץ; ביום שישי המניה המשיכה לרדת והגיעה אל מחיר שנמוך מ-11 דולר, שמשקף לחברה שווי של כ-11.8 מיליארד דולר ● "זאת הסערה המושלמת – כל הדברים הרעים שיכלו להגיע, הגיעו, וזה נראה שזה פשוט לא נפסק"

הליש"ט על רקע הברקזיט / אילוסטרציה: Shutterstock

להשקיע או לא? למשקיעים, ההתפטרות של מיי היא רק רעש רקע

למשקיעים בעלי סבלנות כדאי לקנות בזול השקעות לטווח ארוך, ולהמתין שהפוליטיקה בבריטניה תירגע

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

לא רלוונטיים? לידיעת כחלון ופולקמן, זה מה שאפשר וראוי לעשות עם ארבעה מנדטים וים הבטחות לציבור

למרות שמפלגת כולנו איבדה יותר ממחצית מכוחה אחרי הבחירות האחרונות, עדיין הצביעו לה יותר מ-152 אלף איש ויש לה אפשרות להשפיע על הדמוקרטיה, למנוע פגיעה במערכת המשפט ולשמור על הכלכלה ● מה מסוגל כחלון לעשות עם ארבעה מנדטים בלבד? נחלצנו לעזרתו ● פרשנות

שאול ואיריס אלוביץ בבית המשפט היום / צילום: שלומי יוסף

תיק 4000: שוחרר חלקה של איריס אלוביץ בבית המגורים בצהלה

בתוך כך, בוטלו צווי איסור היציאה מהארץ נגד שאול ואיריס אלוביץ; השניים יפקידו את דרכוניהם אצל סנגוריהם ויעדכנו את הפרקליטות בטרם כל יציאה מהארץ ● יציאה משותפת של בני הזוג לחו"ל תחייב אותם בהפקדת ערובה בסך חצי מיליון שקל