גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחנה הוקמה ב-1995 ע"י אמנון נדב, מנהל הרדיו דאז, כתחנת רדיו לנהגים, המשדרת דיווחי כביש, ידיעות כלכליות ומוזיקה ("קול הדרך לעסקים"). תוך זמן קצר היא הגדירה עצמה: "כתחנה ציבורית, רואה 88FM חובה לתת ביטוי לכל סוגי המוזיקה, ללא כפיית רשימות שידור", והתקבעה על "ז'אנרים מוזיקליים כמו ג'ז, בלוז, מוזיקת עולם, מוזיקה אלקטרונית ועוד" (מתוך האתר הרשמי של התחנה). מאז הקמתה עברה כמה וכמה איומי סגירה. שולמית אלוני כשרת חינוך ניסתה להפוך אותה לתחנת מוזיקה מזרחית, ב-2005 ועדת החינוך של הכנסת מנעה את סגירתה בידי רשות השידור, ועכשיו, ב-18.1.09, עם כניסתו של מנהל התחנה החדש - יובל גנור, עומד לדעת מאזיניה הקבועים לעלות לוח שידורים שיהפוך אותה לתחנה אחרת, דמוית גלגל"צ.

את לוח השידורים החדש לא ניתן להשיג, וזו אחת הבעיות כשמנסים לברר על מה הצעקה, למרות שחלק מהשינויים כבר מתקיימים ומעוררים זעם גדול: ביטול רצועת הבלוז היחידה ברדיו הישראלי והעלאת שעתיים של מצעד פזמונים בשבת בצהריים. שמועות שהתפרסמו ב"משמר 88" ("ארגון מאזיני 88FM למען שמירה על התחנה") מדברות על שינוי מועדי תוכניות שהן אבני היסוד של התחנה כמו תוכנית הבוקר "פותחים יום" של רוני ורטהיימר, ו"גלגל" של גל אפלרויט, (לשניהם הוצעה שעת שידור חלופית בערב) והעברת התוכנית "לפני השקיעה" של בועז כהן לשעת הבוקר. בנוסף, פירסמו ב"משמר 88" כי בוטלו תוכניות כמו "כל יום אחת" של יואב יפת, ותוכניתו של רפאל עיני בחמישי בלילה, כשלזה מצטרף ביטול שידורי סוף השבוע (מיום חמישי בלילה ועד יום ראשון) ובמקומם - מוזיקת מועדונים קצבית ולהיטי אייטיז. שדרי התחנה מספרים על דרישה לעשות "תוכניות שמחות".

מחוייבות למאזינים

לתחנה שמראש הוגדרה כתחנת נישה, אחוזי האזנה צנועים אך נאמנים, ואפילו מתרחבים. סקר TGI מיולי 2008 מראה על צמיחה של יותר מ60% (מדובר על כ-200,000 מאזינים קבועים). זו התחנה היחידה בארץ שיש לה פורום מאזינים נלהב ומסור ועכשיו בעיקר מודאג המובל בידי גיא וינטרוב (שדר ב-106FM) מנהל פורום המאזינים, והילה שגן המקימה של "משמר 88".

* איך המחאה שלכם התחילה?

שגן: "פורום המאזינים של 88 הוא יוזמה פרטית של מאזין שרכש את הדומיין והקים במו ידיו את הפורום. זה המקום שבו התחנה והמאזינים נפגשים ומדברים על מוזיקה, השדרנים מעלים לשם רשימות שידור ונוצר דיאלוג שלם סביב מוזיקה. מתוך המעורבות הזאת ומתוך האהבה המאוד גדולה לתחנה צמח הצורך להגיד רגע, אנחנו הצרכנים כאן! יש לנו מה להגיד בעניין".

שגן, פלנרית בתחום הפרסום, מניחה על סדר היום את השידור הציבורי ואת מטרותיו, ומזכירה מה ההבדל בינו לבין תחנות פרטיות, שזה לב הטיעון כנגד השינויים בתחנה: "88 היא תחנה ציבורית. כל סטודנט שנה א' במשפטים יודע שלתחנה ציבורית יש שני תפקידים: בניגוד לתחנות פרטיות שמכוונות כלכלית, תחנה ציבורית צריכה להיות מכוונת שירות למאזינים שלה. לא להיות מושפעת משיקולי רייטינג או כסף, ולא משיקולי פרסומות אלא אך ורק לשרת את המאזינים. לספק אלטרנטיבה שהתחנות המכוונות כלכלית לא מספקות.

"ל'קול ישראל' יש אחריות חשובה לשרת את כלל הצרכים של האוכלוסייה. אי אפשר שכל התחנות יהיו גלגל"צ. איפה המקום של אמנים צעירים? של ג'ז, של בלוז?".

לטענת שגן, השינויים שגנור מחולל, בתמיכת קול ישראל, הם התעלמות מתפקידו של הרדיו הציבורי. "בכוונתו לספק מוזיקה של ליין שמח ומועדונים. לבטל את שעת הבלוז לתחנה שצמחה מתוך הבלוז והג'ז, זו פגיעה חמורה בצביון התחנה ובתפקיד שיש לרדיו ציבורי בישראל".

האחות הקטנה של "קול המוזיקה"

כשוינטרוב ושגן מדברים על התחנה, ניתן לראות שמבחינת המאזינים מדובר בקרב על הבית, והם לא מתכוונים לוותר. אחרי מייל ויראלי, מכתבים ופקסים לכל הגורמים ברשות השידור, פנייה לכל ערוץ תקשורת שמוכן לשמוע, הם מתכננים גם הפגנה בקרוב מאוד. שגן מסכמת: "המטרה היא לשמור על המקום של המאזינים. כיוון שזו תחנה ציבורית, כל שינוי שעתיד להתחולל חייב להיות בהסכמתנו. אני רואה בזה לחלוטין מאבק צרכני. אנחנו הצרכנים, אנחנו אלו שמאזינים, בזכותנו יש פרסומות בתחנה הזאת, ואנחנו חייבים להיות שותפים להחלטות קריטיות שנוגעות במהות של התחנה".

לטענת אמנון נדב, מנהל "קול ישראל" בעבר, שכאמור הקים את התחנה,

לא פורטים לכסף נכסים שהפכו לצאן ברזל.

נדב: "אני מפר החלטה עקרונית שלי. מאז סיימתי את תפקידי כמנהל רדיו, אני משתדל לא להתערב ולא להפריע לאלו שבאו אחרי לבצע את מה שהם מאמינים בו. אבל פה זה חרה לי במיוחד, כיוון שהקמתי את התחנה, עם יואב גינאי וטל השילוני וכל אלו שליוו אותי, מתוך כוונה מסוימת. 88FM היא ציפור הנפש שלי".

* איך התגבש הפרופיל של התחנה?

"השלב הראשון היה 'קול הדרך לעסקים' - שילוב של כלכלה ותחבורה. ואז תוך כדי, קלטנו שהמוזיקה זה אחד הדברים החזקים בתחנה הזאת. כינסתי את אנשי התחנה ואמרתי שהולכים על מוזיקה איכותית קלה - האחות הקטנה של 'קול המוזיקה'. כלומר, הלכתי על איכות ולאו דווקא על רייטינג. התכוונתי לכל מיני סוגי מוזיקה - גם עכשווית כמו להקות רוק וכיוצא בזה וגם ג'ז. היה לי חשוב לייצר רצועות שידור. העמדה שלי הייתה 'תבחרו קודם כל את האנשים המתאימים, עם טעם טוב במוזיקה עכשווית, ותשבצו אותם בתחנה. וזה יהיה המכנה המשותף. אנשים מוכשרים שלכל אחד מהם הקהל שלו, והרייטינג הוא השיקול האחרון'. לשמחתי, קיבלנו קבלות שזה מצליח, לפחות לגבי הקהל שהתכוונו אליו, כי הסתבר ש-88FM התקבעה בתודעה כתחנה איכותית שבגללה כדאי למפרסמים לפרסם".

בין השאר, מפנה נדב את האשמה לרשות השידור שלטענתו מעולם לא קלטה את מהותה כשידור ציבורי.

נדב: "מאז ומתמיד, רשות השידור ראתה את השידור הציבורי כמס שפתיים שמשלמים, או שהיא תפסה אותו כהליכה לקראת הפוליטיקה והפוליטיקאים. זו תפיסה לא נכונה, שאני מודה שבכל כהונתי כמנהל רדיו בהחלט העברתי את זה, אבל רק בדרך של פשרה. לא פסלתי את זה כמו שעכשיו קל ונוח לי כמי שמשקיף על הדברים מהצד".

מנסים להגיע ליותר קהלים

כדי לשמוע את הצד השני להחלטה מעוררת המחלוקת הזאת, פנינו לאריה שקד, המנהל בפועל של "קול ישראל", שהעדיף לא להתראיין והפנה אותנו לדוברת רשות השידור לינדה בר, שהודיעה חגיגית: "אין שום כוונה לשנות את אופי התחנה. לא לשנות את המגישים ולא להחליף אותם במגישים אחרים. התחנה הייתה ותמשיך להיות הבית לאוהבי מוזיקת ג'ז, מוזיקה איכותית וייחודית שבאמת לא ניתן לשמוע אותה במקומות אחרים".

* התחנה מצליחה והקהל שלה גדל. למה לשנות?

בר: "הכוונה היא להגיע ליותר קהלים. כדי לחשוף עוד אנשים למוזיקה הייחודית הזאת. והשינוי המרכזי הוא לשדר בשעות הפריים שירים יותר מוכרים, ואת התוכניות האלו (האיכותיות - א.ס.) להעביר לשעות מאוחרות יותר. ככה אפשר להגיע לחשיפה גבוהה יותר ולקהלים חדשים, ולא להישאר מקובעים שנים באותו שטאנץ".

בר מסבירה שיובל גנור, המנהל החדש שרוצה גם להטביע את חותמו, "בנה לוח שידורים חדש, התייעץ עם אנשי התחנה, הביא את זה בפני ועדת הרדיו של מליאת הרשות שאישרה את לוח השידורים החדש".

על השאלה לגבי אותם שינויים מינוריים, ועל כך שכן הופסקה עבודתם של עורכים מסוימים, וגם שהתוכניות מבוססות על טעמו של השדר והעורך ועל דיסקים שהוא מביא מהבית, לכן החלפת תוכנית בוקר בתוכנית ערב או במגיש אחר יהיה שינוי רדיקלי, הציעה בר לפנות לגנור.

אלא שגנור החליט להשאיר אצלו את התשובות המלאות והיה מוכן לשחרר רק משפט אחד: "88 הייתה תחנת איכות ותמשיך להיות תחנה כזאת.

"אין לנו שום כוונה להתחרות עם גלגל"צ או להיות גלגל"צ 2, והתחנה תמשיך להיות תחנה אלטרנטיבית לסוגי מוזיקה שלא שומעים במקומות אחרים".

מחריבי תרבות

אבישי מתיה, לשעבר עורך מוזיקלי בגל"צ, עורך "7 לילות", ומבקר המוזיקה ב"העיר" אומר שלדעתו מנהל התחנה החדש הוא כלל לא הסיפור פה. מתיה: "הסיפור הוא מוטי שקלאר ואריה שקד, והשאלה היא מי לוחש על אוזנם, כי הם הרי לא מבינים במוזיקה. מה הם נטפלו ל-88? מה עוד שזו לא תחנה בהתרסקות אלא בעלייה.

הבעיה שהם באמת לא מבינים במוזיקה, ועושים טעויות של טירונים. נניח שהכיוון הוא להתחרות בגלגל"צ, אז צריך לעשות שני דברים: 1. להוריד את הפרסומות. 2. לפזר משדרים לכל אורך המדינה וכבר הרייטינג יעלה".

* איך זה פועל במדינות אחרות?

"בארצות-הברית לדוגמה, אם תחנת נישה היתה משיגה 4.5% ובשעות השיא 8% היו מנשקים למי שהמציא את התחנה הזאת את הידיים והרגליים. מהבחינה הזאת 88FM היא הצלחה אדירה! אין לה את יחסי הציבור והקשרים הפוליטיים של גלגל"צ, וגם לא את הכסף שמוזרם על חשבון המדינה, והיא עושה עבודה מצוינת, וגם משיגה רייטינג יפה מאוד לתחום שלה. ואגב, אם היא הייתה מסחרית, היא היתה מאוד מצליחה כי היא מאוד מקודדת ומפוקסת".

ומתיה מוסיף: "מה שיפה ב-88 זה שאין בה פלייליסט. שכל המהות שלה היא הבחירה באנשים הטובים עם טעם טוב במוזיקה. גלגל"צ היא תחנה של פקידים. 88FM היא תחנה של יוצרים ואמנים, זה ההבדל הגדול. וכולנו יודעים כיצד נשמעת תחנה של פקידים חסרי שאר-רוח, בלי טיפת הבנה מוזיקלית ואהבה למוזיקה, לעומת 88 שמי שיושב בה מאוד אוהב מוזיקה.

השאלה שצריכה להישאל היא - זה מה שרוצים קברניטי "קול ישראל". לא מספיק יש לנו את מחריבי התרבות בגלגל"צ?".

פורום המאזינים: www.88fm.albumart.co.il/ משמר 88 www.mishmar88.info