למרות הישגי מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, שמובילים קדימה ומפלגת העבודה, שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ ציפי לבני, מרבית הציבור היה רוצה לראות דווקא את יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, יושב על כיסא ראש הממשלה בבוקר ה-11 בפברואר. סקר "גלובס" בשיתוף "גיאוקרטוגרפיה" בהנהלת פרופ' אבי דגני מנבא ניצחון מוחץ לנתניהו ולגוש הימין-חרדים בבחירות הקרובות, אילו הן היו מתקיימות היום, ומעניק לליכוד 33 מנדטים. יו"ר קדימה לבני ויו"ר העבודה ברק נלחמים, ונתניהו גורף את התהילה. שניים רבים - השלישי מנצח.
בניגוד לסקרים אחרים שפורסמו ביממה האחרונה וצופים מאבק צמוד בין קדימה לליכוד ותיקו בין הגושים, מעניק סקר "גלובס" לגוש הימין-חרדים 67 מנדטים, ואילו גוש המרכז-שמאל מתרסק ל-53 מנדטים. אם בסקרים אחרים הכל עוד פתוח, כאן המגמה המסתמנת שונה: נתניהו הוא המלך הבלתי מעורער.
עם זאת, מהלכי המבצע המוצלח עושים את שלהם ומגמת ההתחזקות של מפלגת העבודה נמשכת. בסקר - שנערך אמש (ד') בקרב מדגם מיצג ארצי בן 500 מרואיינים בקרב הציבור הבוגר (18 ) היהודי - זוכה מפלגתו של שר הביטחון לחיזוק משמעותי ועולה בתוך שבועיים מ-12 מנדטים ל-16. ברק, שרק לפני חודש נראה היה שייאלץ לפרוש לאחר הבחירות, מקבע את מעמדו כשר הביטחון בממשלה הבאה, לא משנה בראשות מי היה תהיה.
הליכוד נחלש
על אף שמדובר בירידה של חמישה מנדטים לליכוד בהשוואה לסקר הקודם, שפורסם כאן לפני שבועיים, נתניהו היה חותם על התוצאה הזו בעיניים עצומות. אם רק היה יכול, היה מקפיא את המצב: 33 מנדטים לליכוד ישאירו בחוץ את הימניים של סוף העשירייה הרביעית ברשימה לכנסת (אפשר לשכוח מפייגלין), ברק המחוזק יהיה שר הביטחון בממשלתו והתוכנית לייבוש קדימה באופוזיציה תצא אל הפועל. מושלם מבחינתו.
גם העובדה שהפער בין הליכוד לקדימה מצטמצם ועומד עתה על 11 מנדטים לעומת 16 לפני שבועיים, תקשה למחוק לנתניהו את החיוך. אמנם הליכוד איבד מנדטים לטובת ש"ס (10) ויהדות התורה (7), אבל העיקר שלא לקדימה. ואם המלחמה לא הצליחה לצמצם באופן משמעותי את הפער, אומרים בליכוד, אז בוודאי שלאחריה זה לא יקרה. קדימה מצידה, שומרת על יציבות ורושמת 22 מנדטים.
למרות התחזקותו של ברק, המגמה לא השתנתה. גוש הימין-חרדים מתחזק ועומד על 67 מנדטים. אם הסקר יתממש, יוכל נתניהו להציג ממשלה צרה ימנית. ואולם, ממשלה כזו יכולה גם לפגוע בלגיטימציה הציבורית של נתניהו ולהוביל לחוסר יציבות שלטונית.
לחילופין, יוכל נתניהו להרכיב ממשלת אחדות לאומית עוקפת קדימה, בצירוף העבודה, ליברמן והחרדים. עד כמה שהתוכנית לייבוש קדימה קוסמת לו, ייתכן שנתניהו ייתקל בקשיים ליישמה. כלל לא בטוח שהגורמים הימניים ברשימתו, ישתפו פעולה עם ממשלת אחדות שכזו.
מפלגתו של ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, שאין לה יד ורגל במבצע, מצליחה בתום השבוע השלישי ללחימה ברצועה לשמור על ההישג שרשמה עם תחילתו, ולהתייצב עם 14 מנדטים. במלחמה כמו במלחמה, הציבור נוטה ימינה. גם המהלך לפסילת הרשימות הערביות ודאי הוסיף לליברמן קצת נחת והרבה מנדטים. התרחיש שש"ס וישראל ביתנו יתחרו על המקום השלישי כבר פאסה.
מי שכן נפגע מהמלחמה, פרט לחמאס, הן המפלגות הקטנות. דווקא כשמגשימים את המדיניות שלה בעזה, לא מצליחה מפלגת הבית היהודי להתרומם. גם מרצ מאבדת כוח ויורדת מ-6 מנדטים ל-5.
המפלגות הקטנות לא בפריים, יצאו מהפוקוס. קדימה, העבודה והליכוד לעומת זאת, מחזיקות יחד, לפי הסקר, בלמעלה מ-70 מנדטים. בניגוד לכנסת המפוררת שאפיינה את שנות ה-90, נראה כי אפשר להעלות זיכרונות מהאייטיז, אז הליכוד והעבודה לבדן היו סוגרות למעלה מ-70 מנדטים.
