גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולכים בין הטיפות

נצמדים ל-500 S&P ונשארים מוגנים בפני ירידה שנתית של עד 40%

נקודת הזמן הנוכחית היא בעייתית מאוד בכל הנוגע לקבלת החלטות השקעה. מומחים רבים (מנהלי תיקים, מנהלי קרנות) שדעותיהם מתפרסמות בתקשורת, בסקירות או בשיחות אישיות סבורים כי הזדמנויות ההשקעה שנוצרות כיום הן רבות ובלתי חוזרות.

הדעות הללו מבוססות על ניסיון מצטבר, ניתוחים כאלו ואחרים, תחזיות והערכות. ניתוח רציונלי של המצב אכן מוביל למסקנה כי ככל הנראה קיים סיכוי סביר מאוד שהם צודקים. ובכל זאת, יש בעיה.

כפי שכבר ציינו כאן בעבר, הבעיה העקרונית בכל מתודולוגיות הניתוח למיניהן היא חוסר היכולת שלהן להתמודד עם מקרים קיצוניים במיוחד. בטח כשמדובר במקרים חסרי תקדים. הכשל הבסיסי הזה הוא במידה מסוימת מוצדק או בלתי נמנע: לא ניתן להעביר את החיים בציפייה מתמדת להתממשותו של תרחיש קיצוני בלתי ידוע.

ומה שנכון לחיים בכלל, נכון גם לתחום ההשקעות. אם כי יש גם כאלה שטוענים אחרת. נאסים טאלב, למשל, מחבר "תעתועי האקראיות" ו"הברבור השחור", טוען כי הוא מפסיד באופן עקבי סכומים לא גבוהים של כסף על השקעותיו לאורך השנים, וממתין בסבלנות לתרחיש הקיצון השלילי שבעקבותיו הוא ירוויח הרבה יותר ממה שהפסיד בכל השנים שקדמו לכך.

זה לא כל-כך מוזר כמו שזה נשמע. רובנו משקיעים במידה מסוימת לפי גישה הזו. זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו רוכשים ביטוח לרכב, ביטוח דירה או ביטוח חיים. ההבדל הוא שרובנו לא מצפים להרוויח מכך. נהפוך הוא: אנו מקווים שלא נאלץ להשתמש בביטוחים הללו.

אבל מה לגבי השקעת ההון הפנוי שלנו? כאן, אני סבור שרובנו לא מסוגלים לנקוט בגישת ההשקעות של טאלב פשוט מפני שאיננו בנויים לכך נפשית. קשה לנו לראות הפסדים מצטברים במשך תקופה ארוכה, ולהמתין בציפייה לרווח משמעותי שיגיע רק עם התממשותו של אירוע קיצוני במועד בלתי ידוע בעתיד.

מי שכן מאמץ במידה מסוימת גישה כזו הם משקיעי ההון-סיכון. אלה מוכנים להפסיד על מרבית השקעותיהם מתוך הבנה שאותה השקעה בה לא יפסידו, תניב להם פיצוי הולם במיוחד. ההבדל הוא שמשקיעי הון סיכון ממתינים להתרחשותו של אירוע קיצון חיובי.

אנו, אנשי המקצוע בשוק ההון, בנויים אחרת בין היתר משום שאנו משרתים קהל מטרה אחר. כזה שאינו מסוגל להתמודד נפשית עם שנים של הפסדים מתמשכים בהמתנה לאירוע הקיצון, ועוד לשלם לנו על הדרך. אגב, זה לא נאמר כתלונה או כהאשמה כלפי ציבור המשקיעים, גם אנחנו, היועצים, פחות או יותר כאלה.

מה הסיבה לכל ההקדמה הארוכה הזו? היא נובעת מכך שכאמור, כפי שפתחתי, הסיטואציה בה אנו נמצאים כיום היא מאוד בעייתית. מצד אחד, אנו חוששים מהתמשכותו של התסריט הקיצוני, גם אם כיום ההזדמנויות נראות קורצות. אנו חוששים פשוט מפני שמה שאירע עד עתה נראה כמעט דמיוני, כך שקשה לפסול על הסף תרחישים דמיוניים נוספים.

מהו תרחשי דמיוני? למשל, ה-500 S&P נמצא קרוב ל-40% פחות משיאו, מה הסיכוי שבטווח של שנה הוא יצנח ב-40% נוספים (מרמתו כיום)? מצד שני, ההזדמנויות כאמור קורצות והישיבה על הגדר מתסכלת מאחר שהריבית "חסרת הסיכון" היא אפסית.

מה עושים? מנסים להלך בין הטיפות. בשבועות האחרונים סיפקנו דוגמאות למוצרים מבוססי דיבידנד שבמידה מסוימת מנסים לעשות זאת: שילוב של תמחור חסר עם תזרים שוטף גבוה שעשוי לסייע בריכוך המכה העתידית, אם וכאשר תגיע. השבוע, ננתח מוצר נוסף שמנסה ללכת על אותו עיקרון, אם כי בצורה שונה.

המדד עולה ב-5%, המשקיע מקבל 10%

אנחנו עוסקים במוצר מובנה לשנה אשר הונפק על ידי HSBC, שנכס הבסיס שלו הוא מדד ה-S&P 500. המוצר בנוי משני מרכיבים: מרכיב ה-Upside - השתתפות של 200% בעליית המדד בסוף התקופה עד לתקרה של 13%. כלומר, אם המדד עולה ב-5%, המשקיע יקבל 10%, אבל אם המדד עולה ב-10%, המשקיע מקבל רק 13% (במקום 20%). במילים אחרות, לא חשוב בכמה יעלה ה-500 S&P, באמצעות המוצר הזה לא ניתן להשיג תשואה של למעלה מ-13%.

מרכיב ה-Downside - אם בתאריך הפקיעה (ולא במהלך חיי המוצר) המדד יהיה נמוך ב-40% או יותר מרמתו ביום ההנפקה, המשקיע יקבל הצמדה מלאה למדד (כלומר ירידה של 40% או יותר). כלומר, סכום ההשקעה הראשוני אינו מובטח. אבל אם בתאריך הפקיעה המדד יהיה נמוך מרמתו ביום ההנפקה בפחות מ-40%, כלומר יירד ב-39% או פחות מכך, יקבל המשקיע את מלוא הקרן.

זהו, כאמור, ניסיון להלך בין הטיפות: לצמצם את הסיכוי לתרחישים חיוביים מדי או שליליים מדי כאחד. יש כאן בכל זאת הבדל מהותי בין התרחיש החיובי לשלילי. תרחיש חיובי קיצוני (עלייה של למעלה מ 13%) מבוטל לחלוטין, ואילו תרחיש שלילי קיצוני (ירידה של 40% או יותר) אינו מבוטל, אבל ההנחה היא ששני התרחישים הם בלתי סבירים במידה מספקת.

סיכון מופחת בתמורה לחשיפה ל-HSBC

ההתייחסות למוצר הזה בכל הנוגע להקצאת המשאבים בתיק ההשקעות צריכה להיות כמובן כאל השקעה במניות. במידה מסוימת, המוצר הזה אפילו מסוכן יותר מהשקעה רגילה במדד מאחר שקיימת כאן גם חשיפה ל-HSBC כמנפיק.

עד כמה שהמצב גרוע, הלך הרוח הוא שהממשלות בעולם (במקרה שלנו - ממשלת בריטניה) יעשו כל שביכולתן כדי למנוע קריסה נוספת של גוף בנקאי. למעשה, המשקיעים במוצר הזה ממירים את הסיכון של ירידה משמעותית נוספת במדד ה-S&P, בסיכון של HSBC כמנפיק.

בהנחה ש-HSBC לא יקרוס, הרי שאנחנו מקבלים כאן סיכון מופחת בכל הנוגע לירידת ה-S&P (גם הוא יצנח ב-39% הקרן לא נפגעת), והתמורה לכך היא הגבלת פוטנציאל הרווח שלנו ללא יותר מ-13%. תשואה של 13% בשנה היא תשואה הגבוהה מהממוצע הרב שנתי של מדד ה-S&P ולכן יש לטעמי הצדקה להתייחס להשקעה זו כאל השקעה בעלת "פוטנציאל מנייתי".

פרק הזמן הקצר אינו מתאים להשקעה במניות כך שלמעשה השקעה זו מיועדת למי שמתכוון בעוד שנה להמשיך ולהשקיע במניות. זה יכול להיות מעין פתרון ביניים למי שאינו בטוח מה ילד יום, אך מוכן לקחת סיכון מסוים. והרי אובדן אפשרי של ריבית אלטרנטיבית הוא ממילא אינו משמעותי במיוחד כשהריבית הדולרית לשנה היא, כאמור, אפסית.

לא הייתי הולך על השקעה כזו כתחליף מלא להשקעה סטנדרטית במניות, אבל היא מתאימה כפתרון זמני, קצר טווח, להשקעה במניות לצד השקעה במכשירים סטנדרטיים יותר, לטווחי זמן ארוכים. לדוגמא, אם ההקצאה למניות בתיק שלכם עומדת על 30%, ומתוך זה כמחצית מושקעת בארה"ב, אפשר להקצות מתוך ה-15% הללו, שליש למוצר הזה, והיתר להשקעה סטנדרטית במדד.

כך, במקרה של ירידה המדד ב-20% נוספים בתום השנה, ההקצאה המוצעת תחסוך להם 1% מירידת סך התיק. בתסריט קיצוני של ירידה של 39%, הקצאה כזו תחסוך לכם כ-2% מהירידה בסך התיק. האם זה שווה את הסיכון שבחשיפת 5% מן התיק ל-HSBC? לא בטוח. אי אפשר לתת לכך תשובה מוחלטת, זה עניין סובייקטיבי שנתון להערכתכם. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

התרסקות המסוק שהובילה למותו של נשיא איראן אברהים ראיסי הכניסה את המדינה לטלטלה ● מי שיתפוס את מקומו עד לקיום בחירות חדשות הוא סגנו, מוחמד מוחבר, שנהנה מקרבה למנהיג העליון חמינאי ● כיצד תושפע הפקת הנפט ומה הסיכויים של הנשיא הבא לחלץ את איראן מהמשבר הכלכלי הגדול שלה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה

מחירי הטיסות עלו באפריל בשיעור דו־ספרתי והכבידו על מדד המחירים לצרכן ● החדשות הרעות: הצפי הוא שהמצב רק יחמיר ● וגם: למה הריבאונד בנתוני הצמיחה מעלה סיבה לדאגה

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

רפיח / צילום: Reuters, Hatem Khaled

גלנט על התנגדותו לממשל צבאי בעזה: "אין לנו חיילים לזה"

התובע בהאג ביקש צווי מעצר גם נגד גלנט, דף והנייה ● צה"ל תקף מטרות בדרום לבנון • התרעת צבע אדום הופעלה הבוקר בשדרות, לא דווח על נזק או על נפגעים • היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב נפגש עם נתניהו, הרצוג, גלנט, הנגבי ודרמר - כדי לדון על המלחמה בעזה • גלנט: "מזהים את השפעת המבצע ברפיח, יודעים איפה בכירי האויב. מחויבים להרחבת הפעולה הקרקעית" • עדכונים שוטפים

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

האפיק שסידר לאלטשולר שחם את התשואות ברבעון והתחזיות להמשך

לאחר הירידות בשוקי ההון בחודש אפריל, נרשמו עליות חדות במדדי וול סטריט מתחילת החודש הנוכחי בעוד הבורסה בת"א מדשדשת ● המומחים מעריכים כי שנת 2024 תסתיים בתשואה חיובית לחוסכים, אבל הדרך לשם, הם מזהירים, תהיה תנודתית במיוחד ● וגם: כך התהפכה טבלת התשואות ואילו גופים הצטיינו

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים לבחינות עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית