גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולכים בין הטיפות

נצמדים ל-500 S&P ונשארים מוגנים בפני ירידה שנתית של עד 40%

נקודת הזמן הנוכחית היא בעייתית מאוד בכל הנוגע לקבלת החלטות השקעה. מומחים רבים (מנהלי תיקים, מנהלי קרנות) שדעותיהם מתפרסמות בתקשורת, בסקירות או בשיחות אישיות סבורים כי הזדמנויות ההשקעה שנוצרות כיום הן רבות ובלתי חוזרות.

הדעות הללו מבוססות על ניסיון מצטבר, ניתוחים כאלו ואחרים, תחזיות והערכות. ניתוח רציונלי של המצב אכן מוביל למסקנה כי ככל הנראה קיים סיכוי סביר מאוד שהם צודקים. ובכל זאת, יש בעיה.

כפי שכבר ציינו כאן בעבר, הבעיה העקרונית בכל מתודולוגיות הניתוח למיניהן היא חוסר היכולת שלהן להתמודד עם מקרים קיצוניים במיוחד. בטח כשמדובר במקרים חסרי תקדים. הכשל הבסיסי הזה הוא במידה מסוימת מוצדק או בלתי נמנע: לא ניתן להעביר את החיים בציפייה מתמדת להתממשותו של תרחיש קיצוני בלתי ידוע.

ומה שנכון לחיים בכלל, נכון גם לתחום ההשקעות. אם כי יש גם כאלה שטוענים אחרת. נאסים טאלב, למשל, מחבר "תעתועי האקראיות" ו"הברבור השחור", טוען כי הוא מפסיד באופן עקבי סכומים לא גבוהים של כסף על השקעותיו לאורך השנים, וממתין בסבלנות לתרחיש הקיצון השלילי שבעקבותיו הוא ירוויח הרבה יותר ממה שהפסיד בכל השנים שקדמו לכך.

זה לא כל-כך מוזר כמו שזה נשמע. רובנו משקיעים במידה מסוימת לפי גישה הזו. זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו רוכשים ביטוח לרכב, ביטוח דירה או ביטוח חיים. ההבדל הוא שרובנו לא מצפים להרוויח מכך. נהפוך הוא: אנו מקווים שלא נאלץ להשתמש בביטוחים הללו.

אבל מה לגבי השקעת ההון הפנוי שלנו? כאן, אני סבור שרובנו לא מסוגלים לנקוט בגישת ההשקעות של טאלב פשוט מפני שאיננו בנויים לכך נפשית. קשה לנו לראות הפסדים מצטברים במשך תקופה ארוכה, ולהמתין בציפייה לרווח משמעותי שיגיע רק עם התממשותו של אירוע קיצוני במועד בלתי ידוע בעתיד.

מי שכן מאמץ במידה מסוימת גישה כזו הם משקיעי ההון-סיכון. אלה מוכנים להפסיד על מרבית השקעותיהם מתוך הבנה שאותה השקעה בה לא יפסידו, תניב להם פיצוי הולם במיוחד. ההבדל הוא שמשקיעי הון סיכון ממתינים להתרחשותו של אירוע קיצון חיובי.

אנו, אנשי המקצוע בשוק ההון, בנויים אחרת בין היתר משום שאנו משרתים קהל מטרה אחר. כזה שאינו מסוגל להתמודד נפשית עם שנים של הפסדים מתמשכים בהמתנה לאירוע הקיצון, ועוד לשלם לנו על הדרך. אגב, זה לא נאמר כתלונה או כהאשמה כלפי ציבור המשקיעים, גם אנחנו, היועצים, פחות או יותר כאלה.

מה הסיבה לכל ההקדמה הארוכה הזו? היא נובעת מכך שכאמור, כפי שפתחתי, הסיטואציה בה אנו נמצאים כיום היא מאוד בעייתית. מצד אחד, אנו חוששים מהתמשכותו של התסריט הקיצוני, גם אם כיום ההזדמנויות נראות קורצות. אנו חוששים פשוט מפני שמה שאירע עד עתה נראה כמעט דמיוני, כך שקשה לפסול על הסף תרחישים דמיוניים נוספים.

מהו תרחשי דמיוני? למשל, ה-500 S&P נמצא קרוב ל-40% פחות משיאו, מה הסיכוי שבטווח של שנה הוא יצנח ב-40% נוספים (מרמתו כיום)? מצד שני, ההזדמנויות כאמור קורצות והישיבה על הגדר מתסכלת מאחר שהריבית "חסרת הסיכון" היא אפסית.

מה עושים? מנסים להלך בין הטיפות. בשבועות האחרונים סיפקנו דוגמאות למוצרים מבוססי דיבידנד שבמידה מסוימת מנסים לעשות זאת: שילוב של תמחור חסר עם תזרים שוטף גבוה שעשוי לסייע בריכוך המכה העתידית, אם וכאשר תגיע. השבוע, ננתח מוצר נוסף שמנסה ללכת על אותו עיקרון, אם כי בצורה שונה.

המדד עולה ב-5%, המשקיע מקבל 10%

אנחנו עוסקים במוצר מובנה לשנה אשר הונפק על ידי HSBC, שנכס הבסיס שלו הוא מדד ה-S&P 500. המוצר בנוי משני מרכיבים: מרכיב ה-Upside - השתתפות של 200% בעליית המדד בסוף התקופה עד לתקרה של 13%. כלומר, אם המדד עולה ב-5%, המשקיע יקבל 10%, אבל אם המדד עולה ב-10%, המשקיע מקבל רק 13% (במקום 20%). במילים אחרות, לא חשוב בכמה יעלה ה-500 S&P, באמצעות המוצר הזה לא ניתן להשיג תשואה של למעלה מ-13%.

מרכיב ה-Downside - אם בתאריך הפקיעה (ולא במהלך חיי המוצר) המדד יהיה נמוך ב-40% או יותר מרמתו ביום ההנפקה, המשקיע יקבל הצמדה מלאה למדד (כלומר ירידה של 40% או יותר). כלומר, סכום ההשקעה הראשוני אינו מובטח. אבל אם בתאריך הפקיעה המדד יהיה נמוך מרמתו ביום ההנפקה בפחות מ-40%, כלומר יירד ב-39% או פחות מכך, יקבל המשקיע את מלוא הקרן.

זהו, כאמור, ניסיון להלך בין הטיפות: לצמצם את הסיכוי לתרחישים חיוביים מדי או שליליים מדי כאחד. יש כאן בכל זאת הבדל מהותי בין התרחיש החיובי לשלילי. תרחיש חיובי קיצוני (עלייה של למעלה מ 13%) מבוטל לחלוטין, ואילו תרחיש שלילי קיצוני (ירידה של 40% או יותר) אינו מבוטל, אבל ההנחה היא ששני התרחישים הם בלתי סבירים במידה מספקת.

סיכון מופחת בתמורה לחשיפה ל-HSBC

ההתייחסות למוצר הזה בכל הנוגע להקצאת המשאבים בתיק ההשקעות צריכה להיות כמובן כאל השקעה במניות. במידה מסוימת, המוצר הזה אפילו מסוכן יותר מהשקעה רגילה במדד מאחר שקיימת כאן גם חשיפה ל-HSBC כמנפיק.

עד כמה שהמצב גרוע, הלך הרוח הוא שהממשלות בעולם (במקרה שלנו - ממשלת בריטניה) יעשו כל שביכולתן כדי למנוע קריסה נוספת של גוף בנקאי. למעשה, המשקיעים במוצר הזה ממירים את הסיכון של ירידה משמעותית נוספת במדד ה-S&P, בסיכון של HSBC כמנפיק.

בהנחה ש-HSBC לא יקרוס, הרי שאנחנו מקבלים כאן סיכון מופחת בכל הנוגע לירידת ה-S&P (גם הוא יצנח ב-39% הקרן לא נפגעת), והתמורה לכך היא הגבלת פוטנציאל הרווח שלנו ללא יותר מ-13%. תשואה של 13% בשנה היא תשואה הגבוהה מהממוצע הרב שנתי של מדד ה-S&P ולכן יש לטעמי הצדקה להתייחס להשקעה זו כאל השקעה בעלת "פוטנציאל מנייתי".

פרק הזמן הקצר אינו מתאים להשקעה במניות כך שלמעשה השקעה זו מיועדת למי שמתכוון בעוד שנה להמשיך ולהשקיע במניות. זה יכול להיות מעין פתרון ביניים למי שאינו בטוח מה ילד יום, אך מוכן לקחת סיכון מסוים. והרי אובדן אפשרי של ריבית אלטרנטיבית הוא ממילא אינו משמעותי במיוחד כשהריבית הדולרית לשנה היא, כאמור, אפסית.

לא הייתי הולך על השקעה כזו כתחליף מלא להשקעה סטנדרטית במניות, אבל היא מתאימה כפתרון זמני, קצר טווח, להשקעה במניות לצד השקעה במכשירים סטנדרטיים יותר, לטווחי זמן ארוכים. לדוגמא, אם ההקצאה למניות בתיק שלכם עומדת על 30%, ומתוך זה כמחצית מושקעת בארה"ב, אפשר להקצות מתוך ה-15% הללו, שליש למוצר הזה, והיתר להשקעה סטנדרטית במדד.

כך, במקרה של ירידה המדד ב-20% נוספים בתום השנה, ההקצאה המוצעת תחסוך להם 1% מירידת סך התיק. בתסריט קיצוני של ירידה של 39%, הקצאה כזו תחסוך לכם כ-2% מהירידה בסך התיק. האם זה שווה את הסיכון שבחשיפת 5% מן התיק ל-HSBC? לא בטוח. אי אפשר לתת לכך תשובה מוחלטת, זה עניין סובייקטיבי שנתון להערכתכם. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מחיר שמן הזית ירד ב־35% בשנתיים, למרות הבצורת. איך זה קרה?

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי

לגלובס נודע כי עפ"י המסתמן, ההמלצות שמגבש הממונה על השכר יקבעו את המצב הקיים במשרדי הממשלה, שהוגדר עד כה כפיילוט: יום עבודה אחד בשבוע מהבית לעובדים שאופי תפקידם מאפשר זאת

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות ש"הגיעו לאזורים מסוכנים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ: הרמטכ"ל קיין לא מתנגד לתקיפה

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקניים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?