גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולכים בין הטיפות

נצמדים ל-500 S&P ונשארים מוגנים בפני ירידה שנתית של עד 40%

נקודת הזמן הנוכחית היא בעייתית מאוד בכל הנוגע לקבלת החלטות השקעה. מומחים רבים (מנהלי תיקים, מנהלי קרנות) שדעותיהם מתפרסמות בתקשורת, בסקירות או בשיחות אישיות סבורים כי הזדמנויות ההשקעה שנוצרות כיום הן רבות ובלתי חוזרות.

הדעות הללו מבוססות על ניסיון מצטבר, ניתוחים כאלו ואחרים, תחזיות והערכות. ניתוח רציונלי של המצב אכן מוביל למסקנה כי ככל הנראה קיים סיכוי סביר מאוד שהם צודקים. ובכל זאת, יש בעיה.

כפי שכבר ציינו כאן בעבר, הבעיה העקרונית בכל מתודולוגיות הניתוח למיניהן היא חוסר היכולת שלהן להתמודד עם מקרים קיצוניים במיוחד. בטח כשמדובר במקרים חסרי תקדים. הכשל הבסיסי הזה הוא במידה מסוימת מוצדק או בלתי נמנע: לא ניתן להעביר את החיים בציפייה מתמדת להתממשותו של תרחיש קיצוני בלתי ידוע.

ומה שנכון לחיים בכלל, נכון גם לתחום ההשקעות. אם כי יש גם כאלה שטוענים אחרת. נאסים טאלב, למשל, מחבר "תעתועי האקראיות" ו"הברבור השחור", טוען כי הוא מפסיד באופן עקבי סכומים לא גבוהים של כסף על השקעותיו לאורך השנים, וממתין בסבלנות לתרחיש הקיצון השלילי שבעקבותיו הוא ירוויח הרבה יותר ממה שהפסיד בכל השנים שקדמו לכך.

זה לא כל-כך מוזר כמו שזה נשמע. רובנו משקיעים במידה מסוימת לפי גישה הזו. זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו רוכשים ביטוח לרכב, ביטוח דירה או ביטוח חיים. ההבדל הוא שרובנו לא מצפים להרוויח מכך. נהפוך הוא: אנו מקווים שלא נאלץ להשתמש בביטוחים הללו.

אבל מה לגבי השקעת ההון הפנוי שלנו? כאן, אני סבור שרובנו לא מסוגלים לנקוט בגישת ההשקעות של טאלב פשוט מפני שאיננו בנויים לכך נפשית. קשה לנו לראות הפסדים מצטברים במשך תקופה ארוכה, ולהמתין בציפייה לרווח משמעותי שיגיע רק עם התממשותו של אירוע קיצוני במועד בלתי ידוע בעתיד.

מי שכן מאמץ במידה מסוימת גישה כזו הם משקיעי ההון-סיכון. אלה מוכנים להפסיד על מרבית השקעותיהם מתוך הבנה שאותה השקעה בה לא יפסידו, תניב להם פיצוי הולם במיוחד. ההבדל הוא שמשקיעי הון סיכון ממתינים להתרחשותו של אירוע קיצון חיובי.

אנו, אנשי המקצוע בשוק ההון, בנויים אחרת בין היתר משום שאנו משרתים קהל מטרה אחר. כזה שאינו מסוגל להתמודד נפשית עם שנים של הפסדים מתמשכים בהמתנה לאירוע הקיצון, ועוד לשלם לנו על הדרך. אגב, זה לא נאמר כתלונה או כהאשמה כלפי ציבור המשקיעים, גם אנחנו, היועצים, פחות או יותר כאלה.

מה הסיבה לכל ההקדמה הארוכה הזו? היא נובעת מכך שכאמור, כפי שפתחתי, הסיטואציה בה אנו נמצאים כיום היא מאוד בעייתית. מצד אחד, אנו חוששים מהתמשכותו של התסריט הקיצוני, גם אם כיום ההזדמנויות נראות קורצות. אנו חוששים פשוט מפני שמה שאירע עד עתה נראה כמעט דמיוני, כך שקשה לפסול על הסף תרחישים דמיוניים נוספים.

מהו תרחשי דמיוני? למשל, ה-500 S&P נמצא קרוב ל-40% פחות משיאו, מה הסיכוי שבטווח של שנה הוא יצנח ב-40% נוספים (מרמתו כיום)? מצד שני, ההזדמנויות כאמור קורצות והישיבה על הגדר מתסכלת מאחר שהריבית "חסרת הסיכון" היא אפסית.

מה עושים? מנסים להלך בין הטיפות. בשבועות האחרונים סיפקנו דוגמאות למוצרים מבוססי דיבידנד שבמידה מסוימת מנסים לעשות זאת: שילוב של תמחור חסר עם תזרים שוטף גבוה שעשוי לסייע בריכוך המכה העתידית, אם וכאשר תגיע. השבוע, ננתח מוצר נוסף שמנסה ללכת על אותו עיקרון, אם כי בצורה שונה.

המדד עולה ב-5%, המשקיע מקבל 10%

אנחנו עוסקים במוצר מובנה לשנה אשר הונפק על ידי HSBC, שנכס הבסיס שלו הוא מדד ה-S&P 500. המוצר בנוי משני מרכיבים: מרכיב ה-Upside - השתתפות של 200% בעליית המדד בסוף התקופה עד לתקרה של 13%. כלומר, אם המדד עולה ב-5%, המשקיע יקבל 10%, אבל אם המדד עולה ב-10%, המשקיע מקבל רק 13% (במקום 20%). במילים אחרות, לא חשוב בכמה יעלה ה-500 S&P, באמצעות המוצר הזה לא ניתן להשיג תשואה של למעלה מ-13%.

מרכיב ה-Downside - אם בתאריך הפקיעה (ולא במהלך חיי המוצר) המדד יהיה נמוך ב-40% או יותר מרמתו ביום ההנפקה, המשקיע יקבל הצמדה מלאה למדד (כלומר ירידה של 40% או יותר). כלומר, סכום ההשקעה הראשוני אינו מובטח. אבל אם בתאריך הפקיעה המדד יהיה נמוך מרמתו ביום ההנפקה בפחות מ-40%, כלומר יירד ב-39% או פחות מכך, יקבל המשקיע את מלוא הקרן.

זהו, כאמור, ניסיון להלך בין הטיפות: לצמצם את הסיכוי לתרחישים חיוביים מדי או שליליים מדי כאחד. יש כאן בכל זאת הבדל מהותי בין התרחיש החיובי לשלילי. תרחיש חיובי קיצוני (עלייה של למעלה מ 13%) מבוטל לחלוטין, ואילו תרחיש שלילי קיצוני (ירידה של 40% או יותר) אינו מבוטל, אבל ההנחה היא ששני התרחישים הם בלתי סבירים במידה מספקת.

סיכון מופחת בתמורה לחשיפה ל-HSBC

ההתייחסות למוצר הזה בכל הנוגע להקצאת המשאבים בתיק ההשקעות צריכה להיות כמובן כאל השקעה במניות. במידה מסוימת, המוצר הזה אפילו מסוכן יותר מהשקעה רגילה במדד מאחר שקיימת כאן גם חשיפה ל-HSBC כמנפיק.

עד כמה שהמצב גרוע, הלך הרוח הוא שהממשלות בעולם (במקרה שלנו - ממשלת בריטניה) יעשו כל שביכולתן כדי למנוע קריסה נוספת של גוף בנקאי. למעשה, המשקיעים במוצר הזה ממירים את הסיכון של ירידה משמעותית נוספת במדד ה-S&P, בסיכון של HSBC כמנפיק.

בהנחה ש-HSBC לא יקרוס, הרי שאנחנו מקבלים כאן סיכון מופחת בכל הנוגע לירידת ה-S&P (גם הוא יצנח ב-39% הקרן לא נפגעת), והתמורה לכך היא הגבלת פוטנציאל הרווח שלנו ללא יותר מ-13%. תשואה של 13% בשנה היא תשואה הגבוהה מהממוצע הרב שנתי של מדד ה-S&P ולכן יש לטעמי הצדקה להתייחס להשקעה זו כאל השקעה בעלת "פוטנציאל מנייתי".

פרק הזמן הקצר אינו מתאים להשקעה במניות כך שלמעשה השקעה זו מיועדת למי שמתכוון בעוד שנה להמשיך ולהשקיע במניות. זה יכול להיות מעין פתרון ביניים למי שאינו בטוח מה ילד יום, אך מוכן לקחת סיכון מסוים. והרי אובדן אפשרי של ריבית אלטרנטיבית הוא ממילא אינו משמעותי במיוחד כשהריבית הדולרית לשנה היא, כאמור, אפסית.

לא הייתי הולך על השקעה כזו כתחליף מלא להשקעה סטנדרטית במניות, אבל היא מתאימה כפתרון זמני, קצר טווח, להשקעה במניות לצד השקעה במכשירים סטנדרטיים יותר, לטווחי זמן ארוכים. לדוגמא, אם ההקצאה למניות בתיק שלכם עומדת על 30%, ומתוך זה כמחצית מושקעת בארה"ב, אפשר להקצות מתוך ה-15% הללו, שליש למוצר הזה, והיתר להשקעה סטנדרטית במדד.

כך, במקרה של ירידה המדד ב-20% נוספים בתום השנה, ההקצאה המוצעת תחסוך להם 1% מירידת סך התיק. בתסריט קיצוני של ירידה של 39%, הקצאה כזו תחסוך לכם כ-2% מהירידה בסך התיק. האם זה שווה את הסיכון שבחשיפת 5% מן התיק ל-HSBC? לא בטוח. אי אפשר לתת לכך תשובה מוחלטת, זה עניין סובייקטיבי שנתון להערכתכם. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הדאקס נסחר ביציבות ● בורסת הונג קונג ירדה בכ-1.8% ● AMD מזנקת במסחר המוקדם, בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה