גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' יוסף גרוס: "ההעמדה לדין של בכירי הבנק למסחר - קפיצת מדרגה; דירקטורים חוששים לבצע את תפקידם"

בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות ל-9 נושאי משרה ודירקטורים לשעבר בבנק למסחר כי היא שוקלת להגיש נגדם כתבי אישום, בכפוף לשימוע, בגין חלקם במעילה בבנק ; גרוס: "אני חרד מהמשמעויות של המהלך עבור דירקטורים"

בשבוע שעבר קיבלו 9 נושאי משרה ודירקטורים בכירים, שכיהנו בבנק למסחר בשנים 1999-2002, בשורה קשה: המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שוקלת להגיש נגדם כתבי אישום, בכפוף לשימוע, כל אחד בגין חלקו בפרשת המעילה של פקידת הבנק אתי אלון. על-פי החשד, הדירקטורים והמנהלים ניהלו את הבנק ופיקחו על ניהולו באופן לקוי ובלתי תקין, עד כדי סיכון יכולתו של הבנק לעמוד בהתחייבויותיו.

גם עד היום לא נהנו הדירקטורים ונושאי המשרה בבנק למסחר משקט תעשייתי. מאז התפוצצה הפרשה באפריל 2002 - כשהתברר כי במשך כ-5 שנים גנבה אלון, אז סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך, 270 מיליון שקל מהבנק - הופנתה אצבע מאשימה גם לעברם. עם זאת, האחריות שדבקה בהם נוהלה עד כה במישור האזרחי.

הכנ"ר, מתוקף תפקידו כמפרק הבנק, תבע 271 מיליון שקל מ-35 גורמים, ובהם דירקטורים ונושאי משרה, בטענה לאחריותם לקריסת הבנק. באחרונה אושרה פשרה עם 21 דירקטורים ומנהלים, שלפיה הם ישלמו לקופת הפירוק 12 מיליון שקל, שרובם ישולמו על-ידי הביטוח.

אלא שכעת 9 "הנבחרים" כבר לא נתבעים בדין אזרחי. הם חשודים, עם סיכון להפוך לנאשמים, בדין פלילי. ואת זה הביטוח שלהם כבר לא מכסה. החשודים הם: שמיל ובר, שהיה יו"ר הבנק ובעל שליטה בו; המנכ"ל, משה ליבוביץ; הסמנכ"ל ומנהל מחלקת האשראי, אמיר פרג; דורון גרופר, שהיה דירקטור ויו"ר ועדת אשראי דירקטוריונית; רו"ח טובה הילמן, שכיהנה כדירקטורית וכיו"רית ועדת ביקורת דירקטוריונית עד לקריסת הבנק; נעמי לירן, דירקטורית מטעם הציבור ויו"רית ועדת ביקורת דירקטוריונית לפני התמוטטות הבנק; יוסי אנה, מנהל סניף תל-אביב בבנק; עדי מוסל, חשב הבנק; ונתלי שרון, מנהלת מחלקת השקעות, והאחראית הישירה על אלון.

החשדות נגדם נוגעים לאופן פעולתם או למחדליהם בשורה ארוכה של נושאים הנוגעים לניהול הבנק, ביניהם הלימות הון, נזילות, אשראי, פיקדונות, צ'קים בנקאיים, הקשר בין הבנק ללקוחותיו וניהול כוח-אדם בבנק.

"עלה נופל - מאשימים את הדירקטורים"

אחריותם האישית של נושאי משרה בחברה הפכה לנושא "אופנתי" בשנים האחרונות. קריסות של חברות ואוזלת-ידם של מנהלי תאגידים הובילו לתביעות מצד משקיעים נגד דירקטורים ונושאי משרה באותן חברות - כפי שקרה עם הקריסות של אנרון, וורלדקום, ואחרים. בעקבות מקרים אלו, התבססה בשנים האחרונות בעולם התאגידי, בהובלת השוק האמריקני, תפיסה שלפיה יש לתבוע אחריות מנושאי משרה ומדירקטורים בחברות ציבוריות. הרחבת האחריות במישור האזרחי עוררה כעס רב בקרב הדירקטורים, שטענו כי אין הלימה בין שכרם לסיכון שהם נוטלים על עצמם, וכי האחריות המוטלת עליהם אינה סבירה.

לדברי ד"ר אירית חביב-סגל, מהמומחיות המובילות בדיני חברות, בכנס לפני כשנתיים, "יש נטייה כללית להאשים את הדירקטורים בכל דבר שלא בסדר - עד כדי הפרזה. עלה נופל - מאשימים את הדירקטורים".

מומחים אחרים הזהירו מפני הרתעת "אנשים טובים" מלכהן כדירקטורים בעקבות הרחבת יתר של האחריות האזרחית המוטלת עליהם. הביקורת על הגבולות הנפרצים של אחריות הדירקטורים טרם שככה, וכבר נראה שהפרקליטות מכריזה על גבולות חדשים ומורחבים בגזרה. סוג של קפיצת מדרגה - מהשלב האזרחי לפלילי.

פרופ' יוסף גרוס, מומחה לדיני חברות, ניירות ערך ושוק ההון, חושש מהגבולות החדשים שמסתמנים. "זו קפיצת מדרגה ממש. אני לא זוכר מקרה שבו הביאו לדין פלילי דירקטורים על חוסר מעש, על היעדר פעילות". לדבריו, יש לעשות הבחנה בין הדירקטורים שכיהנו כנושאי משרה בבנק למסחר לדירקטורים שהיו חיצוניים לפעילות הבנק. אלו שנמנים עם הקבוצה השנייה, חוטפים מכה קשה כיום.

גרוס: "מה שאומרים לחשודים היום זה 'לא פיקחתם מספיק, לא עשיתם מה שהייתם צריכים לעשות, ועל זה אנחנו נעמיד אתכם לדין פלילי בנוסף לאחריות אזרחית'. אבל הם היו חיצוניים לפעילות החברה, ויש גבול למה שהם יכולים לעשות במסגרת תפקידם כדירקטורים. בכל זאת מטילים עליהם אחריות פלילית. זה דבר חדש במחוזותינו. אני חרד מההתפתחות החדשה הזו והמשמעויות שלה עבור דירקטורים".

מרמה והפרת אמונים

הדירקטורים ונושאי המשרה אינם חשודים במחדלים בלבד. חלק מהעבירות שייוחסו להם, כל אחד לפי חלקו - ועדיין לא ברור מי מואשם במה בדיוק - מרמזות כי לא התרשלו בלבד, אלא ביצעו פעולות אקטיביות שהיוו קרקע פורייה לביצוע מעילת ענק במשך שנים. בין היתר, הם חשודים במרמה ובהפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, אי-גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד, וכן בעבירות על פקודת הבנקאות - ניהול עסקים של תאגיד ותאגיד בנקאי בדרך שפגעה בניהולו התקין או שהעמידה בסכנה את יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו (שדינה עד 4 שנות מאסר).

גרוס מתקשה להאמין שמכלול העבירות שמיוחסות לנושאי המשרה והדירקטורים יגיעו לכתב האישום. "קשה לי להאמין שהיה פה רישום כוזב על-ידי מי מהתשעה, ואני לא יודע מה הבסיס לייחס להם 'עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד'. נראה לי, שבסופו של דבר, הסעיף העיקרי שהפרקליטות תתבסס עליו יהיה האישום במרמה ובהפרת אמונים, שחטף הרבה ביקורת בשנים האחרונות. הוא מנוסח כסעיף שסתום, סעיף נורא כללי, שכבר נמתחה עליו ביקורת גדולה של בתי המשפט על העמימות שלו. לדעתי, לא יהיה נכון להשתמש בו כיום לצורך הרחבת אחריותם של הדירקטורים לפלילים".

* מה הסכנה בהרחבת האחריות של הדירקטורים?

גרוס: "הסכנה העיקרית בהרחבת האחריות, שזה עשוי לשתק פעילות עסקית של חברה. דירקטור שבעבר אישר כל מיני פעולות של החברה שנראו לו לגיטימיות וטובות, יחשוש פתאום מהחרב הפלילית. הוא יחשוש שמישהו בדיעבד יבוא ויגיד לו שזה הפרת אמונים. מה אני כדירקטור אשב ואחשוב אחרי ההודעה של הפרקליטות? 'אני לא אאשר את זה ואת זה, כי אני חושש שאחר-כך אועמד לדין פלילי'.

"הדירקטור יחשש לעצמו, ובתוך כך עלול לפגוע בחברה ולמנוע ממנה לעשות עסקים. חברה נועדה לעסקים, ולא לשים את הכסף בפיקדון בנקאי. אם היא עושה עסקים, כל דירקטור יגיע למצב שבו הוא חושב 'מוטב לי לא לעשות מאשר לעשות, שמא אקנס או איחשד בפלילים'. לכן, צריך להיות ער למידת הרחבת האחריות של הדירקטורים".

משלמים את מחיר המשבר הכלכלי

החשש כי אנשים טובים ידירו את רגליהם מדירקטוריונים גובר בעקבות ההרחבה האמורה. גרוס: "דירקטורים משקשקים וחוששים לבצע את תפקידם בגלל שמרחפת מעל ראשם אחריות אזרחית מורחבת, שהלכה וגדלה בשנים האחרונות. אמנם, במישור האזרחי, יש להם ביטוח ושיפוי, אבל עדיין יש אי-נעימות גדולה כשמוטלת אחריות אזרחית על דירקטור.

"אם נושאי משרה צריכים לחשוש לחירותם ולשמם גם ברמה הפלילית, זה עשוי להניא אותם מלכהן בתפקיד מלכתחילה, ויהיו אנשים רציניים שיגידו לעצמם 'מה אני צריך את הדבר הזה?' וידירו את רגלם מהתפקיד. יש כאן חשש לא מבוטל".

החשש נובע, בין היתר, מהעובדה שכמעט אין גבול לפעולות שהדירקטור יכול לעשות כדי להעמיק את היכרותו עם החברה. "החיטוט", שיכול להיות אינסופי, הוא פונקציה של השקעת זמן ומאמץ.

גרוס: "כמה זמן דירקטור צריך להשקיע? יש אינסוף פעולות שהוא יכול לעשות כדי להכיר את החברה. אני חושב, שיש פה פריצת גדר שלא הייתה עד היום. למה לי לשבת בדירקטוריון אם זה המצב? מה מביא אותי לשבת שם?. במיוחד כשהשכר לא כל-כך גבוה (שכר דח"צים בישראל נמוך לעומת מקביליהם במערב. ביקורת בנושא זה נשמעת רבות על-ידי החברות עצמן ועל-ידי מומחים. א' ל'-ו').

"דירקטוריון אינו מקום לישיבת רעים לשתיית קפה, אלא מקום שבו אתה צריך ללמוד ולדעת על החברה. עם זאת, אם אני לא יודע מהו גבול האחריות שלי, ואם הכלי הפלילי יהפוך לכלי משמעותי נגדי, לא אסכן את עצמי ולא אכהן כדירקטור".

פרופ' רון שפירא, מומחה לעבירות צווארון לבן ולני"ע, ושותף במשרד עוה"ד ד"ר י. וינרוט, פחות נרעש מהודעת הפרקליטות. "בשלב זה, לא ברור מההודעה שפרסמה הפרקליטות בגין אילו מעשים בדיוק מאשימים את נושאי המשרה לשעבר בבנק למסחר, ועל סמך מה מייחסת להם הפרקליטות עבירות שרובן מצריכות אשם סובייקטיבי. כלומר, לא רשלנות בלבד כי אם מודעות לדבר-מה פסול או לנטילת סיכון מודעת".

עם זאת, גם שפירא מסכים שניתן לזהות בהודעה שינוי תפיסה מסוים, שצריך לשים לב גם לעיתויו. "ההחלטה להעמיד לדין את הבכירים לשעבר בבנק משקפת מגמה מודעת של פרקליטות המדינה להרחיב את השימוש בסנקציות פליליות לשם הסדרת השוק הכלכלי. לא מן הנמנע, שבכירי הבנק למסחר משלמים את מחיר המשבר הכלכלי שאירע שנים רבות אחרי מעשיהם, ואשר יצר אווירה ציבורית המעודדת אכיפה חמורה יותר של חובות הפיקוח על 'שומרי סף' בתאגידים".

לדברי שפירא, חשוב להיזהר שמגמת האכיפה הפלילית של תקני התנהגות של מנהלים ונושאי משרה לא תרחיק-לכת. "המשפט הפלילי אמור להיות מוצא אחרון, רק לאחר שברור שאין תועלת באמצעים האחרים לשירוש נורמות, לרבות תובענות ייצוגיות.

"בישראל, שאיננה מעודדת תובענות ייצוגיות ואשר טרם ניסתה להשתמש במנגנונים אדמיניסטרטיביים יעילים של רגולציה, עדיין איננו נמצאים במצב שבו אנחנו צריכים להשתמש בנשק הבלתי-קונבנציונלי של אישום פלילי".

הודעת הפרקליטות ניתנה בתקופה קשה בכלכלה העולמית. המשבר הפיננסי הוביל, ועוד יוביל כנראה, לקריסת חברות, לחדלות פירעון ולקטסטרופות כלכליות נוספות. האם הרחבת אחריותם של נושאי משרה למישור הפלילי, אם אכן זו המדיניות המתגבשת, תזמן לפתחם של הדירקטורים כתבי אישום פליליים פוסט-המשבר?. זו נקודה נוספת למחשבה.

עוד כתבות

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

טראמפ: "אם תוכנית השלום תתפוס נהדר, ואם לא, גם זה בסדר"

נתניהו אמר לטראמפ לפני פגישתם: "היית החבר הכי טוב שהיה לישראל בבית הלבן ומחר נוכל להמשיך לעשות היסטוריה"

דודי ורטהיים / צילום: סיון פרג'

דודי ורטהיים, דוד פתאל ושושנה גזונדהייט: המימושים הגדולים של בעלי עניין בבורסה בסיכום 2019

המממש הגדול מכולם: דודי ורטהיים, שמכר 14% ממניות חברת ההשקעות בנדל"ן אלוני חץ בתמורה כוללת של יותר מ-1.1 מיליארד שקל ● היקף המימושים של בעלי עניין בת"א עמד בשנה החולפת על יותר מ-5.5 מיליארד שקל - ירידה ניכרת לעומת שנת שיא שנרשמה ב-2018 עם כ-13 מיליארד שקל

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

ירידות באסיה; חברת התעופה הגדולה ביפן מאבדת 3%

התפשטות נגיף הקורונה מכבידה על הבורסות באסיה, מלבד אלו שבסין, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה וטאיוואן שסגורות לרגל חג שנקטע באיבו ● אמש בוול סטריט נמחקו העליות שנרשמו במדד דאו ג'ונס ב-2020

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס, ברנדן מקדרמיד

נגיף הקורונה הכביד על וול סטריט: הדאו מחק את העליות של 2020; סגירה צורמת באירופה

המדדים המובילים בוול סטריט צנחו בעקבות החששות מהתפשטות נגיף הקורונה ● באירופה הדאקס והקאק נפלו ב-2.7% ● מניות חברות התעופה, המלונאות והמסעדנות איבדו גובה ● בורסת טוקיו ננעלה בצניחה של 2%; שווקים רבים באסיה היו סגורים היום לרגל חגים

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נגיף הקורונה מרעיד את השווקים: "עלולות להיות השפעות מהותיות"

לאחר עליות חדות בשווקים עולה השאלה האם הגיע הזמן לממש רווחים, ללא קשר לדרמה שנרשמת כעת בצל התפרצות נגיף הקורונה

פיצול תיקי השקעות מאפשר להתמקד במטרות ספציפיות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

זהירות! קנסות לפניך: הרגולציה החדשה שתחולל שינוי מהותי בכשלי הסליקה

רגולציה אירופית חדשה שתיכנס לתוקף השנה תחולל שינוי מהותי בטיפול בכשלי סליקה ● הרגולציה, שתחול על כל סוגי ניירות הערך, תטיל קנסות קבועים על הצד שיגרום לכשל ● המהלך ישפיע על גופים בישראל וגם על לקוחותיהם, שעלולים לשאת בעלויות הנובעות מכשלי סליקה בעסקאות שבוצעו עבורם

יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי

לא דיבידנד, רווח הון: תשובה ישלם לרשות המסים מאות מיליוני שקלים

העליון קיבל את ערעורה של המדינה על פס"ד המחוזי, שקבע כי התמורה של מכירת מניותיה של דלק הונגריה, בגובה 2.5 מיליארד שקל, בדלק ארה”ב, תיחשב לה כדיבידנד

מה אפשר  לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזו דירה תוכלו לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ

שלושה חדרים בחולון, שלושה חדרים בפתח תקווה, שלושה חדרים בבני ברק או שלושה חדרים בראשון לציון

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

לקראת הפתיחה בבורסה בת"א: עצבנות בשוק בצל החשש מנגיף הקורונה

החשש מהתפשטות נגיף הקורונה מחק אמש את העליות שרשם השנה הדאו ג'ונס ● לאומי שוקי הון, "בימים הקרובים נראה שהעצבנות בשווקים צפויה להיות גבוהה ולפיכך יש להתכונן למסחר עם תנודתיות גבוהה יחסית"

הילארי קלינטון / צילום: סימון דוסון, רויטרס

הילרי קלינטון על צוקרברג: "אוטוריטרי"

קלינטון אמרה את הדברים בראיון לקראת הסדרה התיעודית החדש עליה ● עוד הוסיפה כי: "הם נצמדים לטיעונים שנוגעים לצנזורה ולחופש הביטוי כי זה האינטרס המסחרי שלהם"

איילת שקד ואריה דרעי/ צילומים: כדיה לוי, יוסי זמיר

דרעי על איילת שקד: "בתקופת אוסלו היא הייתה אמא של שבת בגן"

בסרטון התעמולה של ש"ס נמתחה ביקורת, בין היתר, על איילת שקד שלא עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ● שר הפנים הנחה את בכירי משרדו להכין עבודת מטה לסיפוח בקעת הירדן

ח"כ היבא יזבק / צילום: יח"צ

מנדלבליט: יש לאפשר לח"כ היבא יזבק לרוץ לכנסת ה-23

הודעת היועץ מנדלבליט הגיעה לאחר קבלת תצהירה של יזבק שבו הבהירה כי אין באמירותיה קריאה לאלימות, אלא לסיום הכיבוש ● במכתב תשובה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, כתבה יזבק כי אמירותיה בראיון הביעו תמיכה בסיום הכיבוש ולא קריאה למאבק מזוין נגד ישראל

ג'ורדנה קטלר, אחראית מדיניות פייסבוק בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחראית מדיניות פייסבוק בישראל: "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור"

ג'ורדנה קטלר אמרה את הדברים בתדרוך מיוחד לעיתונאים לקראת בחירות 2020 ● עוד אמרה קטלר: "אנחנו מכבדים את החוק המקומי. מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות" ● תדרוך דומה ערכה אתמול פייסבוק גם עבור נציגי המפלגות

מטוסי אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא / צילומים: יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

איך הפך ענף התעופה בארה"ב לחזק ביותר בעולם במונחי רווחיות ואיך ישראל קשורה לסיפור?

הגל הירוק ששוטף את אירופה ולפיו נוסעים מוותרים על טיסות כחלק מהמאבק הסביבתי, פוסח על ארה"ב ● בשעה שבאירופה נרשמת ירידה בהיקף הנוסעים בטיסות פנים, הדוחות הכספיים של חברות התעופה הגדולות בארה"ב מצביעים על מגמת המראה

סונדאר פיצ'איי / צילום: רויטרס

הממשל האמריקאי מעבה את החקירה הפדרלית נגד גוגל

במרכז החקירה עומד החשד כי גוגל ניצלה את מעמדה החזק בשוק הפרסום המקוון כדי להחניק את התחרות ● כמה תובעים כלליים של מדינות בארה"ב ייפגשו השבוע עם פרקליטים במשרד המשפטים הפדרלי כדי לחלוק מידע, במהלך שיכול לאחד את החקירות

קובי בראיינט ובתו ג'יאנה בראיינט / צילום: Stephen R. Sylvanie, רויטרס

הטעות הנוראית של חדשות ABC בדיווח על מותו של קובי בראיינט

כתב רשת ABC News, מאט גוטמן, דיווח באופן שגוי בשידור חי למיליוני צופים אמריקאים מהתרסקות המסוק בה נהרג שחקן הכדורסל קובי בראיינט, וטען כי כל ארבע בנותיו נהרגו ● מאוחר יותר גוטמן עלה לשידור כדי להתנצל על הפגיעה ברגשות משפחתו וחבריו של בראיינט וצופי הרשת

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 26 בינואר

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

יו"ר כחול לבן בני גנץ ונשיא ארה"ב בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

גנץ: "אפעל ליישום תוכניתו של טראמפ בתיאום עם מדיניות האזור"

בשונה מן הפגישה עם נתניהו שנערכה אף היא מוקדם יותר היום, מן המפגש עם גנץ נשלחו אך ורק תמונות ולא ניתנה הזדמנות לעיתונאים להיכנס ולשאול שאלות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

נגיף הקורונה הפיל את הבורסה: ת"א 90 צנח ב-2.1%, דלק ב-4%

מדדי הטכנולוגיה והאנרגיה איבדו כ-2.5% ● טאואר איבדה 4.6%, ונייס ירדה ב-2.35% ● המסחר מתנהל בצל ירידות חדות בשווקים על רקע התפשטות וירוס הקורונה ● הדאו ג'ונס צולל בכ-2%, מדד הפחד מזנק ב-25%

זיהום נפט בים / צילום: שאטרסטוק

המשרד להגנת הסביבה החל בהליך של אכיפה מנהלית נגד קידוח כריש

במשרד בודקים חשד שאוניית הקידוח של אנרג'יאן הזרימה צנמט קידוח לים ● הבדיקה נעשתה כחלק ממבצע בינלאומי שמוביל האינטרפול להידוק הפיקוח והאכיפה בסביבה הימית ● המשרד להגנת הסביבה ביצע ביקורות ב-29 אוניות שפקדו את הנמלים בישראל