אמיר איל הוא יו"ר קבוצת אינפיניטי
הגאות במספר קרנות הגידור (הוכפל בתוך פחות מ=10 שנים) ובכמות הכסף שניהלו, קיבלו עידוד מתאוות הבצע שהציפה את השוק על כל מגזריו. אסטרטגיות ההשקעה הסודיות והמכשירים הפיננסים המורכבים שבהם השתמשו הקרנות, הניבו תשואות יפות, כל עוד המגמות היו ברורות.
למשל, עד אמצע השנה היה ברור שיש לבצע שורט (מכירה בחסר, כלומר, הימור על ירידה) על מניות הפיננסים ושוק הסאבפריים, ולונג (רכישה לשם החזקה) על הסחורות ומניות שווקים מתעוררים. אלא שקריסת השווקים וחשיפתן של הונאות מסוגו של מיידוף טרפה את הקלפים
המגמה הברורה היחידה כיום היא רתיעת המשקיעים מכל סיכון (עיינו בתשואות השפל של אג"ח הממשלות כולן). דינן של קרנות הגידור וסודות ההשקעה שלהן נגזר.
תאוות הבצע פשטה בכול
השנה שחלפה הוכיחה שתאוות בצע והתעלמות מסיכון אינן נחלתם של משקיעים מן השורה בלבד. גם שמנא וסלתא של עשירי העולם, הבנקאים והמנהלים נפלו קורבן לזמינות הבלתי נסבלת של גיוס האשראי וגלגולו. עם זאת, חישוב לקוי של סיכויי הרווח כנגד הסיכון להפסיד, הוא שניפח את בועת האשראי שהדי התפוצצותה מרעידים עדיין את שוקי ההון בכל רחבי הגלובוס.
בשנות הגאות, וכתוצאה מהרפורמה בשוק ההון בישראל, גדל חלקו של הכסף המנוהל בידי גורמים שנחשבו למקצועני שוק ההון. הם דיברו בז'רגון הנכון, בשפה השיווקית הראויה, השתמשו במכשירים המתוחכמים כפי שציפו מהם. זה היה בון טון, מגמה אופנה שהתבררה כמי שהובילה אותנו למקום שבו ניצבים היום.
משנת 2000 קרנות גידור חדשות הוקמו צצו ופרחו כמו פטריות אחרי הגשם. ניהול קרן גידור נהפך לחלום רטוב בוול סטריט. בסוף שנת 2007 הוכפל מספר קרנות הגידור והגיע לעשרת אלפים, אשר ניהלו נכסים בשווי כמעט 2 טריליון דולר. עם זאת, המשבר הפיננסי החריף ממשיך לגבות מחיר מתעשיית קרנות הגידור, כך שאלפי קרנות גידור עשויות להתמוטט בחודשים הקרובים.
הונאת הענק של מאדוף העלתה פעם נוספת את השאלה האם רגולציה מוגברת הייתה יכולה לזהות את ההונאה מבעוד מועד. שאלה זו צפה לאוויר גם לאחר פרשת אנרון העולמית, ואצלנו בישראל עלתה הסוגיה בהונאת הענק של אתי אלון בבנק למסחר.
הניסיון להכות את המדדים לאורך זמן תוך שימוש בכלים לא שקופים יוצר רעב להגדלת הסיכון תוך שימוש בטכניקת השקעה ממונפת.
לקרנות הגידור יש פחות כללי השקעה מחייבים ומידת החשיפה הנדרשת מהן נמוכה יחסית, ולכן נחשבו להשקעה מסוכנת, אם גם מפתה. קרנות טובות משיגות תשואות גבוהות בהרבה מההשקעות האחרות בשוק ההון, אך הסיכון בהן יותר גבוה - הן פועלות בסביבת סיכון שבהחלט אינה מתאימה לפרופיל המשקיע הממוצע.
הרגולציה המוגברת הקיימת בישראל הצילה חלק ניכר מהמוסדות הפיננסיים מליטול סיכונים נוספים ומיותרים כך שהחשיפה הישראלית למכשירי השקעה מורכבים נותרה נמוכה יחסית בהשוואה למדינות המפותחות.
לדעתנו, בשנים הקרובות תהיה חזרה להשקעה בכלים פיננסיים פשוטים וגלויים יותר. השקעות אלו אולי לא יסנוורו את עיני המשקיעים בגובה התשואות, אולם יתנו להם אפשרות לישון בשקט ולתכנן את החיסכון לטווח ארוך בצורה יותר שקולה ואחראית.