הסיפור של בנק אוף אמריקה מזכיר את העלילה שחזרה על עצמה בסרטים הערביים שערוץ 1 היה נוהג לשדר בימי שישי בשנות ה-70: בנק גדול ועמיד, מוצלח אך מעט פזרן, עושה טעות אנושית ולוקח לאישה את בנק המשכנתאות קאונטרי וייד בשיא בועת המחירים וערב המשבר העולמי.
בנק אוף אמריקה שילם בדצמבר 2007 רק 4 מיליארד דולר במניות, סכום שהיה נראה סביר למדי באותה עת, אך הנדוניה שהוא מקבל עם הכלה כללה 408 מיליארד דולר כספי הלוואה מסוג משכנתאות. המשך הסיפור ידוע סאב-פריים, משבר, התייבשות של שוק ההון, הלאמות, אש, פיצוצים מכונית מתרוממת באוויר (ועוד שלל אפקטים).
כשהתפזר העשן הסמיך, מצא עצמו בנק אוף אמריקה עומד מתחת לחופה בשנית, הפעם, כשאקדח מוצמד לרקתו ובו אוחזים השר היוצא הנק פולסון והנגיד הנוכח בן ברננקי, בעוד ליהמן ברדרס פוסעת לעברו נרגשת, לבושה בגדי כלה.
בנק אוף אמריקה התעשת בזמן, חטף מהשורה הראשונה בקהל את מריל לינץ' (האחות הגדולה של ליהמן) דחף לה 50 מיליארד דולר, וקידש אותה בחופזה. הקהל הריע, הדי ג'יי הגביר את המוזיקה, ובעוד ברננקי ופולסון קורעים את רחבת הריקודים ליהמן יצאה מאולם האירועים בהאנגר 11 כדי למלא את טפסי Chapter 11.
מה שהבנק לא לקח בחשבון
בחכמה שבדיעבד, בנק אוף אמריקה היה צריך להיות יותר חשדן בנוגע לקלות שבה מריל התמסרה לו. בלהט הרגע היה לו נוח להאמין שמריל נמשכת אליו, הוא גם ידע שהשעון הביולוגי של מריל מתקתק, ושהוא היחיד שיכול לספק לה הגנה מפני כל השורטיסטים שאורבים לה כעורבים מחוץ לאולם. בנק אוף אמריקה צדק בכל אלה, אבל הוא לא לקח בחשבון עניין חשוב נוסף: איחוד המאזן עם מריל לינץ' הפך למשקולת כבדה מנשוא על הביצועים של הבנק.
כיום, לאחר שעברו ארבעה חודשים, מבין בנק אוף אמריקה, כי דברים שנראו מבטיחים מתחת לחופה, אינם בדיוק כפי שהם נראו. מריל אומנם עברה ניתוח כואב להסרת נכסים בעייתיים (נפטרה מתיק ה-CDO בהיקף 30.6 מיליארד דולר בתמורה ל-6.7 מיליארד דולר ), אך מסתבר כי בספרים שלה נמצאות עדיין גרורות מסוכנות בהיקפים משמעותיים.
כך למשל נאלץ בנק אוף אמריקה למחוק ברבעון האחרון כמעט 2 מיליארד דולר מההלוואות הממונפות של מריל, ויותר מ-1 מיליארד דולר בגין אג"ח מגובה בהלוואות נדל"ן מסחרי (CMBS) ועוד ועוד.
מריל עצמה הפסידה ברבעון האחרון 15.3 מיליארד דולר ובשנה וחצי שעברו, הפסידה סכום אסטרונומי בסך 40 מיליארד דולר. המפנה הנוכחי הגיע, כאשר בנק אוף אמריקה הבין את גודל הברוךְ שנובע מכך שאדם תקוע עם שתי נשים (מריל וקאנטרי וויד) שצפויות להקיז את דמו עוד זמן רב.
כאן בנק אוף אמריקה נשבר. האגדה מספרת כי נטל את האקדח והופיע אצל פולסון וברננקי, עדכן אותם כי החיבור עם מריל מסב לו נזק רב ושאם הם לא יעזרו לו לסתום את החור במאזן ממנו נוזלים לו הנכסים בכוונתו לסגת מהקשר עם מריל ומבחינתו שמריל ילך בדרכו של ליהמן - ובדרכם של בנקים רבים אחרים לעולם שכולו וגו'.
ברננקי ופולסון אשר אינם יכולים להרשות לעצמם עוד אירוע ליהמן שיכניס את המערכת לסחרור מערכות, הבינו את הרמז והעניקו לזוג הצעיר חבילת סיוע ממשלתית במתווה דומה לזה שקיבל סיטי בחודש נובמבר.
החבילה כוללת הזרקת הון מיידית בסך 20 מיליארד דולר, מתן רשת ביטחון לגבי תיק הנכסים הבעייתיים וקו אשראי ישיר מהפד. מנגד, הממשל דרש (כפי שדרש בזמנו מסיטי) כי הדיבידנדים של הבנק לא יעלו על 1 סנט בשלוש השנים הקרובות, ושיהודק הפיקוח על שכר הבכירים בארגון.
בנוסף ביקש הממשל וקיבל מניות בכורה בסך 24 מיליארד דולר עם קופון בשיעור 8%, ודרש שהבנק ישתף פעולה בכל הקשור לשיקום שוק המשכנתאות (לרבות שינוי תנאי משכנתאות שבעליהן חדלי פירעון).
אפילוג
כפי שהדברים נראים עכשיו, סביר שהממשל האמריקני ישקול שוב יישום (אפילו חלקי) של רעיון הוצאת הנכסים הרעילים מהבנקים (תוכנית ה-TARP המקורית: Troubled Assets Relief Program). ברננקי התבטא בנושא זה כבר לפני שבוע וחצי והדגיש, כי אין די בתוכנית התמריצים של אובאמה.
לדעת יו"ר הפד, על מנת שהשוק ישוב לתפקד - יש לשחרר את סקטור הבנקאות מהנכסים הבעייתיים אשר מרעילים את המאזנים, ואינם מאפשרים מתן אשראי ותמיכה בפעילות הכלכלית.
בראיון הפרידה, הצטרף שר האוצר פולסון, גם הוא, לקריאה לשוב ולשקול את הנושא, היות שנראה, כי רק בדרך זו המערכת הפיננסית תוכל לחזור לתפקד בטווח הזמן הנראה לעין.
הבעיה הקשה באמת היא ליישם זאת: האם על המדינה להקים בנק ממשלתי אשר ייקנה את כל הנכסים הבעייתיים שמסתובבים בשוק? ומה זה בכלל "נכס בעייתי"? שהרי ברור שהממשל לא יכול לקנות את כל טריליוני האג"חים מגובי המשכנתאות (MBS), האיגרות שמגובות בנדל"ן למסחר (CMBS) ובטח לא את כל ה-CDO שמסתובבים שם בחוץ, ומאלצים את הבנקים לשערך את תיק הנכסים שלהם כלפי מטה.
לפיכך מסקנתנו היא, שבעת הנוכחית, הממשל ימשיך במה שהוא מכנה The Asset Guarantee Program - מתן רשת ביטחון באופן פרטני למספר מוגדר של נכסים מאוד בעייתיים על פי המתווה שתואר לעיל.