גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באותו הבוקר דווח על מציאת גז בכמויות ענקיות בקידוח תמר מול חופי המדינה, והמניות של החברות והשותפויות המעורבות זינקו אל על. קבוצת דלק נסקה בלמעלה מ-40%, ויתר חברות הקבוצה המעורבות עלו אף הן בעשרות רבות של אחוזים. מניית ישראמקו זינקה בכ-120% והשלימה הכפלה של כמעט פי ארבעה מאז תחילת השנה.

היום הזה היה כמובן יום מצוין לקרנות הנאמנות המחזיקות במניות החברות והשותפויות הקשורות, ומסתבר שיש לא מעט קרנות שאכן הימרו כי יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, יעשה זאת שוב, אחרי ששותפויות הנפט והגז שלו רשמו הצלחה לפני כתשע שנים בקידוח ים תטיס.

נפתח בקרנות הגמישות, אלו שהמנהלים שלהן יכולים (אם כי לא תמיד הם עושים זאת) להתגמש לפי מצב השוק: להיחשף למניות או להימנע מהן, להגדיל פוזיציות בתחומים מסוימים על חשבון תחומים אחרים ולשחק עם החשיפה לדולר, לאג"ח מסוימות ועוד.

כשבודקים את התשואות שהניבו הקרנות הללו ביום ראשון מגלים ש"הלמן אלדובי הזדמנות ישראל" זינקה באותו היום ב-14.8%, והשלימה זינוק של כ-38% מתחילת השנה. כמעט כל הקפיצה הזאת נשענת על מאגרי הגז שתדלקו את העליות במניות הקשורות. נכון לסוף אוקטובר (מועד העדכון האחרון של הרכבי קרנות הנאמנות) היו לקרן הזו, שמנהלת כ-7 מיליון שקל, אחזקות של כ-3% בקבוצת דלק; 8.2% בדלק אנרגיה; 7.6% בישראמקו ועוד כמה אחוזים באיגרות החוב של קבוצת דלק.

רק העלייה של ישראמקו ביום אחד תרמה לקרן הזו (בהנחה ששיעור האחזקה בה לא השתנה, אם כי בפועל סביר להניח כי הוא עלה על רקע העליות בישראמקו בשבועות האחרונים) כ-9%, כך שהעלייה הכוללת של הקרן באותו יום ממש לא מהווה הפתעה.

העליות האלו מספקות מעט נחת לבית ההשקעות הלמן אלדובי שפעילות הקרנות שלו ב-2008 נחלה כישלון. זאת לאחר שעם תחילתה ניהל בית ההשקעות נכסים בהיקף של מעל 400 מיליון שקל, ובסיומה נותרו לו נכסים מנוהלים בהיקף של כ-60 מיליון שקל בלבד.

כנראה שככה זה נראה, לטוב ולרע, אם אתה בוחר להתמחות בנישות של השקעות - הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך במצב של צל"ש או טר"ש. כשעולים על הגל ומספקים תשואות, הציבור נוהר אליך, אבל כשהקערה מתהפכת, המשקיעים בורחים.

כך קרה בקרנות של הלמן אלדובי שהתמחו בהשקעות בווייטנאם ובאיסלנד. פעם, וזה לא היה מזמן, למשקיעים היה תיאבון גדול מאוד לשווקים חדשים ומעניינים, ובהתחלה זה הצליח: הקרנות האלו רשמו עליות מרשימות. אבל כשהשווקים חטפו שפעת, עוד לפני המחלה הקשה בספטמבר, המקומות האלה היו גם מהראשונים להיפגע.

הירידות בשווי הנכסים בשתי המדינות, לצד הפדיונות הגדולים, כיווצו את הקרנות הללו, כשהקרן המתמחה בוייטנאם ומזרח אסיה איבדה מעל 50 מיליון שקל - מ-60 מיליון שקל בתחילת 2008 ל-9 מיליון שקל בסוף 2008 - והקרן המתמחה באיגרות חוב באיסלנד איבדה כ-100 מיליון שקל - מ-125 מיליון שקל ל-25 מיליון.

אבל למעשה המצב בקרן איסלנד גרוע אפילו יותר. הקרן המתמחה באיגרות חוב של המדינה לא נסחרת כבר כמה חודשים טובים פשוט כי אין במה לסחור. בכל יום מסחר היא מעבירה הודעה לבורסה לפיה לא ניתן לסחור (לרכוש ולמכור) בקרן הנאמנות "עקב המשך הפסקת המסחר הבין-בנקאי במטבע האיסלנדי. בשל חוסר היכולת לשערך את הנכסים המוחזקים בקרן אשר נקובים בקרונה איסלנדית, תחול הפסקה בהצעת היחידות ולא יתאפשר פדיונן", נאמר בהודעות. חוסר הנזילות לצד המשך ירידת ערך הנכסים, מעמיד בסימן שאלה גדול את השווי הכספי של הקרן שעומד באופן רשמי על 25 מיליון שקל. יתכן בהחלט שהוא נמוך מכך משמעותית.

המניה שסידרה תשואה שנתית

ובחזרה לקרנות הגמישות. אחרי הקרן של הלמן אלדובי שרשמה כאמור זינקו של 14.8% ביום ראשון, בלטה קרן הנאמנות הגמישה של הראל, "פיא גמישה היובל", שקפצה בשיעור של 11.2% והשלימה זינוק של 33% מתחילת השנה.

עלייה כזאת חייבת להיות קשורה למניות חברות ושותפויות הנפט והגז, ואכן השקעה אחת בודדת בחברות מהתחום (על פי נתוני ההרכבים לאוקטובר) סידרה לקרן את רוב התשואה. מדובר במניית חברת נפטא שגם היא מחזיקה בקידוח תמר בשיעורים מסוימים.

הקרן שמנהלת כ-60 מיליון שקל מחזיקה ב-9.3% מנפטא שזינקה בלמעלה מ-100% ביום אחד, וסידרה ל"פיא גמישה היובל" תשואה של קרוב ל-10%. האמת שזה מדהים: הקרן מחזיקה בעשרות נכסים, רק אחד מהם קשור לנפט, והוא זה שסידר לה תשואה שמקבילה לתשואה הממוצעת של שנה עד שנה וחצי (לאורך זמן) בתעשיית הקרנות הגמישות, ובשוק המניות בכלל. ככה זה כשמוצאים גז. הקרן, אגב, המשיכה לעלות גם ביום המחרת (ב-1.5%) על רקע המשך הזינוק בנפטא (8%).

כאמור, מעבר לנפטא, אין ל"פיא גמישה היובל" אף אחזקה בתחום הנפט והגז. לא מניית ישראמקו, לא מניית קבוצת דלק ואפילו לא האג"ח שלה. הקרן הזו, שהיא בעלת פרופיל חשיפה של 200%, יכולה באופן עקרוני להגדיל פוזיציה במניות (דרך נגזרים ואופציות) כך שהחשיפה שלה תהיה פי שניים מהיקף נכסיה, אבל על פניו, נראה שהיא לא מנצלת זאת, ושומרת על חשיפה של סביב 100%.

רוב אחזקותיה דווקא אינן נמצאות במניות הבולטות בבורסה בת"א. כך, למשל, 9.4% מאחזקותיה הן באוצר ההתיישבות (שמחזיקה במניות בנק לאומי), 9.3% במר, ליברטי - 6.6%, קווינקו - 6%, ואינטרגמא - 5.8%. אבל ההפתעה הגדולה נמצאת במניה המועדפת עליה ביותר (לפחות על סמך שיעור האחזקה) - מתמ.

הצעת הרכש הפכה לגורלית

מתמ היא מחברות הנדל"ן הוותיקות שנסחרות בבורסה. זוהי חברה רדומה שמחזיקה בשליטה בחברה אחרת בשם מאגרי בנייה, שגם היא נסחרת בבורסה. החברה משכירה נדל"ן ומפעילה חניונים בת"א, ויש לה נדל"ן באזורים נוספים ברחבי הארץ.

לאחרונה, הציע הבעלים של החברה, שמעון קדם, המחזיק ישירות ודרך חברת מאגרי בניה ב-88.6% (אחזקה צלובה) ממניותיה, לרכוש את מניות הציבור במחיר של 16.2 שקל, ולפני מספר ימים עלתה הצעת הרכש ל-20.8 שקל למניה.

זה מחיר שמשקף לה שווי של כ-73 מיליון שקל, דיסקאונט של כ-55%-60% על ההון, אם מתחשבים בשערוכי נדל"ן (שלא נרשמו בהון העצמי). לכאורה, מחיר ההצעה נמוך, אבל קבוצת הראל שמחזיקה ב-7% ממניות מתמ הודיעה - אם כי עדיין לא באופן סופי - כי בכוונתה להיענות להצעה. אחרי הכל, 7% זה משהו כמו 4 מיליון שקל, אולי קצת יותר, ומול סך היקף נכסיה של הראל, זה ממש לא ביג דיל.

רק שכשמסתכלים על הקרן הגמישה של בית ההשקעות, פיא היובל, רואים שנכון לסוף אוקטובר, מתמ היא כאמור המניה הבולטת ביותר שלה, והיא מהווה 9.8% מסך הנכסים שלה - משהו כמו 6 מיליון שקל. מאז מתמ אמנם איבדה כ-40%, ועדיין, מדובר על אחזקה בשווי של כ-3.5 מיליון שקל פחות או יותר, בקרן אחת (שיעור האחזקה המדויק נכון להיום לא ידוע, אבל סביר שהמניה עדיין מהווה חלק משמעותי מנכסי הקרן).

וזה לא עניין של מה בכך. למעשה, רוב האחזקה של הראל במתמ נעשית באמצעות הקרן הזאת. כך שבמצב העניינים הזה, התירוץ הרגיל שלפיו אין משמעות פרקטית לשאלה אם קבוצת הראל תיענה להצעת הרכש של שמעון קדם, כי מדובר הרי בשברירי אחוזים מסך הנכסים, כבר לא תקף. מבחינת בעלי היחידות בקרן הגמישה זה עניין משמעותי מאוד.