הקשיים בשוק הזיכרונות הלא-נדיפים (פלאש) הופכים להיות משמעותיים מיום ליום. הקורבן הגדול של השוק הצונח, לפחות ברגע זה, היא יצרנית השבבים Spansion. עד לפני כשנה וחצי היא הייתה חברת ענק שנסחרת בשווי של כ-1.8 מיליארד דולר, והיום - תעצרו נשימה - שווייה הוא כ-15 מיליון דולר בלבד. הלב נצבט, כשנזכרים שלפני מעט יותר משנה נמכרה סייפן לספנשן תמורת 368 מיליון דולר במזומן ובמניות.
ספנשן איבדה אתמול 30% נוספים לאחר שהדו"חות לרבעון הרביעי שהיו אמורים להתפרסם אחרי המסחר, בוששו להגיע ונדחו למועד לא ידוע.
ספנשן, אחת החברות הגדולות בתחום ייצור שבבי זיכרונות מסוג NOR Flash (כאלו המאפשרים שמירה והרצה של קובצי הפעלה, בניגוד לנתונים), לא לבד. החברה הגדולה בשוק זיכרונות מסוג NOR היא Numonyx, הספין-אוף של אינטל ושל STMicroelectronics שיצא לדרך לפני קצת פחות משנה. נציגות החברה בישראל היא מפעל השבבים של אינטל בקריית-גת (מה שהיה FAB 18 של אינטל והיום הוא FAB 1 של נומוניקס), ושם מרגישים מזה תקופה את הקשיים בשוק.
כעת עומדים הקשיים להיות מוחשיים יותר עבור 1,300 עובדי המפעל. החברה, כך נודע ל"גלובס", עתידה לעבור לשבוע עבודה מקוצר שיכיל 3 משמרות ביום לעומת 4 עד כה, וכתוצאה מכך, יושבת המפעל בשבתות. עד כה עבד המפעל במסגרת בשלוש משמרות במשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע ומלבד יום כיפור, המפעל פעל ללא הפסקה. עוד נודע, כי המפעל בקריית-גת עתיד לבצע שבוע של הדממה בשבוע השמיני של השנה (בסוף פברואר לערך). כמו-כן, ביצעה החברה קיצוצי שכר והטבות לעובדים. החברה סירבה להגיב לדברים.
נומוניקס ישראל, בהנהלת יונתן ונד, לא מפטרת עובדים כרגע, ומסתפקת בינתיים בפיטורי כ-100 עובדי קבלן שביצעה באמצע השנה. למרות שמצבה אינו אידיאלי, עדיין מדובר במצב טוב יחסית לזה של ספנשן. בעוד ספנשן היא חברה ציבורית, שידוע כי בקופתה שוכנים 250 מיליון דולר, הפסדים של כמה מאות מיליונים כל שנה, וחוב של כ-1.5 מיליארד דולר, המצב בנומוניקס, הפרטית, יותר מעורפל. נומוניקס מוחזקת בידי אינטל (45%), STM ((48% והשאר בידי קרן פרנסיסקו פרטנרס.
למרות שאין מספרים שמגבים זאת, ברור שהשילוב בין המשבר בשווקים הפיננסיים והקטסטרופה בשוק הזיכרונות, מקשים גם על עתידה של נומוניקס. מראש, הסיבה שהייתה בבסיס הקמת החברה היא התייעלות שתאפשר הקלה מסוימת מההפסדים הכבדים שנגרמים לחברות-האם כתוצאה מהפעילות. לפני שנה, ערב יציאתה לדרך, התקשתה נומוניקס לגייס מהבנקים סכום של כמיליארד דולר שאמור היה לשמש לה כסכום לתפעול עד שתהפוך לרווחית. למרות הסכום איתו יצאה נומוניקס לדרך, ההערכות בשוק ההון היו כי החברה תצטרך מהר מאוד לגייס סכום נוסף למימון הפעילות. אלא שהדבר כרגע אינו ניתן לביצוע.
הצעדים שנוקטות כל החברות שפועלות בשוק שבבי הזיכרונות כוללים, מלבד קיצוצים והתייעלות בניהול משמרות הייצור, גם הוצאה למיקור חוץ של הייצור לשותפות מהמזרח. ביולי הודיעה נומוניקס על שיתוף פעולה עם Elpida היפנית, שאמור לאפשר לה לשלוט יותר במערכי הייצור לקראת המעבר לייצור בליטוגרפיה של 45 ננומטר, שאמור להתבצע גם במפעל בקריית-גת שמייצר ב-65 ננומטר.
עתיד לא ברור לטכנולוגיה החדשה
השינויים בנומוניקס הם זמניים, אולם ייתכן ולקשיים במימון תהיה משמעות כואבת על המשך הפעילות. הכוונה היא למעבר לטכנולוגיית ה- PCM ((Phase Change Memory שאמורה הייתה על-פי התוכנית המקורית של נומוניקס להפוך למיינסטרים החל מ-2010. על רקע המצב בשוק ישנן הערכות לפיהן שוקלת נומוניקס לדחות או אף לבטל כליל את הפיתוח והייצור של הטכנולוגיה החדשה.
מבין שתי החברות, עתידה של ספנשן בסכנה ברורה ומיידית. בזמן מכירת סייפן לספנשן, באוקטובר 2007, אמר ד"ר בועז איתן, מנכ"ל סייפן, בתשובה לביקורת על העסקה, כי בעלי המניות לא מסתכלים על השווי הפוטנציאלי בעוד שנה-שנתיים. "אשמח אם נוכל להיפגש בעוד שנה ואני אומר: אתם הסתכלתם על השווי בדצמבר 2007. עכשיו דצמבר 2008, והעסקה גדלה פי 3". היום, נראים דבריו של איתן כחלום רחוק. מה שנראה כסביר יותר להבטחת קיומה של ספנשן הוא מכירת נכסיה, הליך שלאחרונה היא באמת בוחנת.