1. ההפסד של לייטון יואיט אתמול (ג') בסיבוב הראשון במלבורן לא הפיל את האוסטרלים לקרשים. יואיט, שהגיע לגמר ב-2005, הפסיד לפרננדו גונזאלס. שחקן הרבה יותר טוב ממנו. מה שתפס את האוסטרלים היה דווקא פרט סטטיסטי יוצא דופן: בהנחה שכריס גוקווין, ילד ג'ינג'י אוסטרלי שמעולם לא עבר את הסיבוב השני במלבורן, לא יגיע לרבע הגמר - למדינה שנחשבת אחת מהשתיים המשמעותיות בעולם הטניס לא יהיה אפילו שחקן אחד שמדורג בין 100 הראשונים בעולם. יואיט צפוי לצנוח למקום ה-110. גם בנשים המצב גרוע: רק שתי טניסאיות אוסטרליות, סמנתה סטוסור וקייסי דלאקווה, מדורגות בין 100 הראשונות בעולם, וגם הן רק מגרדות את אזור המקום ה-50.
באוסטרליה יש הרבה הסברים למצב העגום. רובם סוציולוגיים. הרבה פחות ילדים הולכים היום לטניס, בעיקר בגלל שהמודלים לחיקוי, טניסאים מקומיים שמנצחים טורנירים גדולים, כבר לא קיימים. אין שחקנים אוסטרלים, גברים או נשים, שזוכים בגראנד סלאם. מעטים מהם בכלל צולחים את השבוע השני בגראנד סלאם. בין 1950 ל-1967 זכתה אוסטרליה ב-15 תארי גביע דייויס. אבל ב-41 השנים מאז היא הוסיפה שישה בלבד. מאז 1980, למרות שנרשמו 224 אלופי גראנד סלאם (גברים ונשים), רק חמישה הלכו לשחקנים אוסטרליים (פעמיים יואיט, פעמיים פטריק ראפטר ואחד פאט קאש).
טניס, שהיה בתקופות מסוימות הענף הפופולארי ביותר באוסטרליה, נדחק למקום החמישי בלבד בקרב גברים במדינה. ענפים כמו גולף ואופניים נמצאים ראשונים בקרב ציבור הגברים האוסטרלי עם 8.8% מהאוכלוסייה הספורטיבית התחרותית, אחר כך שחייה 8%, ריצה 5.4% וטניס 4.9%. אצל נשים הטניס הוא הענף השלישי בלבד בפופולאריות עם 4.7% מהספורטאיות הפעילות, אחרי ענף כמו נט-בול (סוג של מחניים).
חלק מההסברים של המקומיים קשורים לשינויים שעוברת אוסטרליה מבחינת מבנה הנדל"ן שלה. התפרצות הנדל"ן באוסטרליה והבנייה בערים הגדולות ובפרברים הביאו לכך שאת המשפחה האוסטרלית הטיפוסית, עם מגרש הטניס לצד הבית, החליפו משפחות אוסטרליות עם בריכות שחייה ליד הבתים. לפי הערכות, בסידני ובסביבותיה חוסלו בשנים האחרונות 90% מהמגרשים הביתיים ואלו שמוקמו במרכזי הפריפריה, לטובת בניית דירות. בכתבה שפרסם מלקולם נוקס ב"גרדיאן" הוא מתאר את התופעה שעובר הטניס האוסטרלי וחיסול המגרשים בכך ש"את מגרשי הטניס הביתיים החליפו בריכות של 10 מטרים, דירות ושכונות מגורים. תרבות הפנאי של האוסטרלים החליפה את עצמה לטובת תרבות של נכסים ונדל"ן".
באוסטרליה הביאו את העניין לדיון אצל ראשי המדינה, שם הוחלט שלאור המצב העגום המדינה תישא בעלויות התכנון של העיריות ואנשים פרטיים שיהיו מעוניינים לבנות מגרשי טניס ליד הבית. המדינה אף הקצתה קרן מיוחדת עם מיליוני דולרים, לטובת החזרים כספיים לעיריות שיבנו בשטחיהן מגרשי טניס.
2. אחת הבעיות המסורתיות של השחקנים באוסטרליה היא החום. במהלך המשחק של אנדי מארי בסיבוב הראשון נרשם על המשטח חום של 50 מעלות צלסיוס. המארגנים מחויבים לסגור את הגג באצטדיון המרכזי רק כשהטמפרטורה עולה מעל 43 מעלות, אבל לא טמפרטורת המשטח, אלא טמפרטורת הסביבה. למזלו של מארי, המשחק הסתיים כעבור 45 דקות אחרי שיריבו אנדריי פאבל נפצע בתחילת המערכה השנייה.
המטרה העיקרית של השחקנים המובילים היא לשמור על טריות בחום הנורא. לסיים את העבודה כמה שיותר מהר ולחזור לחדר במלון. רפאל נדאל שידוע בזמן שהוא מושך בין הנקודות לטובת סידורים והתארגנויות, מקצר באוסטרליה אפילו את הזמן הזה. פדרר הסתפק ב-84 דקות הבוקר בדרך לניצחון בסיבוב השני על יבגני קורולב. אם מורידים את ההפסקות למנוחה, מדובר על ממוצע של 2 דקות ו-45 שניות למשחקון. נדאל עבר בסיבוב הראשון את כריסטוף רוחוס תוך 77 דקות, בניכוי ההפסקות מדובר על זמן זהה לזה של פדרר - משחקון כל 2:45 ד'. סרינה וויליאמס לא הסתירה אחרי הניצחון בסיבוב הראשון את העובדה שבילתה יותר מדי זמן על המגרש בשעות החום - 75 דקות.
3. אחד הכעסים הגדולים של השחקנים המובילים כשהם מגיעים לאוסטרליה היא העובדה שהמארגנים נוטים לשבץ את השחקנים המקומיים למשחקים המרכזיים ובעיקר למשחקי הערב ב"רוד לייבר ארינה" הנעים יחסית. בחלק גדול מהמקרים מדובר במשחקים זניחים מבחינת רמת העניין. אחרי ההדחה של יואיט, הבינו האוסטרלים שהם צריכים למצות כמה שיותר את הגיבורים המקומיים שעוד נותרו.
כך למשל, אחרי שקיבלו ביום הראשון של המשחקים היסטוריה כשברנארד טומיץ' האוסטרלי הפך לצעיר אי פעם שמנצח במלבורן (בגיל 18 ו-89 ימים), הבינו המארגנים שנפל להם משהו חזק ליד. לסיבוב השני שנערך היום כבר שובץ הילד טומיץ' לשעות הערב, לאצטדיון רוד לייבר, למשחק מול גיל מולר מלוקסמבורג. ובמלים אחרות, שחקן 768 בעולם מול שחקן שמדורג 87. את שלושת השחקנים הכי מעניינים של היום - רוג'ר פדרר, אנה איבנוביץ' ונובאק דיוקוביץ' - הם זרקו לחום הגדול של שעות הבוקר.
למשחק השני של הערב הם שיבצו את ילנה דוקיץ', עוד אוסטרלית, הרבה מעבר לשיאה, במשחק מול אנה צ'קווטאדזה.