1. ימים קשים עוברים על ההתאחדות לכדורגל. הגוף הזה, שריחף מעל הספורט הישראלי כמעט בלי פגיעה ברמה הכלכלית, חוטף כל יום בשורת איוב חדשה. לכל הבשורות יש מכנה משותף אחד: פחות כסף לכדורגל.
ערוץ 10 מגיע ומודיע שהוא לא משלם על הזיכיון לליגת העל גם אם ינערו אותו, ואחרי דין ודברים מקבל הנחה של כמה מיליוני שקלים; עם ערוץ הספורט נאלצה ההתאחדות להגיע לפשרה וגם שם נחתך הסכום; ואז חברת צ'רלטון ראתה כי טוב והודיעה שהיא לא מעבירה תשלום של כ-6 מיליון שקלים, ואפשר להניח שהלחץ יביא לכיווץ גם בגזרה הזו; קצת לפני כל אלו, במועצת ההימורים הורידו את הסכם השיווק הקיים מול ההתאחדות ל-60 מיליון שקל לעונה הקרובה, אחרי שבשנה האחרונה כבר עבר ההסכם את ה-70 מיליון. ועל הדרך גם קבעו סעיפים דרקוניים ומשפילים שהורידו את ההתאחדות לכדורגל על הברכיים.
והשבוע זוהי ועדת בורוביץ' שהתכנסה, והודיעה כי אחרי שנתיים של עבודה קשה, יש לה כמה המלצות מעניינות. העיקרית שבהם היא קיצוץ של הכספים שמגיעים להתאחדות בכ-40%.
בהתאחדות אומרים שהחיבור בין הדברים הוא מלאכותי, ואין קשר בין ועדת בורוביץ' לחוסר היכולת של ערוץ 10 לשלם. יש בזה משהו. אבל בסופו של דבר קו אחד מחבר בין הדברים והוא מצבו של הכדורגל הישראלי. לכל גוף כלכלי שקשור היום אליו ברור כי המוצר הזה לא ראוי לסכומים שהתעופפו באוויר בשנים האחרונות.
קחו למשל את הטוטו. במועצת ההימורים הבינו שהחיבור של הציבור הישראלי עם הכדורגל האירופי הוא מספיק חזק בשביל להעמיד טופס טוטו שבועי או ימים שלמים בווינר גם ללא הליגות הישראליות. מעמדת הפתיחה הזאת במו"מ כבר לא היה להתאחדות שום סיכוי, והמחיר היחיד שנלחמו עליו היה מחיר ההשפלה.
לגבי גופי השידור, בהתאחדות אומרים כי ההחלטה לבוא לקראתם נובעת בסופו של דבר "מתוך הבנה והתחשבות במצבם לאור המצב הכלכלי שנוצר". אבל גם כאן ברור שהטיימינג לא מאפשר להם לפעול אחרת. הרי ממש עכשיו מתחילה ההתאחדות לגשש בעניין מכרז הטלוויזיה שצריך לחדש בקיץ, וגופי השידור, שמסרבים לשלם היום, הם אלו שההתאחדות תצטרך להציע להם שוב את מרכולתה בעוד חודש-חודשיים. מצב עדין, בהסתמך על כך שהסכמים של כ-50 מיליון שקלים על הפרק.
לצערה הגדול של ההתאחדות, המכרז מסתיים בתקופה הכי רעה. בדיוק בתקופה בה הזכיינים נמצאים במצב של אי-ודאות (איחוד אפשרי בין רשת לערוץ 10) ובמצב כלכלי נואש (כולם). אבל על הפרק בקיץ הקרוב יש יותר מדי כסף: המשחק המרכזי שעבורו קיבלה ההתאחדות מערוץ 10 סכום של 6.5 מיליון דולר (בשער דולר של 4.3 שקלים) לעונה; החבילה השנייה היא חבילה שכללה את תוכנית הסיכום, גביע המדינה, גביע הטוטו, ליגה לאומית, רדיו וסלולר עליה שילם בזמנו ערוץ הספורט 4.8 מיליון דולר.
כמה כל זה שווה היום במצב הקיים? בשוק מעריכים את שתי החבילות האלו במקרה הטוב ב-6 מיליון דולר, בשער הדולר של היום. ובמלים אחרות, ירידה מ-49 מיליון שקלים לעונה עבור שתי החבילות האלו בהסכם המקורי הנוכחי, לסביבות 23 מיליון שקלים בהסכם החדש.
2. בהתאחדות מודים שתמיד בעת חידוש הסכמי הטלוויזיה, וגם כשהמצב היה נראה פסימי לא פחות מהיום, תמיד היה מי שנלחם במישהו ודאג להקפיץ את המחיר. פעם זו היתה מלחמה של HOT ב-yes, פעם צ'רלטון בערוץ הספורט. פעם ערוץ 10 שרצה דריסת רגל בשידורי הספורט. רק מהמלחמות האלו נולדו הסכמי השידור המנופחים. לא חלילה בשל האטרקטיביות של המוצר.
היום אין מי שיילחם. רק נס יחזיר את ערוץ 10 למו"מ על זכויות השידור, וגורם בכיר בערוץ ציין בפניי לאחרונה כי לא יהיו שני ימי שידור של ספורט בערוץ. "אם אנחנו צריכים לבחור - אז ברור שנלך על מכבי תל אביב כדורסל", אמר.] ערוץ 2 כבר הסיר את ידיו מהכדורגל הישראלי ולא ישמח לחזור כל כך מהר, מה עוד שקשת שמחזיקה את ימים ראשון-שלישי לא מאמינה בכדורגל ולא תסכים לשרוף יום שידורים אחד מתוך השלושה שנותרו לה. היא הרי יכולה בהפקות זולות בהרבה להשיג רייטינג גבוה פי שניים ממה שיביא הכדורגל.
נכון לעכשיו, הגוף היחיד שמביע עניין מסוים בכניסה לשוק הכדורגל הוא דווקא הערוץ הראשון. בגישושים ראשונים בין הצדדים הבהירו ברוממה שישמחו לחזור. אלא ששם אין מה לדבר אפילו על סכומים שמתקרבים לאלו שבהתאחדות היו רוצים לקבל. על מה עוד בונים בהתאחדות? למשל, על האפשרות הקלושה שבקרוב מאוד (מתי בדיוק?) יקבל ערוץ הספורט אישור לשדר פרסומות.
3. מה שיכול בשלב זה להרגיע מעט את ההתאחדות הוא ההסכם עם חברת השיווק ספורט-פייב. על פי ההסכם השש-שנתי בין ההתאחדות לספורט-פייב, מובטח לה מינימום של 13.5 מיליון דולר עבור הזכויות. כלומר, תיאורטית ונכון לעכשיו, מי שיצטרך לספוג את הנפילה היא חברת השיווק. אבל גם שם העניינים לא פשוטים. אף אחד בספורט-פייב לא יסכים לספוג הפסד של מעל מיליון דולר מדי שנה לאורך זמן.
הבעיה היא כמו תמיד לא של ההתאחדות. הרי אף בכיר או אף עובד התאחדות לא ייהנה פתאום ממשכורת מופחתת בשל הירידה בהכנסות. מי שיצטרך להתמודד עם פחות הן הקבוצות. בהתאחדות אומרים שהקבוצות לא ייפגעו בהסכמי הבסיס וההקצבות יישארו כפי שהן, אבל באותה נשימה מודים שייחתכו פה ושם במענקי מיקום ובונוסים מגביע הטוטו.
4. מה שנראה כרגע כאופציה הטובה ביותר עבור הכדורגל, וזה בהנחה שתוך חצי שנה לא תתחיל לשרור כאן פריחה כלכלית וערוצי הטלוויזיה יתחילו לרשום הכנסות אדירות, הוא להוציא לדרך מכרז על המשחק המרכזי ועל יתר החבילות לעונה אחת בלבד. ישיגו סכום סביר או גרוע - לא נורא. תיגמר העונה, אולי מצבם של גופי השידור יתבהר, אולי הרגולטור יגמיש את ההתניות על שידורי הספורט, ובתקווה שתוך עונה אחת השוק יחזור פחות או יותר למסלול הקיים - אפשר יהיה לחזור להסכמים ארוכי טווח.
5. אבי לוזון, אגב, לא צריך באמת להרגיש אשם במה שקורה בתקופתו. הוא בסך הכל התיישב על כסא היו"ר בדיוק בתקופה בה התפוצצה הבועה הזאת שנקראת כדורגל ישראלי.
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט