המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו) דורשת ממכון וינגייט לבטל את ההסכם עם חברת ספידו, לפיו תיקרא הבריכה האולימפית הנבנית במכון בשם "בריכת ספידו". בטוטו דורשים שהבריכה תיקרא "בריכת ווינר" על שם המותג המוביל של מועצת ההימורים, ומנמקים זאת בכך שרוב המימון מגיע מכספי הטוטו.
אלא שהדברים לא פשוטים. מנהלי מכון וינגייט הוציאו לדרך ביולי 2005 בטקס חגיגי את פרויקט הבריכה האולימפית עם הנחת האבן הפינה. על פי ההסכם בין הטוטו לבין המכון, הוא אמור להקצות סכום של כ-35 מיליון שקל לבניית הבריכה, בעוד שהמכון התחייב לגייס את 15 מיליון השקלים הנותרים. מנכ"ל המכון דאז וראש מינהל הספורט כיום, ד"ר אורי שפר, חתם על הסכם עם חברת ספידו, לפיו היא תעביר סכום של כמיליון דולר עבור בניית הבריכה. בתמורה היא אמורה לקבל זיכיון בלעדי לעשר שנים למכירת זכויות הפרסום והשיווק בתחומי הבריכה, ובנוסף לקבל את הזכויות השמיות עליה.
עם חלוף הזמן התברר שעלויות הבנייה המתוכננות רחוקות מהמציאות, ונכון להערכת שווי מחודשת שנעשתה ב-2008, התברר שהעלות הכוללת של הבנייה תנוע בין 70 ל-80 מיליון שקל. בדיון שנערך ביום חמישי בטוטו, הסכימה עקרונית קרן המתקנים להעביר כ-20 מיליון שקל נוספים להשלמת הפרויקט, אבל התנתה זאת בכך ששם הבריכה ישונה ל"בריכת ווינר".
"לא הגיוני שבעוד שמועצת ההימורים מעבירה כמעט 80% מהכסף לפרויקט, מי שמוגדר כשותף העיקרי, חברת ספידו, לא יוסיף עוד כסף ועדיין הבריכה תיקרא על שמו", אומר משה חביב החבר בוועדת המתקנים. "מדובר בחוזה שנחתם בצורה לא הגיונית, וחבל שמישהו חתם על הסכם כזה. אני לא חושב שלספידו יש הרבה אפשרויות כרגע מלבד להוסיף כסף. אם לא יוסיפו, לא ניתן את הכסף שדרוש להשלמת הפרויקט. בכל מקרה, חד-משמעית הבריכה הזאת תיקרא בריכת ווינר".
אורי שפר, שחתם על ההסכם עם ספידו בתקופה בה כיהן כמנכ"ל מכון וינגייט, מסר: "כל החלטה שתתקבל כעת היא בסמכות המועצה ומכון וינגייט. לי אין מה לומר בעניין. בעת שקיבלנו על עצמנו לבנות את הבריכה, נדרשנו לגייס שלושה מיליון דולר. אחרי שהודענו למועצת ההימורים כי קיבלנו תרומה מחברת ספידו, קיבלנו גם את ברכת הדרך לכך שהבריכה תישא את השם 'בריכת ספידו'".
המתחרים לא יכולים לפרסם
בעיה נוספת שנוצרה בשבועיים האחרונים, היא טענה של איגוד השחייה לפיה הוסתר מהם הסעיף לפיו ספידו מקבלת את זכויות הפרסום והשיווק בבריכה ל-10 שנים. "בזמנו, כשהביאו בפנינו את ההסכם, שאלו אותנו האם אנחנו מסכימים שהשם 'ספידו' יתווסף בסוף השם של הבריכה האולימפית", אומר יו"ר איגוד השחייה, נועם צבי. "כאשר זה הוצג כך, אמרתי שאם זה הגרוש שחסר, אז שיוסיפו את השם. אבל אף אחד לא דיבר ברמז ולא הציג בפנינו כי ההסכם כולל את כל זכויות הפרסום והשיווק בבריכה.
צבי טוען כי "בריכת שחייה ברמה גבוהה כפי שנבנית כעת בוינגייט, אמורה לאפשר לישראל להביא תחרויות בינלאומיות גדולות מאוד. אבל היום כשנבוא ונרצה לארח תחרות גדולה, זה אומר שחברות מתחרות כמו נייקי, אדידס או ארנה, ולמעשה כל חברה מתחרה בינלאומית שיש לה אינטרס להופיע באירועים כאלו, לא תוכל לפרסם שם.
"מדובר בהחלטה טיפשית מאין כמותה", מוסיף צבי, "שלצערי נודעה לנו רק לפני שבועיים. אגב, גם ברמה המקומית ההחלטה הזאת רעה לנו. אנחנו שוכרים את הבריכה לאליפות ישראל, אבל בתמורה אנחנו לא נוכל לפרסם שם מוצרים. אז מה עשינו בזה?".
הבעלים ומנכ"ל ספידו ישראל, אילן בן דרור, מסר בתגובה: "הבריכה נקראת ככה כבר שנתיים, החל מהשילוט לכניסה למכון וינגייט ועד לשלטים שנמצאים בבריכה העצמה. זה לא משהו חדש, אז מה קרה שכולם מתעוררים רק עכשיו? אני רק יודע שיש הסכם חתום בין הצדדים.
"כשפנו אלינו ממכון וינגייט וביקשו מאיתנו לתמוך בבריכה, אז ספידו העולמית נעתרה לבקשה והעמידה סכום של כמיליון דולר. לפני מספר חודשים פנו אלינו פעם נוספת ואמרו שמאחר שהעלויות גדלו משמעותית, מבקשים שנעזור עוד קצת. גם על הפנייה הזאת הבעלים של ספידו העולמית, סטיבן רובין, העביר תרומה אישית שלו".
לגבי הטענה שההסכם לזכויות הפרסום הוסתר מאיגוד השחייה, אמר בן דרור: "לא הסתרנו כלום. כמו שבהיכל נוקיה לא יתנו לפרסם חברה מתחרה לנוקיה, כך בדיוק לא יעלה על הדעת שמותג אחר שקשור לשחייה יפורסם בשטח הבריכה. אם חברת ספורט שאין לה בגדי ים רוצה לפרסם, היא מוזמנת".
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט