השבוע ננתח סדרת מוצרים אשר ממחישה שוב את הקושי המיוחד הקיים בבחירת אופן ואפיק ההשקעה, במצב השוק כיום. קושי שנובע משילוב של ריבית אפסית ותנודתיות גבוהה.
הפעם מונחים על שולחננו 3 מוצרים מובנים לתקופת זמן של שנה, אשר מונפקים על-ידי חטיבת המוצרים המובנים של הבנק השוויצרי EFG. כל 3 המוצרים הם למעשה ואריאציה על אותו רעיון: אסטרטגית מסחר המכונה "פרפר". המוצר הראשון מתאים לתרחיש של שוק מניות יורד, השני לתרחיש של שוק מניות עולה ואילו השלישי הוא קומבינציה של שניהם.
אסטרטגיית פרפר היא אסטרטגיית מסחר הגנתית שבה הן ההפסד והן הרווח מוגבלים. היא מכונה כך בשל צורת גרף הרווח/הפסד שלה, שמזכירה - לפחות אם מתאמצים קצת - פרפר. האסטרטגיה הזאת נותרת רווחית כל עוד תנועת נכס הבסיס מנקודת המוצא היא בטווח מוגבל. כלומר, הרווחיות לא תלויה בהכרח בכיוון התנועה, אין משמעות לשאלה האם תנועת נכס הבסיס תהיה בכיוון החיובי או השלילי, ולכן ניתן לבנות פוזיציה כזאת שתהיה רווחית בין אם השוק עולה ובין אם הוא יורד.
כל זה, כל עוד התנודה הזאת, באחד הכיוונים, אינה חדה מדי. במקרה של תנועה חדה לאחד משני הכיוונים, האסטרטגיה אמנם תפסיד, אך ההפסד שהיא טומנת בחובה עדיין יהיה מוגבל (מגודר). לכן היא נחשבת הגנתית.
לא ניכנס ליותר מדי פרטים טכניים, רק נציין כי בנייה של פוזיציית פרפר כרוכה בקנייה של שתי אופציות וכתיבה (מכירה) של שתי אופציות, על אותו נכס בסיס במחירי מימוש שונים.
כך ניתן להרכיב קומבינציות שונות של מחירי מימוש על מנת להנדס את תסריט הרווחיות הרצוי. אם, למשל, אני מניח כי שוק המניות בשנה הקרובה יבצע תנועה מוגבלת כלפי מטה, אני יכול לבנות קומבינציה של מחירי מימוש בה הרווחיות המקסימלית מתקבלת בנקודה בה השוק נמוך בכ-10% מרמתו כיום.
אם השוק דווקא יעלה, אפסיד את הפרמיה ששילמתי על קניית האופציות. כך יקרה גם אם השוק יירד יותר מדי - כלומר, אל מחוץ לטווח שבנינו. הפרמיה תלך לבלי שוב, אך בכל מקרה ההפסד יישאר מוגבל וידוע מראש. הגרפים המצורפים ממחישים זאת היטב.
משלמים על הנוחות
כל 3 המוצרים הם לטווח של שנה, נקובים ביורו ונכס הבסיס שלהם הוא מדד ה Dow Jones Eurostoxx 50. שלושתם מונפקים, כאמור, על-ידי הבנק השוויצרי EFG, שדירוג האשראי שלו עומד על A. ההבדל בין המוצרים - שלושתם, כאמור, מבוססים על אסטרטגיית הפרפר - נעוץ בקומבינציית האופציות המרכיבה אותם, וכתוצאה מכך לכל אחד מהם תסריט רווח/הפסד שונה.
המוצר ה"דובי" (מתאים לשוק יורד) - הרווח המקסימלי הוא 18% וההפסד המקסימלי הוא 2%. שיעור ההשתתפות בתנועת המדד הוא 200%. הרווח המקסימלי מתקבל בנקודה בה המדד נמוך ב-10% מרמתו בעת השקת המוצר (10% כפול 2 פחות 2% פרמיה, כלומר סך הכל רווח של 18%). אם השוק יירד ב-5%, המשקיע ירוויח 8% (5% כפול 2 פחות 2% פרמיה), וכך גם אם הוא יירד ב-15% (15% פחות 10% - 5%, כפול 2 (מינוף), פחות 2% פרמיה). ירידה של 20% ומעלה לא תניב למשקיע רווח וההפסד יסתכם בפרמיה של 2%.
המוצר ה"שורי" (מתאים לשוק עולה) - הרווח המקסימלי הוא 14% וההפסד המקסימלי הוא 2%. שיעור ההשתתפות בתנועת המדד הוא 160%.
המוצר המשולב (מתאים גם לשוק עולה וגם לשוק יורד) - התשלום על ההתאמה לשני המצבים מתבטא בכך שהרווח המקסימלי עומד על 10.5% בלבד, וההפסד המקסימלי מגיע ל-3%. הפיצוי הוא בכך שטווח התנועה של המדד, בו עדיין ניתן להרוויח, הוא רחב יותר. המוצר הזה מתאים למי שבטוח שהשוק ינוע באחד הכיוונים, אך לא בקיצוניות גדולה מדי.
האם המוצרים הללו כדאיים? קודם כל, ייתכן שניתן לבנות את אותו המוצר בהרכבה עצמית ובצורה זולה יותר, אם כי, מצד שני, ייתכן שהעלויות הגבוהות הכרוכות ברכישת אופציות על מדד אירופאי עבור מי שלא עושה זאת בהיקפים גדולים וכדרך קבע, הופכות את העניין לבלתי כדאי.
ב-EFG בנו את המוצר מתוך הנחה שהרוב המכריע של המשקיעים הפוטנציאלים אינם מעוניינים או מסוגלים לבנות באופן עצמאי אסטרטגיית אופציות כזאת. מבחינת הנוחות, אם כן, זהו פתרון כדאי אם כי לא זול.
בכל הנוגע להקצאת הנכסים של התיק שלכם (Asset Allocation), המוצר הזה מתמקם בקטגוריה של השקעות אלטרנטיביות (גידור), מאחר שפוטנציאל הרווח בו אינו תלוי בהכרח בתנועה חיובית של השוק, ובנוסף הוא מספק הגנה כמעט מלאה על הקרן. בתקופה בה הריבית היא אפסית, מוצר מהסוג הזה הופך להיות אטרקטיבי יותר מאחר שההפסד האלטרנטיבי בהשקעה בנכס חסר סיכון הופך לנמוך יותר.
הסיכון העיקרי כאן הוא סיכון המנפיק - האם חשיפה ל-EFG דרך המוצר הזה עדיפה על פני השקעה בקרן של קרנות גידור, כאפיק הקורלציה הנמוכה ליתר המרכיבים בתיק ההשקעות? לא בטוח. ייתכן שהקורלציה של המוצר הזה לשאר הנכסים בתיק אכן תהיה נמוכה מזו של קרן של קרנות גידור, אך התרומה שלו לביצועים הכוללים של התיק לא בהכרח תהיה גבוהה יותר.
בנוסף, לא ברור מדוע לקנות את המוצר המשולב אם אפשר לקנות את שני המוצרים האחרים בנפרד ועל ידי כך להרכיב למעשה מוצר משולב. הצדקה עיקרית לכך יכולה להיות הרצון להגביל את החשיפה הכוללת ל-EFG.
לא חייבים אבל אפשר
קשה, אם כן, לומר שאני נלהב ממוצרים מהסוג הזה, בעיקר מפני שאני נוטה באופן טבעי להירתע ממוצרים מובנים לטווח קצר, שמכוונים בדיוק ברגע המתאים לעצב הרגיש התורן. חוק מרפי אומר שהתסריט שיתרחש בפועל יהיה בדיוק התסריט ההפוך מזה שאנו רוצים: או שהתנועה תהיה חדה מדי או שלא תהיה תנועה כלל.
עם זאת, הריבית האפסית וטווח הזמן הקצר הופכים את הנזק הפוטנציאלי (למעט במקרה של חדלות פירעון של EFG) לנמוך. גם בעיות הנזילות של קרנות הגידור הופכות את המוצר הזה לאלטרנטיבה בהחלט אפשרית עבור מי שמחפש השקעה מגודרת, מבלי לבטל לחלוטין את פוטנציאל הרווח.
דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ניירות ערך או תחליף לייעוץ השקעות אישי.
