כאותם פוליטקאים, אנחנו, הכלכלנים, מוצאים את עצמנו באחרונה פוצחים ב"זו לא השאלה", כפתיח למענה על שאלות רבות המופנות אלינו בנוגע לשוק ההון והמשק. למשל, ככשואלים אותנו מה התחזית שלנו לשער הדולר, רמת המחירים בשוק המניות וריבית בנק ישראל בסוף 2009 - זו ממש אינה השאלה.
רק עכשיו הסתיימה שנה רבת תהפוכות, שבה גם אינדיקטורים שסיימו את השנה כמעט ללא שינוי, הגיעו לשם אחרי תנודות מפתיעות בעוצמתן ובעיתוין במשך השנה. לתת תחזית פיננסית לשנת 2009 כולה יהיה לא רק יומרני, אלא גם לא כל כך רלוונטי, לנוכח התנודתיות הרבה שמאפיינת את ההתפתחויות לאוך השנה, כמעט בכל האינדיקטורים.
תחזית לפיה שוק המניות יתאושש ב-2009, למשל, לא עוזרת אם בדרך לאותה התאוששות יירדו מחירי המניות בעוד אי אילו עשרות אחוזים, ואם ההתאוששות, לכשתגיע, תהיה מגומגמת ואיטית. או, אם ניקח למשל תחזית לפיה שער החליפין יסיים את השנה ברמה שבה החל אותה - כפי שאכן קרה לשערו של השקל כנגד הדולר ב-2008. מה משמעותה של תחזית זו, אם במרוצת השנה השקל יתוסף ואחר כך יפוחת בשיעורים שבין 16% ו-18%, בהתאמה? גזרה דומה ניתן לגזור לגבי מחיריהם של נכסים פיננסיים אחרים.
יש הגיון בשאלות הנוגעות לתחזיות שנתיות בדבר התפתחויות בשוק ההון, רק אם מניחים שההתפתחות בהן היא עקבית, לכיוון אחד, עד סוף השנה. רק אם העולם בכלל, ושוק ההון בפרט, פותח דף חדש ב-1 בינואר כל שנה, וסוגר אותו ב-31 בדצמבר. החיים לא עובדים כך. בוודאי לא בשנתיים האחרונות, בהן ההתפתחויות מאוד מהירות ומאוד מפתיעות.
בימי ינואר אלו, כלכלנים רבים מדי, משקיעים ופרשנים מתמקדים בשאלה הלא חשובה והלא נכונה: "איך לבנות את התיק עבור 2009?" - תבנית חשיבה שעלולה להוביל להחלטות לא נכונות. אל תבנו את התיק ל-2009, בנו אותו בצורה הנכונה להיום, ושנו אותו כשהנסיבות יצדיקו זאת.
האם להיכנס לשוק המניות
שאלה נפוצה ולא נכונה אחרת היא האם להיכנס עכשיו לשוק המניות.
התשובות לשאלה זו נעות על פי רוב בין "כן" ו"לא", המאוד נחרצים אך לא יצירתיים, לבין "עוד כך וכך חודשים" או "כדאי להתחיל להיכנס לשיעורין", אצל המתוחכמים והזהירים מעט יותר. ככל שהשאלה אינה נכונה - שגויות בהרבה התשובות הנפוצות שכתבתי לעיל. התשובה צריכה להיות "תלוי מי שואל".
יש אנשים שהתשובה עבורם צריכה תמיד להיות: "אתה? לא" מהדהד, ללא קשר לרמת המחירים בשוק. בעוד שמשקיעים אחרים ששואלים את אותה שאלה באותו מועד, צריכים להיענות בדרך כלל (אך לא תמיד) ב"אתה? כן".
גם שוק מניות שעולה בהתמדה על פני רבעונים ושנים, רצוף ב"זיזים" של ירידות בנות 5%-15%. חלק לא קטן מהמשקיעים אינם בנויים לעמוד בהפסדים כאלו, ומושכים את השקעתם בנקודות השפל המקומיות הללו. מדובר בדרך כלל באותם משקיעים שנכנסים לשוק המניות ברמת מחירים גבוהה, לאחר שהעיתונים מלאו בכותרות על שיאים חדשים במדדי המניות.
סוג זה של משקיעים - הנכנס בזמן הלא נכון ויוצא בזמן הלא נכון - מאוד נפוץ, ובדרך כלל הוא לא מזוהה ככזה גם על ידי הנמנים על שורותיו. משקיעים מסוג זה, עדיף להם שלא להיכנס לשוק המניות באופן עצמאי (בניגוד להשקעה באמצעות קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים, קופ"ג, או תיק המנוהל עבורם) - לא עכשיו ולא בעתיד.
לעומתם, למשקיעים המסוגלים לספוג ירידות לא קלות בשווי נכסיהם - גם כלכלית וגם נפשית - ומבינים שמדובר בהשקעה לטווח ארוך עם תנודתיות גבוהה, כמעט כל תקופה היא תקופה טובה לכניסה לשוק המניות.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. מובהר כי עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות לעיל לבין התוצאות בפועל ופסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש במידע. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. פסגות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ