נפלאות דרכי הגורל, והגורל הביא גם את עו"ד אורית מרום-אלבק לעסוק בתחום הקלינטק. "החלום שלי תמיד היה ללמוד משפטים", היא מספרת", אבל היות שהייתי בחו"ל, כשרציתי לחזור, בגלל שהשארתי חבר בארץ, כימיה היה המקום הפתוח היחיד ללמוד בו. אז נרשמתי ללימודי כימיה, וככה התחיל הקשר שלי לאיכות הסביבה. למדתי לתואר ראשון, והתאהבתי בנושא. אחר-כך המשכתי לתואר שני בכימיה, ובמקביל חזרתי אל החלום הראשוני, ועשיתי תואר ראשון במשפטים".
האם מרום-אלבק זיהתה לפני רובנו את הטרנד הירוק הלוהט, או שהייתה זו יד המקרה שהיא נשאבה לתחום שפרץ באחרונה אל חזית עולם העסקים? תהא התשובה אשר תהא, מרום-אלבק המשיכה עם העיסוק בתחום איכות הסביבה. היא הייתה פעילה בארגון "אדם, טבע ודין" וניצלה שם את השכלתה המשפטית לטובת הנושא. לפני שנה היא החלה לעבוד במשרד שבלת כשותפה וכראש מחלקת איכות סביבה וקלינטק.
הקשר עם שבלת נוצר דרך היותה לקוחה של המשרד. "פיתחתי מוצר לבדיקת איכות מים. בשבלת נעזרתי בכל מה שקשור בפטנטים ובהתקשרות העסקית". המשרד, שמעסיק קרוב ל-100 עורכי דין, העביר בשנות ה-90 את הפוקוס לתחום ההיי-טק. עכשיו יודעים שם מה התחום החדש שכדאי להיכנס אליו, והמחלקה שעוסקת זה 7 שנים באיכות הסביבה, עברה עם כניסתה לתפקיד של מרום-אלבק, לטפל גם בקלינטק: "יש פה שימוש ביכולות הבסיסיות של המשרד בכל מה שנוגע להיי-טק ולתשתיות, עם התחום החדש והנוצץ".
את הניצוצות של התחום מרגישים היטב במשרד. מרום-אלבק: "ארגנו כנס יחד עם ארנסט-אנד-יאנג ועוד גופים, שהיו בו 800 משתתפים. אנשים עמדו בדלת בחוץ. היו שם קרנות, משקיעים, חברות ומרצים מחו"ל. לעומת זאת, אני זוכרת את הכנסים הראשונים ב'אדם טבע ודין', שהייתי מתקשרת לחברים ולבני-דודים כדי שיבואו אנשים".
חלק מהפעילות של המחלקה החדשה בניהולה, בכל הנוגע לליווי סטארט-אפים בתחום הקלינטק, מזכיר את הפעילות המרכזית של המשרד בתחום ההיי-טק, אבל עם הבדלים שנובעים מכך שזה תחום צעיר. כך למשל החברות-הלקוחות מקבלות סיוע מעבר לפן המשפטי, למשל בטוויית קשרים עם גופים אחרים בתחום, שהמחלקה עובדת עימם. בצד המקצועי של איכות הסביבה, מרום-אלבק נעזרת, בין השאר, בד"ר נועם גרסל, אקולוג ומומחה לניהול סביבה מחברת אסיף אסטרטגיות; ויצחק גורן, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.
מעבר לסטארט-אפים, הפעילות המסחרית של מחלקת הקלינטק כוללת גם פרויקטים סולאריים, כמו עם חברות ערבה-פאוור, אליסיום, IPP-דלק-אשקלון (חברה-בת של קבוצת דלק), וכן היא מסייעת לבועז וכטל - לשעבר ראש מפלגת "עלה ירוק" והיום ירוק, אבל מבחינה אחרת - עם החברה שלו, "חוסכי מים ואנרגיה", שמנסה להתמודד עם האתגר לקיים חקלאות בעזרת אנרגיה סולארית.
אחריות על בעל המשרה
מחלקת הקלינטק של שבלת פעילה גם בפרויקטים בחו"ל. "אנחנו, למשל, עובדים עכשיו עם חברת אנרגיה טורקית, והמשרד מחבר אותה גם לחברות ישראליות".
* איזה מין סיוע אתם מספקים לחברה הזו?
"הפעילות שלנו מתמקדת בשני מישורים. בתחום העסקי, המטרה היא פיתוח פרויקטים, ובתחום המשפטי יש פה עניין של ניסוח חוזים ולמידה של מה שהחוק הטורקי מאפשר".
* אתם מתמצאים בחוק הטורקי?
"אנחנו מכירים את סוגיות הסובסידיות והתמריצים שנוגעים לתחום האנרגיה הירוקה. עם זאת, אנחנו לא בקיאים בחוק הטורקי, ולכן נעזרים בעו"ד מקומי".
פעילות המחלקה לא מסתיימת בסטארט-אפים. המודעות הגוברת לסוגיית איכות הסביבה, עוברת לדברי מרום-אלבק בבתי המשפט ומשם גם לתאגידים: "היום בסוגיות של פגיעה באיכות הסביבה נוטים להטיל אחריות גם על בעל המשרה ולא רק על המפעל.
"מאחר שמנהל לא יכול להיות בכל מקום ומקום, אז אחד הכלים מצידו להתגונן, הוא לנקוט את כל האמצעים הסבירים. אם מדובר במפעלים עם פעילות מזהמת, כמו שפכים, אז הוא יכול לאמץ תוכניות אכיפה, שממפות את המקומות שבהם המפעל עלול להיות חשוף".
הגנה על המנהל מפני הטלת אחריות עתידית אינה המקרה היחיד שתאגיד פונה לעו"ד בתחום איכות הסביבה. מרום-אלבק: "הרבה פעמים מתחילות להגיע דרישות מהרשויות. פתאום יש ביקור מצידן, והמפעלים לא יודעים אם הם עוברים עבירה בתחום, אז הם פונים לבדוק זאת. היום פונים אלינו לקוחות כדי לבדוק לאיזו חקיקה הם חשופים. מפעלים שעושים זאת, זה מסייע להם גם מול הרשויות. במצב כזה, אם יש צעד שהמפעל פספס, הוא נמצא במקום אחר מאשר מפעל שלא עשה כלום".
פגיעה בפיתוח טכנולוגיות
מצד שני, ישנם מקרים שבהם מרום-אלבק עצמה מנסה להשית אחריות על מנהלי מפעל מזהם. כך היה במקרה של מפעל אגן-כימיקלים, שבו פרצה שריפה שגרמה למספר נפגעים לפני שבועיים. עוד קודם לשריפה, מרום-אלבק שלחה למפעל ולמנהליו מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בשם תושבי מושב ניר גלים הסמוך, בשל מטרדי רעש, ריח וזיהום אוויר. צירוף מקרים מעניין. עכשיו נשאר לחכות לראות אם הסיבה לדליקה קשורה לנושאים מהם הזהירה מרום-אלבק.
לקוח נוסף - מוכר לציבור - של מחלקת הקלינטק הוא לא תאגיד, אלא גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. דווקא אחיו, עמרי, זכור יותר כמי שהיה חבר-כנסת פעיל בנושאים הירוקים, ואף נאבק מאוחר יותר נגד הוצאתה לפועל של תוכנית ספדי לבנייה מאסיבית בהרי ירושלים. מתברר, שגם גלעד, שזכור בהקשר ל"פרשת האי היווני", פועל בתחום הירוק, בתביעה שהוא מנהל נגד מפעל "נגב טקסטיל" משדרות.
המפעל בנה לפני מספר שנים בריכת אידוי, שאליה מנוקזים שפכי תמלחת. הבריכה כבר עלתה על גדותיה יותר מפעם אחת, ונגד מנהלי המפעל אף הוגש כתב אישום. שרון הצעיר ניסה להילחם בה ללא הצלחה. בסיבוב המשפטי הנוכחי, שבו הוא מנסה למנוע את הקמתה של בריכת אידוי נוספת, נעזר שרון במשרד שבלת.
לדברי מרום-אלבק, "גלעד הוא שוחר סביבה לא קטן. הגשנו עתירה כדי למנוע את הקמת הבריכה. הנושא עכשיו תלוי ועומד בבית המשפט". המקרה של שרון הוא דוגמה לתופעה אחרת: "בגלל המשבר, הרשויות יותר מוותרות לחברות. הן מוותרות באכיפה. אנשיהן נותנים להן ללכת על פתרונות יותר זולים ופחות טובים סביבתית. יש רצון לא להפעיל יד קשה בתקופה לא פשוטה. אני מצטערת על זה, ורואה בכך שחרור רסן".
* חוסכים כסף בטווח הקצר אבל מפסידים בטווח הארוך?
"לא הייתי מתארת זאת יותר טוב".
* מה יהיו המשמעויות של ההקלות באכיפה, עליהן את מדברת?
"מהצד העסקי, כשהדרישות מופחתות, נפגע גם פיתוח הטכנולוגיות שיוכלו לתת פיתרון של הפחתת זיהום, ויש גם פחות רכישות של טכנולוגיות כאלו. אני כבר רואה פחות דרישה לטכנולוגיות. הרי זו משוואה פשוטה - ביקוש לטכנולוגיות כאלו בא בגלל שיש דרישה מהרשויות ואם תהיה פחות דרישה, תהיה גם פחות צריכה. הפן השני של ההקלות באכיפה הוא שבעיות הזיהום לא ייפתרו טוב כמו שהייתי רוצה שייפתרו".
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר בתגובה, ש"הטענות מצד מרום-אלבק אינן מדויקות ומצביעות על חוסר מקצועיות והבנת המציאות".
עם כל הכבוד לגלעד שרון ואי-הכבוד להקלות המדינה בתקופת המשבר, יש נושא יותר חשוב שעומד על הפרק, כזה שיקבע במידה רבה את עתיד ענף הקלינטק המבטיח - הרגולציה. לדברי מרום-אלבק, "אם בהיי-טק הרגיל הטכנולוגיה צריכה לענות על תקנים, אז בקלינטק היא צריכה לענות על רגולציה. אנחנו יכולים להגיד למשקיע 'אין טעם להיכנס לתחום של תאים פוטו-וולטאיים לפני שיש פתרון רגולטרי".
מהבחינה הרגולטורית מדובר בטיימינג קריטי לעתיד הענף: "יש הרבה פרויקטים בקנה בתחום הסולארי. יש הרבה משקיעים מחו"ל שרוצים להשקיע בארץ בחוות סולאריות, כי ישראל קלאסית לזה (בשל ימי שמש רבים, י' מ'). צריך להיזהר מפספוס ברגולציה. המשקיעים יושבים על הגדר ומחכים לראות מה הרגולטור יחליט".
דוגמה לחלקה החשוב של הרגולציה נוגעת לסוגיית המתקנים הסולאריים. בחודש יוני אשתקד התקבלה החלטה של רשות החשמל לייצור חשמל לצריכה עצמית - שמאפשרת לכל בית להקים מתקן של 15 קילוואט ולכל עסק מתקן של 50 קילוואט. ההחלטה נותנת תעריף מועדף של 2.01 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף רגיל של כחצי שקל לקוט"ש. כך, אדם שיתקין מתקן כזה יודע שעל החשמל שהוא ייצר, חברת החשמל תשלם לו תעריף מועדף במשך 20 שנה.
נשמע טוב? אבל יש בעיה. מרום-אלבק: "המתקנים אינם זולים, לכן צריך לממן אותם או להכניס יזם עם אינטרס להתקין אותם, ואז הוא ייהנה מהמתקנים. אולם במצב כזה היזם צריך לעשות עסקה עם בעל הקרקע, שהרי הוא בעל המונה. ואז גם לבנקים יש בעיה לתת ליווי בנקאי, כי אין זיקה ישירה לבעל הזכות. בנוסף, יש בעיה ליישם את החוק הזה בכל מה שנוגע לבתים משותפים ולקיבוצים, אף שכלכלית יותר משתלם לעשות זאת שם".
הקלינטק אינו טרנד
הפעילות הירוקה של מרום-אלבק מתפתחת גם במשרד שלה: "התחלנו תהליך של מעבר למשרד ירוק. הוצאנו מדריך בנושא", היא שולפת חוברת, שאותה היא מציגה בגאווה. "חברנו בהוצאת המדריך לאסיף אסטרטגיה, ל-Maala ולארנסט-אנד-יאנג, במטרה לתת כלים איך לעבור למשרד ירוק. למשל, עשינו שלט עם כללי אצבע בנושא לכל עו"ד, שכללו פינת מיחזור ומעבר לבקבוקים גדולים במקום קטנים, שאותם אוספים ומפנים למקום מרכזי ע"י תורן. עכשיו נתחיל בשלב ב'- מעבר למכלים גדולים של מים מינרליים. עד הכתבה הבאה יהיו מכלים כאלה", היא מבטיחה.
"בנוגע לנייר, עברנו להדפסה דו-צדדית, למעט מחלקת ליטיגציה, כי בית המשפט לא מאפשר להגיש דף מודפס דו-צדדית. משרדי עורכי דין הם בתי-חרושת לניירת, בתי דפוס. ברגע שאתה מתרגל, דו-צדדי נראה בסדר, ופתאום חד-צדדי נראה בזבוז".
אבל, כמו בהרבה מהלכים, לא הכול הלך חלק. מרום-אלבק: "היו גם הרבה ציניקנים בעניין, למשל, כאלה שהורידו את הדף עם כללי האצבע שתלינו, ושאלו אם 'זה לא לכלוך ובזבוז של נייר'".
* מה לתחום המשפטי ולמעבר לירוק?
"אני לא רק עו"ד שעושה חוזים. כמי שמובילים בתחום המשפטי בנושא, אנחנו צריכים לקחת חלק בתהליך. חוץ מזה, אני הרי יוצאת 'אדם טבע ודין'".
* אז יש פה גם עניין של יצירת תדמית חיובית?
מרום-אלבק לא אוהבת את המילה "תדמית": "אפשר להגיד עלינו הרבה דברים ציניים, אבל הייתי מציעה לא לקחת את הנושא הזה לצד הציני. אם לא היינו מאמינים בזה, זה היה ציני. במקרה הזה אנחנו לא ציניים". לדבריה, ישנה גם היענות רבה, לא רק במשרד עצמו: "לקוחות של המשרד, גם מחו"ל, התקשרו וביקשו להיות ירוקים".
אלא שהיום נדמה שהזמנים השתנו. המשבר הכלכלי הופך לדאגה העיקרית של רובנו. ובמילים אחרות, אם לפני שנה החור באוזון תפס חלק מרכזי מדאגתנו ומתשומת הלב העסקית, היום הוא פינה את מקומו לחור אחר - זה שבכיס.
* האם הטלפונים ה"ירוקים" הידלדלו לאחרונה?
"מצד אחד, בתחום של הקלינטק ואיכות הסביבה הפעילות בשיאה. כל אדם שאני פוגשת, הפוקוס שלו הוא על קלינטק. גם בקרנות ההון סיכון, חוץ מאלו שבפירוש החליטו שלא לפנות לקלינטק, רובן אומרות שהפוקוס הוא על התחום הזה. מצד שני, בחודש האחרון אני כבר מבחינה שיש הרבה פחות קורלציה בין רמת ההתעניינות הגבוהה לבין השקעה בטכנולוגיות ופרויקטים. יש דיאלוגים מתקדמים אבל זה לוקח יותר זמן ממה שחשבתי. יש תחושה שמחכים רגע לראות מה קורה, מחכים להזדמנות טובה יותר".
* יש דיבורים על מצב שבו יהיו ירידות בהשקעות קלינטק? אם יהיו ירידות כאלו, מה תהיה השפעתן על פעילות המחלקה שאת עומדת בראשה?
"אני לא רואה את זה קורה. בעבודה היומיומית, בכל אופן, זה לא קורה. העבודה של מחלקת הקלינטק בזמן האחרון במגמת עלייה, ואפילו בעסקאות יש עלייה בפעילות".
* את חשה ביטחון שגם אם הטרנד של הקלינטק יחלוף, המחלקה שלך תישאר?
"הקלינטק אינו טרנד, כי הוא צורך אמיתי וגם כי יש בו רגולציה שמכתיבה במידה רבה את השוק, כי היא משפיעה על האכיפה".
* אז המשבר עלול להשפיע על עתיד ענף הקלינטק, באופן עקיף - דרך ההקלה באכיפה, שהזכרת קודם לכן.
"נכון, דרך האכיפה עלולה להיות השפעה שלילית על התחום".