משרד הפרסום מקאן אריקסון עשה טעות. במסגרת מסע פרסום של עיריית תל אביב ופורום 15 הערים הגדולות, הוא השתמש במילים "אוויר ערים צלול כיין", בלי לבקש אישור מיורשי זכויות היוצרים של נעמי שמר בשיר "ירושלים של זהב".
ההתחכמות הקטנה של "אוויר ערים" במקום "אוויר הרים" הסתיימה לפני שבוע במודעת התנצלות. מקאן אריקסון הביע את צערו העמוק בפני היורשים, משפחות שמר והורוביץ, על השימוש הזה במילות השיר. בעל המשרד, אילן שילוח, יתרום במסגרת "יישור הדורים" עשרת אלפים שקל למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
חבל שהעניין לא הגיע לבית המשפט, לדיון חשוב על זכויות יוצרים וקניין רוחני. האם התחכמות קטנה כזו היא באמת פגיעה מהותית בזכויות היוצרים? מהי מסגרת זכויותיהם של יורשי זכויות היוצרים? האם יצירה כמו "ירושלים של זהב" היא דבר שלם, או שניתן לחלק אותה - מילים לחוד ולחן לחוד?
אחרי מותה של נעמי שמר התפרסם מכתב ששיגרה לגיל אלדמע, ובו הודתה, למעשה, כי הלחן לשירה הלאומי הוא, איך לומר בעדינות, ציטוט מתוך שיר עם באסקי ששמעה פעם. שמר תיארה את העניין כ"תאונת עבודה מצערת, עד כדי כך שאולי בגלל זה חליתי".
השאלה שלא הגיעה לדיון משפטי היא, אם כן, אם יצירה שבעצמה סובלת מפגם לא פשוט בזכויות היוצרים, זכאית להגנה מוחלטת על חלק שלה.