היום (ה') יתפרסם במגזין G של "גלובס" תחקיר על מה שמתרחש מאחורי הקלעים של הקמת המסילה המהירה לירושלים, ועל נסיונותיה של רכבת ישראל להסתיר מהציבור את כוונתה לגרום נזק קשה לנוף התנ"כי בנחל יתלה.
עיקרי התחקיר יפורסמו בהמשך באתר "גלובס", אולם שווה להתעכב גם על ההיבט התחבורתי המעיק שנלווה לפרויקט. מתברר כי, אזור מחלף שער הגיא עומד לשנות את פניו, ברגע שיתחילו העבודות. לא רחוק ממנו יוקם "אתר ההתארגנות", ובמילים אחרות, עיירה תעשייתית שתשתרע על-פני 220 דונם, ושתפעל 24 שעות ביממה במשך שמונה עד עשר שנים.
בעיר התעשייתית יהיו, בין השאר, מחנות לינה של הפועלים שיחפרו חלק מהמנהרות בשיטה ידנית של קידוח ופיצוצים כמו במנהרות הכרמל. מכאן ייצאו שתי מכונות קידוח אדירות (שיטת TBM), עם זחל מתכת אדיר באורך 200 מטר ובקוטר של עשרה מטרים, כמו בניין בן ארבע קומות, שיחפרו את רוב המנהרות של הקטע המרכזי.
מפעל בטון באתר יספק בטון למפעל ייצור סגמנטים עגולים של בטון מזוין, שיתמכו במנהרות, ובכל יום יגיעו לכאן עשרות משאיות של חומרי בנייה, בעיקר מלט וברזל. כאן גם יקומו גבעות כבירות של עפר שייכרה במנהרות, וטרקטורים יעמיסו אותו על משאיות פינוי. עוד לא ברור לאן מפנים כמויות עצומות כאלה של עפר, בלי לגרום נזקים גדולים במקום אחר.
חברת שפיר הנדסה זכתה במכרז לביצוע קטע ג', יחד עם חברת הכרייה האוסטרית Alpine, במחיר של 1.6 מיליארד שקל, כשהיא גוברת על דניה סיבוס, על סולל בונה ועל מנרב. מאז הזכייה הסתבכו העניינים: טרם אושרו תוכניות מפורטות בעניינים הסביבתיים, ולכן הקבלן רחוק מהגשת תוכניות ביצוע מפורטות ויציאה לעבודה. הרכבת כבר עדכנה את עלות המכרז של קטע ג' ל-2 מיליארד שקל. המכרז תקוע.
המשמעויות התחבורתיות ברורות. עיר תעשייתית, המעסיקה מאות עובדים ומהווה יעד לעשרות משאיות מדי יום, בצמוד לצומת מרכזי בדרך לירושלים 0 ובמשך שמונה שנים... בקיצור, היכונו לפקקים.