הורדת הריבית שעליה החליט נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בתחילת השבוע, קירבה מאוד את המשק הישראלי למצב חסר תקדים. הריבית של הבנק המרכזי הגיעה לרמה של 1% לשנה, והאפשרות שעוד מעט הריבית במשק תהיה אפס, או קרוב לאפס, נראית מוחשית ואפשרית.
בעצם, לא רק הרמה הנמוכה של הריבית צריכה לעורר דיון ציבורי, אלא גם המהירות שבה המשק הגיע למצב הנוכחי. עד לחודש ספטמבר, הריבית במשק הישראלי עמד על 4.25%, והעולם נראה אחרת לחלוטין - פחות מסוכן, פחות במשבר. אלא שאז, בסוף ספטמבר, קרס בנק ליהמן ברדרס, קרס האמון, נפלה הרצפה, והעולם, וגם ישראל, נקלעו למשבר חסר תקדים. הירידה המהירה בריבית היא סימן לבהלה אשר אחזה בצמרת הכלכלית בעולם, אשר, כמו בישראל, מגיבה לאירועים בהרחבה מוניטארית עצומה. ישראל אינה אלא חלק מתהליך זה.
עולם הפוך
קשה להפריז בחשיבות של התופעה הזו. למעשה, כל תהליכי קבלת ההחלטות הפיננסיות יצטרכו לקחת בחשבון את המציאות החדשה - והמשונה - הזו, ולהסתגל אליה במהירות. לא מדובר רק בסמנכ"ל הכספים בפירמה כלשהי, אשר יצטרך להחליט מה לעשות עם יתרות הכספיות של החברה, אלא בהחלטות יומיומיות של משקי בית: כמה כדאי לחסוך? באיזה אפיקים כדאי להשקיע? האם כדאי להגדיל את הסיכון כדי להגדיל את התשואה?
זהו, בעצם, עולם הפוך לכל מה שמשקי הבית והפירמות הכירו עד לא מזמן. דור שלם גדל בלי לראות משבר גלובלי מתמשך, להוציא כמה אפיזודות נקודתיות. עד לפני שנה או שנה וחצי, הכותרות הפיננסיות בעיתונים, הפרסומות, השיחות במסדרונות - הכול התרכז בחיפוש אחרי "תשואה עודפת". השאלה היא עד כמה האוכלוסייה בישראל, ובמדינות אחרות, יודעת להסתגל לתהליך כל-כך מהיר של ירידת תשואות לרמה אפסית, עד כמה קבלת ההחלטות היא נאותה, ועד כמה מבינים בני האדם שייתכן ולא מדובר בתופעה מוזרה, אך חולפת, אלא ביטוי לתנאים מבניים חדשים בשוק הגלובלי.
כללי משחק משלו
מה הם אותם תנאים? כדאי להזכיר שלא מדובר רק בריביות אפסיות או נמוכות מאוד, אלא בתנאים של דפלציה. בחודשים הקרובים האינפלציה העולמית תהיה נמוכה מאוד, ויש מי שצופה ירידות מחירים. טענה זו נכונה גם לגבי ישראל. אם היא נכונה, משמעותה הסתכלות חדשה על היחס בין ניירות ערך צמודים ולא צמודים. התשואה הנומינלית יכולה להיות אפסית, אך אם המדד ירד ב-1.5% בשנה הבאה, הרווח הריאלי יהיה גבוה ממה שהושג ב-2008 במקרים רבים.
זהו, אם כן, העולם שבו נחיה מעתה ועד להתאוששות הכלכלה העולמית. מדובר בעולם של ריבית אפסית, מחירים יורדים, אבטלה גדולה מאוד, חוסר יציבות פיננסית והתערבות גדלה והולכת מצד הממשלות בנעשה במשק.
לעולם כזה יש כללי משחק משלו, שונים מכל מה שהיה מוכר עד כה. בעצם, כפי שנאמר כבר כל-כך הרבה פעמים בעבר הקרוב, העולם היום נראה כמו סרט על שנות ה-30 של המאה הקודמת. יש רק לקוות שהתסריט לא יהיה קרוב מדי למקור.