גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההצתה המאוחרת של הפניקס

חשד הפניקס בנוגע לניפוח דו"חות אקסלנס אומר דבר מה על דוחותיה שלה

תחושה לא נעימה עולה מהמהלומות הפומביות בין אנשי הפניקס לגיל דויטש ורוני בירם, עדיין בעלי השליטה והמנהלים של בית ההשקעות אקסלנס. זה עדיין בקטן. סיבוב ראשון, אולי שני, של ההתגוששות, אבל איך שזה נראה כעת, זה הולך להיות ארוך ואכזרי.

זה התחיל כידידות מופלאה

הפניקס, אחת מחברות הביטוח הגדולות כאן, החליטה שזרוע ההשקעות שלה לא מספקת אותה, ועל רקע ועדת בכר, שנתנה לגופים הלא בנקאיים אור ירוק להפוך לגורילות השקעות, היא רכשה בסוף שנת 2005 41% מחברת אקסלנס, אחת מחברות ניהול ההשקעות המובילות, לפי שווי של 775 מיליון שקל.

במקביל, הפניקס קיבלה אופציה לרכוש 41% נוספים מהבעלים, גיל דויטש ורוני בירם, לפי שווי שנגזר מנוסחה שתלויה ברווח ובהון העצמי. נוסחת השווי, שהייתה במשך תקופה ממושכת נסתרת, נחשפה בשנה האחרונה - מכפיל 12 על הרווח השנתי הממוצע בשנים האחרונות בתוספת ההון העצמי.

אקסלנס, שהדו"חות שלה בינתיים (הרבעון האחרון של 2008 עדיין לא התפרסם) לא משדרים משבר, מרוויחה בקצב של 100 מיליון שקל בשנה. חשבון פשוט יעמיד את שוויה של אקסלנס לצורך העסקה על 1.5 מיליארד שקל לפחות. שווי נאה, במיוחד אם משווים לשווי השוק שמסתכם ב-420 מיליון שקל, משהו כמו רבע מהמחיר לפי העסקה.

וזה מסביר הכול. יש כאן מלחמה על כסף, כסף גדול, ובמלחמה הזו אין כללים. זה בדיוק כמו בקרב אגרופים בשכונה, רק שהבריונות הזו עטופה בעורכי דין שמספקים לקרב הזה תדמית נקייה. פשוט, במקום לפוצץ במכות, מפוצצים את העסקה.

והאמת שזה היה צפוי. הפניקס של קבוצת דלק של יצחק תשובה, מרגישה פראיירית. איך הצליחו שני היזמים המצליחים האלו לקבע תג מחיר כה גבוה. איך היא נפלה בפח עם נוסחה שערורייתית. לכאורה, הנוסחה הזו לא כל כך איומה, חברות ניהול ההשקעות נסחרו גם במכפילים גבוהים ממכפיל 12, אבל זה מעל הממוצע הרב שנתי ומעבר לכך - כאן בעצם מוסיפים את ההון העצמי לחישוב כך שמדובר על מכפיל של סביב 16, וזה כבר גבוה.

עם זאת, צריך לזכור שאת המנה הראשונה - 41% בסוף 2005 - רכשה הפניקס לכאורה במחיר נוח, לפי שווי של 775 מיליון שקל, שהיה קרוב למחיר השוק, כך שבמכלול (שני השלבים של העסקה) הפרמיה על השוק וגם מכפיל הרווח הנגזר מהעסקה הוא לא כל כך גבוה.

לפני שלוש שנים שילמה החברה כ-320 מיליון שקל, ואם היא הייתה נענית להפעלת אופציית המכר של דויטש ובירם היא הייתה משלמת 620-640 מיליון שקל נוספים - בסה"כ סביב 950 מיליון שקל בתמורה ל-82% מאקסלנס - כלומר, לפי שווי של 1.16 מיליארד שקל, וזה כבר "רק" פי 2.5 מהשווי בשוק, ו"רק" מכפיל 7-8 לרווח בתוספת ההון העצמי.

בראייה מצטברת זה פחות נורא, ובכלל, נראה שאלמלא המשבר הפיננסי, אלמלא המיתון העולמי, אלמלא הצרות של חברת הפניקס בדומה לצרות בכלל שעוברות על ענף הביטוח ותחום הפיננסים בכלל, הפניקס הייתה חותמת על הצ'ק. אולי ברעדה מסוימת, בטח לא באותה התלהבות כמו בצ'ק הראשון לפי שלוש שנים, אבל עושה זאת. אלא שמשהו קרה בעולם בחודשים האחרונים, העולם פשוט השתנה לנו. את השאלה אם יש כאן הצדקה לשינוי הסכמים נשאיר למשפטנים, אנחנו נעסוק בחשבונאות.

עכשיו נזכרים

יש כאן כמה סוגיות חשבונאיות או סמי חשבונאיות, אתרכז בשתיים. הראשונה - ואני חוזר לתחילת הטור - גורמת לתחושה מאוד לא נעימה. אומרים לנו בהפניקס שהם החליטו על ביטול העסקה באופן חד צדדי מכיוון שדויטש ובירם סירבו לספק מידע לגיטימי. איזה מידע? ובכן, מהפניקס פנו לשניים כדי לקבל נתונים כספיים שיאפשרו את ביצוע החישובים הנדרשים לצורך מימוש אפשרי של אופציית המכר מצד בירם ודויטש.

"חשבונאות אינה פיזיקה גרעינית", אמר לפני ימים אחדים אהוד שפירא, יו"ר הפניקס ל"גלובס", "אנו התעניינו בפרוצדורות החשבונאיות שיש שם - כיצד מכירים בהכנסות וברווחים - אבל בירם ודויטש עשו סחבת, וקצנו בזה. אנחנו קבוצה רצינית, ואי אפשר לנפנף אותנו בלך ובוא".

שפירא הסביר שההתחמקויות האלו עוררו חשד שמשהו לא תקין בדו"חות. "בעומק הבטן, כשמישהו לא רוצה לתת נתונים, אולי יש משהו", הוא אמר, והוסיף שהטענה כאילו להפניקס יש אינטרס להקטין מלאכותית את רווחי אקסלנס תמוהה מאוד. "דווקא בירם ודויטש הם אלה המשמשים כנושאי משרה בכירים באקסלנס, והם בעלי אינטרס אישי וכלכלי מובהק, וגם יכולת להגדיל את הרווחים של החברה לשם מימוש הזכויות מכוח ההסכם".

החשדות האלו הם חמורים, אבל העיתוי בהם הם מועלים גורם לתחושה לא נעימה. שפירא הוא לא חדש בעסק, ובעצמו מכהן כדירקטור באקסלנס. אמנם דירקטור טרי - מה-25 בספטמבר אשתקד - אבל על הדו"ח של תשעת החודשים הראשונים הוא עבר ואישר אותו. אם משהו לא נראה לו תקין, או שהוא רצה לוודא ולאמת את המספרים בדו"חות, למה הוא לא ביקש את המידע אז, רגע לפני פרסום הדו"חות? למה רק עכשיו? ובכלל, הפניקס מחזיקה יחד עם בירם ודויטש בשליטה באקסלנס, וזה לא מאתמול - זה למעלה משלוש שנים. איפה היא הייתה עד עכשיו? למה היא לא ביקשה נתונים ומידע שוטף בעניינים חשבונאיים כדי לאמת ולוודא את המספרים בדו"חות? איך זה שהחשד קיים רק עכשיו?

הכול חוזר אליך

ומעבר לזה, בטענה או ליתר דיוק ברמיזה שאולי הדו"חות של אקסלנס לא בסדר, ובמילים פחות יפות - המספרים מנופחים, יש טענה חוזרת כלפי הדו"חות של הפניקס עצמה. הפניקס לוקחת את רווחי אקסלנס לדו"חותיה. זה אומר שאולי גם הדו"חות של הפניקס לא תקינים.

וזה עוד לא הכול. בשביל מה יש רואה חשבון? נכון, זאת לא תעודת ביטוח לתקינות הנתונים. אבל אני בטוח שבקסלמן וקסלמן, רואי החשבון של אקסלנס (מינואר 2008), לא אהבו את הטענה/רמיזה של הפניקס. אחרי הכול, בהפניקס חושדים שאולי הדו"חות שהכינו בקסלמן לא תקינים. אם זה היה רואה החשבון שלהם (של קבוצת דלק) - קוסט פורר גבאי - הם גם היו באים ברמיזות כאלו? לא בטוח.

טוב, אז כל המורכבות הזו גורמת כאמור לתחושה לא נוחה, אבל יש כאן עוד עניין. אם תחזרו לדו"חות של הפניקס לתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה תראו בעמוד 27 את הפסקה הבאה - "על פי הערכת השווי, שוויין של מניות אקסלנס ליום 30 בספטמבר 2008 הינו 1.034 מיליארד שקל. השווי של מניות אקסלנס אשר ינבעו ממימוש האופציה (40%) כאמור הינו 414 מיליון שקל וזאת בהתבסס על הערכת השווי כאמור לעיל. ההפרש בין הערך הנוכחי של הסכום שישולם על פי אופציית הרכש לבין השווי ההוגן לפי מעריך השווי בסך של 138 מיליון שקל נרשם כהפרשה לחוזה מכביד...".

על פי הנתונים בדו"חות הכספיים, התשלום הצפוי בגין האופציה מסתכם בכ-552 מיליון שקל (ההפרשה להפסד היא ההפרש בין התשלום הצפוי על ה-40% לבין הערכת השווי מוכפלת ב-40%), והחברה כבר הפרישה בדו"חות בגין סכום זה. ההפרשה בדו"חות עשויה לרמז שהפניקס כן הייתה ערוכה ומוכנה לשלם את הסכום הזה (552 מיליון שקל) עבור ה-40% באקסלנס.

חוץ מזה, עד להשקעה בהיקף זה, החברה לא צפויה לרשום הפסד על מימוש האופציה. כך שעסקה במחיר הזה תשפיע על הדו"חות של הפניקס רק בהיבט של המזומנים שיוצאים מהקופה, כשלאחר הרכישה הפניקס כמובן תצטרך לאחד את תוצאות אקסלנס. במילים אחרות, הפניקס כבר רשמה את ההפסד על העסקה, עד לרף של הערכת השווי - 1.03 מיליארד שקל. *

עוד כתבות

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום

כשלוקחים ממך קוראים לזה ביטוח, כשנותנים - קוראים לזה סיוע

הדרמה הנוכחית על סוגיית התקציב מבהירה שזאת תמיד אותה שיטה: שנים שמכריחים אותנו להתנהג כפושטי יד מול הממשלה; גורמים לנו להיות חסרי ודאות, קצרי נשימה, להתחרות זה בזה על הפרוסה האחרונה ● דרור פויר קיבל כיסא חדש במתנה שגרם לו להרהר על השיטה

קרוון לבדיקת קורונה בעיירה גנגלט. כ־44% מהאנשים ששהו במתחם הסגור במהלך המסיבה חלו בקורונה / צילום: רויטרס

כך הפכה עיירה קטנה במערב גרמניה לשדה ניסויים ענק למדעי הקורונה

פרופ' הנדריק שטריק, וירולוג בן 43 בלבד, היה אחד מהחוקרים בעירייה הקטנה גנגלט והוא גם זה שחתום על גילוי אחד התסמינים העיקריים של הקורונה – אובדן חוש טעם וריח • בראיון ל"גלובס" הוא מספר על מאחורי הקלעים של המבצע המורכב, על הגילויים המדעיים ומספק תחזית אופטימית לישראל

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד

הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל עם צוות משרדו בהצהרה על נירמול היחסים  / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

נתניהו: "רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון"

ההסכם נחתם בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר מוחמד בין זאיד ● נתניהו: "אני מחויב לריבונות לארץ ישראל ולעולם לא אוותר על זכותנו"

כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"חסר ציוד היקפי ומחשבים ניידים - ואנחנו זקוקים לעזרה"

רכזת תקשוב בבית ספר במרכז הארץ מתארת את מצב ההיערכות בבית הספר שלה לקראת שנה הבאה ● מה יבוא על חשבון מה, ואיך אפשר לעזור

פורטנייט / צילום: shutterstock

"פורטנייט" נגד אפל וגוגל: תובעת את ענקיות הטק על שהסירו את המשחק מהחנויות שלהן

פורטנייט הציעה למשתמשיה שירות שיאפשר להם לשלם ישירות לחברה, תוך כדי מעקף של גוגל ואפל, ובתגובה החברות הורידו את המשחק מחנויות האפליקציות ● בתגובה, החברה יצאה לקמפיין ברשתות החברתיות ותובעת את ענקיות הטק

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

עופר מרום וגלית אבישי / צילום: תומר יעקובסון, תמר מצפי

לשירותכם זמנית: מה קורה בראשות הגוף שאמור להגן על הצרכנים

גלית אבישי בדרך לראשות המועצה לצרכנות (לפחות באופן זמני) לאחר שהגוף שאמור לשמור על האינטרסים של הצרכנים בישראל פועל מזה יותר משנתיים ללא מנכ"ל קבוע ● וגם: הפגנות נגד "היהודים באים", ליין הופעות במלון קורונה, ועוד ● השיחה

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

מתחמם הקרב בין רוכשי הדירות לרשות המסים: עד מתי ניתן לתקן שומת מס שבח?

בבתי המשפט נידונים כמה מקרים הקשורים למגבלת הזמנים לתיקון שומות מס שבח ומס רכישה ● החוק קובע ארבע שנים, רשות המסים יכולה להאריך, אבל לרוב בוחרת שלא

משנים את הקודים / עיצוב: גלובס

משנים את הקודים: מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית

שיעור עובדי ההייטק הערבים אמנם בעלייה, אבל עדיין נמוך ביחס לחלקם בשוק העבודה ● היכן מתחילים הפערים, ואיך נכון לטפל בהם? ● ועידת "גלובס" וארגון צופן תתקיים ב-24 באוגוסט ותועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-50, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

שביל הסלט / צילום: מיטל סטרז

רק החודש, הכול בעשר: פסטיבל תיירות בנגב, ברוח התקופה

סיורים חקלאיים וקטיף עצמי, סדנאות אצל אומנים, מרכזי מבקרים וחוות, פעילויות ספורט וטיולים מודרכים

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סקרים לא יגלו לכם מה שלום העובדים. אז מה כן?

מדוע ארגונים צריכים לדאוג לרווחת העובדים, ואילו כלים טכנולוגיים יכולים לסייע בכך

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

הצ"ח: יום השבתון ביום בחירות - רק לבעלי זכות הצבעה

כיום השבתון ביום בחירות חל גם על מי שאינו בעל זכות הצבעה, דבר אשר השית עלויות כלכליות כבדות ובלתי מידתיות על המגזר העסקי