בית משפט השלום בפתח-תקווה קבע כי נסח רישום מקרקעין מהווה ראיה מספקת לבעלות על קרקע, כדי שבעל הקרקע יוכל לתבוע סילוק יד (פינוי) מפולש או מסיג גבול בהליך של "סדר דין מקוצר".
כידוע, אחד העניינים בהם ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (הליך בו הנתבע נדרש לבקש רשות להתגונן ואין לו זכות להגיש כתב הגנה) הוא "תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".
עיריית פתח-תקווה תבעה בהליך זה מחברת י. שפילמן שירותי רכב (סוכנות רכב טויוטה) לסלק ידה מחלקת קרקע בעיר. שפילמן ביקשה למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" ולהורות על העברת ההליך לדיון רגיל, בנימוק כי העירייה לא צירפה לכתב התביעה ראיה כלשהי בכתב לכך שהיא מחזיקה במקרקעין.
הרשמת טל אוסטפלד-נאוי דחתה את הבקשה, והשופט נחום שטרנליכט דחה את הערעור על החלטתה. "נסח רישום מקרקעין, המעיד על היותו של תובע בעל זכויות בנכס - די בו כדי להוות ראיה בכתב לשם כניסתה של תביעת פינוי בשערי סדר הדין המקוצר".
לדבריו, "לא כל אחת מהעובדות המקימות את עילת התביעה צריכה ראיה בכתב. דרישה לצירוף ראיה בכתב בנוגע לכל אחת מהעובדות המקימות יחדיו את עילת התביעה היתה מונעת את השימוש בסדר דין מקוצר, ומותירה את רובן של התביעות מחוץ למסגרת זו. אין ספק, שלא זו היתה כוונת מחוקק המשנה". (ת.א. ע"א 53/08).