בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי כאשר הכונס הרשמי במשרד המשפטים (כנ"ר) משמש כמפרק חברה ומגיש בשמה תביעה אזרחית, הוא אינו פטור מתשלום אגרת משפט. זו הפעם הראשונה בה סוטה ערכאה כלשהי מהלכת גלחא, שנפסקה בעליון בשנת 1966 על-ידי השופטים יואל זוסמן ומשה לנדוי (שלימים כיהנו כנשיאי העליון).
כידוע, החוק פוטר את המדינה מתשלום אגרת משפט. תקנה 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות) פוטרת מתשלום אגרה גם את "כל מי שהורשה לייצגה, כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו".
בהלכת גלחא קבעו זוסמן ולנדוי, בדעת רוב, כי הכנ"ר הוא "חלק ממנגנון הממשלה", ו"אין בכך כלום שהעניין הכספי הישיר שעליו ממונה הכנ"ר אינו עניין המדינה; למדינה יש עניין בכך שהליכי פירוק ופשיטת רגל יתנהלו כיאות, ולפיכך העמידה אחד מעובדיה לקחת חלק בהם מטעם הרשות". השופט חיים כהן, בדעת מיעוט, סבר שכשמדובר בעניין פרטי ולא ממשלתי, הכנ"ר אינו פטור מאגרה.
נשיאת המחוזי בתל-אביב לשעבר, חנה אבנור, שהתמחתה בהליכי פירוק וחדלות פירעון, מתחה ביקורת על הלכה זו שלדעתה אינה עומדת במבחן החוק והסבירות, אך קבעה כי היא אנוסה לפסוק לפיה.
אורגן החברה
במקרה זה חברת תעשיות אלקטרוכימיות הגישה תביעה בסך כ-30 מיליון שקל נגד כרמל אולפינים וחברה מקבוצת סימנס. היא שילמה את מחצית האגרה הראשונה, אך במהלך בירור התביעה הפכה חדלת פירעון והכנ"ר מונה למפרקה הקבוע. לבקשת הכנ"ר, אישר בית המשפט את המשך ניהול התביעה.
לקראת תחילת שמיעת הראיות, ביקש הכנ"ר פטור ממחצית האגרה השנייה, בנימוק כי הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה, ומשכך הוא פטור מאגרה לפי תקנה 19 ובהתאם להלכת גלחא ולפסיקות בפרשות בנק צפון אמריקה, אתי אלון ועוד.
כרמל התנגדה, ובאמצעות עוה"ד איל רוזובסקי, אלי בורשטין ואביטל און-שחר ממשרד צלרמאיר-פילוסוף טענה כי אין הצדקה להפלות לרעה חברות שבעלי התפקיד בהן אינו הכנ"ר ולחייבן באגרה, מה גם שהפטור מאגרה מסיר כל מחסום ביחס לסכום התביעה. הרשם מנחם רניאל פטר את הכנ"ר מאגרה.
יצויין כי בספטמבר האחרון פטרו הרשם מאיר יפרח והשופט אילן שילה (בערעור עליו) מבית המשפט המחוזי מרכז את הכנ"ר מתשלום אגרה בתביעה נוספת, שהגיש בשם תעשיות אלקטרוכימיות נגד כרמל אולפינים, וזאת לאור הלכת גלחא. לדעתם, בין אם הכנ"ר משמש כמפקח על פירוק או כמפרק - הוא פועל בתפקידו הסטטוטורי מטעם המדינה.
אלא שכעת סגן נשיא המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת, פסק לראשונה בניגוד להלכת גלחא וביטל את הפטור שהעניק הרשם רניאל. "ברור שרק בהיסוס רב ובלב כבד יסטה בית משפט זה מהלכה שנקבעה על-ידי שופט דגול של העליון", הוא ציין, אולם "אמת ויציב - אמת עדיף".
לדברי גינת, "הכנ"ר המכהן כמפרק חברה פועל בשם החברה. התביעה היא תביעת החברה ולא תביעת הכנ"ר או מדינת ישראל. בכהונתו כמפרק פועל הכנ"ר כאורגן של החברה. הוא אינו פועל בשם המדינה והוא אינו מביא את התביעה מכוח הרשאתו לייצג את מדינת ישראל".
גינת הוסיף כי אמנם לעמדת המדינה יש משמעות מכרעת בבקשות לפטור מאגרה, אולם "משעה שעמדת הפרקליטות מבוססת על פרשנות מוטעית של הדין, לא ניתן לקבלה. עיקרון השוויון מחייב מתן פטור מתשלום אגרות משפט רק במקרים המוגדרים בחקיקת המשנה". (ע"ר 741-08).