"אין ספק שהמודל שאתה (אברהם בייגה שוחט, א"ו) הצעת נכון ומעניין - אבל לצערנו הוא לא מתרחש, וממנו מתחיל הדיון", הטיח דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי והממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, שר האוצר לשעבר ויו"ר הוועדה הקרויה על שמו לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה. הדברים נאמרו בבדיון שעסק במנועים הכלכליים להשכלה גבוהה במסגרת כנס הרצליה במרכז הבינתחומי הרצליה.
שוחט, כידוע, עמד בראש ועדה שהמליצה לחקות את המודל האוסטרלי לפיו שכר הלימוד האוניברסיטאי יועלה לכ-15 אלף שקל אך ישולם בחלקים כאשר במהלך הלימודים ישולם שכ"ל שנתי של 5,800 שקל והיתרה תשולם לאחר סיום התואר למשך 10 שנים - בהחזר של 285 שקל לחודש בקירוב.
שטרום וד"ר יעקב שיניין, מנכ"ל מודלים כלכליים, מציעים מתווה אחר, לפיו הסבסוד של שכר הלימוד האוניברסיטאי יופסק, וזה יתייקר לרמה של מוסדות אקדמאיים שאינם מסובסדים, כמו המרכז הבינתחומי עצמו, בו התנהל הכנס. לגישתם, יש להעתיק את תקציבי ההשכלה הגבוהה ולשלם במקומם לחיילי שירות החובה שכר מינימום, שבתורו יאפשר לחיילים לצבור סכום המוערך בכ-130 אלף שקל ולשלם באמצעותו את שכר הלימוד.
שוחט יצא נגד מתווה זה; "אומנם אתה מציע מתווה חלופי למי שלא משרתים בצבא (שירות לאומי, א"ו), אבל המודל שאתה הצעת מוביל למשהו בר-משמעות בתחום ההשכלה הגבוהה בגלל המספרים הגדולים שלא משרתים. העלאת שכר הלימוד - שהיא תוצאה של המודל שלך - תביא לכך ש-50% מאלו שצריכים ללמוד באוניברסיטה יצטרכו לשלם פי 3, אמר. "אתה מעלה על דעתך ששכ"ל יהיה 80 אלף שקל?", הפטיר לעברו של שטרום.
"הרעיון לקשור בין השאלה של שירות צבאי ולאומי לבין השכלה גבוהה הוא רעיון רע ולא דמוקרטי", תקפה את המודל שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר. "אין ספק שמי שמשרת צריך לקבל תגמול. אך השכלה גבוהה היא לא פרס או עונש על שירות בצבא".