רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק המזרחי
בשנת 2008, התרופף הקשר בין התנהגות השקל להתנהגות הדולר לבין התנהגות האירו מולו, בהשוואה לקשר שהיה בין צמדי המטבעות הללו בשנים 2003-2007. בד בבד, גדלה הנטייה לפיחות בשער השקל.
לפי בדיקה שערכתי, בין השנים 2003 ו-2007, כאשר השתנה שער האירו כנגד הדולר (בין אם נחלש, או התחזק), נטה השקל להשתנות בכיוון דומה, ואף בעוצמה חזקה יותר (נחלש יותר, או התחזק יותר, בהתאמה.)
לצורך החישוב בחנתי את השינוי בכל חודש לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת.
מצאתי שמספר החודשים שבהם נחלש השקל כנגד הדולר (ללא קשר להתנהגות האירו) דמה למספר החודשים שבהם המטבע הישראלי התחזק.
מנגד, ב-2008 לא ניכר קשר בין כיוון השינוי בשקל כנגד הדולר לבין כיוון השינוי באירו כנגדו. בה בעת, מספר החודשים שבהם נחלש השקל כנגד הדולר היה כפול ממספר החודשים שבהם התחזק.
אני משער שהשינוי בשיעור כפול נבע מכך שגורמים בתוך המשק נהפכו לבעלי משקל גדול יותר בקביעת התנהגות השקל כנגד הדולר, ושכיוון השפעתם היה נגד השקל.
שינוי זה הורגש היטב במחצית השנייה אשתקד. להלן תרשימים המתארים זאת.
בתרשים הראשון מוצג השינוי בשער השקל מול הדולר. ניתן לראות שהייסוף בשקל הצטמצם מ-21% ביולי ל-1% בדצמבר.
בתרשים הבא מוצג השינוי בשער השקל כנגד הדולר, בניכוי השינוי בשער השקל כנגד האירו.
ניתן להזכיר מספר גורמים מקומיים חדשים בהקשר זה:
- סימני ההתכווצות בכלכלה הישראלית החריפו מאוד לאחרונה בשעה שבמדינות אחרות הורגש הרפיון קודם לכן. הירידה בשיעור 1% במדד המשולב למצב המשק בחודש האחרון המחישה זאת היטב.
- בנק ישראל רוכש מטבע חוץ באופן סדיר, שעה שבמדינות אחרות ננקטים בדרך כלל צעדים לתמיכה במטבעות המקומיים. בנק ישראל עושה זאת כדי לחזק את יכולת המשק להתמודד עם הפגיעה בביקוש לייצוא, עקב המשבר העולמי. הבנק לא חושש, בנסיבות הקיימות, שהיחלשות בשקל תאיים על השגת יעד האינפלציה, או תערער את היציבות הפיננסית.
בניגוד אליו, אפשר שבנקים מרכזיים אחרים סבורים שפיחות במטבע המקומי יסכן יותר את יציבות המחירים, או שהתלות של המדינות שבהן הם פועלים בייצוא, כמחולל צמיחה, קטנה יותר, או שתהייה בריחת הון מהמדינה, אם היחלשות המטבע המקומי תואץ.
- ריבית בנק ישראל מופחתת במהירות ובתכיפות גבוהה, לאחר שבחודשי הקיץ עוד נמצאה בסימן עלייה. לאחרונה שבה הריבית ויורדת לרמות נמוכות שהמשק לא ידע בעבר ואפשר שהפיחות בשקל החל לבטא חוסר נוחות מכך.
- בסביבה המדינית ביטחונית חלה החמרה, לנוכח המערכה הצבאית בדרום הארץ וההליכה לבחירות, שבין יתר תוצאותיה דחייה של אישור תקציב המדינה לשנת הכספים 2009, דווקא בתקופה בה נחוצה תמיכה פיסיקאלית בפעילות המשק.
אם השינויים שתוארו לעיל יימשכו ב-2009, תרחיש שנראה לי סביר והגיוני, תהייה לשינוי שער הדולר בעולם השפעה פחותה, על התנהגות שער השקל בארץ, והגורמים המקומיים שתיארתי ימשיכו לפעול להחלשתו.